יקרא דשבתא
שבת הוא בחינת אמונה כנ"ל כמה פעמים. גם הוא בחינת מוחין ודעת ועל כן כשזוכין לקשר עצמו אל קדושת שבת באמת ובאמונה שלימה אזי נתהפכין אל מהות קדושתה ממש. ועל כן המשמר שבת וכו' אפילו עבד עבודה זרה וכו' מוחלין לו. וכן המענג את השבת מוחלין לו על כל עוונותיו כי נתהפך למהות קדושתה ממש. ועל כן מבואר בזוהר הקדוש האי יומא יומא דנשמתין הוא ולא יומא דגופא וכו' כי אז גם הגוף נתהפך למהות הנשמה הקדושה שהוא המוח והדעת וזה בחינת מצוות ענג שבת. כי אז גם תענוגי הגוף יקרים וקדושים מאד. וזה שכן ארץ ורעה אמונה שזה בחינת קדושת שבת קדש שהוא בחינת ארץ ישראל ושלימות האמונה כנ"ל על ידי זה והתענג על ה' וכו' כי אז גם כל תענוגים שלו כולם קדש ועל כן אמרו רז"ל גם כן המשמר את השבת וכו' הוא מרוחק מן העבירה כי נתהפך למהות קדושתה וזה אשרי אנוש יעשה זאת (פירש רש"י שומר שבת וכו') ובן אדם יחזיק בה יחזיק בה דייקא היינו שיחזיק ויקשר עצמו היטב לקדושת שבת באמונה שלימה (אז) שומר שבת מחללו (על ידי זה) ושומר ידו מעשות כל רע היינו שמרוחק מן העבירה כמו שדרשו רז"ל וזה ואל יאמר בן הנכר וכו' הבדל יבדילני ה' מעל עצמו היינו מאחר שלא נולדתי בקדושת ישראל על כן אי אפשר לי להתהפך למהות הקדושה ממש כי איננו בבחינת המזון הטוב שנתהפך לניזון וכמבואר בפנים. וכן ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש כי אמונה הוא בחינת כח הגודל וכח הצומח בבחינת אמונה זה סדר זרעים וכמבואר במקום אחר ועל כן מאחר שאני עץ יבש ואיני עושה פרי בוודאי רחוק אני משלימות האמונה ואי אפשר לי להתהפך למהות קדושתה. כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ונתתי להם וכו' שם טוב מבנים ומבנות.
וכן ובני הנכר וכו' כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי היינו שרוצים וחפצים מאד בהתקשרות אל הקדושה והביאותים אל הר קדשי וכו'. וזה אם תשיב משבת רגלך וכו' וחושב שם כל הענינים שצריכין ליזהר בענין קדושת שבת במעשה ובדיבור ובהילוך וכו' ואז הוא מקושר באמת לקדושת שבת. אז תתענג על ה' היינו שזוכה לבחינת והתענג על ה' הנ"ל. ועל כן הוא גוזר והקב"ה מקיים וממלאין לו כל משאלות לבו. כי נעשה אחדות אחד עם קדושתו יתברך ביכול.
והרכבתיך על במותי ארץ שניצול משיעבוד מלכיות.
כי מאחר שהגוף והגשמיות שלו נתהפך למהות הנשמה הקדושה שזה בחינת לאכול את בשרי המבואר בפנים על יד זה ממילא צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו כמבואר לעיל בפנים בסימן ק"א. והאכלתיך נחלת יעקב אביך היינו שזוכה בשלימות לקדושת ארץ ישראל שיש לה זה הכח להפך היושב בה לקדושתה ממש כמבואר בפנים. ורז"ל דרשו שזוכה לנחלה בלי מצרים. כי מאחר שיוצא מגופניות וגשמיות עד שהגוף גם כן נתהפך למהות הנשמה הקדושה אז הוא כולו רוחני ורוחניות הוא בחינת נחלה בלי מצרים ובלי שום גבול כלל: