נחת השולחן
איסור גילוח הפאות והזקן. עיין בכוונות. כי שערות הראש הם מבחי' גבורות ודינים. ועל כן צריכין לגלחם. כי מבחינת התגברות הדיינם ביותר יונק משם בחי' הסט"א בחי' עשו איש שעניר רק שצרייכן להשאיר הפאות שמרמזין לבחי' מלכות. היינו כי בנין בחינת המלכות שעל ידה זוכין לקבל מאור החכמה. היא מבחינת גבורות כידוע. שזה בחי' דינא דמלכותא. ע,כ אסור לגלח הפאו. ושערות הזקן הם בבחי' חסד ורחמים ששרשם מבחי' החכמה שזה בחי' זקן זה קנה חכמה בבחי' הדרת פנים בחי' חכמת אדם תאיר פניו וע"כ אסור לגלחן. גם שערות הזקן מרמזין לשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם בחי' עסק התורה הנ"ל. וכן מרמזין לשלש עשרה מדות של רחמים שהם שורש כלל בחי' התפלה, וע"כ אין ממנין שליח ציבור אא"כ נתמלא זקנו כמבואר בשו"ע או"ח סי' נ"ג. נמצא שבהפאות והזקן מרומזין כל התיקונים הנ"ל שהם בח'י כלל קדושת ישראל כנ"ל.