ירח האיתנים
ד"ה עיקר המשכת
עיקר המשכת השגחה שלימה צריכין להמשיך בר"ה בחי' עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה וכו' בחי' בר"ה נידון מה יהא בסופה, והמשכת השגחה הוא ע"י המשכת התורה והמשכת התורה הוא ע"י יחודא דקוב"ה ושכינתיה, ע"כ עוסקין אז אודות היחוד הנ"ל לבנות קומת השכינה כביכול ולייחדה עם דודה, והנה היחוד הנ"ל מתקנין צדיקי הדור ע"י שלוקחין ומקבצין הנפשות ומעלין אותם בבחי' עיבור ע"כ צריכין ליזהר ביותר לבא לצדיקי הדור על ר"ה וקדושת ר"ה בעצמו הוא בחי' ולוקח נפשות חכם כי אז נתקבצין כל נפשות ישראל המפוזרים בכפרים ובמקומות הרחוקים להתפלל יחד עם הציבור הק' שבערי ישראל, ועי"ז נעשים ג"כ שעשועים גדולים למעלה רק עיקר התיקונים נעשה ע"י הקיבוץ הק' שמתקבצין אז אל הצדיק הדור והוא עוסק עם נפשות האלו בפועל ממש להעלותם למקום שצריך לעלות אותם וממשיך משם תורה והשגחה שלימה כמבפ"נ, וממילא מובן כי כל התיקונים שנעשים ע"י שאר נפשות ישראל המתקבצים אז לעריהם הכל נעשה ע"י הצדיק הדור הנ"ל וכמובן מדבריו ז"ל במ"א, ומחמת שלהמשכת תיקונים הנ"ל צריכין חכמה ושכל והמשכת החסדים וביטול החרון אף הבא ע"י תאות ממון ח"ו שזה בחי' התגלות משיח שאז תתבטל תאות ממון, ולזה זוכין ע"י צדקה כמבפ"נ, וממילא מובן כי כל התיקונים שנעשים ע"י שאר נפשות ישראל המתקבצים אז לעריהם הכל נעשה ע"י הצדיק הדור הנ"ל כמובן מדבריו ז"ל במ"א, ומחמת שלהמשכת תיקונים הנ"ל צריכין חכמה ושכל והמשכת החסדים וביטול החרון אף הבא ע"י תאות ממון ח"ו שזה בחי' התגלות משיח שאז תתבטל תאות ממון, ולזה זוכין ע"י צדקה כמבפ"נ וע"כ נוהגין כל ישראל אז להרבות בצדקה, ומחמת שלאו כל אדם זוכה לבקש ולמצוא צדיק כזה שהוא בבחי' משה משיח שיכול להמשיך כל התיקונים הנ"ל, ע"כ נוהגין כל ישראל להתפלל בערב ר"ה על קברי צדיקים ונותנין שם לצדקה. כי צדיקים במיתתם קרוים חיים ואדרבה גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם והצדיקים לאחר הסתלקותם עולים בבחי' מ"נ להשכינה ועי"ז נעשה יחוד גדול כידוע וע"כ הנשפות הבאין להתפלל על קבריהם ולעורר זכותם וצדקתם, אז הצדיקים הנ"ל מקצבין ומלקטין כל הרהורי תשובה והרצונות הטובים והכיסופין דקדושה שיש לאלו הנפשות אז, שעי"ז בא הארה והתנוצצות חדש כביכול גם לנפשות הצדיקים הנ"ל, מאחר שהם גורמין כל ההתעוררות דקדושה הנ"ל, והשי"ת יש לו התפארות גדול ושעשועים גדולים מזה, ואז חוזרים ועולין נפשות הצדיקים הנ"ל עם הקיבוץ של כל הנפשות הבאים על קברם ועם הרצונות הטובים שיש להם, ועי"ז נעשה יחוד גדול למעלה ונעשה התחדשות התורה והשגחה שלימה על כל ישראל ומכל שכן על אלו הנפשות שיש להם חלק גדול בהיחוד הק' הנ"ל, ומחמת שעיקר המשכת התיקונים הנ"ל הוא ע"י שבירת תאוות ממון ע"י צדקה שעי"ז נתבטל החרון אף ונמשך חסדים, ור"ה הוא יומא דדינא וע"כ באים אז הבעלי דינים והמקטריגים לעורר ח"ו החרון אף הבא ע"י תאוות ממון, ע"כ ציוה עלינו השי"ת לשמוע קול שופר ותרועה שזה בחי' יעקב כמבואר בזוה"ק, ויעקב הוא בחי' צדקה כמבפ"נ, ועי"ז מעוררין כח הצדקה שלישראל וכחו וזכותו של יעקב אבינו ע"ה, ועי"ז מבטלין החרון אף וממשיכין חסדים שזה חי' התגלות משיח בחי' ועושה חסד למשיחו, וע"כ מתפללין אז הרבה על התגלות משיח ועל בנין ביהמק"ד שהוא בחי' התגלות הדעת והחכמה שיהיה אז שזה בחי' וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו', וזה בחי' תשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ונרשם על זה צו"ם קו"ל ממו"ן כי כולם עולים בחשבון אחד והיינו כנ"ל, כי מחמת שעוסקין אז לבטל החרון אף שבא ע"י תאוות ממון ע"כ צריכין לזה תשובה ותפלה וצדקה שהם צו"ם לבטל עי"ז רוע הגזירה, ומחמת שעל ידי כל זה ממשיכין תורה שהיא בחי' טנת"א שהם בבחי' השגחה בחי' תלת גוונא דעינא ובת עין שהם בחי' האבות ומלכות דוד כידוע, וע"כ מתפללין בר"ה ארבעה ובכן ומבואר בזוה,ק ובכוונות שהם כנגד האבות ודוד, וע"כ גם התקיעות הם כנגד זה כמובא, וזה בעצמו גם בחי' הארבע חיות שבמרכבתא עילאה ובמרכבתא תתאה שהם ג"כ כנגד הנ"ל כידוע, גם ובכן יתקדש הוא כנגד אברהם שזכה לרוח נדיבה כי הוא היה הנדיב לב הראשון איש החסד והוא בחי' חסד בחי' ע"ב וע"כ היה שונא בצע ומאס ממון סדום, ובכן תן פחדך הוא כנגד יצחק בחי' גבורה בחי' רי"ו שמזה נשתלשל בחי' החמימות לתאוות ממון וצריכין להמתיקו ע"י בחי' חסד לאברהם ואז נעשה מבחי' גבורה בחי' רי"ו הנ"ל יראה ופחד מהשי"ת כי יראה גימט' רי"ו, וזה שנאמר אצל רבית ויראת מאלהיך וכו' ולא תונו וכו' ויראת וכו' וזה בחי' יראי אלהים שונאי בעצ, וזה שמובא בכוונות לכוון כ"פ שמות רי"ו היינו בכדי להמתיקו כנ"ל, וזה שנאמר אצל מצוות מעשר שהוא צדקה שעי"ז משככין חמימות תאוות ממון כנ"ל למען תלמוד ליראה וכו', ובכן תן כבוד נאמר כנגד יעקב שהוא בחי' תרועה בחי' צדקה הנ"ל ועי"ז זכה לשבר תאוות ממון בשלימות וע"כ ובכל מאדך כנגד יעקב כמובא וכמובן ג"כ במאמר צוית צדק סי' כ"ג, ועשה משא ומת שלו באמונה שזה בחי' מה שעבד עבודתו אצל לבן באמונה גדולה כשארז"ל, וזכה לחכמה בחי' ויעקבני ותרגומו וחכמני, ושרשו בדעת שהוא בחי' בית המקדש, שזה בחי' יעקב קראו בית כשארז"ל, וזה בחי' תן כבוד בחי' כבוד חכמים ינחלו בחי' כסא כבוד מרום מראשון שנאמר על ביהמק"ד, גם אין כבוד אלא תורה שזה בחי' יעקב שזכה להעמיד נ פשות שיקבלו התורה בבחי' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ובכן צדיקים הוא כנגד דוד בחי' התגלות משיח שהוא יגמור כל התיקונים הנ"ל בשלימות:
ד"ה וע"כ ארז"ל
וע"כ ארז"ל תקיעת שופר חכמה וכו' כי עי"ז ממשיכין חסד בעולם ועי"ז נמשך דעת וחכמה כמבפ"נ, ועי"ז זוכין להמשיך תורה והשגחה שלימה וזה תרועה אותיות תור"ה עיי"ן כשארז,ל היינו שממשיכין תורה שהיא בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין בחי' השגחה כנ"ל, וזה בחי' בתרועה דאיהו רוחא (בחי' רוח נדיבה של צדקה הנ"ל) איתעביר אל אחר שנתבטלה ע"ז של ממון ונתבטל הרחון אף הבא עי"ז ונמשך חסדים בעולם, והנה מצאנו בגלות מצרים (שהיא ג"כ בחי' התגברות תאוות ממון כמבואר במ"א) כתיב ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וכו' שזה בחי' שברים תרועה גנוחי גנח יילולי ייליל היינו אנחה וצעקת יללה, ועי"ז וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים שזה בחי' השגחה שלימה בחי' הבטה והשבת ההבטה שזה בחי' ראיה וידיעה כמובן במאמר ויהי אחר סי' ע"ו, וע"כ תקנו רז"ל גם בכאן שברים ותרועה, ומחמת שעיקר התיקונים הנ"ל נעשין ע"י חכם הדור שהוא מקבץ הנפשות ומעלה אותם ומוריד עמהם תורה ע"כ כל תרועה פשוטה לפניה ולאחריה כי תקיעה פשוטה מורה על הקיבוץ שמתקבצין אל החכם בחי' ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה וכמובא לעיל כ"פ, ומחמת שבענין זה יש שני שכליות כמבפ"נ ע"כ יש שני תקיעות כי תקיעת שופר חכמה כנ"ל, גםיש לומר שזה בח'י תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד כנגד בחי' תיקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה המבפ"נ, וזה בחי' מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות היא בחי'תיקון תאוות ממון שהיא מבחי' מלכות כמובן במאמר וביום הבכורים סי'נ"ו וכמו שכתוב עשיר ברשים ימשול, זכרונות הוא מבחי' המוחין בחי' חב"ד כמובא בכוונות זה בחי' החכמה שזוכין עי"ז, גם הוא בחי' המתקת הדינין והחרון אף שזוכין ע"י ביטול תאוות ממון, וע"כ מתפללין אז כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו ובטובך הגדול ישוב חרון אףך וכו', וע"כ מזכירין שם עקידת יצחק שהוא בחי' המתקת הדינים בשרשן, וזה אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה היינו בחי' המתקת הדינים שזה בחי' זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, וזה ובמה בשופר כי ע"י תקיעת שופר ממשיכין כל הנ"ל וזה בחי' ברכת שופרות שמזכירין אז פסוקים ממתן תורה כי עי"ז ממשיכין תורה כנ"ל, וגם פסוקים של קיבוץ גליות כי זה בחי' התגלות משיח שיקבץ גליותינו ופיזור נפשותינו, ויעשה היחוד הק' בשלימות וימשיך לנו התגלות התורה בשלימות והשגחה שלימה כמובן בפסוקים רבים:
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בתשובה בכל עשי"ת ועיקר התשובה על מה שפגמנו ע"י תאוות ממון בבחי' וישובו איש מדרכו הר עה ומן החמס אשר בכפיהם, כי כמעט רוב הפגמים של האדם מה שרחוק כ"כ מהשי"ת ומהתורה הק' הכל בא ע"י טירדת הממון, ועי"ז אין לו פנאי אפילו להתיישב היטב ובא למה שבא ר"ל, וע"כ מרבין אז בצדקה שעי"ז משבר תאוות ממון וצועקים הרבה להשי"ת ברצונות טובים וכיסופים קדושים מאד עד שזוכין עי"ז ליו"כ שהוא כנגד משה כמבואר בזוהר חדש, ומשה הוא משכך תאוות ממון ומבטל החרון אף הבא עי"ז וזוכה להמשיך תורה בחי' משה קיבל תורה וכו', וע"כ קיבל התורה שהם הלוחות שניות ביו"כ, ואז נכנס הכהן גדול עם הקטורת (שהם בחי' ביטול חמדת הממון כמובן בפנים) לפני ולפנים לקדשי קדשים שהוא בחי' שכל עליון וגדלו מאד שעי"ז יכול לקבץ כל הנפשות והרצונות טובים אפילו של הפחות שבישראל וממשיך סליחה ומחילה לכל (וזהו שארז"ל שבימים אלו נעשין ישראל בריה חדשה כי עולין בבחי' עיבור ונתחדשין שם ממש) והנה עד יו"כ עיקר העבודה הוא בבחי' שמאלו תחת לראשי היינו להמתיק הגבורות בחי' רי"ו שמשם שורש החמימות לתאוות ממון כי ממון ג"כ שרשו משם בחי' מצפון זהב יאתה וכמבואר במ"א, וזהו שצועקין בכל יום מזמור ממעמקים קראתיך וכו' כי עומ"ק גימט' רי"ו כמובא בכוונות היינו כנ"ל, (וזה שאומרים בתפילת נעילה למען נחדל מעושק ידינו כי זה עיקר העבודה עד עתה לבטל תאוות ממון): ואחר יו"כ אז מתחילין להמשיך חסדים בחי' וימינו תחבקיני כי ע"י ביטול תאוות ממון שזה בחי' התגלות משיח עי"ז נמשך חסידים בחי' ועושה חסד למשיחו, עד שביום ראשון של סוכות נמשכין חסדים גדולים מאד ונמשך דעת גדול שעי"ז נתקבצין כל הנפשות ועולין בבחי' עיבור, וזה בחי' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות שזה בחי' תסוככני בבטן אמי המובא במאמר על אשר מעלתם סי' מ"ח, היינו שכל ישראל נכללין בסוכה כ"ו ה"ס כמובא, וע"כ סוכה דירת עראי בעינן כי בחי' העליה והכלליות הנ"ל צריך להיות בבחי' רוצא ושוב, כי צריך לחזור ולשוב עמהם משם עם התגלות התורה כמבפ"נ ומחמת שעיקר התחלת המשכת התיקונים הנ"ל הוא ע"י צדקה ע"כ מבואר בכוונות להרבות בצדקה בערב סוכות, וזה בחי' השמחה של סוכות כי זה בחי' וכד נחית רוחא לבא מקבל ליה בחדוא דניגונא דלואי וכו' המבפ"נ, וע"כ תיכף אחר פסוק אשרי העם יודעי תרועה שמרומז בו המשכת כל התיקונים כנ"ל נסמך לו בשמך יגילון כל היםו וכו', כי היחוד והולדה הנ"ל הוא בבחי' ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך, ונאמר אם חכם בני (בחי' חכמה הנ"ל) ישמח לבי גם אני, וזה בחי' שמחת בית השואבה על שם ושאבתם מים בששון ותרגומו ותקבלון אולפן חדת וכו' בחי' המשכת התחדשות התורה שממכישין עי"ז:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' הד' מינים, אתרוג דומה ללב ששם שורש החמימות לתאוות ממון וצריכין לתקנו ע"י שממשיך הרוח נדיבה לשכך חמימא דלבא ולבא מקבל ליה בחדוה וכו', לולב דומה לשדרה שהיא באמצע הגוף ובה מקושרים כל אברי בנין קומת הגוף שזה בחי' הצדיק בחי' צדקי כתמר יפרח שהוא מלקט ומקבץ הנפשות ומתכסה בהם שזה בחי' הלולב שמכוסה בהעלים, הדס דומה לעניים זה בחי' המשכת התורה והשגחה בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין, ערבה דומה לשפתים, ופה זה בחי' הצדקה שהיא בחי' פה בחי' בפיך זה צדקה כמובא בסוף המאמר וגם ארז"ל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש והמפייסו מתברך בי"אנמצא כי עיקר הרוח נדיבה ניכר בהדיבור והפיוס בפה, ועוד דרז"ל שמרמזין על כל הכתות שבישראל כי החכם ומקבץ כל הנפשותכולם אפילו של אות ןשאין בהן לא ריח ולא טעם ומעלה אותם לבחי' עיבור כנ"ל, ומחמת שכ"ז כלול בבחי' והחיות רצוא ושוב כמבפ"נ ע"כ מנענעין עם הלולב ברצוא ושוב, וע"כ יבש פסול בהד' מינים כי עליית הנפשות הוא בשביל התחדשות בחי' תתחדש כנשר וכו' ועל הערבה מדקדקין בזה ביותרכי מאחר שמרמז על הפחותים שבישראל והם בוודאי צריכין להתחדשלטובה ע"י בחי' עיבור הנ"ל וזה שארז"ל בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון אעני נגלה לכם ראשון זה בחי' התגלות התורה של לעתיד לבוא שהיא בחי' התגלות אלהותו ית' כי אורייתא וקוב,ה כולא חד וכמבוא במאמר אור הגנוז סי' ט"ו ועי"ז נתגלה ג"כ אור ההשגחה. וזה פורע לכם מן הראשון זה עשו וכו' שעיקר אחיזתו מבחי' החרון אף והדינים שמתגברין ע"י תאוות ממון, וע"כ הוא להוט ביותר אחר הממון ומתרפס ברצי כסף ואומר מדוד והבא כשארז"ל, וזהו ובונה לכם ראשון זה ביהמק"ד שהוא בחי' הדעת, ומביא לכם את הראשון זה מלך המשיח זה בחי' התגלות משיח המבפ"נ:
ד"ה וע"כ אחר
וע"כ אחר סוכות הוא שמיני עצרת שהוא כנגד מלכו תדוד משיח כמובא ואז נמשך בשלימות בחי' ולוקח נפשו תחכם שזה ג"כ בחי' עצרת שהואמלשון קיבוץ ואסיפה כמ וקראו עצרה, ועי"זנעשה יחודא דקוב"ה ושכינתיה וע"כ אז זווגא דמטרוניתא ועי"ז נתחדשין הנפשות לטובה וממשיכין תורה תורה והשגחה שלימה, וע"כ כל ישראל עולין אז לתורה ומסיימין אז התורהבמה ששיבר משה את הלוחות כשעשו ישראל את העגל שזה בחי' הע"ז של תאוות ממון בחי' עצביהם כסף וזהב שעי"ז נסתלק אור התורה ואור ההשגחה ר"ל רק משה בגודל זכותו וצדקתו הרבה בתפלה כ"כ עד שהמתיק החרון אף שנעשה עי"זוזכה לקבל הלוחות שניות והמשיך השגחהשלימה שזה בחי' מה שפעל בתפתו אצל השי"ת שילך בעצמו בוכבודו כביכול לפני ישראל, וזה שמתחילין אח"כ בראשית שמרמז על אור ההשגחה שממשיכין ע"י התורה כמבפ"נ, וזהו שדרז"ל בראשית בזכות התורה בזכות ישראל בזכות משה וכו' והכל אחד. כי משה מקבץ נפשות ישראל וממשיך תורה והשגחה שלימה שבשביל זה נברא העולם, וזה והארץ היתה תהו ובוהו וכו' שהם בחי' הקליפות המתגברין להעלים אור התורה ואור ההשגחה והעיקר ע"י התגברות תאוות ממון שזה בחי' וחושך על פני תהום כי הוא בחי' אנפין חשוכין כמבואר במאמר צוית צדק סי' כ"ג, והתיקון הוא ע"י ורוח אלהים דא דוחא של משיח שמשכך תאוות ממון, וזה על פני המים בחי' צדקה כמובא במ"א, ויאמר אלהים יהי אור וכו' שנתגלה אור התורה ואור ההשגחה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שנעשה היחוד בשלימות, עדו יש לומר יהי אור מרמז על ביטול החשך של תאוות ממון שעי"ז נתגלה אור השכל ונתקבץ פיזורי הנפש שהיה מפוזר בתחלה ע"י תאוות ממון שהוא בחי' פיזור הנפש כמו שפירש הר"ב על משנת מרבה נכסים מרבה דאגה וע"י שמתקבץ פיזורי הנפש עי"ז מאיר הנפש ביותר כמבפ"נ, וזה בחי' יהי אור, גם החסד שנמשך ע"י ביטול תאוות ממון הוא ג"כ בחי' אור יום בחי' יומם יצוה ה' חסדו, וכן השכל הוא בחי' אור כ"ש כיתרון האור מן החשך וכו' וכתיב חכמת אדם תאיר פניו, וכן הביהמק"ד נקרא אור כשארז"ל, ועיכ"ז נתקבצין פיזורי הנפש ומאירין נפשות ישראל באור גדול ועולין ונכללין בבחי' עיבור ונעשה היחוד בשלימות כנ"ל: