נחת השולחן
וע"כ כל דבר שטעמו פגום אינו אוסר תערובתו. כי מאחר שאינו נהנה מטעמו של איסור רק אדר בא. ע"כ אינו חשוב טעם כלל ואינו יכול לאסור את ההיתר. וע"כ כלי שאינה בת יומא חשיבא טעם לפגם. כי מאחר שטעם האיסור אינו בעין רק בלוע ומכוסה ונעלם בתוך הכלי ומאחר שעבר עליו מעת לעת שלם שכולל בחי' יום ולילה חמה ולבנה כבר נפגם ונחלש טועם האיסור ואין לו כח לאסור עוד את ההיתר. וע"כ אם ההיתר דבר חריף אמרינן משוי ליה לשבח. כי ע"י כח החריפות ששרשו מבחי' דינים שזה בחי' מה שארז"ל על ב"ש דהוי חריפי טפי. עי"ז נתעורר ונתחזק כח טעם האיסור ששרשו מבחי' השתלשלות הדינים. וע,כ יש אומרים שלינת לילה פוגמת שזה בחי' בת דינא בטל דינא. וע"כ ארז,ל כבוש הרי הוא כמבושל. כי מאחר שנשרה בתוך האיסור או האיסור בתוכו מעת לעת שלם אזי אע"פ שהוא צונן מאחר שהאיסור בעין ונכבש בדבר לח מעת לעת שכולל בחי' חמה ולבנה ע"כ בכח בחי' חמה ולבנה דסט"א נבלע בתוכו טעם האיסור כמ וע"י בישול. וענין תתאה גבר וענין מליח כרותח מבואר כבר קצת: