נחת השולחן
ק"ש על מטתו. כי שינה אחד מששים במיתה כי בלילה שלטה סיטרא דמותא שמשם יניקת עשו בחי' היצה"ר. וע"כ קודם ששוכב לישן צריך לקבל עליו עול מלכות שמים בק"ש. גם ק"ש הוא בחינת המשכת המוחין כידוע שזה בחי' מה שמקשרין עצמם אל בחי' אור השכל דקדושה.
גם ק"ש הוא בחי' כלל התורה הק' כנ"ל ואז בשלום יחידו אשכבה ואישן ואין לו להתיירא שלא תאחז בו סיטרא דמותא לגמרי בשעת שינה ח"ו שזה בחי' פן אישן המות ר"ל רק אדרבא השינה היא טובה גדולה להמוחין שלו כי אז נשמתו באה לתוך אמונה בחי' מלכות ומתחדשת שם וזוכה עי"ז דייקא לקבל מוחין וחיות חדש כידוע. וע"פ דרך זה מובן ממילא כל מה שאומרים עוד פסוקים בשעת ק"ש כמבואר בשו"ע וכן הווידוי וברכת המפיל וזה שמסיימין המאיר לעולם כולו בכבודו ומבואר במשנת חסידים ובסידור האריז"ל שהם ל"ב נתיבות חכמה כמספר כבוד היינו שמקשרין עצמן אל אור החכמ' דקדוש'. ובסידור קול יעקב מבואר בכבודו הוא מלכות היינו בחי' מלכות דקדושה הנ"ל ועיין עוד בכוונות ק"ש: