ירח האיתנים
ד"ה בר"ה אז
בר"ה אז נמשך בחי' התחדשות הבריאה בחי' זה היםו תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון וכו', ועיקר הבריאה היה בזכות האמונה כ"ש וכל מעשיהו באמונה וכמבואר במ"א, אך עיקר שלימות האמונה הוא ע"י אמת, ולאמת זוכין ע"י התקרבות לצדיקים ולילך בדרך עצתם, אך לעומת זה יש בחי' עצת הנחש בחי' נישואין דקליפה ר"ל וכו' כמבואר בפנים, וזה היה הפגם של אדה"ר בר"ה ביום ראשון שנברא בו ונצטווה על אכילת עץ הדעת ובזה היה כלולים כל מצוות התורה שהם תרי"ג עצות דק', אך ע"י עצת הנחש עבר על הציווי ועמד בדין ויצא בדימוס ומאז נקבע לדורות שיהיה יום הדין בר"ה וכו' כמו שארז"ל, וישראל עוסקין בתיקון ענין זה בכל שנה מר"ה עד שמיני עצרת כמבואר בכוונות, וזה בחי' מה שעוסקין אז בבהנין המלכות דקדושה היינו להקים ולבנות את האמונה הק' שהיא בחי' מלכות כידוע והוא בחי' תפלה ונסים וארץ ישראל וכל אלו התיקונים ממשיכין בר"ה וע"כ מרבין אז בתפלה על ענין זה בעצמו שתתפשט האמונה הק' בעולם ותתקרב הגאולהב"ב ע"ני מלך המשיח כי בזה תלוי הגאולה כמב"פ ושיתגלה קדושת א"י וציון וירושלים, גם בר"ה נמשך בחי' נסים וביטול הטבע כי שורש הנהגת הטבע נמשך מבחי' הסתרת פניםבחי' דין כי אלהי"ם גימט' הטוב"א כמובא, ובר"ה עוסקין העיקר להמתיק הדינים שזה בחי' נסים למעלה מהטבע, וע"כ ארז"ל בירושלמי דר"ה פרק א' באשר שישראל יודעין שר"ה יום הדין ואעפי"כ לובשין לבנים וכו' ואוכלין ושותין ושמחין ויודעין שהקב"ה עושה להם נסים היינו כנ"ל, גם קדושת א"י ששם עיקר הניסים נמשךם העיקר מקדושת ר"ה כ"ש עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה וכו', וזה בחי' מה שנתייסד מהקדמונים לומר וכל מאמינים וכו' כי זה עיקר העסק אז להשלים האמונה הק', ומחמת ששלימות האמונה הוא ע"י אמת וזה צריכין להמשיך ג"כ בר"ה שהוא בחי' תחילת הבריאה שהיה ע"י אמת כ"ש בראשי"ת בר"א אלהי"ם סופי תיבות אמ"ת. וע"כ דרז"ל על זה ראש דברך אמת, וזה בעצמו ענין ר"ה שבו ג"כ ר"ח שזה בחי' התחברות אמת שהוא בחי' השנה כידוע ואמונה שהוא בחי' החודש ובאתר דאיתי דכר נוקבא לא אידכר תמן וע"כ אין מזכירין של ראש חודש בר"ה, ומחמת שאי אפשר לבוא לאמת אלא ע"י התקרבות לצדיקים ולילך בדרך עצתם ע"כ צריכין לנסוע לצדיקים על ר"ה או עכ"פ להתפלל על קברי צדיקים בערב ר"ה בכדי להמשיך על עצמינו כחם וקדושתם שזכו לבחי' שמירת הברית שעל שם זה נקראים צדיקים כידוע ושמירת הברית הוא בחי' נישואין דק' בחי' עצות דק' שעי"ז זוכין לאמת עד שעי"ז נשלם האמונה הק' וזוכין לגאולה עולם שזה עיקר עסקינו בר"ה כנ"ל, ומחמת שאמונה ותפלה בחי' ניסים מסוגל לזכרון כמבואר בפנים ע"כ נקרא ר"ה יום הזכרון, וזה בחי' מלכיות זכרונות ושופרות וכמו שארז"ל אמרו לפני מלכיות בר"ה כד ישתמליכוני עליכם היינו בחי' בנין המלכות ותיקון האמונה והתפלה, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה היינו בחי' ביטול הדינים והטבע שמשם נמשך בחי' שכחה כביכול כ"ש עד אנא תשכחנו נצח וכל מה שזוכין לבטל השכחה ולזכרון דקדושה בוודאי יהיה בטוח שיעלה זכרונו לפני השי"ת לטובה כי באמת אין שכחה לפני כסא כבודו ית' וכמו שאומרין בברכת זכרונות, וזה בחי' אשרי איש שלא ישכחך וכו' שאומרין אז, וזה שאמרו ובמה בשופר כי קול שופר מרמז על מדת יעקב שמדתו אמת ועי"ז נשלמה האמונה וזוכין לדעת שלם ולזכרון דק' כמובן בפנים, וזה בחי' זכרון תרועה כי תרועה היא בחי' יעקב כמבואר בזוה"ק כי יעקב זכה לתקן פגם אדם הראשון ולבטל זוהמת החנש כמובא בזוה"ק וע"כ זכה לשמירת הברית בתכלית השלימות כ"ש ראשית אוני ונולד ממנו יוסף הצדיק שזכה לשמירת הברית בשלימות כמבואר בפנים, וע"כ כל ישראל שהם בחי' כולו זרע אמת נקראים על שם יוסף כ"ש נוהג כצאן יוסף וכו', וע"כ בגאולת מצרים נאמר והעליתם את עצמותי מזה אתכם וכן ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי ע"י בחי' יוסף נשלמה האמונה שבזה תלוי הגאולה, וע"כ ארז"ל שאף עצמות שאר השבטים העלו עמו כי השבטים הם בחי' שנים עשר נוסחאות התפלה כמב"פ שהיא בחי' אמונה והם בחי' השנים עשר בקר שעליהם עמד ים של שלמה בחי' מלכות שמים שהיא בחי' אמונה כמבואר במ"א כולם נשלמו ועלו ע"י עצמות יוסף שהוא בחי' קבר הצדיק האמת וע"כ נוהגין לילך בערב ר"ה על קברי הצדיקים כי בר"ה מתחיל להתנוצץ בחי' הגאולה של פסח וע"כ בר"ה יצא יוסף מבית האסורים ובר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים כשארז"ל, וזהו תקעו בחודש שופר וכו' כי חק לישראל הוא בחי' שמירת הברית ב בחי' יוסף כמבואר במאמר אמור אל הכהנים סי' ב' משפט לאלהי יעקב דייקא שהוא בחי' משפט בחי' אמ תכמבפ"נ, וזה עדות ביהוסף שמו וכו' ודרז"ל שבר"הי צא יוסף מבית האסורים כנ"ל, וע"כ מתפללין אז הרבה על ביטול מלכות הרשעה ממשלת זדון שהיא בחי' האפיקורסת ועל התגלות משיח ושלימות הדעת שיהיה אז שזה בחי' וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו', וזה שמסיימין כי אתה אלהים אמת וכו' כי כל זה זוכין ע"י אמת כנ"ל:
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בזה בכל עשי"ת כי זה עיקר התשובה על מה שלא קיימנו התרי"ג עטין שעל ידם נשלמה האמונה הק' שהיא כלליות כולם כ"ש כל מצותיך אמונה רק אדרבה נלכדנו בעצת רשעים שהם מבחי' זוהמת הנחש ופגמנו באמונה הק' ועי"ז גלינו מארצינו ובאנו למה שבאנו, ובעש"י עוסקין לתקן זאת ואז התפלה מקובלת ביותר כ"ש דרשו את ה' בהמצאו וכמו שדרז"ל, וע"כ הם עשי"ת כנגד עשר קדושות שקדשה ארץ ישראל ועשרה מאמרות של חידוש העולם שזה עיקר האמונה הק' שיש מחדש ועשרת הדברות שהם כלל התורה הק' שעל ידם נשלם האמונה ועשרה לשונות שנקראת התפלה כשארז"ל וכנגד עשרה נסים שנעשו לאבותינו במצרים ועל הים וכו' ועשרה נסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש ששם מקור קדושת א"י שהוא מקום הנסים עד שזוכין אח"כ לקדושת יום כפור ואז נשלם האמונה בבחי' רראש אמנה וע"כ אז סליחת עוונות כמבואר בספר המדות אות אמונה ע"י אמונה יסלח לך הקב"ה על עוונותיך והוא מקרא מלא (ירמיה ה') שוטטו בחוצות ירושלים וכו' אם יש עושה משפט (בחי' משפטי אמת הנ"ל) מבקש אמונה ואסלח לזה, ואז נשלמת התפלה שזה בחי' החמשה תפלות שמתפללין אז, ואז נמשך בחי' נסים שהוא בחי' המתקת הדינים בשרשם שזה עיקר הנסים, וגם בפשיטות היה אז כמה נסים בהגורל שעלה במין ובלשון של זהורית שהיה מלבין ולא אירע קרי לכה"ג ביו"כ וכן עוד כמה דברים שחשבו רז"ל. ואז נתגלה פנימיות קדושת א"י שזה בחי' מה שנכנס הכהן גדול לפני ולפנים שמשם מקור כל קדושת א"י, ואז ירד משה עם הלוחות שניות שהם כלל התורה הק' תרי"ג עטין דקדושה בחי' אמת שעל ידם נשלם האמונה הק' ואז נכנע הנחש ונתבטל זוהמתו לגמרי מישראל שזה בחי' מה שביו"כ לית רשות לשטן לאשטוני, ומחמת שע"י מצוות ציצית ניצול האדם מעצת הנחש וזוכה לכלכ הנ"ל ע"כ ביו"כ אז מתעטפין בציצית בערב יו"כ מבעוד יום וכל היום של יו"כ עומדין ישראל מעוטפין בציצית, וזה בחי' הווידוים שמרבין אז להתוודות על מה שנכשלין כ"כ בעצת רשעים ומבקשין ע"ז סליחה ומחילה וכפרה ושלא נחטא עוד, וזה שדחז"ל על יו"כ ביום חתונתו זה מתן תורה ר"ל הלוחות שניות שניתנו בו כנ"ל כי אז נמשך בחי' מתן תורה שהיא בחי' נישואין דק' כמב"פ, ואז נמשך בחי' התנוצצות הגואלה האחרונה וביאת משיח שזה בחי' מה שארז"ל אמריתו אמאי לא אתי משיחא וכו' כי באמת אם היו זוכין כל ישראל קבל קדושת יו"כ כראוי בוודאי היה בא משיח תיכף כי אז נמשכין כל התיקונים הנ,ל שעי"ז בא הגאולה כנ"ל:
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ מתחילין החסדים לכנוס ועי"ז נתתקן האמונה שהיא בחי' מלכות ביותר כמובא בכתבים שעיקר תיקון המלכות הוא ע"י החסדים בבחי' והוכן בחסד כסא, וע"כ אברהם אבינו שהיה איש החסד היה ראש למאמינים וכמובן גם במאמר בני לן ביתא בסי' כ"ח. וכן עיקר הנסים נמשכין ע"י החסדים כ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו, וכן עיקר התפלה ע"י החסדים כ"ש ברוך ה' אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי, וכן ירושת ארץ ישראל הוא ע"י החסדים כ"ש נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו, וכן לאמת זוכין ע"י החסדים כ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם וכתיב כי חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך ובפסוקים רבים נסמך חסד לאמת, וכן ההתקרבות להצדיק ולקבל עצתו בבחי' שמע עצה וקבל מוסר (משלי יט) הוא בבחי' חסדים כ"ש יהלמיני צדיק חסד ויוכיחני וכו', וכן כלל התורה הק' נקראת תורת חסד, וכן עיקר הגאולה ע"י החסדים כ"ש ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו (וכמובן במאמר אמרו אל הכהנים סי' ב'):
ד"ה ואח"כ נכנסין
ואח"כ נכנסין לסוכה ואז מאירין החסדים באור נפלא ונשלם היחוד של אמת ואמונה שהם בחי' איש ואשה שזה בחי' סוכה אותיות כ"ו ה"ס שם הוי"ה ושם אדנ"י כמבואר בזוה"ק, וע"כ ארז"ל תשבו כעין תדורו איש ואשתו כמבואר בשו"ע, ואז נמשך הארה גדולה מבחי' בינה לבא שהיא בחי' סוכה העליונה לסוכה התחתונה בחי' סוכת דוד בחי' מלכות היינו כי שורש העצה הוא בבחי' בינה לבא כמ"ש מים עמוקים עצה בלב איש ושם שורש האמת כ"ש ודובר אמת בלבבו וע"כ כלל התורההק' יוצאת משם וכמובן לקמן בסי' רס"ו במאמר ויעקב נסע סכותה וע"י כל זה נשלמה האמונה הק' וזוכין לגאולה שלימה בבחי' אקים את סוכת דוד הנופלת, וזה בחי' הארבע מינים שבלולב ודרז"ל פרי עץ הדר זה אברהם שזה בחי' אמונה כ"ש והאמין בה' והוא היה ראש למאמינים, וכפות תמרים זה יצחק זה כנגד בחי' תפלה כי ארז"ל על יצחק שתפס אומנות התפלה (עיין ילקוט חדש) וגם כי ארז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה ויצחק תיקן תפלת המנחה, ענף עץ עבות זה יעקב שהוא בחי' אמת כנ"ל, וערבי נחל זה יוסף בחי'שמירת הברית שמירה מעצת רשעים שהיא בחי' ניאוף ר"ל.ף ועוד אמרו פרי עץ הדר זו שרה בחי' מלכות בחי' אמונה וארז"ל כשם שאברהם גייר גרים ופירסם אמונה בעולם כך שרה ג"כ, כפות תמרים זו רבקה וכו' שהיא ג"כ בחי' תפלה כ"ש ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו וארז"ל היא עומדת בזויות זו ומתפללת וכו' וע"כ יצחק רבה גימט' תפלה כמובא, וענף עץ עבות זו לאה זה כנגד בחי' נסים כי ארז"ל לאה פתחה בהודאה תחלה שזה בחי' על הנסים שאומרין בברכת הודאה, גם עפ"י הטבע היתה לאה עתידה ליפול בחלקו של עשו רק ע"י רוב הבכיות שלה עשה הקב"ה עמה נסים ונפלה בחלקו של יעקב וגם במה שילדה את דינה ע"י שדנה דין בעצמה וכו' היה בדרך נס נפלא ונורא כמו שארז"ל, וערבי נחל זו רחל שהיא סוד קדושת ארץ ישראל כמבואר בזוה"ק ובכתבי האריז"ל, וע"כ יהושע שיצא מבני בניה הוא הנחיל לנו את ארץ ישראל כמ ושאמר לו משה כי אתה תביא את העם הזה אל הארץ וכו' ואתה תנחילנה אותם, ועוד דרשו שכל הד' מניים מרמזין על הסנהדרין והת"ח היושבים לפניהם כי הם עוסקים להמשיך בחי' משפטי ה' אמת שעי"ז נשלמת האמונה וזוכין לכל הנ"ל, ועוד דרשו אתרוג דומה ללב ששם עיקר שלימות האמונה בחי' בתוך לבי אמונתך וכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך, לולב דומה לשדרה שעל ידה נמשך טפי המח והשכל אל כלי ההולדה שזה בחי' עצת צדיקים שהיא כולה זרע אמת, והדס דומה לעינים ה בחי' ציצית כמבואר בפנים שעל ידם ניצולין מעצת הנחש עצת רשעים, ערבה דומה לשפתים זה בחי' תפלה בחי' ה' שפתי תפתח, וע"כ ארבעה מינים אלו מרצין על הגשמים שבאין מן התהומות בחי' נסים, ועיקר הגשמים בארץ ישראל כמבואר בפנים, וזה בחי' השמחה שעם הד' מינים כ"ש ושמחתם לפני ה' אלהיכם כי כל הבחינות האלו הנ"ל הם בחי' שמחה, האמונה שהיא בחי' מלכות היא בחי' שמחה בחי' ה' מלך תגל הארץ וכתיב ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם וכמוהו רבים, תפלה היא בחי' שמחה כ"ש עבדו את ה' בשמחה ואין עבודה אלא תפלה, נסים הם בחי' שמחה כי כשנעשה נס לאדם בוודאי הוא שמח מאד בבחי' זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, ארץ ישראל היא בחי' שמחה בחי' יפה נוף משוש כל הארץ וכמו שמתפללין שתעלינו בשמחה לארצינו, הגואלה שזוכין עי"ז היא בחי' שמחה כ"ש בשוב ה' את שיבת ציון וכו' היינו שמחים, וכתיב מי יתן מציון וכו' יגל יעקב ישמח ישראל. ההתקרבות להצדיק היא בחי' שמחה בחי' ברבות צדיקים ישמח העם וכתיב אור צדיקים ישמח, עצת צדיק היא בחי' שמחה כ"ש וליועצי שלום שמחה, וכלל תרי"ג עטין שבתורה נאמר עליהם פקודי ה' ישרים משמחי לב, משפטי ה' אמת הם בחי' שמחה כ"ש שמחה לצדיק עשות משפט:
ד"ה ואח"כ זוכין
ואח"כ זוכין לשמיני עצרת ואז זיווא דמטרוניתא שזה בחי' השוו אשה לאיש המבואר בפנים שנתייחד בחי' אמת ואמונה בתכלית היחוד השלם והנוקבא עוצרת הטיפה שלא תפיל היינו שזוכין לקבל טיפי השכל והמוח של הצדיקי אמת ושל כלל תורתינו הק' בתכלית השלימות ובקשר של קיימא באופן שנזכה עי"ז לעושת פירות והולדות טובות וקדושות בתכלית השלימות וזה בחי'מה שמבואר בכוונות שההולדה מבחי' החוד הק' הזה של שמיני עצרת נעשה משביעי של פסח שאז היה גמר הגאולה של גלות מצרים שכולל כל הגלויות, ומה שנעשה הוא שיעשה כי בכל דור ודור ובכל שנה ושנה נמשך בחי' זאת עד שנזכה עי"ז לגאולה שלימה ב"ב, וע"כ השמחה של שמיני עצרת גדולה מאד ויעקב אבינו הוא רישא לחדוותא כמבואר בזוה"ק כי כל התיקונים הנ"ל נשלמין ע"י תתן אמת ליעקב כנ"ל: