זמרת הארץ
עיקר תיקון המשפט ותיקון העצה הוא בארץ ישראל וירושלים כמו שכתוב (ישעי' א') ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה. כי שם עיקר שלימות החכמה כנ"ל. וגם הם בחינת לב ששם תיקון העצה בחי' מים עמוקים עצה בלב איש. ושם עיקר שלימות אמונת חכמים בחי' לא תסור וכו' כנ"ל בסי' נ"ז. ושם עיקר הסמיכה שמסמיכים את החכמים כנ"ל. וכן עיקר שלימות הכתב שזה בחי' מה שהאריך הכתוב לספר (יהושע י"ח) איך שנחלת הז' שבטים שלא נכבשה בימי יהושע שלח אנשים לכתוב את כל הערים אשר בהם כמ"ש לכו ו התהלכו בארץ וכתבו אותה וכו'. וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר וכו'. ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל וכו'. כי כתב ישראל הוא בבחינת כיבוש א"י וזה שכתוב (שמואל א' יו"ד) כשמסר המלוכה והמנהיגות לשאול שזה בחינת סמיכה ויכתוב בספר וינח לפני ד' כי הוא בבחינת אחת עם הכתב כנ"ל. וזה שכתוב (ישעי' ד') והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים וכו' כל הכתוב לחיים בירושלים. וזה שכתוב (ירמי' ל') כתוב לך את כל הדברים האלה וכו' על ספר וכו' ושבתי את שבות עמי ישראל וכו' והשיבותים אל הארץ וירשוה. וזה שכתוב ג"כ (שם ל"ב) ואכתוב בספר ואחתום וכו' ואתן את ספר המקנה וכו' ולעיני העדים הכותבים בספר וכו' לקוח את הספרים האלה וכו' כי כה אמר ד' עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת וכו' ושם שדות בכסף יקנו וכתיב בספר וחתום וכו' כי אשיב את שבותם נאום ד'. וכל זה כי כתב ישראל הוא בבחי' כיבוש א"י כנ"ל. ושם עיקר סוד העיבר כמו שאמרו רז"ל וכמבואר בפנים. כי הגופים נתרקמים שם בקדושת א"י ויכולים לקבל נשמות גבוהות וקדושות ועי"ז נמסר להם סוד העיבור. ושם עיקר המים טהורים המבואר בפנים כמו שכתוב והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וכו' ונתתי לכם לב חדש וכו'. והמים הנ"ל הם בחינת פלג אלקים מלא מים שנאמר ג"כ על א"י כמו שכתוב פקדת הארץ ותשוקקיה וכו'. ונאמר (תהלים מ"ו) נהר פלגיו ישמחו עיר אלקים וכו' ונאמר (ישעי' ל') על כל הר גבוה וכו' פלגים יבלי מים. ושם עיקר המתקת כל הצמצומים כי כולהו במחשבה איתברירו. ושם עיקר זיכוך וקדושת המחשבה כנ"ל. ושם האבן שתיה. ושם עיקר אור החכמה עילאה כנ"ל. ושם עיקר שלימות התורה כי אין תורה כתורת א"י וכתיב כי מציון תצא תורה. וזה ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך כפשוטו. ושם עיקר כלליות י"ב אבני יעקב בתוך האבן שתי' כמו שכתוב ויפגע במקום וכו' ויקח מאבני המקום וכו' וכמו שדרשו רז"ל. ושם נאמר לו הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה וכו'. ושם עיקר שלימות השמחה בחי' אור צדיקים ישמח וכתיב צדיקים ירשו ארץ. וזה ישמח הר ציון וכו' וכמוהו רבים. כי שם עיקר כלליות נשמות ישראל כמו שכתוב נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה בחינת רוח חכמה רוחא דקיומא המבואר בפנים. ושם עיקר האהבה וכלליות שבין ישראל כמ"ש השם גבולך שלום וכנ"ל. וזה שאמרו ז"ל (הוריות ג':) לענין ונעלם דבר מעיני הקהל יושבי ארץ ישראל איקרי קהל ולא יושבי חו"ל ופסק כן הרמב"ם (פ' י"ג משגגות). כי שם עיקר כלליות נפשות ישראל כאחד בבחי' קהל אחד בבחי' ויקהל משה את כל עדת ישראל ואמרו ז"ל (סנהדרין כ"ד) כמה מחבבין זה את זה בחינת אנן בחביבותא תליין ואמרו רז"ל כעיר שחוברה לה יחדיו עיר שמחברת את ישראל זה לזה (ועי' שער החצר סי' מ"ג). ושם עיקר שלימות הספרים הק' המבואר בפנים. וע"כ אמרו רז"ל (הואבא בשער החצר סי' שפ"א) אין מוציאין ספרים מא"י לחוץ לארץ בפרט אם נכתבו שם על דעת שלא להוציאם כי כתב ישראל בפרט כתיבת ספרים הק' הוא בחי' כיבוש א"י כנ"ל. ואפשר שזה ג"כ הענין שנצטוו בפ' כי תבא והקמות לך אבנים גדולות וכו' וכתבת עליהם את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ וכו' היינו כנ"ל. וזה שכתוב (יהושע ד') וישאו שתים עשרה אבנים וכו' למספר שבטי בני ישראל וכו' והן אותם האבנים שנכתבה עליהם התורה ונעשה מהם המזבח. כמ"ש בפ' כי תבא ובנית שם מזבח וכו' ושמחת לפני ד' אלקיך. כי כל זה הוא בחינת י"ב אבני יעקב שנכללו כאחד ועי"ז נעשה שמחה בחינת אור צדיקים ישמח כנ"ל. וזה דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים פירש"י שאמר דבריו בהקהל מלך בירושלים עיר החכמה. כי א"י היא בחינת חכמה וירושלים היא עיר החכמה ושם היו נקהלין כל נפשות ישראל להכלל בתוך השכל הכולל שהוא בחףי' שלמה שנאמר בו ויחכם מכל האדם ונקרא קהלת כי בו נכללין כל הקהל. וע"כ סיים קהלת בענין עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר. היינו ליזהר שלא להלעיג על דברי חכמים וריבוי הספרים שלהם רק אדרבא להאמין בהם וכו' כי עי"ז נשלמה התורה ויכולים השכליים פרטים לקבל כח מן החכמה עילאה עד שעי"ז נמתקין כל הצמצומים והדינים ויצא משפטינו לאור כנ"ל וכמבואר בפנים. וזה סוף דבר הכל נשמע וכו' כי זה כל האדם פירש רש"י כי לדבר הזה נברא כל האדם. היינו שכל אדם מחויב בזה להמתיק ע"י השכל הפרטי שלו כל בחי' הצמצומים העוברים עליו וליראה את ד' ולשמור מצותיו. אך מחמת שאלו השכליים פרטים צריכים לקבל כח ההמתקה מבחי' חכמה עילאה שכל הכולל שהוא בחינת הצדיק האמת שבדור. ע"כ באמת דרשו רז"ל כי זה כל האדם כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה היינו להיות דבורים אליו ולהכלל בו. וזה שסיים כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט וכו'. ע"כ צריכים ליזהר מאד באמונת חכמים ובספריהם הק'. כי עי"ז נמתקין כל בחי' הצמצומים והדינים ויצא משפטינו לאור כנ"ל: