זמרת הארץ
ארץ ישראל היא בחינת אשה יראת ד' כידוע וממנה מתפשטין ענפים שהם בחינת ממון ועשירות וזה בחי' העשירות הגדול שהיא בא"י בפרט בירושלים ובית המקדש ועל ענפים אלו גדלים הפירות היינו הבנים שזה בחי' בני ציון היקרים שמסולאים בפז כי גדלים על ענפים יקראים שכל ענף יקר מכל הון ופז רב. וזה שאמר הכתוב (יואל ד') אשר כספי וזהבי לקחתם וגו' ובני יהודה ובני ירושלים מכרתם וכו'. וזש"כ ג"כ בנחמת ציון (ישעי' ס') כי לי איים יקוו וכו' להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם וכו'. וזה שאמר הכ' (חגי ב') והרעשתי את כל הגוים וףבאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד וכו' לי הכסף ולי הזהב וכו' עי' רש"י. הינו כי באמת הכסף והזהב הוא רק שלו ית' וראוי רק לישראל אך העכו"ם מלבד שגזלו וחמסו הרבה את ישראל ונטלו מהם כספם וזהבם אף גם יש אצלם הרבה כסף וזהב שבא להם ע"י החמדה שהי' להם על העשירות של ישראל. וע"כ לעתיד יתעוררו כולם להשיב הכסף והזהב אל שרשם שהוא הבית המקדש פנימיית נקודת קדושת ארץ ישראל שמשם שפע כל העשירות כנ"ל. וזה בחי' האילן של זהב שעשה שלמה עם ענפים ופירות של זהב רומז להנ"ל.וזה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך ליראות. וזה שנצטוו ולא ייראו פני ריקם וכו' כברכת ד' אלקיך אשר נתן לך. כי משם שורש כל השפע של כל אחר כנ"ל. וזה שכתוב על ירושלים (יחזקאל י"ז) אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי וכו'. ושם בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי וכו'. וזה שכתוב (שם י"ט) אמך כגפן בדמך על מים שתולה פוריה וענפה היתה ממים רבים וכו' ותותש בחמה לארץ הושלכה ורוח הקדים הוביש פריה וכו'. היינו שנתקלקל החומה של בחינת העשירות ונעשה חימה רח"ל כנ"ל בפנים סי' ס"ח ועי"ז הוביש פריה. אבל בנחמות ציון כתיב (שם ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו וכו' כי הנני עליכם וכו' והרביתי עליכם אדם וכו' ורבו ופרו וכו'. וזש"כ (שיר השירים ח') כרם הי' לשלמה בבעל המון (פירש"י בירושלים) נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף (עי' רש"י). כי הם פירות יקרים מאד בחי' בני ציון היקרים המסולאים בפז וכו' כנ"ל. כרמי שלי לפני האלף לך שלמה וכו' (עי' רש"י) כי הוכרחו להחזיר הענפים עם הפירות וכל העשירות כנ"ל. ושם בא"י עיקר החכמה בחי' לב חכם לימינו שהיא התורה כי אין תורה כתורת א"י ושם בחי' ביטול תאות ממון כנ"ל כמה פעמים. וע"כ שם עיקר האהבה והשלום כמו שכתוב השם גבולך שלום וארז"ל (סנהדרין כ"ד) בא וראה כמה מחבבין זה את זה. ושם עיקר ביטול והכנעת האויבים והשונאים היונקים מהשערות שהם בחי' מותרות המוחין שהם בחי' שערות הם בחי' שערים בימין שזה ג"כ בחי' לב חכם לימינו כמבואר בפנים. וזה בחי' ויירש זרעך את שער אויביו וכן את שער שונאיו. כי כשנעשה מבחי' שער בשמאל (שמשם יניקת האויבים) שער בימין עי"ז נכנעים האויבים והשונאים ויורשין אנחנו שעריהם. וזה שכתוב לא האמינו וכו' כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים כי ע"י שערי ירושלים נכנעין האויבים. וזש"כ (תהלים ט') ראה עניי משונאי מ רוממי משערי מות (היינו בחי' שנאה ומחלוקת שהם מסטרא דמותא כמובא וכמאמרם ז"ל או חברותא או מיתותא) למען אספרה כל תהלתך בשערי בת ציון וכו' וזה אוהב ד' שערי ציון וכו'. כי לא מיבעיא ציון בעצמה שהיא עיר החכמה בעצמה אלא אפי' שערי ציון שהם בחי' ההקדמות להחכמה בחי' מותרי מוחין בחי' שערית כנ"ל כמבואר בסי' ל' מישרא דסכינא הם גם כן טובים מאד כי הם בחי' שערים בימין בחי מוחין זכים בחינת מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא. כי על ידם יכולים ליכנוס אל המוחין והחכמה אמתיית. ואפי' המחלוקת שיש שם לפעמים על דברי תורה בחי' דברי ריבות בשעריך. והמחלוקת נראה לכאורה כשנאה שנמשכת מבחי' שערות בשמאל. אבל באמת דייקא עי"ז נתברר ההלכה לאמתתה ונעשים אוהבים זה לזה בחי' את והב בסופה כמו שדרז"ל. נמצא שגם זה היא בחי' שער בימין בחינת שערי ציון הנ"ל וכשדרז"ל שערים המצויינים בהלכה. וזה שכ' (תהלים קכ"ז) הנה נחלת ד' בנים היינו שבשכר ישיבת ארץ ישראל שהיא נחלת ד' זוכים לבנים הגונים (בבחינת וכל בניך לימודי ד' כפשוטו שהיא בא"י דייקא כנ"ל כמ"פ. וזה רב שלום בניך כי הם בבחי' שלום ואהבה היפוך השנאה והמחלוקת) וזה שכר פרי הבטן. כי הוא בחי' הנושא אשה הגונה שלא לשם ממון רק בשביל ללמוד תורה בטהרה ולהוליד ממנה בנים הגונים שהם בבינת הפרי בעצמה שלא בשביל ממון שהיא רק בבחי' הענפים הנ"ל. וזה שסיים לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. כי עי"ז מכניעין את האויבים כפשוטו ונעשה מבחי' שער בשמאל שער בימין בחינת שרי ציון שערים המצויינים בהלכה ששם אע"פ שנראים בתחלה כאויבים מחמת המחלוקת שבהלכה אעפ"כ זה ג"כ טוב. והיא בחי' שער בימין כי עי"ז יתברר ההלכה. וזה לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער הם הת"ח שמנצחין זה את זה בהלכה ונראין כאויבים. כמו שפירש רש"י היינו כנ"ל. וזה שבחי ירושלים את ד' וכו' כי חיזק בריחי שעריך היינו שערי ציון הנ"ל שלא יכנוס האויב בהשער כנ"ל ברך בניך בקרבך בחינת הבנים הגונים הנ"ל. השם גבולך שלום בחי' שלום ואהבה הנ"ל. וע"כ לעתיד לבא שיחזרו לנו העכו"ם הבנים עם הכסף וזהב שהם הענפים וכמו שכתוב (ישעי' ס') כי לי איים יקוו וכו' להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם וכו' וכנ"ל. וזה שסיים ובנו בני נכר חומותיך (בסי' תיקון החומה הנ"ל) וכו'. וזה ופתחו שעריך תמיד יום ולילה לא יסגרו וכו' כי אז יהי' הכנעת האויבים כ"כ עד שלא יצטרכו לסגור את השער בפניהם אדרבה השער יהי' פתוח בכדי שיבואו גם הם לשם בהכנעה גדולה וזה שסיים להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו וכו'. נמצא שיהיו השערים צ ריכים להיות פתוחים תמיד בכדי שיוכלו לבא לשם בהכנעה כנ"ל שזה ממש בחינת שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק המבואר בפנים: