זמרת הארץ
עיקר שלימות הצדקה היא בא"י כמו שכתוב וצדקה בכרמל תשב כנ"ל. כי עיקר חשיבות הצדקה הוא האמונה וא"י היא בחי' אמונה כנ"ל ואמונה היא מקור הברכה כמו שאמר לאברהם לך לך וכו' ואברכך וכו'. וליצחק גור בארץ הזאת ואהי' עמך ואברכך. וביעקב נאמר אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי וכו'. כי שם צוה ד' את הברכה. ונאמר יברכך ד' מציון וכו'. ומחמת שעיקר שלימות הגלגלים הוא ע"י אמונה שהיא בחי' א"י. ע"כ המקום הראשון שחנו ישראל בו בעברם את הירדן נקרא גלגל. (הגם כי שם מבואר שנקרא כן ע"ש היום גלותי וכו' ע"י דם מילה. זה כי הגלגלים תלוים ג"כ בשמירת הברית כמבואר במאמר זה בפנים). ושם עיקר אור הדעת בחי' לדעת בארץ דרכך ואור התורה כי אין חכמה כחכמת א"י ואין תורה כתורת א"י כנ"ל. וכן א"י היא בחי' ברית בחי' וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וכו'. ונאמר וגם הקימות את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם ונאמר ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם לאמור לך אתן את ארץ כנען וכיוצא בזה הרבה. וכן קדושת א"י שהיא בחי' אמונה כנ"ל תלוי בשמירת הברית כמאמרם ז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור וכנ"ל. ושם שני בחינות ברית. בחי' צדיק ולמדן כמו שכתוב צדיקים ירשו ארץ ונאמר וכל בניך לימודי ד' שהיא בא"י דייקא ולא בחוץ לארץ כנ"ל בסי' כ"ב בשם הזוהר. וגם אין תורה כתורת א"י. ולמדן הוא בחי' רקיע המבדיל בין מיין דכיין למיין מסאבין בין איסור והיתר כשר ופסול טמא וטהור. וע"כ הבדל זה נאמר אצל ירושת א"י כמו שכתוב בפ' קדושים ואומר לכם ואתם תירשו את אדמתם ו אני אתננה לכם וכו' והבדלתם בין הבהמה הטמאה וכו'. (ופירש רש"י בין נשחט רובו של סימן בין נשחט חציו וכו'). ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וכו'. אשר הבדלתי לכם לטמא. וקוד' לפסוקים אלו הזהיר על עריות (שזה בחי' ברית עילאה בחי' צדיק) וסיים ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ וכו' היינו כנ"ל. וכן בפ' אחרי הזהיר על עריות שזה עיקר קדושת ארץ ישראל וכו'. ואברהם שהי' ראש למאמינים וראש לנימולים על כן זכה לירושת א"י. ועל ידי ברית נתגלה חסד היינו אהבה והשתוקקות וזה בחי' ואוהבי שמו ישכנו בה. כי א"י היא בחי' ימין בחי' חסד ואהבה כנ"ל. וזה בחי' השתוקקות וכיסופין שעי"ז נעשין נשפות בחינת נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד' דייקא. ועל דיי זה נעשין נקודות לאותיות התורה וכו' ועל כן עיקר שלימות התורה הוא בארץ ישראל כנ"ל וכמו שכתוב כי מציון תצא תורה. וצריכין להוציא הכיסופין בפה ועל זה נסדר סדר התפלה. וע"כ עיקר תיקון התפלה הוא בא"י. וע"י כל זה נתתקן אכילתו שתהי' בבחי' לחם הפנים בחי' זה השלחן אשר לפני ד'. וזה בחי' ואכלתם שם לפני ד"א ועוד כמה פסוקים כאלו. ואז כל העכו"ם וכל הכוכבים ומזלות וכו' כולם הם טורחים בשבילו בבחי' שב לימיני (ימין הוא בחי' א"י כנ"ל) עד אשית אויביך הדום לרגליך. בחי' לחמינו הם סר צלם מעליהם שנאמר ג"כ לענין ירושת א"י. וע"י כל זה ממשיכין השפע מחוץ לפנים שזה בחי' יהי' פיסת בר בארץ. וכל השפע היא רק בא"י וכל העולם ניזון מתמצית א"י כנ"ל. ובזה יש לפרש קצת מה שאמרו הגבעונים אל יהושע זה לחמנו חם הצטיידנו אותו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והי' נקודים. וקודם לזה כתיב וכל לחם צידם יבש הי' נקודים וכו'. כי במאמר זה מבואר שמי שהוא במדריגת אברהם בחי' בעל נפש אז כל אכילותיו וסעודותיו הם בבחי' לחם הפנים בחי' לחם חם דרגיה דאברהם כחום היום. בחי' וזרחה לכם וכו' שמש צדקה וכו'. וקודם לזה מבואר כי אברהם הוא ברית עלאה וכו' והוא עביד תולדין בבחי' ואת הנפש אשר עשו בחרן וכו'. ויש ל באר דרצה לומר כי ע"י הכיסופים טובים נעשים נפשות והולכים ומתגלגלים בעולם עד שלפעמים באים אצל רשעים ו מעוררים אותם לתשובה. ואם אין הרשע מקלקל את הנפש הקדושה הזאת הבאה אליו אז נעשה בעל תשובה ממש עי"ז. ומזה בא גם בחי' גרים בחי' ואת הנפש אשר עשו בחרן. אך לפעמים מקלקל הרשע את הנפש הזאת וחוזר לרשעו. ועל כן גר שבא להתגייר אומרים לו וכו' כמאמרם ז"ל בכדי לידע אם נתעורר באמת ע"י הנפש הנ"ל עד שהוא מקבל על עצמו את הכל אז מקבלים אותו. והנה הלחם הוא משיב את הנפש כמו שכתוב צדיק אוכל לשובע נפשו בפרט כפי המבואר במקום אחר שבשעת אכילה זוכים להארת הרצו' שזה ג"כ בחי' לחם הפנים כמבואר בלקו"מ תנינא סי' ז'. נמצא שעי"ז מאיר הנפש ביותר על ידי הרצון והכיסופים שעי"ז בעצמו נעשין נפשות כנ"ל. וע"כ אמרו ז"ל באמת שאברהם גייר גרים ע"י שהאכילן והשקן וכו'. כי פרנסת אברהם אבינו הי' בבחינת לחם הפנים ועי"ז נתגיירו גרים וקבלו נפשות קדושות. והנה הגבעונים אמרו שהם מארץ רחוקה מאד ובאו לשם ד' להיות עבדים לישראל. ואם הי' אמת כדבריהם בודאי הי' זה נמשך ע"י הכיסופים טובים של ישראל שהיא בחי' לחם חם כנ"ל. אך הם ידעו האמת שהם מהז' עממין שנאמר בהם לא תחי' כל נשמה ובאו רק לרמות את ישראל מחמת יחראת המות וחששו שמא יהושע יבין זאת בחכמתו וברוח קדשו שאינם רוצים להתקרב לישראל ולהיות עבדים אצלם באמת מחמת התעוררות הקדושה שקבלו ע"י בחי' גלגולי הנפשות הנ"ל רק מיראת המות כנ"ל. ע"כ באו במרמה גם בענין זה ואמרו זה לחמנו חם ביום הצטיידנו אותו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם. היינו שבעת התעוררות הראשון שבא אלינו ע"י הנפש דקדושה הנ"ל הי' ההתעוררות באמת בבחי' לחם חם דרגי' דאברהם שהוא בחי' בעל נפש (רק) ועתה הנה יבש הי' נקודים. היינו שברוב הדרך נתקרר קצת החמימות של ההשתוקקות ונעשה בחי' לחם יבש בחי' נקודות יבשות בחינת יבש הי' נקודים. שזה בחי' ועתה נפשינו יבשה שאין החיות של הנפש שהוא הרצון והכיסופין מאיר בה כל כך. וכן יש לפרש בזה מה שבשעת מלחמת גבעון אמר י הושע שמש בגבעון דום וכו'. כי בזה הראה שישראל הם למעלה מן הכוכבים והמזלות למעלה משמש וירח עד שהם מושלים עליהם לעשות רצונם. וכל זה מחמת שזכו להתגלות הוי' פני ד' בבחי' וזרחה לכם שמש וכו' המבואר בפנים וכ"ז שייך לירושת הארץ כנ"ל. וע"כ הפסוק תמים תהי' וכו' המובא במאמר זה כתוב ג"כ בפרשת ירושת א"י בפ' שופטים. וע"כ אמרו רז"ל חביבה א"י שמכשרת את הגרים. כי גרי צדק ואמת נעשים רק ע"י כל הבחי' הנ"ל: