תורה ג׳ — כשחלה רבי אליעזר הגדול

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. המתקת הדין על ידי פדיון — שרק אחריו רשאי הרופא לרפא

כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: חֵמָּה עַזָּה בָּעוֹלָם (סנהדרין קא). כִּי לֹא הָיָה אָז מִי שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק הַדִּין, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְפִדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין, וְלֹא נִמְצָא. כִּי בֶּאֱמֶת אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן, אָז דַיְקָא טוֹב לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת, כִּי אֲזַי דַיְקָא אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת.

כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת, אֵיךְ יָכוֹל הָרוֹפֵא לַחְגֹּר מָתְנָיו לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת וְסַמִּים, הֲלֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם הַצָּרִיךְ לִרְפוּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה, כִּי יֵשׁ סַמִּים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לִרְפוּאוֹת הַחוֹלַאַת, אַךְ בְּוַדַּאי הַחוֹלֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא כִּי אִם עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי הַמְּיֻחָד לִרְפוּאָתוֹ, כְּפִי שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה,

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז נה), שֶׁגּוֹזְרִין לְמַעְלָה, שֶׁיִּתְרַפֵּא עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְעַל־יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי, בְּיוֹם פְּלוֹנִי. וְאִם כֵּן אֵיךְ יָכוֹל הָרוֹפֵא לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְרַפְּאוֹת, הֲלֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם, שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה.

אֲבָל אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז יָכוֹל לְרַפְּאוֹת. כִּי מַה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתְרַפֵּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, הוּא מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין, שֶׁכְּפִי מִדַּת הַדִּין נִגְזַר שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן וְיוֹם פְּלוֹנִי, וְעַל כֵּן נִגְזַר שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת עַד יוֹם פְּלוֹנִי, כִּי כְּפִי הַזְּמַן שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת, כָּךְ גּוֹזְרִין הַסִּבּוֹת לִרְפוּאָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַד שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ יַחַד סִבּוֹת אֵלּוּ: סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה כִּי אִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי;

אֲבָל כְּשֶׁעוֹשִׂין פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיקִין הַדִּין, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה, אֲזַי קֹדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, כִּי כְּשֶׁנִּמְתָּק דִּין זֶה אֲזַי גּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, דְּהַיְנוּ אַחַר הַמְתָּקַת הַדִּין הָרִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, אֲזַי יָכוֹל הָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי סַמִּים, כִּי אֲזַי אֵין דִּין, וַאֲזַי יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי אֵיזֶה סַם שֶׁיִּהְיֶה, כִּי אֵין צָרִיךְ דַּוְקָא סַם פְּלוֹנִי וְכוּ' מֵאַחַר שֶׁאֵין דִּין כַּנַּ"ל.

נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן תְּחִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּין, וְאָז דַיְקָא יֵשׁ רְשׁוּת לַרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שמות כ״א:י״ט) (עִם שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת) מִסְפַּר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ. כִּי עִקָּר הָרְפוּאָה – עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן דַּוְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ס): מִכָּאן שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת. מִכָּאן דַיְקָא, הַיְנוּ אַחַר הַפִּדְיוֹן, אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת, כִּי קֹדֶם הַפִּדְיוֹן אֵין רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת, כִּי צָרִיךְ לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, רַק אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, אָז יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל:

ב. ורפא ירפא מספר פדיון נפש — חולם בחינת המתקה וצירי בחינת רפואה

גַּם הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל וְרַפֹּא יְרַפֵּא הוּא כִּי וְרַפֹּא בְּחוֹלָם, יְרַפֵּא בְּצֵירֵי, הַיְנוּ כִּי חוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקָה, כַּמּוּבָא בְּכִּתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל, שֶׁחוֹלָם – גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, שֶׁהֵם מַמְתִּיקִין שְׁלֹשָׁה אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁיּוֹרְדִין בַּגָּרוֹן, וְנִמְתָּקִין עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, גִּימַטְרִיָּא חֹלָם.

וַאֲזַי אַחַר הַהַמְתָּקָה – יְרַפֵּא בְּצֵירֵי, בְּחִינַת (ירמיהו ח׳:כ״ב): הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת רְפוּאוֹת, שֶׁאַחַר הַהַמְתָּקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרַפֹּא בְּחוֹלָם, אֲזַי דַיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרַפֵּא בְּצֵירֵי כַּנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. אַחַר הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל לְהַמְתִּיק הַדִּין אָז יֵשׁ רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת אֲבָל לֹא קֹדֶם. כִּי עִקַּר הָרְפוּאָה עַל-יְדֵי פִּדְיוֹן:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ג' - פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ]רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, רוֹפֵא אֱמֶת, רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרֵנוּ מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים.

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּקְדִּים תָּמִיד רְפוּאָה לְמַכָּה, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נָבוֹא לִידֵי שׁוּם מַחֲלָה וּמֵחוֹשׁ וּכְאֵב כְּלָל.

וַאֲפִלּוּ בְּעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה חוֹלָאַת אוֹ מֵחוֹשׁ עַל פִּי גְזֵרַת דִּינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים, אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם לִמְסֹר עַצְמֵנוּ חָלִילָה, לְיַד הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי הֵן רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלָּם, הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד.

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא יוֹדֵעַ לְרַפֹּאת הַחוֹלָאַת וְהַמֵּחוּשׁ כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ,

אֲפִלּוּ הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים הַבְּקִיאִים וּמֻפְלָגִים בְּחָכְמָתָם מְאֹד, כִּי אֵין שׁוּם רוֹפֵא מֻמְחֶה וְחָכָם, שֶׁיוּכַל לֵידַע וּלְכַוֵּן הַסַּם הַמְיֻחָד לְרַפֹּאת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה, כְּפִי גְּזֵרַת דִּינֶיךָ שֶׁגָּזַרְתָּ שֶׁלֹּא יִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי וְסַם פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי.

אֲשֶׁר עַל־כֵּן אִי אֶפְשַׁר בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיִּתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ דַיְקָא שֶׁנִּגְזְרוּ עַל רְפוּאָתוֹ, וּמִי הוּא הֶחָכָם שֶׁיֵּדַע כָּל זֶה,

מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרֹב הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים הֵם נִבְעָרִים מִדַּעַת חָכְמַת הָרְפוּאוֹת, וְאֵינָם בְּקִיאִים הֵיטֵב בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה,

כִּי הִיא חָכְמָה עֲמוּקָה וְיֵשׁ בָּהּ חִלּוּקִים וְשִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין שִׁעוּר וְתַכְלִית, אֲשֶׁר עַל־פִּי־רֹב אִי אֶפְשַׁר לְכַוֵּן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ,

וּבִתְנוּעָה קַלָּה הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה וּמַפְסִידִים וּמְקַלְקְלִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמְּתַקְּנִים לִפְעָמִים, וְהֵם הוֹרְגִים וְרוֹצְחִים נְפָשׁוֹת בְּיָדַיִם, וְכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל־יָדָם, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ עַל־יְדֵי הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, מֵאֲשֶׁר מֵתוּ מִיתַת עַצְמָן, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כֹּל,

וְכַאֲשֶׁר הָרוֹפְאִים הָאֲמִתִּיִּים מוֹדִים עַל זֶה בְּעַצְמָן, שֶׁאִי אֶפְשַׁר לֵידַע חָכְמָה זֹאת עַל בּוּרְיָהּ, וְהוֹדוּ וְלֹא בוֹשׁוּ, שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִמְנֹעַ מֵרְפוּאוֹת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּקַּע הָעוֹלָם הַרְבֵּה בְּטָעוּת זֶה לַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, מִיָּמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לְהוֹצִיאָם מִמְּבוּכָה זֹאת,

וּבִפְרָט מֵחֲמַת גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב שֶׁל כָּל סוֹבְלֵי חוֹלָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, הֵם מוֹסְרִים עַצְמָן לְיַד הָרוֹפְאִים לְבַקֵּשׁ תְּעָלָה וּתְרוּפָה לְמַכּוֹתָם,

אֲבָל רֻבָּם כְּכֻלָּם תּוֹחַלְתָּם נִכְזָבָה, וְהָרוֹפֵא לֹא יִגְהֶה מֵהֶם מָזוֹר, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כַּאֲשֶׁר רַחֲמֶיךָ גּוֹבְרִים עֲלֵיהֶם לְהַגְהוֹת מְזוֹרָם וְלַחֲבֹשׁ חָלְיָם:

עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, רוֹפֵא אֱמֶת, רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר נִצְטָּרֵךְ לְאֵיזֶה רְפוּאָה לָנוּ אוֹ לִבְנֵי בֵיתֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, לְבַל נֵלֵךְ וְנִדְרֹשׁ אַחַר הָרוֹפְאִים, רַק נִדְרֹשׁ וּנְבַקֵּשׁ אֶת פְּנֵי יְהֹוָה תָּמִיד.

וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבֵנוּ לְהַאֲמִין וְלִבְטֹחַ בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ וִירֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְתַעֲזֹר לָנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן מָמוֹן עַל פִּדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ תָמִיד,

וְתַזְמִין לָנוּ בְּכָל עֵת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וִירֵאִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ מֵהַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִתֵּן לָהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁיַּמְתִּיקוּ הַדִּין מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל זַרְעֵנוּ וּבְנֵי בֵיתֵנוּ, עַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן נֶפֶשׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ עֲבוּרֵנוּ.

וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף.

רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ (וּבִפְרָט לְהַחוֹלֶה פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית), כִּי אֵל רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה,

כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁל שׁוּם רוֹפֵא שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים.

אֵל נָא רְפָא נָא לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב שֶׁל כָּל הַסּוֹבְלֵי חוֹלָאִים וּמַכְאוֹבוֹת,

מָלֵא רַחֲמִים. רַחֵם עֲלֵיהֶם וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם, וְתִרְאֶה וְתַשְׁגִּיחַ בְּעָנְיָם וּמַכְאוֹבָם, וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם לְהַחֲלִימָם וּלְרַפֹּאתָם לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם חִישׁ קַל מְהֵרָה,

וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְהֵסִיר יְהֹוָה מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ.

וְנֶאֱמַר, וַעֲבַדְתֶּם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶךָ, וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ.

וְנֶאֱמַר, וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶךָ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

ביאורים נוספים על תורה זו

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים