נחת השולחן
וזהו שאמרו מי שבא בדרך וקידש עליו היום לא יניח כיסו על חמורון מפני שהוא מצווה על שביתתה אלא נותלן כיסו לעכו"ם וכו', כי אפילו החמור שהוא בהמה טמאה והוא מבחי' הסט"א אעפ"כ מאחר שהוא של ישראל כבר יש לו איזה אחיזה בסטרא דקדושה כי נעשה מרכבה אליה וע"כ מצווה על שביתתו וע"כ יתן כיסו לעכו"ם שאין לו חלק בקדושה וגם זה לא התירו אלא בממון שהוא שלו כי גם הממון של ישראל יש לו שורש בקדושה וכמבואר במ"א כי בצל החכמה בצל הכסף, וכן עשירות דקדושה היא מבחי' המלכות דקודשה וכנ"ל אבל בממון שלא הגיע עדיין לידו של ישראל כגון אם מצא מציא אינו יכול ליתנה גם לעכו"ם כי אסור לפגום בקדושת שבת גם ע"י עכו"ם כנ"ל וע"כ אם אין עמו עכו"ם התירו לו להניחו על החמור רק באופן המבואר בשו"ע וכו' ע"ש ומזה מבואר גם שאר ענינים המבוארים בסימן זה