ירח האיתנים
ד"ה ראש השנה
ראש השנה הוא יום ראשון לבריאת העולם כ"ש זה היום תחילת מעשיך וכו' ובו נברא אדם הראשון שהוא תכלית הבריאה כולה והוא היה צריך לעסוק בתיקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם כמו שפירש"י ז"ל על פסוק ואדם אין לעבוד את האדמה וכו' ובא הנחש ופיתה את חוה והוה מה דהוה ונידון ויצא בדימוס ומאז נקבע בזה היום ראש השנה ליום דין לדורות כמו שארז"ל, ובכל ר"ה נמשך בחי' התחדשות הבריאה וצריך כל אדם לומר כל העולם לא נברא אלא בשבילי וצריך אני לראות ולעיין בתיקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם. ומחמת תוקף התגברות הדינים בר"ה ע"כ צריכין להלביש התפלה במאמר בכדי שלא יקטרגו המלאכים העומדים לשמאל, וזהו שהתקינו רז"ל להתפלל על החיים אז בשלש ראשונות שהם שבחו של מקום כמו שמתפללין זכרנו וכן מי כמוך אומרים שלא בנוסח תפלה ובקשה רק בדרך שבח והודאה מחמת שהוא בברכת אתה גבור שהוא גבורות וכן בשלש אחרונות אומרים וכתוב וכו' בספר חיים וכו' מה שאין לעשות כן בכל השנה כמו שדקדקו הפוסקים בזה וכל זה בכדי להלביש את התפלה ולהסתיר אותה ולכלול אותה בשבחו של מקום בכדי שלא יקטרגו, וע"כ צריכין אז לדקדק ביותר שלא להרבות בשאלות צרכיו הגשמיים רק העיקר להתפלל אז על הרוחניות כמובא בספרים הק', וע"כ מרבין אז להתפלל העיקרעל התגלות מלכותו ית' וימלא כבוד ה' את כל הארץ שעל תפלות כאלו אי אפשר להם לקטרג כ"כ מאחר שהכל רק בשביל כבודו ית' ובתוך זה כוללין ג"כ תפלות ובקשות על הרמת קרנם של ישראל וישועתם והצלחתם וביטול מלכות דסט"א וכל זה בכדי להלביש התפלה ולהסתירה ולהעלימה כנ"ל, וע"כ בתפילת מוסף שאז מאריכין בתפלה אבל הכל רק בדרך מאמר וסיפור שבחו של מקום ובתוך זה חוטפין וכוללין גם התפלה ובקשה שאנו צריכין וזה שאמרינן אז במלכיות עלינו לשבח וכו' ומרבין בזה בפסוקי תורה נביאים וכתובים ובתוך זה כוללין גם התפלה ובקשה ומסיימין מלוך על כל העולם וכו', וכן בזכרונות מתחילין בדרך סיפור ושבח אתה זוכר מעשה עולם וכו' ומרבין בפסוקים ומסיימין זכרנו בזכרון טוב וכו', וכן בשופרות מתחילין אתה נגלית וכו' ומסיימין תקע בשופר גדול וכו', והכל בכדי להלביש התפלה ולכוללה בשבחו של מקום ובאמירת פסוקי תורה בכדי שלא יקטרגו, שזה בחי' מה שמבואר בפנים שלאחר גזר דין צריכין להלביש התפלה במאמר. כמו כן צריכין זאת בר"ה ג"כ מחמת תוקף התגברות הדינים והקטירוגים שמתגברין אז, וזה שארז"ל אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם אמרי לפני זכרונות כדי שיעלה זכרונותיכם לפני לטובה ובמה בשופר, אמרו לפני דייקא מרמזין על מה שעיקר אירכות התפלות של מלכיות זכרונות ושופרות הם בדרך סיפור ומאמר שזה בחי' הלבשת התפלה במאמר כנ"ל, ומחמת שדרך זה בשלימות איך להלביש התפלה במאמר אינם יודעים רק הצדיקים כמובן בפנים על פסוק ובמאמר קדישין שאילתין וכן על פסוק יחד הרים ירננו, על כן צריכין ליזהר ביותר לבוא על ר"ה אל הצדיקים ולהתפלל עמהם:
ד"ה ומחמת שלענין
ומחמת שלענין זה זוכין רק ע"י עשיית המצוה בשמחה כ"כ עד שלא יחפוץ בשום שכר עוה"ב בשבילה רק יהיה קיבול שכרו בהמצוה בעצמה ועיקר השמחה הוא בלב ואי אפשר ללב לשמוח עד שיסיר עקמימיות שבלבו ויהיה לו ישרות לב ולזה זוכין ע"י תפלה בכח וביראת שמים שזה בחי' רעמים שהקול יוצא מגבורות בחי' יראה ופוגע בהמוחיןואז הלב שומע גם אישתמע קלא לברייתא ודא אינון רעמים שהם מסיטרא דיצחק שזה בחי' קול שופר ותרועה וכו' אך לזה צריך לזה לשמור היראה שלא יהיה לו יראה חיצוניות גם לשמור המוחין מחמץ שלא יחמיץ חכמתו בחכמות חיצוניות ובתאוות והרהורים וגם צריך לשתף הגבורות בחסדים היינו אהבה עם היראה כי עיקר התגלות ע"י החסדים בחי' אברהם אוהבי שמסר נפשו על קדושת שמו ית', ובכן תן פחדך זה כנגד בחי' תיקון היראה וע"כ היא כנגד יצחק בחי' פחד יצחק ומחמת שצריך לשתפ הגבורותבחסדים שהם בחי'ימין ע"כ אומרים שם וגבורה בימינך, ובכן תן כבוד הוא כנגד יעקב שזכה לבחי' הקול הנ"ל שזה בחי' הקול קול יעקב שזה בחי' הקול היוצא מהגבורות ופוגע במוחין שהם בחי' כבוד כמבואר בפנים כי יעקב אבינו שרשו בדעת ובמוחין כידוע, וע"י כ"זזוכין לשמחה וזה בחי' ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וכו' וישרים דייקא בחי' ולישרי לב שמחה, וזה ובכן הוא כנגד ודד בחי' מלכות בחי' תפלה כי ע"י כל זה התפלה בשלימות, וזה בחי' תקיעת שופר של ר"ה שבזה ממשיכין בחי' רעמים הנ"ל עד שזוכין לשמחה שזה בחי' בשמך יגילון כל היום וכו' וכן כי חדות ה' היא מעוזכם שנאמר ג"כ על ר"ה, וזה שמברכין לשמוע קול שופר כי זה עיקר המצוה שלמוע את הקול הזה בלבו היטב עד שיתפשט העקמימיות שבלבו ויזכה לישרות לב, ועל כן התקיעות הם ג"כ כנגד אברהם יצחק יעקב ודוד כמובא שזה בחי' כלל התיקונים הנ"ל, ומחמת שהעיקר צריך לשמור מוחו שלא יחמיץ שזה סוד ביעור חמץ ואכילת מצה בפסח כמובן בפנים, וזה שמבואר בזוהר שמות דף קפ"ג ע"כב שעיקר הקיטרוג בר"ה הוא על אותן שלא נזהרו מחמץ שהוא בפסח וע"כ מתפללין אז זכרנו לחיים וכן עוד הרבה כיוצא בזה היינו ההיפוך מחמץ שהוא סטרא דמותא ח"ו, וע"כ צריכין בר"ה ליזהר ביותר בקדושת המחשבה כמבואר במ"א, וזה ג"כ ענין עשי"ת ויו"כ וסוכות ושמיני עצרת הכל סובב והולך על מה שמבואר במאמר זה הנ"ל כמבואר קצת בליקוטי הלכות ה' חזקת קרקעות ה"ג ע"ש וצריכן לבאר עוד בזה: