יקרא דשבתא
מבואר בזוהר הק' בראשית ד' כא שבשבת שולטין המאורי אור ונכנעין המאורי אש עד מוצאי שבת. ובזה מובן משארז"ל שחורבן ביהמ"ק היה במוצאי שבת כי החורבן היה ע"י המאורי אש כמבפ"נ שהתחלת שליטתם הוא במו"ש כנ"ל. גם שבת הוא בחי' המוחין הק' שזה בחי' כי קדש הוא כידוע. גם שבת הוא בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין כמבפ"נ. גם שבת הוא שמא דקוב"ה שהוא שורש הד' יסודות שהם ג"כ בחי' שבת שין בת כידוע. שין הם האבות שהם שורש אש מים רוח. בת הוא בחי' מלכות שהוא שורש יסוד העפר כידוע וכנ"ל כ"פ. גם זה ידוע ששבת הוא בחי' הצדיק יסוד עולם שהוא בחי' יסוד הפשוט שממנו נמשכין כל הד' יסודות והוא הפאר והחן וכו' של העולם שזה בחי' ונח מצא חן נח הוא בחי' שבת נייחא דעילאין ותתאין כידוע. והוא בחי' הצדיק הנ"ל כמבפ"נ וזה בחי' תפארת עטה ליום המנוחה בחי' פאר הנ"ל וזה בחי' ענג שבת שהוא ר"ת עדן נהר גן שהוא בחי' היסוד הפשוט שעלי' נאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כמובא בזוה"ק וכמבפ"נ. וע"כ ע"י שנכללין בקדושת שבת באמת נפתחין העינים בבחי' ראו כי ה' נתן לכם את השבת וזוכה כ"א לראות א"ע איך הוא אוחז בכל המדות שנמשכין מהד' יסודות. וע"כ מצוה להקביל פני רבו בשבת כי זה בחי' והיו עיניך רואות את מוריך שהוא בחינת הסתכלות פני הצדיק הנ"ל שעי"ז זוכין ג"כ לראות ולהסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המדות כנ"ל כמבפ"נ לעיל בסי' סו. וע"כ שבת הוא בחי' תשובה כנ"ל כ"פ כי עי"ז נתעוררין בוודאי לתשובה שלימה גם כי זה בחי' מה שהצדיק בעצמו עושה תשובה בעד כל ישראל כנ"ל בסי' סו הנ"ל. וע"כ בכל מקום שנזכר בנין ביהמ"ק נזכר שבת. כי הביהמ"ק הוא בחי' עינים ושבת הוא בחי' הגוונין דעינא המאירין לביהמ"ק שהוא בחי' עינים כמבואר כל זה בפנים.
וע"י קדושת שבת שהוא בחי' ראש בית עי"ז אנחנו נקראים בני הבית ונכנע הראש כל חוצות וע"כ פתח התנא במסכת שבת כיצד העני עומד בחוץ. העני הוא הס"מ שהוא בחי' הראש כל חוצות וע"כ ע"י קדושת שבת הוא עומד בחוץ ובעה"ב בפנים. והס"מ הוא בחי' עני עם הכולל גימ' כשמו או שחסר אז האלף משמו שהוא עיקר חיותו וע"כ הוא אז בחי' עני. וע"כ ארז"ל לית עניא מכלבא שמרמז ג"כ עליו כידוע וכשארז"ל כלבים בוכים וכו'. וע"כ שבת הוא בחי' תפילין כנ"ל כ"פ כי הוא בחי' ראש בית היינו המוחין של התפילין עם הבתים כמבפ"נ. וע"י חילול שבת ח"ו נתמעט ונתעלם כביכול שם ה' ואזי נסתלקין ונכנעין מאורי אור ח"ו ונתגברין מאורי האש שזה בחי' שריפת הביהמ"ק כמבואר בפנים. וזה שכתוב (ירמיה יז) ואם לא תשמעון אלי וכו' ולקדש את יום השבת והצתי אש בשעריה וכו' וזשארז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שחללו בה את השבת וכן אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש בו חילול שבת ח"ו.
וע"י שמתאבלין על חורבן ירושלים וביהמ"ק עי"ז נכנעין המאורי אש ומאירין המאורי אור שהם בחי' שבת.
וזה בחי' לא תבערו אש בכל מושבותיכם ר"ת מתאבל וזה ביום השבת וכו' כמבפ"נ. וזה לעשות את השבת לדורותם ודרז"ל לדרתם כתיב מלשון דירה. כי ע"י קדושת שמירת שבת ניצולין משריפות ונתקיימין דירות ישראל גם עי"ז זוכין לבנין ביהמ"ק ששם עיקר הדירה של שורש קדושת ישראל בחי' מכון לשבתך פעלת ה' וכמבפ"נ וזה ג"כ לדורותם כפשוטו כי כל הדורות נמשכין מן הצדיק שהוא בחי' הראש בית בחי' שבת כמבפ"נ וע"כ עיקר זמן קדושת הזווג הוא בשבת כי אז זוכין להמשיך נשמות קדושות לבניו כמבואר בזוה"ק וזה מחמת כי משם נמשכין כל הדורות הק' שהם בחי' אלה תולדות נח בחי' קורא הדורות מראש שזה בחי' הראש בית שהוא בחי' שבת וע"כ אותיות רא"ש סמוכין וקודמין לאותיות שב"ת כמובא כי הם בחי' אחת כנ"ל.
וזה ואל יאמר בן הנכר וכו' הבדל יבדילני ה' מעל עמו מאחר שאינו מדורות ישראל שנמשכין מהראש בית הנ"ל. ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש מאחר שאינו מוליד ואין לו חלק בהמשכת הדורות. כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ונתתי להם בביתי ובחומותי דייקא (כי עיקר קיום הבתים וחומות הק' של ישראל וקיום הביהמ"ק נמשך מקדושת שבת שזה בחי' לדרתם כתיב) יד ושם טוב מבנים ובנות שם עולם אתן לו וכו' כי שבת הוא שמא דקוב"ה וע"כ יזכה לשם עולם יהיה לו חלק גדול בקיום הדורות הק' והבתים הק' שזה בחי' לדרתם וכן בהמשכת הדורות של כלל ישראל שנמשך מקדושת שבת שזה בחי' לדורותם כפשוטו כנ"ל. וע"כ דרש בזוה"ק פסוק זה לענין הזווג של שבת כי זה בחי' קדושת הזווג של שבת כנ"ל. וזה ובני הנכר וכו' כל שומר שבת מחללו וכו' והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וכו' כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים נאום ה' מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו. כי דרכי ה' נפלאי' מאד עד שכל בחי' ירידות יכולין להתהפך לעליות גדולות וכבר ארז"ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים נמצא שמה שחרבו בתי ישראל הק' ונעשו גולים ומטולטלי' בבחי' תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות וזה היה ע"י חילול שבת כנ"ל וע"כ ע"י שמירת שבת לא די שנתקבצו נדחי ישראל שהם בחי' האבני קדש הנ"ל ויאספו אותם מן החוץ אל הבתים הק'. רק אדרבא עי"ז יתוספו עליהם גרים הבאים מן העכו"ם שהם באמת מסטרא דראש כל חוצות. אך אעפי"כ גם בהם יש איזה חיות דקדושה מבחי' ניצוצות הק' שנפלו לתוכם ודייקא ע"י גלות ישראל נתבררו הניצוצות הק' ויהי' נעשים מהן גרים ויתקבצו ג"כ לתוך הבתים דקדושה ששרש כולם הוא הביהמ"ק שהוא בחי' הבית של הראש בית. שזה בחי' כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים וכו' מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו אלו הגרים.
וזה מזמור שיר ליום השבת ר"ת למשה כי משה הוא עיקר הראש בית בחי' בכל ביתי נאמן הוא וזה שדרז"ל בראשית ברא בשביל משה וכו' והוא עוסק בכניסת שבת להעלות נשמות החיים והמתים שנפלו לעמקי הקליפות שזה בחי' תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות. וזה טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון כי אז עיקר התגלות שם ה' בחי' שבת שמא דקוב"ה. וגם כי שבת הוא בחי' תשובה כנ"ל שזה ג"כ בחי' טוב להודות לה' כשארז"ל מלשון תשובה וידוי דברים ועי"ז נשלם כביכול שמו ית' כמבואר בסי' סו הנ"ל. וזה בחי' ולזמר לשמך עליון. וזה להגיד בבוקר (שאז זמן שליטת המאורי אור והם בבחי' חסדים בחי' יומם יצוה ה' חסדו) וזה חסדך ואמונתך בלילות שאפי' בלילה שאז זמן שליטת המאורי אש אעפי"כ גם הם נכנעין אל בחי' המאורי אור ע"י בחי' אמונה. וזה כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידיך ארנן. כי כלל הבריאה שבמעש"ב הוא ג"כ בחי' בית שזה בחי' ב' דבראשית כשדרז"ל ולמה נברא העולם בבית וכו' וע"כ על זמן החורבן נאמר והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו' וכאלו כל העולם חרב ע"י בחי' שליטת המאורי אש. אבל בשבת שאז מאירין המאורי אור שזה בחי' הראש בית אז כל העולם במילואו ובשלימותו. שזה בחי' ויכל אל' ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. כי יום השביעי הוא בחי' הראש שמאיר להבית שהוא כלל הבריאה כולה כנ"ל וזה מה גדלו מעשיך ה' הוא בחי' כלל הבריאה שהוא בחי' הבית. וזה מאד עמקו מחשבותיך הן בחי' המוחין בחי' הראש בית. וזה איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים וכו' היינו בזמן שליטת המאורי אש אבל הוא להשמדם עדי עד כי מהאש יצאו והאש תאכלם בחי' תמותת רשע רעה. ובקדושה זה בחי' השלהובא דאשא שיורד בערב שבת לכוות ראשי הקליפות ולהשפילם כמובא בכתבים. אבל צדיק כתמר יפרח וכו' כי עושה פירות וגזעו מחליף כי ממנו נמשכין כל הדורות כנ"ל.
וזה שתולים בבית ה' כי הוא בבחי' המוחין והגוונין המאירין להביהמ"ק שזה בחי' המוחין של התפילין שהם בתוך הבתים כמבפ"נ.