יקרא דשבתא
שבת הוא בחינת שלום כמבואר בפנים. ועל כן אמרו רז"ל (שבת קיח) 'המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה וכו' מוחלין לו'. כי על ידי השלום של שבת משליך כל העבודה זרה ומקרבין את עצמו אל האמת. וזה בחינת (ישעיה נו): "ובני הנכר הנלוים על ה' וכו' כל שומר שבת מחללו" וכו'. גם שבת הוא בחינת ברית. כמו שכתוב "ברית עולם". וברית הוא בחינת בועז בחינת עוז. וזה שמסימין במזמור לדוד שאומרים בכניסת שבת "ה' עוז לעמו יתן" בחינת עוז הנ"ל. "ה' יברך את עמו בשלום" בחינת שבת שלום.
וזה בחינת הקולות שבמזמור הנ"ל, כי על ידי בחינת קול זוכין לשלום כמבואר בפנים. וזה בעצמו בחינת "שיר השירים אשר לשלמה" שאומרין בכניסת שבת.
וזה גם כן בחינת "מזמור שיר ליום השבת". גם שבת הוא בחינת הארת פנים הדרת פנים בחינת "והדרת פני זקן". כי בשבת נמשך הארת הזקנה דקדושה, כמו שכתוב בזוהר ויקהל דף ר"ה. 'וסבא דכל סבין איתער'.
ואז נמשך הארת תליסר תיקוני דיקנא כמבואר בכתבי האריז"ל, והם שורש כל דרושי התורה, ועל כן מצוה ביותר לחדש בתורה בשבת כידוע. וזה בחינת הדרת פנים הארת פנים. ועל כן אמרו רז"ל 'ברכו באור פניו של אדם' וכו'. וזה בחינת 'טועמיה חיים זכו', בחינת (עמוס ה) "דרשוני וחיו" המבואר בפנים. ועל כן תיכף אחר פסוק (בראשית לג) "ויבא יעקב שלם" וכו' כתיב "ויחן את פני העיר", ודרשו רז"ל שקבע תחומין ושמר את השבת, כי כל זה כלול בקדושת שבת כנ"ל.וזה בחינת ענג שבת וכבוד שבת, כי כל הבחינות אלו הנ"ל הם בחינת ענג, ברית הוא בחינת ענג כידוע. חכמה הוא בחינת ענג כנ"ל כמה פעמים ועל כן כתיב (משלי יט): "לא נאוה לכסיל תענוג". קול זמרה ושירה הוא בחינת ענג כידוע בחוש. וכמו שכתוב (קהלת ב):
"עשיתי לי שרים ושרות". ופירש רש"י 'כלי שיר', "ותענוגות בני אדם". שלום הוא בחינת ענג, כמו שכתוב (תהלים לז): "והתענגו על רוב שלום". וכן ברית שהוא בחינת עוז הוא בחינת כבוד, כמו שכתוב "הבו לה' כבוד ועוז", וכמבואר במאמר 'תפלה לחבקוק' סימן י"ט. 'זקן זה קנה חכמה'. זה בחינת כבוד. כמו שכתוב (ישעיה כד): "ונגד זקיניו כבוד" וכתיב (משלי ג): "כבוד חכמים ינחלו" ואמרו רז"ל 'אין כבוד אלא תורה' וכו'.
היינו בחינת דרושי התורה שזה עיקר כבוד התורה, וכמו שאמרו רז"ל (אבות ד): 'המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות'. קול שירה וזמרה, הוא בחינת כבוד. כמו שכתוב "למען יזמרך כבוד" וכו'. וכתיב (משלי ג): "כבד את ה' מהונך" ודרשו רז"ל 'אם יש לך קול ערב' וכו' כמבואר בפנים. שלום הוא בחינת כבוד היפך המחלוקות שהיא בחינת חרפות ובזיונות (כמו שכתוב משלי כ') "כבוד לאיש שבת מריב". וכן למשוך את כל העולם לעבודתו יתברך וכו', זה בוודאי עיקר הענג, כמו שכתוב "שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה'" וכו'. וכן זה עיקר הכבוד בבחינת "מלא כל הארץ כבודו" וכתיב "ונגלה כבוד ה'" וכו' "ספרו בגוים כבודו". וכיוצא בזה הרבה וכתיב "כי מכבדי אכבד".
וזה "אם תשיב משבת רגלך וכו' וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד וכבדתו וכו'. אז תתענג על ה'" בחינת עתיק, היינו שיזכה לבחינת תליסר תיקוני דיקנא, שהם עיקר בחינת ההדרת פנים. גם זה בחינת "והתענגו על רוב שלום" בחינת "שלום רב לאוהבי תורתך" וכו' כמבואר במגלה עמוקות אופן קע"ב שזה בחינת תליסר תיקוני דיקנא. "והרכבתיך על במותי ארץ" ודרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות, כי זה בחינת "באר היטב בשבעים לשון". שעל ידי פירושי וביאורי התורה וכו'. היטב לנו בכל הלשונות ובכל העכו"ם כמבואר בפנים.
ובזוהר הקדוש דרשו שזה מרמז על חקל תפוחין קדישין, בחינת עליית המלכות בגימל בחינות.
נגד נה"י-זה בחינת תיקון הברית שהוא יסוד המכריע בין נצח והוד. ונגד חג"ת-זה בחינת (בראשית כז) "הקול קול יעקב". שהוא בחינת תפארת המכריע בין חסד וגבורה. ונגד חב"ד-זה בחינת הדרת פנים, בחינת זקן זה קנה חכמה. שעל ידי כל זה נשלמה המלכות שהוא בחינת ברית שלום כידוע. ועל ידי זה ממשיכין כל העולם לעבודתו יתברך בבחינת "והיה ה' למלך על כל הארץ", שזה בחינת שכ"ם ראשי תיבות ש'ם כ'בוד מ'לכותו כידוע.
וזה "והאכלתיך נחלת יעקב אביך", זה בחינת "הקול קול יעקב", שהוא בחינת תפארת שהוא כולל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כידוע, ועל כן כלולין בו כל הבחינות כולם. כי הוא בחינת "נהר היוצא מעדן להשקות את הגן" כידוע. ועל כן זכה לנחלה בלי מצרים, שזה בחינת "כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". וזה "כל העמים תקעו כף הריעו לאלקים בקול רנה". כי מאחר שעל ידי בחינת קול הנ"ל נתקרבו כולם, על כן ראוי שיריעו כולם בקול רינה. ומחמת שהקול הנ"ל הוא כנגד בחינת חג"ת בחינת ידים על כן אמר "תקעו כף".
וזה "ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו" (כנגד בחינת נה"י), "יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב" (כנגד בחינת חב"ד וחג"ת כמובן במאמר 'קרא את יהושע' סימן ו'). וזה בחינת "כי מלך כל הארץ אלקים זמרו משכיל". כי הזדככות קול רנתו הוא כפי הזדככות חכמתו כמבואר בפנים, ועל ידי זה כל העולם יקבלו מלכותו יתברך עליהם כנ"ל. וזה גם כן בחינת "אם תשיב משבת רגלך" (כנגד בחינת נה"י) "עשות חפציך ביום קדשי" (כנגד בחינת חג"ת) "וקראת לשבת ענג" וכו' (כנגד בחינת חב"ד כנ"ל כמה פעמים), "וכבדתו מעשות דרכיך" כולל גם כן כל הענינים הנ"ל. חכמה נקראת דרך כמו שכתוב (משלי ד) "בדרך חכמה הורתיך". ברית נקרא דרך כמובא במאמר 'תפלה לחבקוק' סימן י"ט ובליקוטי תנינא סימן פ"ז. קול הוא בחינת דרך כמו שכתוב (ישעיה מ) "קול קורא במדבר פנו דרך ה'". שלום נקרא דרך כמו שכתוב (משלי ג) "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". ועל ידי זה נתקרבין כל הרחוקים לעבודתו יתברך, שזה עיקר כבודו יתברך כמבואר במקום אחר. וזה-"וכבדתו מעשות דרכיך" שלא יעסוק בדרכי עצמו, רק להמשיך הדרכים הקדושים הנ"ל שעל ידי זה נתגדל כבודו יתברך שזה בחינת כבוד שבת.
"ממצוא חפציך ודבר דבר", שלא ידבר אפילו מחפצי עצמו כלל רק מחפצי שמים. כי עיקר שלימות הדיבור הוא על ידי הקול. כי הקול מנהיג להדיבור וכשזוכה לקול הקדוש הנ"ל אזי ממילא גם הדיבור מקושר מאד להשם יתברך, וכל דבריו הוא רק בשירות ותשבחות להשם יתברך, שזה עיקר שלימות הדיבור.
וכן לקרב הרחוקים לעבודתו יתברך על ידי הדיבור בבחינת (תהלים קה) "שיחו בכל נפלאותיו" "הודיעו בעמים עלילותיו" וכיוצא הרבה (כשזוכה לזה), "אז תתענג על ה'" וכו' כנ"ל. 'כי פי ה' דבר' היינו כי קדושת שבת הוא בחינת הדיבור כמבואר בזוהר בראשית דף ל"ב, וכנ"ל כמה פעמים. כי הדיבור דקדושה כלול מכל התיקונים הנ"ל, התגלות החכמה הוא על ידי הדיבור, כמו שכתוב (משלי ב) "מפיו דעת ותבונה". תיקון הברית הוא על ידי הדיבור כמבואר במאמר 'תפלה לחבקוק' הנ"ל. תיקון הקול הוא בשלימות כשהוא מקושר להדיבור כמבואר בזוהר הקדוש. שלום הוא בבחינת הדיבור כמו שכתוב (תהלים קכב) "אדברה נא שלום", וכתיב (תהלים פה) "כי ידבר שלום אל עמו" וכו'. וכמבואר במקום אחר.
לקרב כל העולם לעבודתו יתברך הוא על ידי הדיבור כנ"ל. וכמו שכתוב (צפניה ג) "כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה (דייקא) לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". ועל כן בשלימות תיקון הדיבור כלולים כל התיקונים הנ"ל, שזה בחינת מה ששבת כלול גם כן מכל התיקונים הנ"ל, וזה "כי פי ה' דבר":