נחת השולחן
וע"כ עובר הנמצא במעי בהמה לאחר שחיטה אין צריך שחטה. כי עיקר התגברות הזוהמא של הרוח שטות רוח הבהמיות בחי' היצה"ר הוא משיצא ממעי אמו כמו שארז"ל (במ"ר נח פ' ל"ד) וע,כ כל זמן שהיה בבטן אמו בשעת השחיטה עד שנתתקן רוח הבהמיות שלו ג"כ כי עובר ירך אמו עו"כ גם אח"כ אינו צריך שחיטה אלא מדבריהם וכו' כמבואר בזה בשו"ע.
וע,כ אם הוציא העובר את ראשו (ששם עיקר מקור חיותו) קודם שחיטה נמצא נאחז בו בחי' ההבל הרע ששולט באוירא דעלמא וע,כ אע"פ שהחזירו אינו ניתר בשחיטת אמו. ועיין בשו"ע לענין שאר איברים שבו והכל ע"פ הנ"ל: