זמרת הארץ
עיקר אור ההשגחה מאיר בא"י כמו שכתוב תמיד עיני ד' אלקיך בה וכו'. גם שם עיקר אור הדעת כנ"ל. וע"כ צריכים להתאבל ולבכות מאד על חורבנה כי עכשיו קדושתה נעלמת והיא בבחי' הסתרת פנים בחינת הסתרת אור ההשגחה בחי' אעלים עיני מכם. וע"י הבכי' חוזרין וממשיכים אור ההשגחה כמבואר בפנים. וע"כ כשפגמו ישראל בקדושת א"י ע"י המרגלים ואמר להם משה לא תעלו ולא תלחמו וגו'. נאמר שם ותשבו ותבכו לפני ד' (כי סברו שבזה יתתקן הפגם) וולא שמע ד' בקולכם וגו'. כי פגמו כ"כ בבכייתם שבכו ע"י המרגלים כמ"ש ויבכו העם בלילה וגו'. עד שלא הועיל להם הבכי' אח"כ לבטל הגזירה לגמרי. וזה שנאמר כשהגיד להם הנביא שלא יגרש ד' את העמים מא"י וכו'. (שופטים ב') וישאו העם את קול ויבכו ויקראו שם המקום ההוא בוכים. וסמוך לו תיכף כתיב וישלח יהושע וגו' לרשת את הארץ עי' רש"י לרמז כי גם עני הבכי' הנ"ל שייך לירושת א"י. וזה בכה תבכה בלילה וגו' וכן על נהרות בבל וגו' גם בכינו. וכן הלוך ילך ובכה וגו' בא יבא ברנה וגו'. היינו שהכתוב מבטיח שע"י הבכי' יחזרו וימשיכו אור ההשגחה עד שתחזור קדושת א"י על מכונה. וזה שנאמר (ירמי' ל"א) הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ וגו' בבכי יבואו וגו'. ושם מנעו קולך מבכי וגו' ושבו בנים לגבולם. וזה שנאמר (ישעי' ל') כי עם בציון ישב בירושלים כה לא תבכה וגו'. והכלל כי צריכים להתחזק מאד באמונה ההשגחה עד שיזכה לדעת כזה שלא ירגיש שום צער ויסורים כלל בפרט אלו הזוכים לישב בא"י ששם מאיר אור ההשגחה והדעת והאמונה והיא אחת מהג' דברים שנתנו ע"י יסורים. ובאמת אלו היסורים הן של אהבה כמ"ש וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וגו'. וע"כ צריכים להתחזק מאד לקבל היסורים באהבה בכדי שיהי' מזבח כפרה ולזכות לקבל קדושת א"י עי"ז. ועכ"פ צריכים שם להתחזק הרבה בתפלה שעיקר מקומה הוא בא"י כמאמרם ז"ל ולבכות הרבה לפני השי"ת. עד שעי"ז יזכה להמשיך התגלות אור השגחתו ית'. ועי"ז ממילא ינצל מכל מיני צער ויסורין ויזכה לקבל קדושת א"י בשלימות: