זמרת הארץ
עיקר שלימות קומת המצוה שהיא החיות של כל הג' קומות היא בארץ ישראל. כמאמר רז"ל לא נתאוה משה ליכנוס לא"י אלא ל קיים המצות שבה. כי הרבה מצות תלויין בארץ. ועל כן שם עיקר המקום שיכולים לידע על איזה חלק מהקומה נגזר הדין. וגם שם עיקר מקום קיבול שכר המצות. כמו שכתוב למען ירבו ימיכם וכו' על האדמה וכו'. ועוד פסוקים רבים כאלה. ושילום שכר היא בחי' נבואה. ועיקר הנבואה הוא בארץ ישראל כמאמרם ז"ל וכנ"ל. ועל כן שם עיקר המקום שיכולים לזכות לעשות המצות בשמחה כל כך עד שלא ירצה בשום שכר כי שכרו הוא המצוה בעצמה. בחי' שכר מצוה מצוה. שזה בחינת נבואת משה בבחינת זה הדבר. (ואגב יש לומר בדרך צחות שבזה מובן מה שהביא רש"י ז"ל ענין דרשת רז"ל מנבואת משה בזה הדבר גבי פרשת נדרים דייקא והלא כתיב זה הדבר גם גבי שחוטי חוץ ובנות צלפחד. ואם שיש דרשות רז"ל על זה. הלא גם על זה הדבר דנדרים יש דרשות. עי' נדרים (ע"ז ע"ח.) בבא קמא (ק"כ קכ"א.) אך לפי הנ"ל מובן קצת. כי בשאר המצות מאחר שהם מצות ד' ויש עליהם שכר ממילא לא נדע אם שמחתו מהמצוה בעצמה או מקבול שכרה. אבל נדרים הוא שמוסיף על עצמו מדעתו ומרצונו איזה חיוב בשבילו ית' מה שאינו מחויב ע"פ התורה כלל מזה מובן שהוא חפץ בהמצוה בעצמה. בחי' במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו כמו שאמרו ז"ל. וע"כ נאמר אצל זה זה הדבר. כי הוא בבחי' נבואת משה. ובזה מובן קצת גם מארז"ל סוטה (י"ד) שאמר משה הרבה מצות אינם מתקיימים אלא בארץ אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. ויש לדקדק הלשון שיתקיימו כולם על ידי דייקא. א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם וכו'. ודקדק החידושי ארגדות הלא אמרו ז"ל אל תהיו כעבדים וכו' על מנת לקבל פרס. עיי"ש מה שתירץ על זה. כי מאחר שאינו מחויב בהם עדיין וכו'. [ועל דרך זה שמעתי לפרש דברי רבינו ז"ל ג"כ מה שאמר במאמר זה אילו לא היו נותנין לו עולם הבא לא הי' עושה וכו'. רצה לומר במצות שאינו מחויב בציצית וכיוצא בזה]. ולפי דברינו הנ"ל מובן ביותר קצת. כי משה רבינו זכה לנבואת זה הדבר כי נכנס בשמחת המצות עצמן עד שנעשה אחדות אחד עם המצוות. כי משה רבינו גימט' תרי"ג בחי' קומת כל המצות. ומחמת שקיום כל המצות בפועל ממש הוא בא"י דייקא. על כן אמר אכנס אני לארץ ישראל כדי שיתקיימו כל המצות על ידי דייקא. כי הוא זכה לשלימות קיום המצות בבחינת זה הדבר שקיבול שכרו בהמצוה בעצמה. ועל כן הוא חפץ מאד גם בהמצות שאינו מחויב בהם עדיין). (ועל כן אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר. היינו שקיום המצות בעצמן יהי' קיבול שכרו. מעלה אני עליך כאילו עשיתם כו'. כי מאחר שאינו רוצה בשום שכר על המצות כי המצות בעצמן שזוכה לעשות בהם רצונו ית' זה יקר וחביב אצלו מכל שכר. אם כן צריך לעשות גם בזה רצונו ית' לבלי להפציר בו ליכנס לא"י בשביל טובת ישראל ותיקון מתי מדבר כמו שאמרו ז"ל. ובזה בעצמו שחפץ כל כך ליכנס לא"י בשביל לקיים המצות ואף ע"פ כן מבטל רצונו מפני רצונו ית'. בזה בעצמו כלול כל קומת המצות בחי' כל מצותיך אמונה. וזהו שאמרו שם לכן אחלק לו ברבים וכו'. כי יש לו חלק בקיום כל המצות של ישראל. וכל מי שזוכה לקיים המצות בשמחה בשלימות הכל על ידי שמאיר בו איזה הארה מבחי' נבואת משה רבינו ע"ה. ועיי"ש עוד ותבין ביותר. ולענין זה הדבר שנאמר רצל נדרים דייקא. י"ל כפי הנ"ל בדרך אחר מרווח קצת. כי אדרבה באלו המצות שכבר מחויב בהם לא שייך לומר שעושה המצות רק בשכר עולם הבא. כי על זה נאמר אל תהיו כעבדים כו'. אך נדרים שמחייב עצמו בדבר שאינו חייב בו בזה י"ל שראוי לבקש שכר.
וכסברת החי' אגדות הנ"ל. אעפ"כ עיקר השלימות שגם מצות כאלו בחינת מצות נדרים יהיו גם כן רק בבחי' זה הדבר שלא יהי' רוצה בשום שכר רק בהמצוה בעצמה כנ"ל). וע"כ שם בא"י זוכין ביותר לבחינת תיקון התפלה כי שם עיקר מקום התפלה כנ"ל. וכשהוא לאחר גזר דין מלבישין התפלה במאמר שזה בחי' ואתחנן אל ד' בעת ההוא לאמר. היינו שהתפלל שיכנס לא"י ששם זוכין בשלימות לבחי' קיום המצות בשמחה כל כך עד שיודעין ע"י זה בין קודם גזר דין לאחר גזר דין. ואז מלבישין בתפלה במאמר כנ"ל. ואולי י"ל שמשה רבינו ע"ה בעצמו הלביש אז תפלתו במאמר. מחמת שכבר הי' אחר גזר דין. וזה ואתחנן אל ד' וכו' לאמר שהלביש תפלתו במאמר כנ"ל. וגם א"יש ם מקור השמחה בחי' שמחה לארצך בפרט בציון וירושלים שהיא בחי' הלב של העולם כידוע (זוהר ח"ב קצ"ג) ושם מקור השמחה. בחי' נתת שמחה בלבי. ועל כן נקראת משוש כל הארץ. וזה רני ושמחי בת ציון. וכן שמעה ותשמח ציון. ועוד רבים כאלה. ושם עיקר שלימות המוחין והחכמה. כמאמרם ז"ל אין חכמה כחכמת ארץ ישראל. וגם שם עיקר שלימות היראה. ועל כן נקראת ארץ המוריה שממנה יראה יוצאת לעולם כמאמרם ז"ל. וע' זוהר (ח"א קמ"א) ובלקו"מ תנינא סי' ע"ח. והיראה בעצמה היא בחי' ארץ יראה כמובא במקום אחר. והיא נקראת ארץ החיים היפוך בחי' חימוץ המוח שזה בחי' סטרא דמותא. וזהו שאמרו ז"ל גלתה יהודה מעוני שאכלו חמץ בפסח. וזה שכתוב בתיקונים ארעא דישראל הוא מתובא דאת ה"א בחי' ה' של מצה. גם א"י היא בח' אהבה בחינת ימין בחי' בנימין שנולד בא"י. כמובא במאמר משפטים לקו"מ א' סי' יוד. וזה בחי' ואוהבי שמו ישכנו בה. ועל כן שם עיקר תיקון המוח כנ"ל. וגן שם בחי' תיקון הקול. כמו שכתוב וקול התור נשמע בארצנו נשמע דייקא בחי' אשתמע קלא. ורבותינו ז"ל דרשו פסוק זה לענין גשמים. כי הקול הזה פוגע בעבי מטרא. וקול הזה הוא בחי' קול שופר. בחי' תקעו שופר בציון וכו'. וכיבוש יריחו הי' ע"י שופר וע"י זה זוכין לישרות לב שעי"ז זוכין בשלימות לירושת ארץ ישראל שזה בחי' מה שהוכיח אותם משה לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את הארץ וכו'. כי זה עיקר השלימות לזכות לירושת הארץ שהיא בחי' מקור השמחה והקדושה כנ"ל ע"י ישרות לב דייקר. כמו שכתוב ולישרי לב שמחה כנ"ל. שזה כי ישרים (דייקא) ישכנו ארץ (משלי ב'). וזה שפירש"י ישכנו ארץ לעוה"ב. כי שם זוכין להרגיש שמחת ותענוג המצוה שהיא בחי' עולם הבא גם בעולם הזה. בחי' ביומו תתן שכרו וכו'. בחי' עולמך תראה בחייך. ועל כן גם כן נקראת ארץ החיים בחי' חיים אמתיים של עולם הבא. ועל כן אמרו ז"ל המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עולם הבא. וע' (זוהר ח"א קע"ז:) כל דזכי בהאי ארעא קדישא אית ליה חולקא לעלמא דאתי. ועי' (זוהר ח"ב קנ"ב):