הלכה א׳הלכות תפלת ערבית · הלכה א׳ מתוך ד׳

תפילת ערבית רשות — היראה שביעקב המכניעה הבל היופי ומביאה עשירות

על פי ליקוטי מוהר״ן ס׳

מהלך ההלכה

א׳

יראה מכניעה הבל היופי — ועל-כן ערבית רשות

על-פי תורה ס' שכתב רבנו: על-ידי יראה מכניעין 'בְּחִינַת שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי', וזוכין לעשירות גדול, ועל-ידי העשירות באין להתבוננות התורה. יעקב הוא בחינת יראה — שאמר 'מַה נּוֹרָא' — ולכן לא פחד מהבל היופי כלל, ומטתו שלמה ושמר הברית ביותר. מחמת שהכניע לגמרי את הבל היופי זכה יעקב לתכלית העשירות, 'נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים', בחינת 'וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה'. תפילת ערבית רשות כי היא בחינת יעקב, ומי שזוכה להתבוננות הגדולה ההיא — שהיא בחינת 'תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ' כרשב״י — פטור מתפילה; אך האידנא קבעוה חובה כי 'אֵין זוֹכִין לִבְחִינַת הַשָּגָה זוֹ אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה'. הלילה מסוגל להשגות ולביטול, ובחינת עשירות; ועל-כן ביקשו ד' ברכות בערבית כנגד ד' רוחות — בחינת נחלת יעקב — ונוספה ברכת השכיבנו עם 'פְּרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ', כי יעקב 'נָסַע סֻכֹּתָה'; ושחרית שלוש ברכות בלבד, כנגד שלוש רוחות בנין העולם, כי אברהם בימיו לא הכניע לגמרי את הסטרא אחרא.

א׳

תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת וְהָאִדָּנָא קְבָעוּהָ עָלַייהוּ חוֹבָה: עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּסִימָן ס שֶׁעַל-יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁעַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת הַזֹּאת בָּאִין לְהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה. כִּי עַל-יְדֵי יִרְאָה מַכְנִיעִין בְּחִינַת שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: וְהִנֵּה יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר 'בְּיִרְאָתֶךָ' בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁאָמַר מַה נּוֹרָא.

וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה מִתְיָרֵא כְּלָל מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי. וְעַל-כֵּן לֹא מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁיֵּאָסֵר עָלָיו זִוּוּגוֹ אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, כִּי אִם אַדְּרַבָּא ה' יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחוֹ אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ וְכוּ'. כִּי יַעֲקֹב מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְהָיָה שׁוֹמֵר הַבְּרִית בְּיוֹתֵר וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם אֲחִיזָה וּפַחַד מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי. וְכָל זֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת יִרְאָה שֶׁהִיא מַכְנַעַת בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וּמֵחֲמַת זֶה זָכָה יַעֲקֹב לַעֲשִׁירוּת מֻפְלָג מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְכוּ' הַיְנוּ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים הַיְנוּ בְּחִינַת כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי כָּל הָאָבוֹת זָכוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל לְפִי בְּחִינַת יִרְאָתָם לְפִי בְּחִינַת הַכְנָעָתָם אֶת הֶבֶל הַיֹּפִי. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁהָיָה שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה וְזָכָה לְהַכְנִיעַ לְגַמְרֵי בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְעַל-כֵּן זָכָה לְתַכְלִית הָעֲשִׁירוּת, הַיְנוּ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְעַל-כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת. כִּי תְּפִלַּת עַרְבִית הִיא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי הוּא תִּקְּנָהּ, וְהוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁעַל יָדָהּ זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁעַל-יָדָהּ זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל. וְעַל-כֵּן הִיא רְשׁוּת, כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לַהִתְָבּוֹנְנוּת הַזֹּאת אֲזַי אֵין חוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל.

כִּי זֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת הִיא בְּחִינַת הַשָּגַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שֶׁזָּכָה לָזֶה. וְעַל-כֵּן הָיָה פָּטוּר מִתְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת 'תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ'. הַיְנוּ שֶׁכָּל אֻמָּנוּת וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ הוּא רַק מֵהַתּוֹרָה, בְּחִינַת פְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת שֶׁמִּשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ שָׁם עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּגוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וַחֲבֵרָיו שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן וְכוּ'. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ תָּמוּהַּ, כִּי הֲלֹא גַּם עַתָּה נִמְצָאִים בְּנֵי-אָדָם שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם אֻמָּנוּת רַק עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּימֵי הַשַּׁ"ס. אַךְ הָעִקָּר תָּלוּי בַּהִתְבּוֹנְנוּת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל שֶׁתָּלוּי בַּעֲשִׁירוּת. וְעַל-כֵּן נִקְרָא תּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית דַּיְקָא.

כִּי אָז בַּלַּיְלָה הַזְּמַן מְסֻגָּל יוֹתֵר לְהַשָּגוֹת וְהִתְבּוֹנְנוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בש"ט שֶׁרֹב חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה זוֹכִין בַּלַּיְלָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ (בְּסִימָן נב) שֶׁבַּלַּיְלָה מְסֻגָּל יוֹתֵר לְבִטּוּל עַיֵּן שָׁם. גַּם הַלַּיְלָה הִיא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ. כִּי עֲשִׁירוּת בָּא מִשָּׁם, כִּדְמַשְׁמַע בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ לַמְעַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אֲבָל הָאִדָּנָָא קְבָעוּהָ עָלַייהוּ חוֹבָה. כִּי עַכְשָׁו אֵין זוֹכִין לִבְחִינַת הַשָּגָה זוֹ אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, וְעַל-כֵּן חוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: וְעַל-כֵּן בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אֲבָל בַּשַּׁחַר אֵין מְבָרְכִין כִּי אִם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. כִּי עַרְבִית שֶׁהִוא כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁזָּכָה לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים בְּחִינַת וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה צָפֹנָה וָנֶגְבָּה.

וּכְנֶגֶד זֶה מְבָרְכִין אַרְבַּע בְּרָכוֹת לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּלְאַחֲרֶיהָ כְּנֶגֶד ד' רוּחוֹת הָעוֹלָם. כִּי זוֹכִין אָז לְנַחֲלַת יַעֲקֹב נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. אֲבָל בְּשַׁחֲרִית אֵין מְבָרְכִין כִּי אִם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ רוּחוֹת שֶׁל בִּנְיַן הָעוֹלָם, כִּי צָפוֹן חָסֵר. וְשָׁם הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת מִצָּפוֹן תִּפָּתַח וְכוּ'. כִּי שַׁחֲרִית הוּא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּיָמָיו עֲדַיִן לֹא הִכְנִיעַ לְגַמְרֵי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְלֹא זָכָה עֲדַיִן לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים.

אֲבָל יַעֲקֹב זָכָה לְהַכְנִיעָהּ לְגַמְרֵי וְזָכָה לִכְבֹּשׁ כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם אֲפִלּוּ רוּחַ צָפוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁהִכְנִיעַ אֶת רוּחַ צָפוֹן עַל-כֵּן זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל שֶׁעִקָּרוֹ בָּא מִשָּׁם, בְּחִינַת מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה, וְעַל-כֵּן הוֹסִיפוּ בְּרָכָה רְבִיעִית בְּעַרְבִית שֶׁהִיא נִתְקְנָה כְּנֶגֶד בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהִוא בִּרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ. וְעַל-כֵּן מְבַקְּשִׁין אָז וּפְְרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה.

וְזֶהוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין אָז עַל הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְכוּ'. כִּי עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְזֶהוּ וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. כִּי עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה בָּא כֹּחַ הַדִּבּוּר לִכְלֵי הַהוֹלָדָה שֶׁהֵם כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

תוכן ההלכותהלכה ב׳