זמרת הארץ
ראשית נקודת הבריאה של הארץ שהיא האבן שתיה היא בארץ ישראל. והכל הי' בשביל ההתפארות שצפה הק' ברוך הוא שיקבל מהאדם. ואדם הראשון נברא ג"כ בארץ ישראל מעפר המזבח כמאמר רז"ל ושם עיקר התגלות התפארות של ישראל. בבחי' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ דייקא וכמובא בזוהר הק'. וזה בחי' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר (וע' בלקו"מ תנינא סי' מ' מבואר גם כן שעיקר קדושת א"י נמשך מבחי' ההתפארות שהש"י מתפאר עם ישראל שזה בחי' התפילין של השי"ת). ועל כן שם עיקר התגלות היראה כנ"ל. ועל די זה נתגלה ג"כ האהבה והרצון שיש להשי"ת עם ישראל. שזה בחי' רצית ד' ארצך וכו'. ומחמת שעיקר התגלות ההתפארות של ישראל והתגלות היראה והאהבה היא על ידי הצדיק. ע"כ כתיב צדיקים ירשו ארץ וכו'. ושם עיקר מקום המזבח שעל ידו נכנעין הקליפות והכסילות. ושם עיקר תיקון האכילה בבחי' ואכלת ושבעת וברכת וכו' על הארץ הטובה וכו'. ושם עיקר התקרבות הגרים שעי"ז נשלם פגם המזבח. וזה בחי' עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק. ושם עיקר האויר הק' אויר הצח והזך בחי' אוירא דא"י. ושם עיקר מקום הצדקה בחי' וצדקה בכרמל תשב כנ"ל בסי' י"ג. וזה בחי' לאחד קראתי נועם אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה. בחי' אהבה ושלום בחי' אויר הנח והזך. וכן מה שהטוב נזכר את מעלתו ע"י בחי' הכתב העיקר הוא בארץ ישראל. שזה בחי' בכתב ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו (המובא בפנים) כמשמעו ממש וכן התיקון של ד' יספור בכתוב עמים וכו' (תהלים פ"ז) נאמר ג"כ בשבחה של ציון וירושלים. וזה בחי' לא ישכב עד יאכל טרף (בראשית מ'). (בחי' תיקון האכילה ע"י) ודם חללים ישתה ותרגומו ונכסי עממיא יירת. היינו בחי' ירושת ארץ ישראל שנקראת נחלת גוים. כמו שכתוב כח מעשיו וכו'. ושם עיקר שלימות השכל בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים: