זמרת הארץ
ארץ ישראל בפרט ירושלים היא בחינת לב כנ"ל שזה בחינת וא"ו כמבואר בפנים. ויש בה עשר קדושת (גם בירושלים עצמה עי' כלים (פרק א') שזה בחינת יו"ד. וע"כ היא בחינת מלאפום בחינת הרחב פיך ואמלאהו. כי שם התפלה מקובלת ביותר ובזמן שהיא בחורבנה שיד העכו"ם שולטים עליה זה בחינת חרפה שברה לבי. וע"כ בהרבה פסוקים שצועק על גלות ישראל וחורבן א"י וירושלים מכנה הדבר בשם חרפה. וכמו שכתוב הביטה וראה את חרפתינו נחלתינו נהפכה לזרים וכיוצא בזה רבים. וחרפה היא בחינת ערלה. ע"כ לא נכנסו לא"י עד שמלו ופרעו. כמו שכתוב וזה הדבר אשר מל יהושע עי' רש"י שם וכתיב שם היום גלותי את חרפת וכו'. בחינת ביטול החרפה ע"י אור הנקודה הקדושה שהיא בחינת צדיק בחינת ברית שלום. ועל כן כתיב צדיקים יירשו ארץ. ושם שורה אור האהבה הקדושה שזה בחינת אוהב ד' שערי ציון. וכתיב אהבתי מעון ביתך וכו'. וזה בחינת והביאך ד' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וכו'. ומל ד' אלקיך את לבבך (היינו בחינת ביטול החרפה בחינת ערלת לב בחינת אהבות רעות) לאהבה את ד' אלקיך וכו' בחינת אור אהבה דקדושה. ומחמת שבכל אחד מישראל יש נקודה שהוא בחינת צדיק על כן כתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכו' מעשי ידי להתפאר. בחי' ביטול החרפות ובזיונות רק שיהי' בחינת כבוד ותפארת. ומחמת שארץ ישראל היא בחינת אור הנקודה הקדושה שלשם צריכין לקשר את הלב. ע"כ אמרו ז"ל יכוון את לבו כנגד א"י ונעשה עי"ז בחינת מלאפום והתפלה מקובלת. וכן הי' עומד בא"י יכוון לבו נגד ירושלים וכו' נגד בית קדשי קדשים וכו' נגד הכפורת. כי כל בחינה היא בחינת נקודה לגבי חברתה. כי יש נקודה למעלה מנקודה עד שנקודת האבן שתיה ששם עומד הארון עם הלוחות שם מאיר אור הנקודה הכללית ושם שורה אור אהבה דקדושה בשלימות בחי' תוכו רצוף אהבה וכו' עי' רש"י. ואולי יש לומר שזה בחינת מה שאמרו ז"ל (שבת קי"ט:) לא חרבה ירושלים אלא על שביזו תלמיד חכמים (כי בזה פגמו בנקודה הכללית עצמה שהוא הצדיק) לא חרבה וכו' על שלא הוכיחו זה את זה (היינו שלא האירו הנקודה של אחד בחבירו) ועל שפסקו הימנה אנשי אמנה. זה בחינת הנקודה שצריך כל אחד להאיר מפיו אל לבו שזה עיקר בחינת אמונה ואמת שיהי' כפיו כן לבו בבחינת כי פי המדבר אליכם המבואר בפנים. וזה בחינת ומצאת את לבבו נאמן לפניך (היינו כנ"ל) ועי"ז וכרות עמו הברית (דייקא בחי' מצות מילה ביטול הערלה וחרפת לב) לתת את ארץ הכנעני וכו'. כי זה בחי' ירושת ארץ ישראל בחינת צדיקים יירשו ארץ כנ"ל. וכמו שהממשלה של הצדיק (היינו בחינת הארת נקודה הכללית שלו בלב כל ישראל) נמשך מחכמה ובינה בחינת אין נבון וחכם כמוך שזה בחי' מלאפום נקודה עם וא"ו. כמו כן הממשלה של כלל ישראל בחי' ישראל ממשלותיו בחינת מי מושל בי צדיק. בחינת ועמך כולם צדיקים נמשך העיקר ע"י שקבלו התורה כמבואר בפנים. והתורה היא בחי' חכמה ובינה. וכמ שכתוב אני חכמה וכתיב אני בינה. ועי"ז זכו לירושת הארץ בחינת לעולם ירשו ארץ כנ"ל. וזה בחינת (ואתחנן ד') ראה למדתי אתכם וכו' לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם וכו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר וכו' כד' אלקינו בכל קראינו אליו. שזה גם כן בחי' מלא פום בחי' הרחב פיך ואמלאהו שהתפלה מקובלת כנ"ל. ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת וכו'. כי התורה בעצמה היא ג"כ בחינת חכמה ובינה שזה בחינת מעין ונחל בחינת נקודה עם וא"ו שזה בחינת חוקים ומשפטים. כי חוקים היא מה שאין השכל משיג בשלימות כי היא עדיין רק בבחינת נקודה בלי שום המשכה והתפשטות לאבנתא דלבא. ומשפט הוא בחינת מה שהלב מבין כבר ומשיג. שזה בחינת ונתת לעבדך לב שומע לעשות משפט וכו'. ומחמת שבחינת הנקודה עם וא"ו הנ"ל היא בחי' מלאפום שהיא בחינת צדיק ע"כ כתיב חוקים ומשפטים צדיקים. כי בחינת המלאפום הנ"ל הוא בכלליות ובפרטיות בכמה בחינות כמבואר בפנים. וזה ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים לעשות כן בקרב הארץ וכו' כנ"ל: