סימן קנו וכו'

הלכו תיבום וחיצה. מבואר כבר כי צריך האדם להניח בנים אחריו שיעסקו בזה לקשר עצמם אל השכל שיש בכל דברו להכיר הבורא ית' ע"י כל דבר שזה תכלית כוונת הבריאה ועי"ז נחשב כאלו הוא בעצמו חי בעולם. וכשארז"ל כל המניח בן עוסק בתורה כאלו לא מת. עוסק בתורה דייקא כי ע"י עסק התורה עי"ז עיקר המשכת התיקונים הנ"ל שהם עיקר בחי' החיים רק שזה הבחירה בידם אם לעסוק בתורה אבל עכ"פ החיוב עליו להניח בנים וע"כ מי שמת ולא הניח בנים או בנות ואז מיתתו הוא בחי' סטרא דמותא ממש ח"ו מאחר שלא נשאר אחריו שארית בארץ שיעסקו בהמשכת התיקונים הנ"ל עד אשר מחמת זה ארז"ל על מי שאין לו בנים שנחשב גם בחייו כמת ומכש"כ לאחר מיתתו ממש ר"ל. וע"כ מצאה לו התורה הקדושה תקנה ע"י שאחיו מאב שנמשכו שניהם משורש אחד ואב אחד שמרמז בשרשו לבחי' חכמה בחי' אב בחכמה וע,כ כשישא אחיו את אשת המת שנשאר בה איזה רשימו מהארת החכמה שהשפיע בה בעלה הראשון שמת שזה בחי' האי רוחא דשביק בה בעלה וע"כ עי"ז יתגלגל נפש הנפטר בבן הנולד מזיווג זה ויחזור לעסוק בהמשכת התיקונים הנ"ל היינו להמשיך בחי' החכמה והשכל דקדושה בעולם שזה בחי' בכורה כנ"ל. וזה שעאמר הכתוב והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחי והמצת ולא ימחה שמו מישראל הבכור דייקא בחי' בכורה הנ"ל שרק בשביל זה נתייבמה בכדי לחזור ולהמשיך נשמת הנפטר בכדי שיעסוק בהמשכת השכל דקדושה שהוא בחי' הבכורה שבשביל זה לקח יעקב את הבכורה מעשו וכל בני ישראל נקראים בכורים כממאר הכתוב בני בכורי ישראל וע"כ זה הבן הנולד ממצות יבום שהוא יבום שהוא בחי' בכור ע,כ הוא יקום על שם אחיו המת כי ה וא יעסוק בהמשכת התיקונים הנ"ל שהוא בחי' שם כנ"ל וזה ולא ימחה שמו מישראל שמו דייקא כנ"ל. ורז"ל דרשו והיה הבכור וכו' קאי על היבם שמצוה בגדול האחים לייבם והוא יטול נחלת המת בנכסי אביו והוא ג,כ מחמת הנ"ל כי מחמת שעוסק להמשיך נשמת המת בעולם ולהעלותו מבחי' סטרא דמותא אל אור החכמה וחיים שהוא בחי' בכורה ע"כ נקרא היבם בכור ונוטל נחלת המת. כי על ידו נחשב גם אחיו המת כאלו הוא חי וע,כ נוטל הוא את נחלתו (ועיין שוע,כ סי' קסג).

ואם אינו רוצה לייבם אזי צריכה חליצה. וזה וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וכו' ומבואר בזוהר חדש וכן מבואר בשו"ע שעושין לו זאת לביזיון ולאנהגא ביה קלנא כי מאחר שלא רצה לייבם ולהמשיך נשמת המת בעולם שיעסוק בהמשכת השכל והחכמה בעולם שעי"ז נתגלה כבודו ית' עד שעי"ז זוכה גם הוא לכבוד בבח'י כבוד חכמים ינחלו ובחי' כי מכבדי אכבד ומאחר שאין היבם רוצה לעסוק בזה ע,כ מגיע לו ביזיון וקלון בבחי' וכסיל מרים קלון והוא טובה גם לנפש הנפטר והיבמה ניתרת עי"ז כי מתחלה היה נפש הנפטר כרוך אחר אחיו כי היה מצפה שיחזור ויבנה על ידו ובשביל זה לא רצה בחי' הרוחא דשביק בה בעלה לצאת ולפטור ממנה כיהיה מצפה על תיקונו עי"ז וע"כ אמרה תורה לא תהיה אשת המת החוצה יבמה יבא עליה וכו'. אבל עכשיו שעומד בפני ב"ד ואומר בפירוש לא חפצתי לקחתה מובן מזה שלא מצאה חן בעניו והחיבור שביניהם לא יהיה בבחי' חיבור דקדושה בשלימות ע"כ מצאה לה התורה הק' תקנה אחרת ע"י חליצה. כי השכל דקדושה המלובש בכל עניני העוה"ז הם בבחי' רגלי הקדושה בחי' והארץ הדום רגלי (עיין מאמר מקץ זכרון סי' נד) והיצה"ר והסט"א שעיקר שליטתם בעוה"ז עיקר אחיזת םהוא רק בבח'י רגלי הקדושה כביכול בבחי' ואתה תשופנו עקב בחי' רגליה יורדת מות וזה בחי' עון עקבי יסובני וע,כ יעקב אבינו שזכה לבחי' השכל דקדושה נקרא יעקב כי זכה לקשר כל עניני העוהז שהם בבחי' רגלין בח' עקבוהוא היה מקשר הכל אל השכ' והחכמה שהיא בחי' היוד של יעקב (ועיין בתיקונים תיקון כ"ו מובן ג"כ שסוד החליצה היא בסוד מה שלקח יעקב אבינו את הבכורה וכו' ע"ש). ומחמת שעיקר אחיזתם הוא בבחי' רגלין ועקב ע, כ צריכין שם שמירה יתירה ביותר שזה בחי' משארז"ל לעולם ימכור אדם ווכו' ויקח מנעלים לרגליו והאשה היא ג,F בחי'רגלין בחי' רגלי חסידיו ישמור דא איתתא וכן אמרז"ל שהיא מעמדת לבעלה על רגליו וכן נקראת נעל כמובא בתיקונים של נעלך וכו' דא איתתא וע"כ נפש של זה הנפטר בלא בנים ר,ל הוא כרוך אחר אשתו בגין האי רוחא דשביק בה וכן כרוך בעקב אחיו כשארז"ל כיט הוא מצפה שיחזור ויתתקן על ידם על ידי שיחזרו וימשיכו את נשמתו בזה העולם שהוא בבחי' רגלין ומאירין בו בחי' מט"ט וסנדל"ל שהם בחי' נעל וסנד"ל שנתלבש בהם כביכול בחי' רגלי הקדושה העליונה כמבואר בזוה"ק ובתיקונים. וע"כ כשאינו רוצה לייבם צריכה להחליץ נעלו מעל רגלו ולבטשא ליה בקרקע.

להורות שאין לנפש הנפטר לצפות על תיקונו שיתתקן ע,י אחיו רק השי"ת בעצמו ימציא לו תיקון גמור ברוב רחמיו וחסדיו. וזה וירקה בפניו ועי"ז הרוק יוצא הרוח דשביק בה בעלה, וזה בפניו דייקא כי חכמת אדם תאיר פניו ועי"ז זוכה לכבוד בחי' כבוד חכמים ינחלו כנ"ל ועכשיו כשהיא מכלימתו ומביישתו ע,י שרוקקת בפניו בזה נראה וניכר שלא זכה לבחי' חכמה דקדושה שתאיר בפניו רק להיפוך ועי"ז נפטר ונפרד מהם נפש הנפטר כי רואה שאין לו מה לצפות על תיקון נפשו על ידם ע,י בחי' המשכת התיקונים הנ"ל שהם בח'י חכמה העליונה בחי' אור הפנים ומלכות שהיא בחי' מדריגה האחרונה בחי' סוף דבר בחי' רגין. וע"כ ע"י חליצת הנעל מעל רגלו והרקיקה בפניו נתגלה שאין לו לצפות לזה ויתתןקן בחסיד ה' באופן טוב ונאות לו ביותר. וע"כ בזמן הזה אפילו אם שניהם רוצים ביבום אין מניחים אותם לייבם אא"כ ניכר וידוע שכוונתם לשם מצוה. כי עיקר תיקון נפש הנפטר ע"י היבום שיחזור ויבא לזההעולם בכדי שיוכל לעסוק בהמשכת התיקונים הנ"ל תלוי רק בכוונת היבם כמבואר בזוה"ק על פסוק אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אלו יאסוף משא"כ אם לא יהיה כוונתם לשם מצוה רק לשם תאוה שהיא מצד היצה"ר סטרא דמותא ר"ל איך אפשר שיתתקן עי"ז נפש הנפטר ויעלה מסטרא דמותא אל אור החיים וא"כ פוגע היבם באיסור ערוה ח"ו וע,כ טוב יותר לחלוץ. וע,F חולצין ברגל ימין כי נפש הנפטר שכרוך בעקב אחיו בשביל תיקונו העיקר הוא בבחי' רגל הימין בחי' לב חכם לימינו כי זה עיקר רצונו וכוונתו של נפש הנפטר כנ,ל. וע,כ מצוות חליצה בג' דיינים ישראלים שהם כנגד בחי' הג' אבות שהם בחי' כלליות התיקונים הנ"ל ומוסיפין עליהם עוד שניהם לפרסומי מילתא שזה ענין בחי' הקדושה בחי' לא מראש בסתר דברתי כמבואר לעיל בהלכות קידושין. וכן כאן לענין חליצה שלכאורה היא כנגד התורה שחייבה אותו לייבם שזה בחי' הביזיון וקלון שיש לו להיבם. בשביל זה ע,י החליצה כנ"ל וכמבואר בשו"ע לכן מפרסמין הענין לידע שגם זה אינו מצד הסט"א ח"ו שדרכה לבא בגניבה ובסתר. אבל ענין זה של החליצה נעשה בפירסום ובאיתגליא מאחר שהכל נעשה ע"פ מצוות התורה הק' ואעפ"י שנתבאר לעיל שביזיון של החליצה להחליץ הוא בבחי'ק וכסילים מרים קלון אעפ"כ מאחר שאמר ושבזמן הזה מצות חליצה קודמת מטעם הנ"ל שלא יהיה כפוגע בערוה. ע"כ גם זה בכלל מה שארז"ל מוטב שיקרא שוטה וכו' ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום. וע"כ צריך שיכוונו שניהם שתהיה מותרת לזר ע"י חליצה זו כי גם תיקון החליצה תלוי רק בכוונת הלב ששרשה מבחי' חכמה כנ"ל.

וע"כ קטנה שחלצה חליצתה פסולה וכן אם הוא חרש שוטה וקטן מאחר שאין להם דעת. וזה בחי' הג' דברים שבחליצה שהם חליצה ורקיקה וקריאה. והם כנגד הג' תיקונים הנ" לחליצת המנעל הוא נגד בחי' המלכות כנ"ל ורקיקה בפינו הוח כנגד בחי' חכמה. קראיה כנגד בחי' עסק התורה שהיא בקריאה. ויש עוד לבאר ע"פ הנ"ל כמה ענינים שבסימנים אלו כמובן