תורה י״א — כשאדם מתפלל בשדה

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

7 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תנינא

י״א

כשאדם מתפלל בשדה

דַּע, כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה…

🕮 סדר הזמנים: נֶאֶמְרוּ בְּסוֹף שְׁנַת תקס"ח בַּחֲזִירָתוֹ מִלֶּבוּב

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.סיפור התגלות המאמרעמ׳ 3
  2. 2.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 5
  4. 4.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 6–7
  5. 5.נזכר בכתבי ברסלבעמ׳ 8–9
  6. 6.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 10
  7. 7.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 11

סך הכול כ־11 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

סיפור התגלות המאמר

וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז בְּדֶרֶךְ הַטִּיּוּל כַּמָּה תּוֹרוֹת וְכַמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. גַּם הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "דַּע כְּשֶׁאֶחָד מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה" הַנֶּאֱמָר עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כד): "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְכוּ' (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן י"א) נֶאֱמַר גַּם־כֵּן אָז בְּעֵת שֶׁנָּסַעְנוּ עִמּוֹ לְטַיֵּל. וְעָמַדְנוּ בְּשָׂדֶה אֶחָד וְיָרַדְנוּ מֵהָעֲגָלָה וְהוּא הָיָה עֲדַיִן יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה וְעָמַדְנוּ סְבִיבוֹ.

שיחות הר״ן · אות 144

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. התפילה בשדה — שכל עשבי השדה באים בתוכה ונותנים בה כח

דַּע, כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה, בְּחִינַת (בראשית ב): שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכֹחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל עִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה נָתְנוּ כֹּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמָר (דברים יא): וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; כִּי כָל יְבוּל הָאָרֶץ צְרִיכִין לִתֵּן כֹּחַ וְסִיּוּעַ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָם וְעִכּוּב עַל זֶה, אֲזַי נֶאֱמַר: וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ.

ב. יבול הארץ הסומך לתפילה — שאף הסמוך לאדם נותן כח בתפילתו

כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, נוֹתְנִים גַם־כֵּן יְבוּל הָאָרֶץ סִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ אֶל הָאָדָם, כְּגוֹן אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכַיּוֹצֵא, רַק כְּשֶׁהוּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁאֲזַי סָמוּךְ לָהֶם בְּיוֹתֵר, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל יְבוּל הָאֲדָמָה נוֹתֵן כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל.

וְזֶה יְבוּל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁכָּל יְבוּל הַשָּׂדֶה הִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, כַּנַּ"ל:

(זֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר", הַמַּתְחִיל בְּדַף א, עַיֵּן שָׁם):

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָׂדֶה אָז כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָׂדֶה בָּאִים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וּמְסַיְּעִין וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת: ''וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשֹּׂחַ בַּשָׂדֶה'', שְׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכֹחַ עִשְׂבֵי הַשָׂדֶה, וְעַל כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמַר ''וְהָאֲדָמָה לֹא תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ'', הַיְנוּ שֶׁיְּבוּל הָאֲדָמָה לֹא יִתְּנוּ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ. יְבוּל רָאשֵׁי-תֵּבוֹת וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשֹּׂחַ בַּשָׂדֶה:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה י"א - דַּע, כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה]לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת רָגִיל לָצֵאת בְּכָל יוֹם לַשָּׂדֶה בֵּין אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה,

וְשָׁם אֶזְכֶּה לְהִתְבּוֹדֵד וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ תְפִלָּה, בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, לָשׂוּחַ שָׁם כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי,

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וְכָל הָעֲשָׂבִים וְהָאִילָנוֹת וְכָל הַצְּמָחִים, כֻּלָּם יִתְעוֹרְרוּ לִקְרָאתִי, וְיַעֲלוּ וְיִתְּנוּ כֹּחָם וְחַיּוּתָם לְתוֹךְ דִּבְרֵי שִׂיחָתִי וּתְפִלָּתִי,

עַד שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתִי וְשִׂיחָתִי נִשְׁלֶמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁיֻּכְלְלוּ כֻּלָּם עִם כָּל כֹּחוֹתָם וְחַיּוּתָם וְרוּחָנִיוּתָם עַד שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כֻּלָּם יֻכְלְלוּ בְּתוֹךְ תְּפִלָּתִי,

וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לִפְתֹּחַ אֶת לִבִּי לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּבְשִׂיחָה קְדוֹשָׁה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים, וּלְפָנֶיךָ אֶשְׁפֹּךְ כָּל שִׂיחִי,

עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפֹּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה, וְאֶשָּׂא אֵלֶיךָ כַּפָּי, עַל נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עוֹלָלַי וְטַפַּי:

אֲהָהּ יְהֹוָה, עֲזֹר עֲזֹר, אֲהָהּ יְהֹוָה, כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה, רְאֵה כִּי אָזְלַת יָדִי וְאָפֵס כֹּחִי, רַק מֵרָחוֹק וּמֵעָפָר אֲנִי מְצַפְצֵף אִמְרָתִי אֵלֶיךָ.

חֲמֹל עַל חַיָּב אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים עַד הַיּוֹם כָּמוֹנִי, חֲמֹל עַל רָחוֹק כָּמוֹנִי, חֲמֹל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחֶמְלָה כָּמוֹנִי, חֲמֹל עָלַי, חֲמֹל עָלַי, חֲמֹל עָלַי, חֲמֹל עָלַי, רַחֵם עָלַי, רַחֵם עָלַי,

חָנְנֵנִי יְהֹוָה בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי, פְּדֵנִי פְּדֵנִי, הַצִּילֵנִי מֵחֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, הַצִּילֵנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם,

הַצִּילֵנִי מֵעוֹנָשִׁים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לִי חַס וְשָׁלוֹם עַל־פִּי מִשְׁפָּטֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, הַצִּילֵנִי מֵחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם,

הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד, לֹא בְעַלְמָא הָדֵין וְלֹא בְעַלְמָא דְאָתֵי,

הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ אֶשְׁמֹר. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ.

הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ, גַּלֵּה חֲסָדִים חֲדָשִׁים הַגְּנוּזִים אֶצְלְךָ לְקָרֵב וּלְרַחֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְרַחֵם כָּמוֹנִי, לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר קְדֻשָּׁתָם כְּדַאי לְהָגֵן גַּם עָלַי.

הוֹשִׁיעָה, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוֹשִׁיעָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם, פָּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם, נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה.

זַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי, עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים.

עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָיִם. אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם.

וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ, כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי. טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהֹוָה, כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ, קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ. אָמֵן וְאָמֵן:

נזכר בכתבי ברסלב

שיחות הר״ן, אות 144

כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְ וְהָיָה עֲדַיִן הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַהוּסְט (שִׁעוּל, שַׁחֶפֶת), מִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְאָז הָיָה נוֹסֵעַ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם לְטַיֵּל סָמוּךְ לָעִיר לִרְפוּאָה וּשְׁאָר כַּוָּנוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה.

וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז בְּדֶרֶךְ הַטִּיּוּל כַּמָּה תּוֹרוֹת וְכַמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. גַּם הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "דַּע כְּשֶׁאֶחָד מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה" הַנֶּאֱמָר עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כד): "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְכוּ' (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן י"א) נֶאֱמַר גַּם־כֵּן אָז בְּעֵת שֶׁנָּסַעְנוּ עִמּוֹ לְטַיֵּל. וְעָמַדְנוּ בְּשָׂדֶה אֶחָד וְיָרַדְנוּ מֵהָעֲגָלָה וְהוּא הָיָה עֲדַיִן יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה וְעָמַדְנוּ סְבִיבוֹ.

בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ שְׁעַת הַמִּנְחָה וְהָיִינוּ רוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. אָז אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְהָעִנְיָן שָׁם: שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּשָּׂדֶה אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכוּ' נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם). וְאָמַר אַחַר־כָּךְ: שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים סְבִיבוֹ, הוּא רוֹאֶה כָּל הָעֲשָׂבִים, אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב דּוֹחֵק עַצְמוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָעוֹמְדִים שָׁם, כְּדֵי לַעֲלוֹת וְלִכְנֹס בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ (כְּפִי הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל).

גַּם הַתּוֹרָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" עַל פָּסוּק "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה" (בְּרֵאשִׁית כ"ב) בְּסִימָן י"ב. וְהַתּוֹרָה עַל מַאֲמָר "מַאי טַעְמָא גַּמְלָא זוּטַר גְּנוּבְתֵהּ וְתוֹרָא אֲרוּכָא גְּנוּבְתֵהּ" (שַׁבָּת עו:) הַמַּתְחִיל: "אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין בִּגְדוֹלוֹת" (בְּסִימָן ט"ו), וְהַתּוֹרָה הַמַּתְחִיל: "הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאֶחָד מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה" וְכוּ' (בְּסִימָן ט"ז). – כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ עַל הַדֶּרֶךְ, בִּשְׁעַת הַטִּיּוּל, וְעוֹד שְׁאָרֵי תּוֹרוֹת.

וְכָל הַמַּאֲמָרִים הַנַּ"ל וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר עַל "בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ" (שָׁם) וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ אָז עַל הַדֶּרֶךְ, הַכֹּל מְקֻשָּׁר וּמְרֻמָּז בְּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בָּאַגָּדָה הַפְּלִיאָה שֶׁשָּׁאַל רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי זֵירָא בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה תַּרְנְגוֹלָא מַדְלֵי עֵינָא וְכוּ'. וְשָׁם מְרֻמָּז כָּל זֶה.

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

דברים יא: הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶֽם׃ וְחָרָה אַף־יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹֽא־יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶֽם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי אֵלֶּה עַל־לְבַבְכֶם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל־יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶֽם׃

דף לרשימות וחידושים