ליקוטי תפילות
[עַל־פִּי תּוֹרָה רכ"א - עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים]רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְתֵן לִי לֵב טוֹב שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה.
וּתְזַכֵּנִי לִתֵּן מַעֲשֵׂר מִמָּעוֹתַי וּמִכָּל מַה שֶּׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְתַזְמִין לִי עֲנִיִּים הֲגוּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּצִּילֵנִי מִשּׂוֹנְאַי וּמֵרוֹדְפַי, כִּי דַּרְכְּךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף, אֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע.
חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְחַזֵּק אֶת לְבָבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לִתֵּן תָּמִיד מַעֲשֵׂר מִכָּל מַה שֶּׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים,
וְתִפְשֹׁט יָדְךָ הַגְּדוֹלָה עָלַי, וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי מֵאִתְּךָ, וְתַסְפִּיק לִי כָּל צָרְכִּי וְכָל צָרְכֵי בֵּיתִי בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה,
וְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָּי. וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי תָמִיד וּלְהִסְתַּפֵּק בַּמֶה שֶׁתְּחָנֵּנִי. וְלֹא אֶהְיֶה נִבְהָל לְהוֹן, חַס וְשָׁלוֹם,
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי, וְתָגֵן עָלַי בְּצֵל יָדְךָ הַגְּדוֹלָה, וּתְכַסֶּה עָלַי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל שׂוֹנְאַי וְרוֹדְפַי בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיוּת.
וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיוֹן עַמִּי אַתָּה.
וְתָשִׂים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ,
וְנֶאֱמַר, בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ.
עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי,
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: