נחת השולחן
הטבת חלום. כי כפי מה שזוכה האדם בהקיץ לקשר עצמו רק אל השכל דקדושה שיש בכל דברולחשוב רק בזה, כמו כן זוכה גם בשעת הסתלקות המוחין בחי' שינה לחלומות טובים וקדושים, וזה בחי' החלומות טובים וקדושים שמספרת התורה ממה שחלם ליעקב אבינו וליוסף בנו כי הם זכו בשלימות להסתכל רק על השכל הנ"ל וע"כ היה יכול יוסף גם לפתור חלומות אחרים כי כל החלומות הולכין אחר הפה בחי' מלכות פה ויוסף זכה לזה כנ"ל ע"כ ויהי כאשר פתר לנו כן היה וכו', וע"כ כשחלם לאדם חלום שאינו טוב ידע שזה בעצמו ג"כ מלמעלה שיתבונן על דרכיו בבחי' והאלהים עשה שיראו מלפניו זה חלום רע, כי אפילו מבחינות אלו שנמשכים מבחי' סטרא דמותא ר"ל שעוברים על האדם ר"ל גם מהם צריך ליקח רמיזו דחכמתא כי גם שם יש בהעלם גדול איזה ניצוצות וחיות דקדושה רק שהם בצמצום גדול כנ"ל, וע"כ הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו בפני שלשה ולימא חלמא טבא חזאי, כי אע"פ שנפשו עגומה ובלבו יש לוצ ער מהחלום אעפ"כ יאמר בפה מלא שהוא חלום טוב כי באמת בפנימיותו בודאי מלובש בו טוב, ועיקר הטוב הוא התורה והשכל דקדושה המלובש בכל דברומאחר שמתיירא מהחלום ומתעורר על ידו קצת מזה בעצמו נראה מובן הטוב שמלובש בו והם מאחר שהם שלשה וכלולים מכל הג' בחי' הנ"ל שהם בחי' החכמה שכלולה מתלת מוחין ובחי' מלכות שהיא ג"כ בבחי' שלשה ובחי' תורה שהיא ג"כ בבחי' שלשה כנ"ל ע"כ יש להם כח להך באמת החלום לטוב כי כולהו במחשבא איתברירו ושם נמתקים כל הדינים והנפכים לטוב גמור בגשמיות ג"כ ע"כ אומרים לו טבא הוא וטבא ליהוי וכו' וזה בחי' השלש הפוכות ושלש פדויות ושלש שלומות הכל כנגד הג' בחינות הנ"ל ועיין בכונות הטבת חלום ותבין משם ג"כ לענינינו, וזה גם כן בחי' תענית חלום כי ביום התענית אזי הממשלה להמוח כמבואר במאמר שאלו סי' נ"ז ואז נכנע בחי' עשו הוא אדום בחי' מלכות דסט"א ועי"ז נתקן החלום ומאחר שצריכין להאמין ולשום על לב להתבונלן כל רמיזו דחכמתא שמרמז השי"ת לאדם בכל יום ויום כפי בחינת אותו היום דייקא כנ"ל ע"כ צריךם להתענות על חלולו בו ביום דייקא אפילו בשבת כשארז"ל כי אע"פ שאכילת שבת יקרה מאד ואין בה גם כן שום אחיזה לבחי' עשו כמבואר במאמר שאלו הנ"ל, אעפ"כ מארח שרומז לו בחלומו להתענות מסתמא יש בזה שכל נפלא שצריך להתענות בזה היום דייקא אע"פ שהוא שבת ועיין בזה בזוה"ק, וע"כ גם בשעת הטבת חלום מסיימין לו לך בשמחה אכול לחמך וכו' כי כבר נמתק הדבר בשרשו על ידי בחי' מחשבה וחכמה עד שאין צריך עוד לתענית וזה בשמחה אותיות מחשבה כמובא, וזה בחי' יפה תענית לחלום כאש לנעורת בזה רמזו כי עיקר החשש שלא יתגברו עליו סוגי הדינים שמשם יניקת עשו מלכות דסט"א שזה בחי' נעורת כי פשתן הוא בחי' דינים ונעורת שהוא הפסולת הם בחי' סיגי הדינים אבל על ידי התענית ממשיכין כחו של יעקב שהוא בחי' אש בבחי' והיה בית יעקב אש וכו' שזה בחי' השכל והחכמה דקדושה כנ"ל ועל ידי זה נשרפין ונתבטלין כל סיגי הדינים של בחי' עשו וע"כ ארז,ל והובא בפירש"י ריש פרשה וישב לענין המשל של יעקב ועשו הפשתני הזה כנכנס וכו' הפחמי תמה וכו' פקח אחד (דייקא שהוא מבחי' חכמה ושכל דקודשה) משיב ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ושורף את כולו היינו כנ"ל