אות ד׳

קְצָת אָמְרוּ: שֶׁנָּסַע כְּדֵי לִמְצֹא שָׁם אֶת הַכְּתָבִים שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב שֶׁסְּגָרָם בְּאֶבֶן, וְאוֹמְרִים קְצָת שֶׁהֵם טְמוּנִים שָׁם בְּקַאמִינִיץ וְאָמְרוּ שֶׁנָּסַע לְשָׁם בִּשְׁבִיל זֶה.

וְהוּא ז"ל הִתְלוֹצֵץ מִזֶּה וְאָמַר שֶׁלֹּא נָסַע כְּלָל בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם כְּלָל. וְאָמַר, אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה אוֹתָן הַכְּתָבִים הָיוּ מְבִיאִים אוֹתָם לְבֵיתוֹ, אַךְ הוּא אֵין צָרִיךְ לָהֶם כְּלָל.