נחת השולחן
הלכות ערלה. הנוטע כל עץ מאכל מונה לו שלשה שנים וכו'. כי מפגם אכילת עץ הדעת נאחז זוהמת היצה"ר בכל דבר וכבר נתבאר שזוהמת היצמה"ר נקראת ערלה. וע"F היצה"ר עצמו נקרא ג"כ ערל כמו שארז"ל וכלל בחי' היצה"ר הוא בח'י שלש קליפות טמאות שהם בחי' רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת והרביעית היא בחי' נגה שכלולה מטובו רע כידוע וכנ"ל כמה פעמים ועל כן גם כאן שלש שנים יהיה לכם ערלים ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה' כי בבח'י נגה שם עיקר הבירור להפריש הרע ממנו ולעלות הטוב שבו אל הקדושה ועל כן ע" ישמכניעין את הרע שבשלש שני ערלה ומרחיקין אותו לגמרי עד שהכל אסור בהנאה לעולם עי"זיכולין אח"כ להעלות בחי' נגה ולקשרו אל הקדושה שזה בחינת מה שמעלין את הפירות אז לירושלים או שפודים אותם בממון ומעלה הפדיון לירושלים ואז נתתקן האילן בשלימות עד שאין בו אחיזת הרע כ,כ מזוהמת היצה"ר ואז הותר באכילה גם במקומו כ"ש ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיפף לכם תבואתו. וזה שארז"ל לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר וכו' היינ וכי בזה מכניעין את בחי' אחיזת היהצ"ר עד שזוכין לעבוד את ה' בשני יצרין שגם האכילה ושתיה וכל דברי הרשות והיתר יהיה ג"כ בקדושה גדולה ע, ישגם היצה"ר נכנע להקדושה ואז יכולין להתקרב אליו ית' ולעבוד אותו ית' ע,י כל הדברים שבעולם כנ"ל: