נחת השולחן
והנה לבאר כל מיני טרפות בפרטיות ע"פ דרך זה ירבה האריכות וגם כי אין לנו עסק בנסתרות לבאר סוד כל בחינהובחינה ואבר מאיברי הבעל חי להיכן הם מרמזים בשרשם ברוחניות על כן ההכרח לקצר בזה: והנה בדין פסוקת הגרגרת ברובו ונקובת הושט במשהו נתבאר עלעיל קצת ואי לאו דמיסתפינא ה"א בדרך צחות בענין המבואר בשו"ע סימן ל"ג שעורות הושט החיצון אדום והפנימי לבן וכו' כי כבר נתבאר שהקנה מרמז לבחי' יעקב שבחר לחלקו העוה"ב שאין בו אכילה ושתיה שזה בחי' הקנה. וזה בחי' הקול קול יעקב בחי' הקנה מוציא קול והוא ג,כ בבחי' קנה חכמה שהוא מדתו של יעקב ועשו אחיזתו בבחי' הושט שבו עיקר אכילה ושתיה וכו' כמובן כל זה בזוה,ק והנה יעקב ועשו היו שניהם בבטן אחת וגם בלידתם נאמר וידו אוחזת בעקב עשו שזה בחי' הקנה והושט שבטבע הבריאה הם מחוברים יחד וע"כ אם נפרד הושט מהקנה וכו' טרפה כי זה מדתו של יעקב שלא להפריד הושט שהוא בח'י העוה"ז שיש בו אכילה ושתיה מהעוה"ב שהוא בחי' הקנה כיהלא ההכרח גם ל יעקב להשתמש בהדברים של העוה"ז רק שעושה הכל בחכמה וכל מעשיו לשם שמים. מה שאין כן עשו הוא מקלקלק סדר הבריאה ומפריד את בחי' העוה"ז מהעוה"ב לגמרי. שזה בחינת נפרד הושט מהקנה ע"כ טרפה כי זה מבחינת סטרא דמותא. וזה בח'י מה שהושט שמרמז לבחי'. העוה"ז יש ל ושני עורות. החיצון אדום כי בו נאחז ביותר בחינת עשו אדמוני. והפנימי לבן כי פנימיות העוה"ז הוא בבחי' צחות ולבנונית בחי' עוה"ב בחי' ל"ב נתיבות (חכמה) ר"ת לבן כידוע, וע"כ אם נתחלפו שאחיצון לבן והפנימי אדום שזה מבחי' עשו שהפנימיות שלו הוא מתוקפא דדינא ותאוות העוה"ז ואפילו כשעושה איזה דבר שבק' שהוא מבחי' לבנוניצת בחי' חסדים בחי' עוה"ב הוא רק בבחי' חיצוניות אבל פנימיות הוא בבחי' עשו הוא אדום ע"כ טרפה. וכן אם שניהם אדומים. ואם שניהם לבנים עיין בשו"ע.
ולדעת האוסרין גם זו טרפה כי זה בבחינת אל תצדק הרבה וכו' בחינת שאלות עשו איך מעשרין את התבן וכו'. עוד יש לומר כי הושט שהוא בחינת העוה"ז יש בו אחיזת עשו וישמעאל ועשו הוא אדום וישמעאל הוא בבחי' לבן כי הם מונים ג"כ ללבנה ויניקתו מצד החסד בחי' לובן סטרא דאברהם ועל כן הוא בבחי' חלב לבן כנ"ל. וע"כ כשהלך יעקב ללבן להכניע קליפתו ולברר ממנו הניצוצות הק' כנ"ל בחלק או"ח אז הלך עשו אל ישמעאל וכו' בכדי לקבל ממנו כח ביותר ולהשתתף עמו כנגד יעקב. וע"כ אם נתחלפו זה מורה על תחבולות היצר בחי' עשו להתלבש במצוות שהם בחינת לובן אבל פנימיות כוונתו להרע. וכן אם שניהם אדומים או לבנים. מורה שנכללו קליפת עשו וישמעאל ביחד להתגבר כנגד יעקב וע"כ טרפה. וכן אם יש לו שני ושטים או שני קנים טרפה דכל יתר כנטול. ולא מיבעיא שני ושטים כי זה בחי' אל תרשע הרבה מאחר שבו עיקר אחיזת עשו הרשע אלא אפילו שני קנים ג"כ טרפה בבחי' אל תצדק הרבה. וכן ואל תתחכם יותר. כי צריכין שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו.
וע,כ עיקר שלימות קנין החכמה והעוה"ב הואע"י קנין התורה הק' שהוא בחיח' עמודא דאמצעיתא כנ"ל. כל זה כתבנו בדרך צחות קצת כנ"ל. ובאמת קשה לבאר כל עניני טרפות בפרטיות כי רבים הם. אך בכלל הוא כי יש אברים שהם כלי החיות.
כגון המוח והלב והריאה ובהם עצמם יש ג"כ פרטים כגון הגלגולת וקרומי המוח והמוח וכן טרפש הלב ובשר הלב וחללי הלב וקנה הלב וכן קרומי הריאה ובשר הריאה וסימפוני הריאה. ויש כלי האכילה ועיכול האכילה וביררו וזיכוך האכילה והם המעים והקורקבן והמסס ובית הכוסות וכו' והכבד והמרה והטחול וכו' וכן כולם.
וכן יש כלים של כלל בנין הגוף כגון השדרה והצלעות. וכלים של שימושי הגוף לעמוד ולילך ולשכב ולנוח. ובכל אחד ממיניהם יש כמה פרטים כנ"ל. וכולם מרמזין ברוחניותם למה שמרמזין והכל כלול בבחינת המשכת התיקונים הנ"ל שהם כלל הכל. כי החכמה והשכל הוא בחי' כלליות הג' ראשונות. והתורה הוא בחי' עמודא דאמצעיתא בחי' הואו קצוות. ומלכות הוא בחינת סוף דבר כידוע. וע,כ קבלו חז"ל הלכה למשה מסיני שיעור כל מיני טרפות של כל אבר ואבר כפי בחינתו. כי יש פגמים שנוגעים העיקר לבחינת המשכת החכמה והשכל בחי' החיו. ויש פגמים שנמשכים ממה שפגמו כנגד התורה הקדושה והעיקר בעוון ביטול תורה ח"ו. ויש פגמים שנמשכים ממה שפגמו בבחינת מלכות ובכולם קבלו חז"ל השיעור האמיתי באיזה אופן יוכל הפגם עדיין להתתקן בנקל ואז גם הטרפות שנשתלשל על ידו אינו מפסיד את החיות של הבעל חי לגמרי ח"ו רק יוכל להתרפאות ובהמשך הזמן הדרא בריא. ויש שגברו הפגמים כ"כ עד שנוגע להחיות ואינו חי שנים עשר חודש כמו שארז"ל טרפה אינה חיה ואז היא אסורה כי נאחז בה הסט"א ויטריף את נפשו ח"ו ע"י אכילה זאת. וע"כ ספק טרפה אם חיתה י"ב חדש או עד שתתעבר ותלד הוא בחזקת כשרות כי מזה מובן ונראה שאין בה אחיזת סטרא דמותא כיאל אחר איסתרים ולא עביד פירין.
ומאחר שנתעברה וילדה מובן שהיא מצד בחי' הקדושה שהוא בחי' חיים נצחיים בחי' קיום העולם במין ובבחי' שארז"ל לענין האדם שמניח בן וכו' כאלו לא מת. ועל כן אמר וחלב טהור סותם את הנקב. כי הוא כגופו של בשר עצמו וע"כ גם בטבעו הואאדוק בו היטב וסותם. משא"כ חלב טמא מאחר שהוא מבחי' הלובן דסט"א כנ"ל ע"כאינו אדוק כל כך בבשר ואינו סותם. ועל כן כל שכנגדו בבהמה טמא גם בחיה אינו סותם כי די לו להפקיע את עצמו במה שהתירתו תורה מחמת שהוא ממין חיה כנ"ל אבל לא לסתום ולהציל הבעל חי מטרפות על ידו כי הוא ג"כ אינו אדוק בטבעו בבשר ואעפ"כ הכשירתו תורה כנ"ל: