ראשיספרי רבי נחמןיקרא דשבתאסימן פ-ה' עוז לעמו יתן

סימן פ-ה' עוז לעמו יתן

יקרא דשבתא

א׳

שבת הוא בחינת שלום בחינת שבת שלום ועל כן הוא מקור הברכה כי לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום. ושלום הוא מחבר תרי הפכים היינו חסדים וגבורות שזה בחינת יוסף כמבואר בפנים. ועל כן שבת הוא גם כן בחינת יוסף כמבואר בזוהר הקדוש ונאמר אצל יוסף ששמר את השבת כמו שכתוב וטבוח טבח והכן וכמו שדרשו רז"ל. וזה בחינת וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך. וזה גם כן בחינת ועל מנוחתן יקדישו את שמך שצריך לקבל אז על עצמו מסירות נפש על קידוש השם כמובא כי קידוש השם הוא גם כן מבחינת חסדים וגבורות כמבואר בפנים. ועל כן שבת הוא מהדברים שמסרו ישראל נפשם עליהם כמו שאמרו רז"ל. והנה עיקר כל ההשפעות והברכות הוא כדי שיוכל כל אחד מישראל לדבר דיבורים קדושים היינו שיהיה הדיבור מקושר אל המחשבה והחכמה שהוא בחינת קדש וזה בחינת קדושת שבת שהוא בחינת עולם המחשבה וגם הוא בחינת שלימות הדיבור כנ"ל כמה פעמים בשם הזוהר הקדוש.

ב׳

וזה בחינת בנין ירושלים בחינת בונה ירושלים ה' כמבואר בפנים. וזה בחינת והיה אם שמוע תשמעון אלי וכו' ולקדש את יום השבת וכו' וישבה העיר הזאת לעולם וכו' ואם לא תשמעון אלי וכו' והצתי אש בשעריה וכו' ואכלה ארמנות ירושלים וכו' כי ירושלים הוא בחינת צדק בחינת הדיבור שהוא בחינת גבורות רק על ידי קדושת שבת שזה בחינת שהדיבור מקושר אל המחשבה על ידי זה נמתקין הגבורות בחסדים וזה בחינת בנין ירושלים ועל ידי חילול שבת ח"ו על ידי זה נתעוררין הגבורות ביותר והם בחינת אש עד שעל ידי זה בא חורבן ירושלים שזה בחינת מה שאמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שחללו בה את השבת ואמרו אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת. וזה מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו' כי אז טוב ויפה מאד להתפלל כי זוכין לקשר המחשבה אל הדיבור על ידי קדושת שבת שלום. וזה בחינת משה יוסף דוד שנסתלקו בשבת במנחה משה הוא בחינת מחשבה כידוע. דוד הוא בחינת מלכות בחינת הדיבור יוסף הוא בחינת השלום שעל ידי זה זוכין לקשר המחשבה אל הדיבור. ועל כן אמרו רז"ל כל השומר שבת וכו' אפילו עבד עבודה זרה וכו' מוחלין לו כי זה בחינת בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. כי על ידי שמירת שבת שהוא בחינת יוסף בחינת שלום בחינת קידוש השם על ידי זה נתכנסין אפילו כל הנדחים שבישראל ולא עוד אלא שאפילו גרים יכולים להתקרב על ידי קדושת שבת שזה בחינת ובני הנכר הנלוים על ה' כל שומר שבת מחללו וכו'. והביאותים אל הר קדשי וכו' נאום ה' מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו וכמו שפירש רש"י שם. ועל כן מצוה גדולה לחדש בתורה בשבת כמבואר בזוהר הקדוש כי זה בחינת ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה ותרגומו ותקבלון אולפן חדת וכו' כמבואר בפנים. כי על ידי ההשפעות וברכות הם בחינת מעייני הישועה שנפתחין בשבת על ידי זה זוכין לקבל מוחין חדשים שהם בחינת אולן חדת בחינת חידושי תורה אמתיים: וזה אם תשיב משבת רגלך זה בחינת גבורות כמבואר בפנים היינו שעל ידי קדושת שבת נתעלין הרגלין שהם בבחינת גבורות. עשות חפצך ביום קדשי כי שבת הוא קודש בחינת מוחין ואסור לעסוק בידיו אז בעשיית חפציו רק לעסוק בחפצי שמים שהן בחינת מוחין וחסדים בחינת כי חפץ חסד הוא. וזה בחינת שאו ידיכם קדש המבואר בפנים לישא ולהרים את הידים אל בחינת המוחין שהן קדש. וזה וקראת לשבת ענג בחינת המוחין כידוע וכנ"ל כמה פעמים ולקדוש ה' מכובד בחינת מלכות מלך הכבוד היינו בחינת הדיבור ששם עיקר הכבוד כמבואר במקום אחר. וזה וכבדתו מעשות דרכיך שלא יפסיע פסיעה גסה שהוא בחינת רוגז בכדי שלא לפגום בהרגלין שם אחיזת הדינים ביותר כי הם בחינת גבורות כנ"ל. ממצוא חפצך ודבר דבר בכדי שלא לפגום בהדיבור ועל כן אסור אז אפילו לבקש על צרכיו כי אז משיגין ביותר שעיקר כל ההשפעות והברכות והישועות הוא בכדי שנזכה לקבל מוחין חדשים ולדבר דיבורים קדושים לפני השם יתברך. על כן מתפללין אז רק על שפע רוחניות קדשנו במצותיך וכו'וטהר לבנו לעבדך באמת וכו' וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך. וזה אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא היינו שיזכה לקבל מוחין עליונים ונפלאים מאד שהם בחינת חסדים גדולים מאד בחינת רב חסד בחינת עתיק כידוע. וזה בחינת מה שאמרו רז"ל נותנין לו כל משאלות לבו. כי שם בבחינת רב חסד כלולים כל הישועות והברכות וכו'. וה והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחינת עליית המלכות (שהוא בחינת הדיבור) אל המוחין שהם בחינת קדש. וזה שדרשו רז"ל שניצול משעבוד מלכות שנאמר ואתה על במותימו תדרוך היינו שכל המלכיות דסטרא אחרא שיניקתם מבחינת השתלשלות הגבורות נכנעין תחת רגלי הקדושה.

ג׳

והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שהוא בחינת הואו כידוע בחינת אלה תולדות יעקב יוסף כי יעקב ויוסף כחדא אזלי שהן בחינת השלום שמחבר השני הפכים.

ד׳

כי יעקב הוא בחינת תפארת המכריע בין חסד וגבורה.

ה׳

וכן יוסף הוא בחינת יסוד המכריע בן נצח והוד. וזה בחינת נחלה בלי מצרים. כי מאחר שיכול לחבר שני הפכים ממילא נתבטלין כל המצרים. וזה גם כן בחינת נדחי ישראל יכנס הנ"ל כי אפילו מי שהוא בתכלית השפל ויוכל גם כן לכלול ולחזור לקדושה העליונה על ידי בחינת קידוש השם שנמשך מבחינת יוסף בחינת שלום הנ"ל. וה כי פי ה' דבר. כי בשבת נשלם הדיבור ונבנה בשלימות על ידי המוחין שהם בחינת הויה ונעשה יחוד בין שם אלקים לשם הויה שהוא בחינת מוחין וחסדים כמבואר בפנים. פה עם הכולל גימטריא אלקים כמובא: