שיחה קע״ז

שיחות הר״ן

א׳

חִזֵּק אֶת אֶחָד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר: שֶׁרָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים מִגְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רָאוּי לָכֶם לִסְמֹךְ עָלַי, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

ב׳

וְהִזְכִּיר אָז הַפָּסוּק (תְּהִלִּים קלה): "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה'" וְכוּ'. גַּם רָאוּי לָכֶם לִשְׂמֹחַ בִּי, מַה שֶּׁזְּכִיתֶם שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם רַבִּי כָּזֶה.

ג׳

גַּם חִזֵּק אֶת אֶחָד, שֶׁיְּשַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בְּעִסְקֵי חֹל. וְאָמַר לוֹ: "בְּוַדַּאי כֵּן הוּא, שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ עַצְמוֹ בְּמִלֵּי דְּעַלְמָא בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִין, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית".