הקדמה

א"ה מבואר בדברי רבינו הקדוש אור האורות מוהר"נ זצ"ל בכמה מקומות בספרו הק' לקוטי מוהר"ן ובשיחותיו הק' מענין התיקונים הנפלאים שנעשו ע"י שבאים אצל הצדיק האמת על ראש השנה, ובסימן ס"א במאמר חדי ר"ש מבואר שעי"ז נמתקין כל הדינים וכו', ובסימן רי"א מבואר שזוכין עי"ז לקדושת וטהרת המחשבה ועי"ז נמתקין הדינים כי כולהו במחשבה איתברירו, ובליקות"נ סי' א' במאמר תקעו ממשלה מבואר מענין הצדיקים הגדולים שהם בבחי'מקומו של עולם והם יכולים לעשות ר"ה. ובמאמר תקעו אמונה סי' ה' מבואר הרבה מענין התקונים הנפלאים שנעשים ע"י קיבוץ התלמידים אצל הרבי האמיתי ועיקר זמן הקיבוץ הוא בר"ה, ובסי' מ' מי שיודע מא"י מבוארג"כ שעיקר הקיבוץ הגדול אצל הצדיק הוא בר"ה ומי שזוכה להיות אצל צדיק אמיתי על ר"ה אז יבכל מקום שהאיש הזה מסתכל נעשה אותו האויר בבחי' אוירא דא"י, ועוד מבואר בכמה מאמרים בספריו ז"ל מענין קדושת ר"ה ותקיעות שופר וכלל קדושת חודש תשרי, ועיין בליקות"נ סי' צ"ד מבואר ג"כ מענין שצריכין לנסוע לצדיקים על ר"ה, אך ביותר דיבר הרבה פעמים בעל פה כמבוארקצת מזה בשיחותיו הק', ואמר בפירוש שכל ענינו ועסקו הוא ר"ה ואמר הראש השנה שלי עולה על הכל, והזהיר עלכל המקורבים אליו שיהיו כולם אצלו על ר"ה איש לא יעדר כי כל ענין שלי הוא רק ר"ה וכו', ופעם אחת אמר אצלי העיקר הוא ר"ה וכו' גם אמר הר"ה שלי הוא חידוש גדול וכו' לא מיבעיא אתם כולכם בוודאי תלויים בר"ה שלי אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בר"ה שלי. ובערב ר"ה האחרון מימי חייו הקדושים דיבר הרבה מאד מענין זה מגודל החיוב וההכרח להיו תאצלו על ר"ה כל המקורבים אליו וענה ואמר בקול חזק מעומק הלב מה אומר לכם אין דבר גדול מזה (היינו להיות אצלו על ר"ה). ופעם אחת אמר שבר"ה הוא עושה ענינים ותיקונים (היינו גם לנפשות המקורבים אליו ובאים אצלו על ר"ה) מה שבכל השנה גם הוא איננו יכול לעשותם, והנה ממשמעות דבריו ובפרט מה שדיבר הרבה בענין זה בערב ר"ה האחרון כנ"ל הבינו התלמידים הק' ז"ל שרצונו חזק להתקבץ אליו על ר"ה כל המקורבים אליו גם לאחר הסתלקותו היינו להתפלל על קברו בערב ר"ה כמבואר בשו"ע שנוהגין לילך להתפלל על קברי צדיקים בערב ר"ה וגם בר"ה יתפללו כל הקיבוץ הק' שלו ביחד ובהתקשרות אליו ז"ל ולכל הצדיקים שבדור ושהם שוכני עפר וכמבואר במ"א ועי"ז יהיו נעשים תיקונים נפלאים כמו בחיים חיותו ז"ל, וקימו וקיבלו תלמידיו ז"ל והסכימו לעשות כן בכל ר"ה, ובעז"ה שכבר זה יותר מששים שנה*) אחר הסתלקותו ז"ל ואעפי"כ הדבר נוהג בין אנ"ש לדורות עולם כמפורסם וקצת מבואר בזה במ"א בביאור יותר, והנה בר"ה הזה בא על דעתי מאחר שאמר רבינו ז"ל בפה מלא שכל ענינו וכל עסקו הוא ר"ה וכלל הנ"ל א"כ מובן הרבה ממילא שבכל המאמרים שלו הק' הגם שלא נאמרו בר"ה ולא נזכר בהם כלל ענין ר"ה אעפי"כ בודאי נעלם ומלובש בהם ג"כ ענין ר"ה, ע"כ נתתי את לבי לעיין במאמריו ז,ל ולחפש בהם אולי אמצא איזה רמזים מענין ר"ה בכל מאמר ממאמריו ז"ל, ובעז"ה מצאתי קצת רמזים ברוב מאמריו ז"ל מענין ר"ה, והנה ידוע מה שמבואר בספרי קודש מענין קדושת ראש השנה שכלול בו קדושת כל השנה כולה וכפי מה שזוכה האדם לקבל קדושת ר"ה כמו כן זוכה להתנהג בקדושת עבודתו את ה' בכל השנה כולה ובפרט כל קדושת הזמנים של החודש תשרי כגון קדושת יו"כ סוכות וכל קדושת המצוות הנוהגות בהם עד אחר שמיני עצרת בוודאי הכל כלול גם בקדושת ר"ה, וכמובן בזוה"ק ובכוונת האריז"ל כי כל התקונים הנעשים מר"ה עד אחר שמיני עצרת כולם קשורים ומשולבים זה בזה ומחמת כל זה רמזתי בהם עפ"י רוב גם ענין יו"כ סוכות ושמע"צ, ומחמת שידעתי גודל ערך פחיתות מדריגת שכלי הדל הגם כי חזק אני בדעתי שבוודאי יש בכל מאמריו ז,ל מענין ר"ה וכו' כנ"ל אבל ידעתי שאם היתה דעתי רחבה יותר בוודאי יש לבאר בזה נפלאות רבות בדברי רבותינו ז"ל בנסתר ונגלה, כי מאד עמקו ונשגבו מחשבותיו של רבינו הק' זצ"ל ונעלם בהם במאמריו ז"ל פליאות חכמה הרבה מאד, ומחמת גודל קט שכלי רחוק אני מלהשיג זאת ומי יתן ואזכה להבין קצת עכ"פ פשיטות דבריו הק' ז"ל, ע"כ קצרתי בכל ענינים אלו בכל האפשר ולא באתי בזה רק להזכיר ולעורר לב המעיין לחפש בכל מאמריו ז"ל מענין קדושת ר"ה וכו' ובוודאי מי שדעתו רחבה באמת וישים דעתו ולןבו לדברים אלה ימצא בזה פלאות רבות והיה זה שכרי אשר התחלתי לילך בדרך זה, אעפי"כ שאין ביכלתו לגמור הדבר בשלימות כראוי, וכבר אמרו רז"ל כל פטטיא דאורייתא טבין, וכשזוכין לכוין באמת קצת רק בדבר אחד מדברי תורה בוודאי יקר מכל הון ולא יערכנה זהב וכסף וכו'. ומחמת כל הנ"ל במקום שידעתי שכבר מבואר בספר לקוטי הלכות ענין ר"ה וכו' ע"פ מאמר זה רשמתי רק לעיין שם בלקוטי הלכות ולא ראיתי לבאר בזה עוד וקיימתי בזה מקרא שכתוב ובמקום גדולים אל תעמוד, ומכ"ש במאמרים אשר רבינו ז,ל בעצמו ביאר בהם שזה ענין ר"ה וכו' בוודאי יראתי לנגוע בהם כי מה לתבן את הבר ואין מערבין חול בקודש קדשים, וגת זאת ידע המעיין כי כל הדברים האלה נכתבו עפ"י רוב בקיצור גדול ובדרך ראשי פרקים בעלמא ומחמת זה יראה למעיין בהשקפה ראשונה בכמה מקומות שאין הדברים מבוארים ומסודרים כראוי בשלימות וכאשר ישים את לבו לעיין בהם בעין האמת בטחתי בהשי"ת שימצא בהם טעם ויפתחו עיני שכלו למצוא הרבה סגולות יקרות המרומזים בדברי רבותינו ז"ל בענינים אלו וכיוצא בהם.

וקראתי שם הכרך הקטן הזה "ירח האיתנים" על שם מאמר הכתוב בירח האיתנים בחג הוא החודש השביעי ודרז"ל ירח שהוא מאותן ותקיף במצוות שזה יסוד כל הכרך הזה על חודש תשרי עם כל החגים והמצוות הק' הנוהגות בו, וה' ישים חלקנו בתורתו וישים בלבינו אהבתו ויראתו לעשות רצנוו ולעבדו בלבב שלם אכי"ר.

[אמר המעתיק, אפשר שקרא החבר ספר הק' הזה ירח האתנים כמו שכתוב במלכים ח' חסר כי ירח האתנים עם הכולל בגימטריא נחמן בן הרב צבי אריה לרמז שמו בקריאת שם הספר כמו שכתבו הקדמונים ז"ל:]