יקרא דשבתא
שבת הוא בחינת דעת כמבואר בסימן קי"ט וכו' אך את שבתותי תשמרו וכו' לדעת כי אני ה' מקדשכם.
גם שבת הוא בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין כידוע בבחינת ראו כי ה' נתן לכם השבת כמבואר במאמר בראשית לעיני כל ישראל בליקוטי תנינא סימן ס"ז היינו בחינת ההסתכלות על השכל שיש בכל דבר והשכל הוא בחינת אור בחינת חכמת אדם תאיר פניו.
ועל כן אמרו רז"ל ברכו באורה וכו' ברכו באור פניו של אדם וכו'. ועל כן שבת הוא בבחינת יעקב בחינת נחלת יעקב כי הוא היה הראשון שמבואר בו שמירת שבת כמו שכתוב ויחן את פני העיר שקבע תחומין וכו' כמו שאמרו רז"ל. כי יעקב זכה לזה השכל כמבואר בפנים. והשכל הזה הוא בחינת שמש. וזה בחינת וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וכו'. ודרשו רז"ל שמש בשבת צדקה לעניים. היינו כי אין עני אלא מן הדעת כמו שאמרו רז"ל ובשבת עושה השם יתברך צדקה עם העניים הנ"ל ומזריח להם את אור השכל שהוא בחינת שמש כנ"ל. וגם כי המלכות בחינת לבנה היא בחינת עניה בחינת מסכן וחכם כמבואר בפנים.
וזה בחינת טועמיה חיים זכו. כי השכל הנ"ל הוא בחינת חי"ת בחי' חיות. גם שבת הוא בחינת הנון שהוא בחינת מלכות שזה בחינת שבת מלכתא. ואז נכנע היצר הרע שהוא בחינת המלכות דסטרא אחרא. כי בשבת עיקר הכנעת הסטרא אחרא כמבואר בזוהר הקדוש. וגובר אז כח היצר טוב שהוא בחינת מלכות דקדושה. ועיין זוהר עקב דף רע"ב: מבואר ענין זה להדיא. והעיקר על ידי כח התורה שזה בחינת מה שעיקר שלימות קריאת התורה הוא בכל שבת ושבת ואמרו רז"ל לא ניתנו שבתות אלא לדברי תורה.
ואמרו רז"ל הכל מודים כי בשבת ניתנה תורה. ואמרו רז"ל ויקהל משה וכו'. שצריכין לעשות קהלות בכל שבת ולדרוש בדברי תורה והחי"ת והנו"ן הנ"ל הם בחינת חמה ולבנה כנ"ל וזה שמבואר בזוהר הקדוש שבשבת שולטין המאורי אור היינו בחינת חמה ולבנה דקדושה הנ"ל. ועל ידי זה זוכה לחן כמבואר בפנים.
וזה בחינת ונח מצא חן, נח הוא בחינת שבת נייחא דעילאין ותתאין כמבואר בתיקונא שבעין בסופו וכמובא בליקוטי תנינא סימן ב'. שזה בחינת נו"ן וחי"ת הנ"ל על ידי זה זוכין לחן. ועל ידי זה נתקבלין כל התפלות והבקשות. וזה בחינת מה שמבואר בזוהר הקדוש כי עיקר שלימות עליית התפלה הוא בשבת.
ואז כביכול השם יתברך בעצמו מקבל תפלות ישראל.
עיין זוהר בראשית דף כ"ג ועל כן דרשו רז"ל טוב מלא כף נחת זה יום השבת היינו בחינת 'בנחת נשמעים' המבואר בפנים ומחמת שיוסף הוא כלול ביותר מבחינת יעקב על כן אמרו רז"ל בזוהר הקדוש שיוסף הוא בחינת שבת ומבואר אצלו גם כן ששמר את השבת כמו שכתוב וטבוח טבח והכן ודרשו רז"ל אין והכן אלא שבת וכו' מלמד ששמר יוסף את השבת עד שלא ניתנה וזה שאמרו רז"ל הובא בילקוט ויבא הביתה לעשות מלאכתו שבת היה וכו'. ומה מלאכה היה לו היה קורא ושונה מה שלמד מאביו היינו כנ"ל לדבק בהשכל בפרט בשבת. ועל ידי זה עמד בנסיונו. וזה שמובן בהקדמת הזוהר הקדוש דף ה. ששבת שלום הוא בחינת תרין שלומות בחינת יעקב ויוסף. וזה שמובן גם כן בזוהר הקדוש בכמה מקומות ששבת הוא בחינת אתחברותא דשמשא בסיהרא ועל כן נסמכו זה לזה כמו שכתוב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו. וכתיב ביום השבת יפתח וביום החודש יפתח. עיין זוהר שלח דף קנ"ט ע"ב היינו בחינת חיבור החית עם הנון שהם בחינת חמה ולבנה הנ"ל. ועל כן נוהגין לברך את החדש ביום השבת. וכן לקדש הלבנה במוצאי שבת וזה שמבואר בהקדמת הזוהר הנ"ל את שבתותי תשמרו-דא עיגולא ורבועא דלגאו. עגולא הוא בחינת מלכות בחינת אמונה כמו שכתוב ואמונתך סביבותיך כמובא במאמר משפטים סימן ז'. ורבועא הוא בחינת השכל והמוחין חכמה בינה דעת שהם בחינת ארבע. כי מוח הדעת כלול משני בחינות. מבחינת חסדים ומבחינת גבורות כידוע. וכמבואר במאמר פוסעים בו סימן פ"ה. ובמאמר בראשית לעיני כל ישראל סימן ס"ז בליקוט תנינא ועיין במאמר היכל הקודש סימן נ"ט מבואר גם כן כעין זה.
ואפשר שזה סוד אלפים אמה תחום שבת. כי אמונה הוא בחינת אלף בחינת פלא כמו שכתוב אודה שמך כי עשית פלא וכו' אמונה אומן. וכתיב ויודו שמים פלאך ה' אף אמונתך וכו'. וחכמה הוא גם כן בחינת פלא בחינת אלף בחינת פליאות חכמה. וזה בחינת החרש ואאלפך חכמה.
וזה בחינת אלפים אמה של ערי הלויים אלף אמה מגרש הוא בחינת אמונה שהוא בחינת דבר פנוי בלי טעם ושכל. וכמבואר במאמר ויסב סימן ס"ב וגם כי הוא בחינת מלכות שהיא בחינת מסכן דלית לה מגרמה כלום. ואלף אמה לשדות וכרמים הוא בחינת שכל וחכמה דקדושה שהוא דבר שיש בה טעם כמו שכתוב טוב טעם ודעת למדני. (היינו בחינת החי"ת הנ"ל) כי במצוותיך האמנתי (היינו בחינת הנו"ן הנ"ל שעל ידה זוכין לקבל אור השכל שהוא בחינת חי"ת כמבואר בפנים) ועיין בזוהר תרומה דף קל"ח מבואר מענין שבת סתם שהוא שבת דמעלי שבתא ויום השבת דא שבת דלעילא וכו'. וזה כנגד הנו"ן והחי"ת הנ"ל הכלולים בקדושת שבת כנ"ל. וזה בחינת ויחן את פני העיר שדרשו רז"ל ששמר יעקב את השבת כנ"ל ויחן דווקא בחינת חי"ת ונו"ן הנ"ל. וזה בחינת שקבע תחומין וכו' תחומין דווקא. כי החי"ת ונו"ן הנ"ל הם סוד תחום שבת אלפים אמה כנ"ל.
וזה בחינת והגית בו יומם ולילה ומבואר בזוהר הקדוש מעלת חיבור יום ולילה בתורה. היינו כי על ידי התורה מחברין החי"ת והנו"ן שהם בחינת שמש וירח בחינת יום ולילה. וזה בחינת גימל דברים צריך אדם לומר ערב שבת עשרתם מעשר הוא במלכות כידוע שזה בחינת נון הנ"ל, ערבתם עירוב הוא בעמודא דאמצעיתא כידוע שזה בחינת תורה הדליקו את הנר היינו לחבר בחינת המלכות אל אור השכל שזה בחינת שתי נרות של שבת כנגד בינה ומלכות וזה שסיימו רז"ל וצריך למימרינהו בניחותא כי היכי דלקבלו שזה בחינת דברי חכמים בנחת נשמעים הנ"ל: