הלכה א׳הלכות העושה שליח לגבות חובו · הלכה א׳ מתוך ג׳

עשיית השליח בעדים — פי שנים כלשון הקדש המקים את הדבר

א׳

כְּשֶׁעוֹשֶֹה הַשָּׁלִיחַ בְּעֵדִים אֲזַי אִם נֶאֱבַד הוּא עַל אַחֲרָיוּת הַמַּלְוֶה, כִּי שְׁנֵי עֵדִים הֵם בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כִּי כָּל הָעוֹלָם נִבְרָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב , "וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד". וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים יט), "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר". שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם, עַל יְדֵי זֶה יָקוּם דָּבָר בְּחִינַת וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים כַּנַּ"ל.

וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי כְּשֶׁעוֹשֶֹה הַשָּׁלִיחַ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַלּוֹוֶה יָכוֹל לַחֲזֹר. וְאִם נֶאֱבַד, הוּא עַל אַחֲרָיוּת הַלּוֹוֶה, אֲבָל כְּשֶׁעֲשָֹאוֹ בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם כַּנַּ"ל, אֲזַי הַדָּבָר קַיָּם וְאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר. וְעַל כֵּן אִם נֶאֱבַד, הוּא עַל אַחֲרָיוּתוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה כַּנַּ"ל:

תוכן ההלכותהלכה ב׳