אות י״ג

וְאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל: שֶׁכָּל כָּךְ נִכְנַס בְּהַקַּטְנוּת, וְנַעֲשָׂה רָגִיל בְּעִנְיְנֵי הַקַּטְנוּת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְרָצָה לְהַשְׁלִיךְ זֹאת הָיָה מֻכְרָח לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכֹחוֹת לְשַׁבֵּר וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיְנֵי קַטְנוּת הַנַּ"ל, כִּי כְּבָר הָיָה קָשֶׁה עָלָיו לְהַשְׁלִיךְ זֹאת מֵחֲמַת גֹּדֶל הָרְגִילוּת. כָּל כָּךְ הָיָה נִכְנָס בְּהַקַּטְנוּת בִּתְחִלָּה.

גַּם אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא בְּעִנְיָן זֶה. וְעֹצֶם הַפְלָגַת גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ בְּעִנְיָן זֶה, עָמֹק עָמֹק, לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נִרְאָה כָּזֹאת.

כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁקֹּדֶם שֶׁיּוֹצְאִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה וְכוּ', וְאָז צְרִיכִין לְעִנְיְנֵי קַטְנוּת לִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי וְכוּ'.

וְהוּא ז"ל, מֵחֲמַת שֶׁכָּל יָמָיו לֹא הָיָה עוֹמֵד בְּשׁוּם פַּעַם עַל מַדְרֵגָה אַחַת, רַק בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה הָיָה עוֹלֶה תָּמִיד מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, עַל־כֵּן הָיְתָה חָכְמָתוֹ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ גָּבוֹהַּ וְעָמֹק מְאֹד "עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ".