ירח האיתנים
ד"ה ידוע כי
ידוע כי בר"ה עוסקין לנסר את המלכות מבחי' אחור באחור ולהחזירה לבחי' פנים בפנים וזה נעשה ע"י הדורמיטא בחי' שינה והתעוררות השינה שע"י תקיעת שופר כמבואר בכתבים אך שם מדבר בענינים נסתרים מאד גבוה מעל גבוה ואין לנו עסק בנסתרות, אך לענינינו הוא כי תחלת גמר הבריאה היה בר"ה כי בו נברא אדם הראשון והיה עדיין עם חוה בבחי' אחור באחור שזה בחי' אחור וקדם צרתני המובפ"נ שדרז"ל ע"ז אדם וחוה דו פרצופין נבראו ואח"כ ויפל ה' אלהים תרדימה וכו' ואז נבנית בנין שלם בחי' ויבן ה' א' את הצלע וכו' כמובא כ"ז בכתבים, והנה מבואר בפנים שיש שכל שהוא בחי' אחור ויש שכל שהוא בחי' קדם בחי' פנים ועיקר תכלית ביאת האדם לזה העולם הוא להמשיך השכל הפנים בעולם וזה סוד חופה וקידושין והולדות הבנים וכו' כמובן בפנים, וע"כ בכל ר"ה שחוזר הענין למציאותו הראשון ואז צריכין לעסוק ביותר בתיקונים אלו היינ ולהמשיך שכל הפנים בעולם שהכל הזה הוא בחי' מקיפין בחי' אור הפנים וזה בחי' תקיעת שופר והתאדמות פני התוקע שמרמז לבחי' אור הפנים כמבואר בכתבים, וזה בחי' אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון, כי מבואר בסוף המאמר שיש שכליות ומקיפין שאי אפשר להמשיכן בכל משך זמן העוה"ז ולא יתגלו אלא לעתיד והם בבחי' עתיקא טמיר וסתים אך גם בהשגות ושכליות שאפשר להמשיכן בזה העולם והם מבחי' זעיר אנפין גם בזה יש בחי' פנימי ומקיף כשמשיגין אותם הם בבחי' פנימי וקודם ההשגה הם בבחינת מקיף ופעמים הם בהעלם לגמרי בבחי' עיבור שזה בחי' מקיף למקיף שזה בחי' זעירא דאנפין איתגליא ולא איתגליא כמבפ"נ, והנההאדם צריך לעסוק בזה כל ימיו להוליד המוחין מבחי' עיבור והעלם גמור לבחי' לידה, וזה זוכין ע"י צעקות וקולות דקדושה, ואח"כ צריך להמשיך המוחין מבחי' מקיף לפנימי שזה בחי' שממשיכין שכל הפנים, וזה זוכין ע"י קדושת שבעת הנרות כמבפ"נ, והנה הגם כי אין לנו רשות לבאר בזה ענין כוונות של תקיעת שופר עכ"פ היוצא לנו מזה לענינינו שע"י השינה דאפיל על זעיר אנפין ושינה הוא בחי' הסתלקות המוחין ויש מוחין ושכליות שנסתלקין ועולין לבחי' עיבור והעלם לגמרי ויש שנסתלקין ונתעלמין מבחי' פנימי למקיף וע"י השינה דייקא נתחדשין המוחין וע"כ ע"י התשובה והקולות דקדושה שצועקין ישראל בתפלה ותחנונים וע"י תקיעת שופר עי"ז ממשיכין שפע והארה מבחי' עתיק כמבואר בכוונות ונמשךבחי' התעוררות השינה לזעיר אנפין ומקבל מוחין חדשים וגדולים מאד ואז מאיר למלכות שהיא בחי' כלל כנסת ישראל וזוכין להשיגעי"ז השגות נפלאות ולהמשיך המקיפין שהם בחי' אור הפנים שזה בחי' באור פניך יהלכון כנ"ל, וזה שמובא בזוהר בהעלתך דף קמ"ט כי תקיעת שופר היא בבחי' אחת עם הדלקת נרות המנורה היינ וכנ"ל כי התיקון שממשיכין ע"י הדלקת שבעת הנרות של המנורה שעי"ז ממשיכןי בחי' השכל של שפע אלהי שהוא בבחי' פנים כמבפ"נ כל זה ממשיכין ג"כ ע"י תקיעת שופר כנ"ל, וזה שמבואר בזוה"ק כי תרועה וקול שופר הן בחי' יעקב כי יעקב אבינו ע"ה עסק בזה ביתר כמובן בפנים כי שם יעקב מרמז על העת שהמוחין בהעלם בבחי' עיבור שאז צריכין לצעקות וקולות שזה בחי' הקל קול יעקב ואח"כ זכה שנקרא ישראל על שם המשכת המוחין מבחי' מקיפין לפנים, ומחמת שצריכין לעסוק בזה תמיד ולעלות מדרגא לדרגא ולהמשיך בכ"פ מקיפין חדשים ע"כ נקרא גם אח"כ בשם יעקב כמו שארז"ל. וזה תקעו בחודש שופר בכסא ליון חגינו הינו שהמוחין נתכסין ונתעלמין אז בבחי' שינה כמובא בכוונות על פסוק זה (עיין סידור קול יעקב), וזה כי חק לישרא להוא היינו מה שהוא בבחי' חק בחי' מקיפין או העלם גמור שאין השכל יכול להשיג משפט לאלהי יעקב משפט הוא בחי' מה שהכל ג"כ מסכים לזה ומשיג אותו, היינו שענין תקיעת שופר הוא להמשיך בחי' התעוררות השינה והתגלות המוחין מתעלומתן ולעשות ממקיפים פנימיים כנ"ל, ומה שאצל חק אמר לישראל הוא ואצל משפט אמר לאלהי יעקב אין כאן מקום לבאר, והנה להמשיך המקיפין לפנים הוא ע"י קודשת שבעת הנרות שהם העינים והאזנים והחוטם והפה וכו' כמבפ"נ וע"כ מצינו ג"כ בענין תקיעת שופר המשכת בחי' אלו כי ע"י ההבל של הפה של התוקע שנכנס לתוך השופר עי"ז ממשיכין בחי' קדושת הפה ועיקר קדושת הפה הוא רק לדבר דיבורי אמת וכו' כמבפ"נ, וזה שמבואר בכוונות בענין ההבלים של השופר שהם בחי' ז' פעמים ס"ג גימטריא אמת ונמשכין בשרשן מתיקון ואמת, ומשה רבינו ע"ה זכה ע"י קדושת הפה שלו לבחי' פה אל פה אדבר בו וזה מצינו ג,כ בענין תקיעת שופר כי ע"י ההבלים היוצאים מפה התוקע נמשכין ונתעוררין בשרשם ההבלים העליונים הק' של בחי' פה ה' כביכול כמבואר בזוה"ק ובכוונות, וזה שמבואר בזוהר כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם דאקול השופר, וע"י היראה שנתעורר ע"י השופר בבחי' היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו זה בחי' קדושת החוטם בחי' והריחו ביראת ה' כמבפ"נ, וע"י מה שכל אחד מטה אזנו לשמוע קול השופר כמו שמברכין לשמוע קול שופר וקול השופר הוא בחי' קול המוכיח של החכם האמת בבחי' כשופר הרם קולך וכו' וכמבואר במ"א וכששומעין קול השופר זה בחי' שמע דברי חכמים בחי' תקיעת שופר חכמה וכו' בחי' הוכח לחכם ויאהבך שזבה בחי' קדושת האזנים כמבפ"נ וע"י הבכיות הרבות והדמעות הרבים ששופכין ישראל בשעת תקיעת שופר עי"ז ממשיכן בחי' קדושת העינים, גם ע"י קול השופר נתעורר זכות קול השופר של מתן תורה כידוע ואז זכו ישראל לעינים קדושים כאלו עד שראו את הקול כ"ש וכל העם רואים את הקולות וכו' ואת קול השופ והכו' וע"י כ"ז וזכין לבחי' אור הפנים שזה בחי' פנים בפנים דיבר ה' עמכם הנאמר במתן תורה, וזה אותיות תרועה תורה עיין בחי' עין פנים לתורה כמובא שזה בחי' כלל השגת התורה כלל המשכת המקיפין שהם בחי' אור הפנים בחי' פנים לתורה:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' מלכיות זכרונות ושופרות וארז,ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם היינו כי בשעה שהמוחין הם בהעלם בבחי' עיבור אז עיקר החיות דקדושהע"י אמונה שהיא בחי' מלכות ואז יפה צעקה לאדם שזה בחי' השםהיוצא מתפלת שועתינו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות שהוא במלכות כידוע (ועיין בליטקות"נ במאמר תקעו אמונה סי' ה' שעיקר שלימות הקול דקדושה הוא ע"י אמונה) וע"י הצעקות והקולות נולדין המוין מבחי' עיבור ללידה שזה ג"כ בחי' המתקת הדינים בחי' דם נעכר ונעשה חלב המבפ"נ, ואח"כ צריכין להמשיך המוחין מבחי' מקיף לפנימי שזה עיקר שלימות הדעת ועי"זנמתקין הדינים בשלימות כי ע"י הדעת נתבטל כל מיני כעס ודינים ונמשך חסד ורחמים כמובן בפנים, וזה בחי' אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה שזה בחי' המתקת הדינים בשלימות כמו שמתפללין אז וכיבשו רחמיך את כעסך וכו', וע"כ זכרונות הם בחב"ד בחי' המשכת המוחין בשלימות וזה ובמה בשופר כי ע"י השופר ממשיכין כל הנ"ל כי שופר מרמז על המשכת המוחין של בחי' זעירא דאנפין וגם על המקיפין העליונים של בחי' עתיק שלא ישיגו אותם אלא לעתיד בעוה"ב שהוא בחי' בינה בחי' שופר גדול כידוע, וע"כ מזכירין פסוקי שופרות של מתן תורה וגם פסוקי שופרות שלעתיד, ומחמת שגם המשכת המוחן של תפלה הוא עי"ז ע"כ אומרים ג"כ הללוהו בתקע שופר וכו' בצלצלי תרועה, וזה שמתפללין שם תקע בשופר גדול לחירותינו וכו' כי עיקר החירות והקיבוץ גליות יהיה ג"כ ע"י שלימות הדעת הנ"ל כמובן בפנים:
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בתשובה בכל ימי התשובה ועי"ז ממשיכין מוחין חדשים בכ"פ עד שביו"כ זוכין לקבל מוחין גדולים מאד כי יו"כ היא בחי' עוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתיה רק צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם היינו שהמקיפים יכנסו בתוך ראשיהם היינ ובתוך פנימיות המוחין כמבפ"נ וע"כ ישראל דומין אז למלאכים היינו כי מכו לעתיד תוגדל הידיעה אצל ישראל עד שתתבטל הבחירה שלהם ויהיו בגדר מלאך כמבפ"נ זו הבחינה נמשך ג"כ ביו"כ וע"כ נעשין אז כבריה חדשה וזוכין לסליחת עוונות והכל ע"י הארת המוחין הגדולים שזוכין לקבל אז בבחי' ואשי חכם יכפרנה כי יו"כ הוא בחי' משה כמובא בזוהק ועל משה נאמר פסוק זה ואי'ש חכ'ם יכפרנ'ה כידוע, וע"כ ביו"כ פעל משה גם בתפלתו שהתפלל על סליחת עוונות של ישראל וקיבל הלוחות שניות שהם בחי' כלל המוחין של התורה הק' וזכה לקירון עור הפנים שהוא בחי' אור הפנים הנ"ל:
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ זוכין לסוכות וסוכה היא בחי' שפע אלהי בחי' המשכת המקיפין אור הפנים וע"כ היו שואבין אז רוח הקודש כי שפע אלהי הנ"ל הוא בחי' רוח הקודש כמבואר הכל בפנים:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' נטילת הד' מינים, אתרוג דומה ללב זה בחי' שלהבת הלב העולה תמיד מאליה ע"י מהירות תנועות השכל של שפע אלה"י בחי' פנים כמובפ"נ, לולב דומה לשדרה שדרך שם נמשכת טיפת המוח מהעלם אל הגילוי היינו מבחי' מקיף למקיף אל בחי' מקיף, הדס דומה לעינים זה בחי' שממשיכין המוחין מבחי' מקיפין לפנימיים שזה בחי' עינים בחי' גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ערבה דומה לפה זה בחי' מפיו דעת ותבונה כי כשזוכין להשיג המקיפין אז צרים לגלות הארת דעתו גם לאחרים ולהודיע הסגולה לעם סגולה כמבפ"נ וזה א"א כי אם ע"י דברי פיו שעל ידם נתגלה דעתו גם לאחרים מישראל שזה עיקר השלימות כמבואר במ"א, ועי"ז בעצמו זוכה להמשיך מקיפים יותר גבוהים כמבואר בליקוטי תניינא במאמר כי מרחמם ינהגם סימן זיי"ן:
ד"ה ואח"כ בשמניי
ואח"כ בשמניי עצרת אז הוא זיווגא דמטרוניתא פנים בפנים ואז נמשך על כל ישראל הארה מהשכל העליון שהוא בחי' אור הפנים ואז השמחה וההתלהבות הלב של ישראל גדול מאד בבחי' שלהבת הלב העולה מאליה כנ"ל ואז כל ישראל עולין לתורה כי כולם יש להם חלק בבחי' הפנים לתורה ומסיימין ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פינם (שזכה להשיג בשלימות בחי' אור הפנים) וכו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל כי האיר הדעת לכל ישראל והודיע הסגולה לעם סגולה, ומתחילין בראשית ותרגומו בחוכמא היינו בזה השכל שהוא בחי' ראשית בחי' קדם ופנים, ורז"ל דרשו בשביל ישראל בשביל התורה ובשביל משה וכו' והכל אחד היינו בשביל המשכת המוחין והחכמה והתגלות הדעת והתורה לישראל בשביל זה היתה כל הבריאה רק שבשביל הבחירה ניתן כח להקליפות והחשך לכסות על המוח שזה בחי' והארץ היתה תהו ובהו וכו' ויאמר א' יהי אור (שיתגלה אור הדעת בעולם) וכו' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד בחי' התגלות הדעת שלעתיד לבוא בחי' יום אחד יודע לה' שאז יהיו כולם טוב כולם אחד כמבואר בפנים: