הלכה ב׳הלכות סימני בהמה וחיה טהורה · הלכה ב׳ מתוך ד׳

סימני בהמה טהורה — הארת הצדיק המחיה דרי מעלה ומטה בעת האכילה

על פי ליקוטי מוהר״ן תנינא ז׳

מהלך ההלכה

א׳

מקור התורה — הארת הצדיק שמחיה דרי מעלה ומטה

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר 'וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם' (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, סִימָן ז), על ענין בן ותלמיד ובחינת הצדיק שהוא בחינת כל הזוכה למקיפים שהם בחינת מה. הצדיק מאיר ומחיה דרי מעלה ודרי מטה: לדרי מעלה מגלה בחינת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', בחינת 'מֶה חָמִיתָ', ולדרי מטה שוכני עפר מראה כי 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', ומחזק ומעורר אותם בבחינת 'הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר' לבל יתייאשו. על-ידי כלליות בן ותלמיד זוכים בעת האכילה להארת הרצון, שהמלכות מקבלת האכילה מבחינת הידיים שביַם החכמה. משום כך אסור לנו לאכול מינים טמאים אלא רק מינים טהורים שסימניהם מרמזים שיש בהם הארת הצדיק, המתקן ומחיה את כל העולמות בבחינת עולם התיקון, כי הצדיק יסוד עולם הוא בחינת מלך השמיני 'הֲדַר' (בראשית לו, לט). התיקון בא לתקן את שבירת הכלים שנגרמה מריבוי אור שלא יכלו לסבול, וניצוצות שנפלו עד לבהמות וחיות ועופות — אותם דוקא אנו יכולים לאכול ולברר, כי כבר האיר בהם עולם התיקון, ובמינים שאין בהם הארת התיקון אין בנו כח לברר ואסור לאכול מהם.

א׳

סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה טְהוֹרָה-מַעֲלֵה גֵּרָה וּמַפְרִיס פַּרְסָה: עַל-פִּי הַמַּאֲמָר 'וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם' (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, סִימָן ז), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב עִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד, עִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּל, שֶׁזּוֹכֶה לְהַמַּקִּיפִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַה, בְּחִינַת מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ. שֶׁהוּא מֵאִיר וּמְחַיֶּה דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי לְדָרֵי מַעְלָה הוּא מֵאִיר וּמְגַלֶּה בְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת מֶה חָמִיתָ וְכוּ'.

וּלְדָרֵי מַטָּה בְּחִינַת שׁוֹכְנֵי עָפָר הוּא מַרְאֶה לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וּמְחַזֵּק וּמְעוֹרֵר וּמֵקִיץ אֶת כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר, הַיְנוּ אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ לְמַדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד. לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן כִּי ה' עִמָּם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ בִּבְחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין בְּעֵת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי הַמַּלְכוּת מְקַבֶּלֶת הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה מִבְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיַם הַחָכְמָה הַנַּעֲשֶֹה מִבְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ קֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּעֵת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל.

וְעַל-כֵּן אָסוּר לָנוּ לֶאֱכֹל מִינִים טְמֵאִים, רַק מִינִים טְהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִימָנֵי טָהֳרָה, שֶׁהַסִּימָנִים מְרַמְּזִים שֶׁאֵלּוּ הַמִּינִים יֵשׁ בָּהֶם הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת; בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, כִּי הַצַּדִּיק הַנַּ"ל הוּא מְתַקֵּן וּמְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּבְחִינַת עוֹלָם הַתִּקּוּן, כִּי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הוּא הוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן, כִּי הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי מֶלֶךְ הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא "הֲדַר" (בְּרֵאשִׁית לו, לט), שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד, בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק הַנַּ"ל זוֹכֶה לִבְחִינַת מַה כַּנַּ"ל וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת.

(כִּי עוֹלָם הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי אוֹר 'מַה' הֶחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּ"עֵץ חַיִּים" בְּהֵיכָל ב, שַׁעַר הַתִּקּוּן פֶּרֶק ב). וְעַל-כֵּן הוּא מְתַקֵּן וּמְחַיֶּה דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִין תִּקּוּן, כִּי פְּגַם קִלְקוּל הָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים הָיָה מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִסְבֹּל רִבּוּי הָאוֹר, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁבְּרוּ וְעָלָה הָאוֹר לְמַעְלָה וְהַכֵּלִים נִשְׁבְּרוּ וְיָרְדוּ בַּבְּרִיאָה וְכוּ'.

וְאַחַר כָּךְ נִתְקְנוּ. רַק כַּמָּה נִיצוֹצוֹת נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן לְמַטָּה שֶׁבָּזֶה עוֹסְקִין הַצַּדִּיקִים וְכָל יִשְֹרָאֵל לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּיָּדוּעַ. וְאִלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ וְנִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲפִלּוּ בַּעֲשִֹיָּה. וְעַל-כֵּן הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן, הוּא מְתַקֵּן וּמְחַיֶּה דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, הַיְנוּ דָּרֵי מַעְלָה שֶׁשָּׁם הָיָה הַקִּלְקוּל וְהַשְּׁבִירָה מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן אוֹתָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת אַיֵּה, בְּחִינַת מֶה חָמִיתָ, הַיְנוּ שֶׁמַּרְאֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר וְאֵינָם מִתְבַּטְּלִים, כִּי הוּא מַרְאֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת מֶה חָמִיתָ, בְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְדָרֵי מַטָּה שֶׁשָּׁם הֵם נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁנָּפְלוּ לְגַמְרֵי מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָן מֵעֵת הַשְּׁבִירָה וְנָפְלוּ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עַד שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ אֲפִלּוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת. וּמֵחֲמַת גֹּדֶל יְרִידָתָן שָׁכְחוּ מַעֲלָתָן וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים עוֹד לְהָרִים עַצְמָן לַעֲלוֹת לְמַעְלָה.

עַל-כֵּן הַצַּדִּיק מְחַיֶּה אוֹתָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. בִּבְחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַתִּקּוּן, בְּחִינַת יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹרֵר אוֹתָם וּמְחַיֶּה אוֹתָם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה מְאֹד לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מִינִים טְהוֹרִים וּמִינִים טְמֵאִים, כִּי אָנוּ אֵין יְכוֹלִין לֶאֱכֹל כִּי אִם אוֹתָן הַמִּינִים שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהָאִיר בָּהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַתִּקּוּן, הַיְנוּ הֶאָרַת הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל.

אֵלּוּ דַּוְקָא אָנוּ יְכוֹלִין לֶאֱכֹל, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַל-יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ, אֲבָל הַמִּינִים שֶׁאֵין בָּהֶם הֶאָרַת הַתִּקּוּן אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְבָרֵר וְאָסוּר לָנוּ לֶאֱכֹל:

ב׳

וְזֶה בְּחִינַת סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה, שֶׁהֵם, מַעֲלֵה גֵּרָה וּמַפְרִיס פַּרְסָה, זֶה רֶמֶז עַל הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ הַתִּקּוּן, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ וְנִשְׁתַּלְשְׁלוּ וְנִתְלַבְּשׁוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת הֵם בְּחִינַת שׁוֹכְנֵי עָפָר, כִּי יָרְדוּ בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד. וְהַצַּדִּיק מְחַיֶּה אוֹתָם בִּבְחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלֵה גֵּרָה.

גֵּרָה זֶה בְּחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ מְאֹד בִּבְחִינַת וְכַמַּיִם הַמֻּגָּרִים אַרְצָה. אֲשֶׁר לֹא יְאָסֵפוּ, כִּי יָרְדוּ מְאֹד כַּמַּיִם הַמֻּגָרִים אַרְצָה, וְעַל-יְדֵי הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְעוֹרֵר וּמְחַיֶּה אוֹתָם בִּבְחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם בִּבְחִינַת מַעֲלֵה גֵּרָה, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַצַּדִּיק, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה אֶת הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ כַּמַּיִם הַמֻּגָּרִים אַרְצָה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַפְרִיס פַּרְסָה, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים כָּאֵלֶּה בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת הֵם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח. כִּי הֵם סְגוּרִים בְּמַאֲסָר, אֲבָל עַל-יְדֵי הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְעוֹרֵר וּמְחַיֶּה אוֹתָם בִּבְחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַרְאֶה לָהֶם שֶׁגַּם שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם יֵשׁ פֶּתַח לָצֵאת. וְזֶה בְּחִינַת מַפְרִיס פַּרְסָה זֶה רֶמֶז שֶׁגַּם בְּרַגְלֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁהוּא מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, גַּם שָׁם נִמְצָא פֶּתַח לָצֵאת הֵפֶךְ פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁהֵם קְלוּטִים וּסְגוּרִים שָׁם וְאֵינָם יְכוֹלִים לָצֵאת, אֲבָל מַפְרִיס פַּרְסָה זֶה בְּחִינַת שֶׁיֵּשׁ פֶּתַח גַּם שָׁם בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ וְכוּ' כַּנַּ"ל:

► הלכה א׳תוכן ההלכותהלכה ג׳