נחת השולחן
עיין בכונות שנטילת לולב ומיניו הוא להמשיך חסדים ומוחין מבחי' הז"א אל בחי' מלכות וז"א בעצמו מקבל המויחין ממה שלמעלה ממנו. והמוחין הם סוד החיים שזה סוד ההדם שמספרו חיים עם הכולל וכן לולב גימטריא חיים ע"ש. היינו כי ע"י מצוות סוכה אנו ממשיכין אור המוחין אל המלכות בחי' עלמא תתאה מבחי' עלמא עילאה ג"כ ע"י המדות הק' שזה סוד בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' עיין זוה"ק תצוה דף קפ"ו ע"ב. ובנטילת לולב אנו ממשיכין לה החסדים והמוחין ע"י הז"א שהוא בחי' התורה. וזה שסמך הכתוב הפרי עץ הדר שהוא כנגד בחי' המלכות לכפת תמריום שהוא כנגד הז"א בחי' תורה. וזהו ענף עץ עבות שהוא ההדס שהוא כנגד אות יוד בחי' החכמה דקדושה. וערבי נחל ארז"ל ערבה דומה לשפתים שזה בחי' התפלה בחי' אדני שפתי תפתח כי ע"י כל זה התפלה מקובלת. הגם כי כפי הסדר הערבה הוא כנגד הה"א הראשונה שהיא בח'י בינה לבא יש לומר כי הלא עיקר קבלת התפלה הוא ע"י שנכנסין דברי הבקשה אל הלב של המתבקש שזה זוכין ע"י התיקונים הנ"ל כמבפ"נ ועיין בזוה"ק במקומות הרבה מובן שזה סוד התפלה שהיא בלחש כי עולה עד הבינה וכו' וכמובן גם במאמר לשמש סי' מ"ט וכו' וזה בחי' ערבי נחל בחי' יערב עלי ושיחי בחי' קבלת התפלה וזהו שדרז"ל כל עצמותי תאמרנה וכו' על ענין הלולב ומיניו וזה שסיים מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו ודרז"ל דקאי על היצה"ר היינו כנ"ל כי זה עיקר נצחון המלחמה שמרמזין בהד' מניים. היינו שישראל זכו לנצח את היצה"ר שרו של עשו והכל הוא רק בחסדי השי"ת שזה בחי' ההלל שאומרין עם הד' מינים. ומחמת שהלולב הוא כנגד הואו שבשם הקדוש שהוא בחי'יעקב שהוא עיקר העוסק בהמשכת התיקונים הנ"ל ע"כ דרז"ל ולקחתם שיהא לקיחה תמה ודקדקו הרבה בהתיומת של הלולב שתהא שלימה. וכ"ז כנגד יעקב איש תם. וע"כ צריכין לאחוז עצמם בקשר אמיץ וחיבור חזק בקדושתו של יעקב שזכה למטה שלימה וכולם אמרו בפה אחד שמע ישראל אבינו ה' אלהינו ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד וכו' ועליהם עיקר התגלות המלכות דקדושה מלכות שמים שלימה, וע,כ פוסל בו היובש וכן בכל הד' מניים ודרז"ל על זה לא יהללו יה כי זהעיקר נטילתם להמשיך על ידם החיים הקדושים שהם בחי' המוחין הק' שזה בחי' יעקב לא מת. וממת שההדם רומז לבחי' יו"ד בחי' חכמה ע"כ קראו רז"ל לההדס הפסול הדס שוטה שהוא היפך החכמה, וזה שארז"ל ענין ערבי נחל (שלפי עניניו מרמז לבחי' התפלה כנ"ל) עלה שלה משוך, עלה הוא בחי' הדיבור והשיחה של התפלה ע"ד שדרז"ל ועלהו לא יבול שיחתן של ת"ח וכו'. וזה עלה שלך משוך, היינו שיש להדיבורים שלו חן וכח המושך שמושך את לב המתבקש לקבל דבריו. וזה בחי' מושכין עליו חט של חסד וכן לענין אסתר אמרו וחוט של חסד משוך עליה ומזה היה החן שלה, וזה ופיו חלק, היינו שתפלתו שגורה לו בפיו וזה נמשך ממה שתיקן בחי' מלכות פה, וקנה שלו אדום ,היינו בחי' החכמה שלו שהיא בחי' קנה בחי' קנה חכמה קנה בינה כמבואר במ"א. הוא אדום, אדום רומז לגבורה כידעו וגבורה הוא בחי' יראה שזה עיקר שלימות החכמה בחי' ראשית חכמה יראת ה' וכתיב הן יראת ה' היא חכמה, וירעה היא מבחי' מלכות בחי' מוראה של מלכות כמבואר במ"א, נמצא שנתייחד בחי' מלכות עם בחי' החכמה שעי"ז נעשה חן ונתקבלין דברי תפלותיו ובקשותיו. ואלי שעל שם זה נקראו ערבי נחל שגדילים על הנחל, נחל הם אותיות נו"ן חי"ת בחי' החי"ת והנו"ן הנ"ל, והלמ"ד רומז ללימוד התורה שעי"ז נתחברין החי"ת והנו"ן הנ"ל. ואפשר שפיו חלק רומז לבחי' לימוד התורה כמו שדרז"ל ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה משוננים בפיך שלא תגמגמם בהם שזה בחי' חד וחלק שיהי' תשובתו לשואלו בדבריתורה חדים ומשוננים וחלקים בלי שום בלבול וגמגום כלל. וזה שדרז"ל על ערבי נחל שאין בהם לא איח ולא יטעם כי ארז"ל שתפלת השפל אינה נמאסת וזה בחי' מעלת קדושת תפלת העני כמבואר בזוה"ק. וע,כ אע"פ שעיקר קבלת התפלה הוא ע"י המשכת תיקונים הנ"ל שהם בחי' חן אעפ"כ בשעת התפלה עצמה צריך לעמוד כעני וכרש ולא יזכור לא זכות חכמתו ותורתו ולא זכות מעשיו הטובים רק יבקש רחמים ותחנונים מלפני המקום. וזה בחי' לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים דפקנו דלתיך, ועי"ז דייקא יש להתפלה חן ביותךר שזה בחי' ואתחנן אל ה' ודרז"ל צדיקים אע"פ שיש להם וכו' אעפ"כ אינם מבקשים אלא רחמים ותחנונים, וזה ואתחנן מלשון חנן וחן. וזה בעצמו בחי' הג' תפלות שחושב בזוה"ק תפלה למשה זה כנגד שלימות התפלה ע"י בחי' חכמה והתורה הק' שכל זה בחי' משה. תפלה לדוד הוא כנגד בחי' מלכות בחי' מלכות דוד ועיקר השלימות הוא ע"י תפלה לעני היינו כנ"ל