קנב

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' דִּסְלִיחוֹת תקצ"ד לפ"ק. אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי. אֲנִי עוֹמֵד עַתָּה בְּחַד כַּרְעָא עַל הָעֲגָלָה לִנְסֹעַ לְאוּמַאן, וְנִזְכַּרְתִּי בְּאַהֲבָתְךָ וְעִכַּבְתִּי עַצְמִי לִכְתֹּב לְךָ שׁוּרוֹתַיִם אֵלּוּ, וּבְיוֹם אֶתְמוֹל כָּתַבְתִּי לְךָ עַל יְדֵי רַבִּי מֹשֶׁה בְּהָרַב וּבְוַדַּאי הִגִּיעַ לְיָדְךָ, וְאַחַר כָּךְ קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ וְלֹא נִזְכַּר שָׁם שֶׁקִּבַּלְתָּ מִכְתָּבִי, וּמַה מְּאֹד גָּדוֹל צַעֲרִי וּכְאֵבִי עַל חָלְיְיךָ בִּפְרָט עַל עִנְיַן הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלַן. בַּעַל הָרַחֲמִים יְעוֹרֵר רַחֲמָיו הָעֲצוּמִים עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ, וְיָסִיר מִמְּךָ כָּל מַחֲלָה מְהֵרָה וְתָשׁוּב לְאֵיתָנְךָ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְנָכוֹן לִבְּךָ בָּטוּחַ יִהְיֶה שֶׁבְּוַדַּאי אֵין אַתָּה יוֹצֵא מִמַּחֲשַׁבְתִּי, וְגַם אֲבַקֵּשׁ כָּל יַקִּירֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, וְתִשְׁלַח עַל פִּדְיוֹן לִידִידֵנוּ כְּבוֹד רַבִּי יוּדְל, אֲפִלּוּ אֵיזֶה סַךְ מֻעָט תּוּכַל לִשְׁלֹחַ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, וְתִזְכֶּה לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם. דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ. נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ"ה