[מעצם כתב יד [המחבר] וחסר ההתחלה].
[רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמיתי.]....כמוב"פ, שעל זה מזהיר הכתוב המוב"פ אל תרא יין כי יתאדם [כי יתן בכוס עינו וגו' ], שאז עוונותיו עברו ראשי כמשא וכו' כמוב"פ, [ויורדים] ונופלים במקומות הצ'ר'י'ם', שאי אפשר לבא לשם שום תיקון-[ממצר ה]מקום וכו'- ואז נאלמתי דומיה וכו', כמוב"פ. [כי כשם שמצוה לומר דיבור] הנשמע ונתקבל, כך מצוה שלא לומר [דיבור שאינו נשמע ונתקבל]. אבל בשבח ר' שמעון, קשת הברית, נהפך [מהמ'צ'ר'] לאותיות צ'מ'ר' כמוב"פ, [כי במערבא מתרצי לה הכי [לא תוסיף] ליפול עוד וכו']. כי הוא אם יתן בכוס עינו [יועיל לה] לרפואה כמוב"פ. כי כנשר ישא וירום [את קנו, קן המוחין] וירחף על גוזליו, להניקם מדמיו [בבחינת דם נעכר ונעשה חלב כנרמז לעיל], כמו לעתיד בקיום [הכתוב] מדוע אדום ללבושיך, [ובגדך כדורך [גת], ויקוים למען יזמרך] כבוד ולא ידום, מהדמים הנ"ל כמוב"פ, [ומהקלקול] תתהפך לתיקון וזכיות, מיחודינו בכנפי צמר בגדי הצדיק הנ"ל [אשר עליו סובב] הכתוב המוב"פ ואשא אתכם על כנפי נשרים וכו', ומשם אנו ממשיכים גם עכשיו לתיקון [של] המשא ומתן, באופן שנזכה לפרנסה בלי טורח כמוב"פ ודוק ודוק ודוק:
ביאור הליקוטים (כוכבי אור ח״ה) — ר׳ אברהם בן ר׳ נחמן מטולטשין, ירושלים תרצ״ה