סימן כ'

וע"כ צריכין לדקדק בשחיטה שלא ישחוט למעלה מהשיעור לצד הראש ולא למטה מהשיעור הסמוך לגוף. כי מאחר שהשחיטה הוא בכדי לבטל בחי' הרוח שטות רוח סטרה מבחי' קליפת עשו איש שעיר הנאחז ברוח הבהמיות ועיקר אחיזת עשו בע"כ בהאכילה הוא מבחי' הגוף ולמטה ששם עיקר הגשמיות וכלי העיכול אבל מבחי' צד הראש אין לו אחיזה כ"כ כי הראש הוא בבחי' מוחין שזה היפוך בחי' עשו כנ"ל. וע"כ אם ישחוט למעלה לצד הראש לא יפעול בשחיטתו להכניע בחינת קליפת עשו מאחר ששם אין לו אחיזה כ"כ. ועל כן ארז"ל (ברכות י"ד) לענין היושב בתענית טועם ואין בכך כלום ופירשו דר"ל טועם ופולט וכו' נמצא מבואר שמאחר שאינו בולע ויורד למטה לתוך הגוף ממש אין זה בכלל אכילה. וכן לא ישחוט למטה סמוך לגוף ממש כי שם מתגבר אחיזת עשו ביותר וע"כ נתנו הסימן בשיעור של מטה בושט עד מקום שישעיר (ופירש,י שמתחיל להיות שם שער) וזה סימן לאחיזת עשו איש שעיר שהוא נאחז שם ביותר, וזה שאמרו למעלה עד כמה בושט עד כדי תפיסת יד כי מאחר שהוא עדיין נמשך מושט שבו אחיזת עשו כמובא בחלק או"ח בשם הזוה"ק ואעפ"כ לענין שחיטה אינו בכלל הושט רק תורבץ הושט כי הוא כבר סמוך להראש והמוחין כנ"ל ע"כ שיעורו כדי תפיסת יד שזה בחי' וידו אוחזת בעקב עשו. וע"כ כבר אין שם מקום שחיטה. והגם כי הקנה כולו הוא מבחי' יעקב ושייך שם שחיטה זה מובן ממה שרמזנו למעלה כי לפעמים היצה"ר מתלבש במצוות שזה בחי' שעשו לובש בגדי יעקב (זה לעומת זה כמובן וע"כ בבהמה שגבר בה אחיזת עשו ביותר ע"כ נאחז גם בבחי' הקנה שלה למטה מצד הראש וכן בשאר בעלי חיים והעיקר בהאכילה שלהם. ע"כ נתנו סימן גם בקנה למטה עד מקום שמושכת צוארה לרעות. לרעות דייקא שהיא האכילה שלה עד שם יש בחי' אחיזת עוש גם בקנה שלה באופן שיכולים לבטלו ולהכניעו ע"י השחיטה ומשם ולמטה כבר סמוך להגוף כנ"ל לענין ושט. ואין שם מקום ההמתקה והתיקון ע"י שחיטה וע"כ נתנו הסמן לידע אחר שחיטה והוא עד ראש כנף האונא כשנופחין אותה וכו'. כי בהריאה והאונות שם הרוח חיים של הבהמה וכיוצא. שזה בחי' רוח הבהמה היורדת היאלמטה וכו' ושם אחיזת הרוח סערה של עשו ביותר וע"כ אין שם מקום שחיטה כנ"ל: