תורה ט״ז — הקשו מפני מה כשהאדם

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

7 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תנינא

ט״ז

הקשו מפני מה כשהאדם

הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם…

🕮 סדר הזמנים: נֶאֶמְרוּ בְּסוֹף שְׁנַת תקס"ח בַּחֲזִירָתוֹ מִלֶּבוּב

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3–5
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 6
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 7–11
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 12
  5. 5.נזכר בכתבי ברסלבעמ׳ 13
  6. 6.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 14
  7. 7.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 15

סך הכול כ־15 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. עיכוב הפרנסה בסבות — הפרנסה דרך המלך והמלכות התלויה בענוה

הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ – שֶׁזֶּה צָרִיךְ לִזְרֹעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרֹשׁ וְלִקְצֹר וְכוּ', וְזֶה צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִמְצֹא צֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְלָמָּה לֹא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן.

וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶךְ (דניאל ד׳:י״ז): אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקֵף וְכוּ' וּמָזוֹן לְכֹלָּא בָּהּ אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא. וְעִקָּר הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, בִּבְחִינַת (משלי ט״ו:ל״ג): וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה, שֶׁעִקָּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה דַּיְקָא,

כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמַּלְכוּת בְּכָל פַּעַם, שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁיַּקְדִּים עֲנָוָה לִכְבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ, שֶׁאֲזַי עֲדַיִן הוּא בְּקַטְנוּת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים פְּשׁוּטִים, וְגַם פָּנָיו אֵינוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת עֲדַיִן קֹדֶם הָרְחִיצָה, וְאַחַר־כָּךְ מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כָּבוֹד, וּמִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ.

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): מִפְּנֵי מָה לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דֹּפִי, כִּי אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא־אִם־כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: כַּלֵּךְ מֵאַחֲרֶיךָ. כִּי עִקָּר הַמַּלְכוּת – עַל־יְדֵי עֲנָוָה כַּנַּ"ל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל.

ב. עטרת המלך מאמרי שפר — ראיית המלך ביופיו ולא בשעת קטנות

וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמָּזוֹן עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ כַּנַּ"ל, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים, כְּגוֹן תְּבוּאָה, שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה אוֹכְלִין בְּהֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מִתְבָּרֵר עוֹד, וְאוֹכְלִין מִמֶּנָּה עַכּוּ"ם, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מִמֶּנָּה לְיִשְׂרָאֵל. וְגַם בְּהָאֲכִילָה יֵשׁ בֵּרוּרִים, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר וְנַעֲשִׂין מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר, דְּהַיְנוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף, וּמִתְפַּלְּלִין וְעוֹבְדִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחוֹת הָאֲכִילָה.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מ״ט:כ׳-כ״א): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְכוּ', דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו: נַפְתָּלִי וְכוּ' הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת, כַּיָּדוּעַ, שֶׁקְּטֹרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים.

וּמֵאֵלּוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁנַּעֲשִׂין מִן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לְהַמֶּלֶךְ, וְגַם יְכוֹלִין לִרְאוֹת זֹאת הָעֲטָרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שיר השירים ג׳:י״א): צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – הַיְנוּ לִרְאוֹת הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. כִּי הִתְחַבְּרוּת שֶׁמִּתְחַבְּרִין הָאִמְרֵי שָׁפֶר עִם הַמֶּלֶךְ, זֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בִּבְחִינַת (משלי כ״ב:י״א): חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ; שֶׁחֵן הַשְּׂפָתִים, דְּהַיְנוּ הָאִמְרֵי שָׁפֶר, מִתְחַבְּרִין עִם הַמֶּלֶךְ בִּבְחִינַת רֵעוּת – וְזֶהוּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ.

וְזֶהוּ: וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, בִּבְחִינַת (משלי כ״ז:ט׳): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב; כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה אִמְרֵי שָׁפֶר כַּנַּ"ל, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הָעֲטָרָה כַּנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי (בראשית ג) כִּי חַוָּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים (תהלים קג), הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲטָרָה הַנַּ"ל, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ"ל. (וְהָעִקָּר חָסֵר).

ג

וְהַכְּלָל – שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל״ג:י״ז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶךָ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּיָפְיוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת קַטְנּוּת. וְאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, לֶחֶם מְזֻמָּן, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת קַטְנוּת, כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ שֶׁקֻּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל,

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנּוֹתְנִין הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי סִבּוּבִים, נִמְצָא שֶׁבָּאָה בָּעִתִּים מְיֻחָדִים, כִּי לְכָל סִבָּה צְרִיכָה עֵת מְיֻחָד, עַד שֶׁתֵּצֵא הַפַּרְנָסָה אֵלָיו. וְעַל־כֵּן לֹא יָבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּקַטְנוּתוֹ, רַק בְּיָפְיוֹ כַּנַּ"ל, כִּי אֵין נוֹתְנִין לוֹ הַפַּרְנָסָה תֵּכֶף, רַק בְּעֵת מְיֻחָד, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ רַק בְּיָפְיוֹ, בִּבְחִינַת: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ וְכוּ'. כִּי עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה רוֹאִין הַמֶּלֶךְ בָּעֲטָרָה כַּנַּ"ל.

וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (תהילים קמ״ה:ט״ו-ט״ז): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְכוּ'. עֵינֵי כֹל וְכוּ' – זֶהוּ הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל, הַיְנוּ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ כַּנַּ"ל. וְהַתֵּרוּץ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן (וְלֹא סִיֵּם):

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. עַיֵּן פְּנִים תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשׁוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, לָמָּה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה אֵין נוֹתְנִים לוֹ תֵּכֶף פַּרְנָסָתוֹ מְזֻמָּן רַק עַל-יְדֵי סִבּוֹת לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ט"ו - אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת]אָדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת. שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מִן כַּת הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים.

רַחֵם עָלַי וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי, שֶׁלֹּא יֻדְבַּק בִּי שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר וְלֹא שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁל שֶׁקֶר, וְלֹא יֵצֵא מִפִּי דְּבַר שֶׁקֶר וּצְבִיעוּת חַס וְשָׁלוֹם

וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְפָּאֵר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, וְלֹא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי וְלֹא אַטְעֶה אֶת אֲחֵרִים:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת גֹּדֶל עֹצֶם רוֹמְמוּת קְדֻשַּׁת מַעֲלָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּנֵי עֲלִיָּה, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתָם אֲשֶׁר זָכוּ לְמַה שֶּׁזָכוּ,

אֲשֶׁר דַּרְכָּם לִפְעָמִים לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, וְכָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק,

אֲשֶׁר עַל־יְדֵי גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת הַנִּשְׁמַע מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד, יְכוֹלִים לֵידַע וּלְהַבְחִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲשֶׁר חָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו, וְנָתַן כֹּחַ לְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלֶּה, וּלְדַבֵּר בֶּאֱמֶת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה.

אֲבָל בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים, אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשִׂיתָ בְּחָכְמָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְנָתַתָּ מָקוֹם לִטְעוֹת,

כִּי נִמְצָאִים כְּנֶגְדָּם שַׁקְרָנִים וּצְבוּעִים הַמִתְדַּמִּים כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, וּמִתְפָּאֲרִים גַּם כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנַע מֵהֶם,

וְכָל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיקִים בֶּאֱמֶת, הֵם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה בְּשֶׁקֶר וְטָעוּת.

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִן הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים הַמִתְלַבְּשִׁים בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם, וּמִתְפָּאֲרִין עַצְמָן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּשֶׁקֶר.

שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא נִטְעֶה בָּהֶם וְלֹא נֹאבֶה לָהֶם וְלֹא נִשְׁמַע אֲלֵיהֶם, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ וּשְׁלִיטָה לְהַזִּיק לָנוּ כְּלָל לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת.

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ דַעַת אֲמִתִּי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַבְחִין וְלִבְחֹר בְּהָאֱמֶת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם:

וְתַעֲזֹר לָנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, וּתְזַכֵּנוּ לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ הָאַכְזָר וּלְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, וְלֹא יִהְיֶה לִבֵּנוּ קָשֶׁה כָּאֶבֶן,

רַק תַּעַזְרֵנוּ לַהֲפֹךְ לֵב הָאֶבֶן לְלֵב רַךְ כַּמַּיִם, לְרַחֵם בֶּאֱמֶת עַל עֲנִיִּים הֲגוּנִים כְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים בְּרַחֲמָנוּת גָּדוֹל כָּרָאוּי, לָתֵת לָהֶם כָּל צָרְכָּם דֵּי מַחְסוֹרָם אֲשֶׁר יֶחְסַר לָהֶם.

וְנִזְכֶּה לְיַחֵד יִחוּדִים גְּדוֹלִים בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַל־יְדֵי צִדְקוֹתֵינוּ. וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ וְתִתֶּן לָנוּ כֹחַ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלָּנוּ בְּחִינַת יִ'חוּד בְּ'רָכָה קְ'דֻשָּׁה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים עַד לְמַעְלָה מַעְלָה:

אָנָּא יְהֹוָה, אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עִם כָּל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ.

וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף מֵאִתָּנוּ, וְתַבְדִּילֵנו מִן הַצְּבוּעִים וְהַשַּׁקְרָנִים, וְלֹא תַכְשִׁיל אוֹתָנוּ בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים.

וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם אֶצְלֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, הַיִּ'חוּד בְּ'רָכָה קְ'דֻשָּׁה, הַנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה תַּאֲוַת נִאוּף חַס וְשָׁלוֹם.

מָלֵא רַחֲמִים, חָפֵץ חֶסֶד, אַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלַי, וְאַל תַּעֲשֶׂה לִי כַּחֲטָאַי, רַק תְּרַחֵם עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, כְּרֹב חֲסָדֶיךָ, וְתִשְׁמֹר אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֶת הַצְּדָקָה שֶׁלִּי שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים חַס וְשָׁלוֹם,

וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לִפְגֹּם הַיִּ'חוּד בְּ'רָכָה קְ'דֻשָּׁה, הַנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלִּי, וְלֹא תִתֵּן לָהֶם כֹּחַ לְהַגְבִּיר עַל־יְדֵי־זֶה תַּאֲוַת נִאוּף חַס וְשָׁלוֹם,

כִּי כָּל כַּוָּנָתִי בְּהַצְּדָקָה שֶׁאַתָּה מְזַכֵּנִי לִתֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הוּא רַק בִּשְׁבִיל מִצְוַת צְדָקָה לְבַד, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ,

אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִתֵּן צְדָקָה, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָנוּ עַל זֶה מְאֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת, וְכָל כַּוָּנָתִי בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה לְתַקֵּן וְלֹא לְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ לִשְׁטֹחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, שֶׁתִּשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים.

וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ וּשְׁלִיטָה לְהַחִיצוֹנִים לִינֹק מֵהַצְּדָקָה שֶׁלִּי, וְלֹא יוּכְלוּ לְקַלְקְלָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן,

כִּי אֲנִי נוֹתֵן כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁלִּי עַל דַּעַת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, וְהֵם יַעֲלוּ אֶת מִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁלִּי, וְיַעֲשׂוּ וִיתַקְּנוּ עַל־יָדָהּ יִחוּדִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה בֶּאֱמֶת.

וְיִהְיֶה לְךָ נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלִּי. וּתְזַכֵּנִי לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף לְגַמְרֵי וְלִזְכּוֹת לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי כֹחַ וּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁלִּי.

טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, זַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה הַצְּדָקָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.

וְתִשְׁמֹר אֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֲשֶׁר פַּרְנָסָתָם עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְיָדָם שׁוּם צְדָקָה פְּגוּמָה מֵאַנְשֵׁי נִאוּף וָרֶשַׁע, אֲשֶׁר הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם מַזֶּקֶת לְהַמְקַבְּלִים,

רַק תְּסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁכָּל הָרְשָׁעִים וְהַנּוֹאֲפִים הַנּוֹתְנִים צְדָקָה, שֶׁכָּל צִדְקָתָם תַּגִּיעַ לְהַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים,

וְהַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים יִנָּצְלוּ מֵהֶם מִלְּקַבֵּל צְדָקָה פְּגוּמָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא תְקַלְקֵל הַצְּדָקָה פְּגוּמָה שֶׁלָּהֶם אֶת דִּבּוּר פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּקַבְּלִים הַצַּדִּיקִים מִבַּעֲלֵי הַצְּדָקָה.

וְתַזְמִין לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל פַּרְנָסָה בְּכָבוֹד וּבְכַשְׁרוּת, וְלֹא יִהְיֶה אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּפַרְנָסוֹתֵינוּ כְּלָל,

רַק נִזְכֶּה לְפַרְנָסָה טוֹבָה בְּכָבוֹד וּבְרֶוַח בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת:

וְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית בִּתְמִימוּת בֶּאֱמֶת, וְלֹא אֵלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, רַק אַשְׁוֶה וַאֲדַמֶּה נַפְשִׁי כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמוּל עָלַי נַפְשִׁי.

וְאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּפֶה מָלֵא, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּתוֹךְ כְּלַל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, לְהַכְרִית וּלְכַלּוֹת וּלְבַעֵר אֶת כָּל הַקּוֹצִים וְהַחוֹחִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה.

וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים הַמִּתְפָּאֲרִים בִּשְׁקָרִים לִינֹק מִדִּבּוּרֵנוּ כְּלָל, וּתְבַעֵר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם, וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם,

וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. וְנֶאֱמַר, חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.

הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר־אֱמֶת עַד מְאֹד, כִּי לְמִשְׁפָּטֶיךָ יִחָלְתִּי.

וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן ט"ז. הקשו וכו'.

ארץ ישראל היא בחי' מלכות כידוע ועיקר המלכות היא ע"י ענוה שזה בחינת שנקראת ארץ כנען מלשון הכנעה וענוה כמובא וכתיב וענוים יירשו ארץ והפרנסה נמשכת מבחינת מלכות וע"כ עיקר השפע מא"י ומהפרנסה נעשה בירורים עד שנעשה מהם אמרי שפר שהם הברכות שמברכין תחלה וסוף ומתפללין ועובדים השי"ת בכח האכילה שכ"ז היא בשלימות בא"י. כמו שכתוב ואכלת ושבעת וברכת וגו' על הארץ הטובה אשר נתן לך. וכן הפסוק מאשר שמנה לחמו וכן נפתלי אילה שלוחה וגו' הכל נאמר על שבח א"י. ומאלו אמרי שפר נעשה עטרה למלך וכו' שזה בחי' מה שנאמר על ציון (ישעי' ס"ב) והיית עטרת תפארת ביד ד'. וזה שסיים שם אח"כ נשבע ד' וגו' אם אתן את דגנך עוד וגו' כי מאספיו יאכלוהו והללו את ד' וגו' היינו כנ"ל. ומחמת כל זה אין נותנין לו להאדם פרנסתו תיכף רק בעת מיוחד בפרט בא"י שע"פ רוב צריכים לצפות ולייחל הרבה עד שתבא השפע והפרנסה בעתה דייקא. וכ"ז בכדי שיראו את המלך ביפיו כמבואר בפנים שזה בחינת מלך ביפיו תחזינה עיניך. וזה שסיים תראנה ארץ מרחקים שזה בחי' א"י כמבואר לקמן בפנים בסי' מ'. וגם נקראת א"י עכשיו ארץ מרחקים ע"ש ממרחק תביא לחמה כנ"ל:

נזכר בכתבי ברסלב

חיי מוהר״ן · עבודת השם

(צ) אָמַר כְּשֶׁהַמֹּחַ נִתְיַגַּע מֵהַלִמּוּד אָז צְרִיכִין לָשׂוּחַ וּלְדַבֵּר שִׂיחוֹת חֻלִּין עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ, וְהַשִּׂיחָה הַזֹּאת הִיא כְּמוֹ שֵׁנָה שֶׁהִיא נַיְחָא לְהַמֹּחִין. וְשִׂיחָה כָּזוֹ אֵינָהּ בִּכְלַל דְּבָרִים בְּטֵלִים חַס וְשָׁלוֹם כְּלָל, אַדְּרַבָּא הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת צט) בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קי"ט) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ". כִּי אִם לֹא יִתְבַּטֵּל קְצָת לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ בְּשִׂיחָה אֲזַי חַס וְשָׁלוֹם יִתְבַּטֵּל מִכֹּל וָכֹל. וְעִנְיָן זֶה נִזְכָּר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּהַתּוֹרָה רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי (בְּסִימָן טז) וַחֲזִינַן הַאי כַּוְרָא וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וּבְסֵפֶר לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּסִימָן ע"ח עַיֵּן שָׁם, שֶׁלִּפְעָמִים צְרִיכִין לִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

דניאל ד׳:י״ז: אִֽילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזוֹתֵהּ לְכׇל־אַרְעָֽא׃

משלי ט״ו:ל״ג: יִרְאַת יְהֹוָה מוּסַר חׇכְמָה וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָֽה׃

בראשית מ״ט:כ׳-כ״א: מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃

שיר השירים ג׳:י״א: צְאֶנָה וּֽרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּֽוֹ׃

משלי כ״ב:י״א: אֹהֵב (טהור) [טְהׇר־]לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶֽלֶךְ׃

משלי כ״ז:ט׳: שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּֽח־לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת־נָֽפֶשׁ׃

בראשית ג: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שֽׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּֽי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשֽׁוּב׃ וַיִּקְרָא הָֽאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָֽיְתָה אֵם כׇּל־חָֽי׃ וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃

תהלים קג: הַסֹּלֵחַ לְכׇל־עֲוֺנֵכִי הָרֹפֵא לְכׇל־תַּחֲלוּאָֽיְכִי׃ הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַֽמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִֽים׃ הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָֽיְכִי׃

ישעיהו ל״ג:י״ז: מֶלֶךְ בְּיׇפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּֽים׃

תהילים קמ״ה:ט״ו-ט״ז: עֵֽינֵי־כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נֽוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אׇכְלָם בְּעִתּֽוֹ׃ פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכׇל־חַי רָצֽוֹן׃

מאמרי חז״ל ומדרש

יומא כב:: אָמַר: נַעֲנֵיתִי לָכֶם עַצְמוֹת שָׁאוּל בֶּן קִישׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּת בֵּית שָׁאוּל — מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דּוֹפִי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קוּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו. שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמְרִין לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ.

דף לרשימות וחידושים