סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תנינא
ל״ב
יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם…
🕮 סדר הזמנים: יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תקס"ט
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־43 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
(נב) קֹדֶם שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן ל"ב הַמַּתְחֶלֶת יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְנֶאֶמְרָה בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תקס"ט לפ"ק [לִפְרָט קָטָן]. וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה מִקֹּדֶם שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ בְּרָאד וְנִתְאַכְסֵן אֵצֶל גְּבִיר אֶחָד וְהָיוּ מְסֻבִּין שָׁם עַל הַשֻּׁלְחָן אֲנָשִׁים רַבִּים מְכֻבָּדִים לִכְבוֹדוֹ כַּנָּהוּג, וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם לְמַטָּה אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן בַּעַל דַּרְשֶׁיר אֶחָד הַיְנוּ דַּרְשָׁן. וְהָיָה אוֹכֵל הַרְבֵּה, וְהִסְתַּכְּלוּ עָלָיו שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה מְאֹד, וְהִתְחִילוּ לִתֵּן לוֹ וּלְהוֹשִׁיט לוֹ אֲכִילָה הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת. וְהַדַּרְשָׁן עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְאָכַל הַרְבֵּה כָּל מַה שֶּׁהוֹשִׁיטוּ לוֹ כְּגוֹן דָּגִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים חֲתִיכָה אַחַת וְהַדַּרְשָׁן אָכַל בְּעַצְמוֹ שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת דָּגִים, וְכֵן רֹטֶב שֶׁהָיָה אוֹכֵל בְּעַצְמוֹ קְעָרָה מְלֵאָה וְכֵן בִּשְׁאָר הַמַּאֲכָלִים וְהֵם הוֹשִׁיטוּ לוֹ בְּכָל פַּעַם בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לְהַפְצִיר אוֹתוֹ שֶׁיֹּאמַר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה. וְכַוָּנָתָם הָיְתָה גַּם כֵּן בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת שֶׁיֹּאמַר תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵסֵב שָׁם בָּרֹאשׁ. וְהוּא נָהַג בִּתְמִימוּתוֹ וְהִתְחִיל לוֹמַר בִּפְנֵיהֶם תּוֹרָה, וְהִתְחִילוּ לִשְׂחֹק מִמֶּנּוּ בְּתוֹךְ פִּסַּת יְדֵיהֶם וְהָיָה בְּעֵינֵיהֶם לְאִחוּכָא וְאִטְלוּלָא [לְשְׂחוֹק וְלֵיצָנוּת]. וְהֵבִין הַדַּרְשָׁן שֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה עָנָה הַדַּרְשָׁן וְאָמַר וְכִי אִם אֵין יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה אָסוּר לֶאֱכֹל חֲתִיכָה דָּג. אַחַר־כָּךְ הִסְתַּכֵּל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב וְרָאָה כָּל הָעִנְיָן וְהִקְפִּיד וְכָעַס עֲלֵיהֶם, וְשָׁמַע תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַדַּרְשָׁן וְהוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד. וְאָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב שֶׁזֶּה הַדַּרְשָׁן אוֹמֵר תּוֹרָה מִפִּי אֵלִיָּהוּ ז"ל כָּל זֶה סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁדָּבָר זֶה הוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד מַה שֶּׁאָמַר הַדַּרְשָׁן וְכִי אִם אֵינָם יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה אָסוּר לֶאֱכֹל חֲתִיכָה דָּג. אַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, לְעִנְיַן הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים שֶׁיּוֹדְעִים תּוֹרָה נִפְלָאָה וְהֵם גְּנוּזִים מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַדַּרְשָׁן שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ תּוֹרָה נִפְלָאָה אַךְ הָיָה צַדִּיק גָּנוּז וְהָעוֹלָם הִתְלוֹצְצוּ מִמֶּנּוּ:
חיי מוהר״ן · שיחות השייכות לתורות, אות נב
יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עִם הַדַּרְשָׁן.
וְגַם אֶצְלוֹ יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים, דְּהַיְנוּ פָּנִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא צָרִיךְ לְהַעְלִימָהּ, וְאֵינוֹ אוֹמְרָהּ, וְלִפְעָמִים אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ כְּלָל, וְלִפְעָמִים כּוֹתְבָהּ וְאַחַר־כָּךְ שׂוֹרְפָהּ. וּבֶאֱמֶת אִם הָיְתָה נִכְתֶּבֶת, הָיָה מִזֶּה סֵפֶר וְהָיָה בָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וְגַם יֵשׁ בָּהֶם שֵׁמוֹת, בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אַךְ הָעוֹלָם מְקַלְקְלִין זֹאת, וּצְרִיכִין לְהַעְלִימָהּ וּלְשׂוֹרְפָהּ.
אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ. כִּי גַּם יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים, שֶׁכְּבָר נַעֲשׂוּ סְפָרִים וְנִמְחוּ וְנֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקַּדְמוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, עָשׂוּ סְפָרִים הַרְבֵּה, אַךְ נֶאֶבְדוּ.
אַךְ הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, כִּי אִם לֹא הָיָה זֹאת, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִין, שֶׁאִם הָיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְפַּשְּׁטִין בָּעוֹלָם, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְאָמַר: הִנֵּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' (מלכים־א יב), וְהִטְעָה כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם – הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהִטְעָה עַם רָב בִּשְׁטוּת כָּזֶה לַעֲבֹד עֲגָלִים, אַךְ בְּוַדַּאי הָיָה בָּזֶה חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאִם הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, נִמְצָא עַתָּה דַף אֶחָד מִסְּפָרִים הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָיוּ מִתְרַחֲקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּתְעַלְּמִין וְנִשְׂרָפִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל:
כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בִּבְחִינַת: מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב (משלי י״ח:י׳). וְאִיתָא בַּזֹּהַר (בראשית דף לז:): שֵׁם ה' – דָּא סֵפֶר, כִּי סֵפֶר בְּמִסְפַּר שֵׁם, כַּמּוּבָא. כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְעוֹשֶׂה שֵׁם.
וְדַע, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ. כִּי כָל אֶחָד כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר שֶׁבּוֹ תָּלוּי בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ הוּא שְׁמִירָה מִנִּאוּף.
כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינוֹת חֹטֶם, בִּבְחִינוֹת (איכה ד׳:כ׳): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'; וְנִאוּף תָּלוּי בַּחֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא תִנְאָף, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה פ' נשא פ' י): לֹא תֵהָנֶה אַף. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף, כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם כַּנַּ"ל.
וּבְחִינַת מָשִׁיחַ הוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּין הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, וְשָׁם מְרָחֵף רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת (בראשית א׳:ב׳-ג׳): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (זוהר ויחי דף רמ.), שֶׁמְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וּמַיִם הוּא הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא:
וְדַע, שֶׁבְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא; בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא שָׁם נִאוּף, הוּא נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה וּמְקַנֵּא עַל זֶה לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ. וּפְעָמִים מְקַנֵּא וְהִיא נִטְמָאָה, אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְכוּ' וְהִיא לֹא נִטְמָאָה (במדבר ה׳:י״ד), כִּי לְגֹדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִטְמְאָה, הוּא מְקַנֵּא עַל הַסְּתִירָה לְבַד, כִּי נֶחֱשָׁב פְּגָם כְּנֶגֶד עֹצֶם טָהֳרָתוֹ שֶׁל הָרוּחַ־קִנְאָה, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה לִפְעָמִים גֵּט.
וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת (דברים כ״ד:א׳), כִּי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ"ל. אוֹ שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ מַיִם מְאָרְרִים, וַאֲזַי נִבְדֶּקֶת אִם נִטְמְאָה וְכוּ', וְאִם לָאו, אֲזַי אַדְּרַבָּא: וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וְכוּ':
וְדַע, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּכַשְׁרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. שֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים כָּל־כָּךְ, שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה מְאֹד וְאֵין בָּהּ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל, וְגַם הוּא כָּשֵׁר מְאֹד, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם (כשרז"ל סוטה יז), כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּ"ד וּבָהּ הֵ"א, שֶׁזֶּהוּ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְזֶה הַזִּוּוּג וְהַיִּחוּדָא תַּתָּאָה הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה יִחוּדָא תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה.
וְהִנֵּה הָרוּחַ־קִנְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא מְקַנֵּא עַל נִאוּף, מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן, מֵאַחַר שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מְאֹד, אַךְ דַּע, שֶׁכָּאן בָּא הָרוּחַ־קִנְאָה בִּשְׁבִיל אַהֲבָה. כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (ויחי דף רמה.): כָּל רְחִימוּתָא דְּלָא קְשִׁיר עִמָּהּ קִנְאָה, לַאו רְחִימוּתָא רְחִימָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה. כִּי הַקִּנְאָה מוֹרָה עַל אַהֲבָה. כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה הוּא מְקַנֵּא בָּהּ: אַל תִּסָּתְרִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאַהֲבָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה פּוֹעֵל כָּאן הָרוּחַ־קִנְאָה הַנַּ"ל בִּשְׁבִיל אַהֲבָה כַּנַּ"ל.
אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה הַיִּחוּדָא תַתָּאָה הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם, יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה. כִּי הַקִּנְאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל אַהֲבָה, יְכוֹלָה לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְכוּ':
וְעַל־כֵּן דַּע, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם, לְשָׂרְפָן וּלְהַאֲבִידָן כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁלוֹם הַזּוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל.
כִּי יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאֹד, וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל שָׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ"ל, הוּא הֶפְסֵד גָּדוֹל מְאֹד. וְעַל־כֵּן מֻכְרָחִין שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱבָדִין הַתּוֹרוֹת וְהַסְּפָרִים הַנַּ"ל, כְּדֵי לְסַלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה. כִּי הָרוּחַ־קִנְאָה הוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל; נִמְצָא, כְּשֶׁנִּשְׂרָפִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים, מִמֵילָא נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁשּׁוֹרֶה עַל הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ סוֹד שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה, כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְאָמְרָה תּוֹרָה, שֶׁיִּמָּחֶה וְיֵאָבֵד כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, דְּהַיְנוּ זוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶן נִמְחִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
וַאֲזַי נוֹשְׂאִין קַל־וָחֹמֶר לְמַעְלָה (כשארז"ל שבת קטז): וּמָה שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, אָמְרָה תּוֹרָה יִמָּחֶה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם וְכוּ', סִפְרֵי הַמִּינִין שֶׁהֵם מַטִּילִין שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ וְיֵאָבְדוּ וְיֵעָקְרוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁיִּמַח וְיֵעָקֵר זִכְרָם מִן הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי אֲבֵדַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בָּא טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱבָדִין וְנֶעֱקָרִין סִפְרֵי הַמִּינִין, וַאֲזַי יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָמֵן:
[עַל־פִּי תּוֹרָה ס"א - הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן]אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם,
כִּי אַתָּה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכָל הַזְּמַן כֻּלּוֹ מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן.
רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵן לִי דַעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי וְשָׁלֵם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג שֶׁכָּל הַזְּמַן אֵינוֹ כְלוּם,
כִּי הַכֹּל הֶבֶל, וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת אֲמִתִּי,
רַק כָּל הַזְּמַן הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, אֲשֶׁר בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, אַתָּה מַעֲלִים הַדַּעַת מִבְּנֵי אָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַזְּמַן, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת בַּדַּעַת הָאֲמִתִּי אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל.
זַכֵּנוּ לְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ וּלְהִכָּלֵל בֶּאֱמֶת בְּהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְהִכָּלֵל בְּדַעְתָּם הַשָּׁלֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְיָצְאוּ מֵהַזְּמַן לְגַמְרֵי, וְנִצְּלוּ בִּשְׁלֵמוּת מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן.
זַכֵּנוּ לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְלִדְרֹךְ בִּנְתִיבוֹתֵיהֶם וּלְקַיֵּם עֵצוֹתֵיהֶם, לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְאַל יְבַהֲלוּנוּ פִּגְעֵי הַזְּמַן כְּלָל,
רַק נִזְכֶּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּבִטּוּל הַזְּמַן, שֶׁבֶּאֱמֶת הַזְּמַן בָּטֵל וּמְבֻטָּל,
וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְבַּטְּלִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים כֻּלָּם מִפִּגְעֵי הַזְּמַן:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹן לָאַחֲרוֹנִים, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ מֵרָחוֹק דְּבָרִים גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה, רְמָזִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה,
וְרָמַזְתָּ לָנוּ מֵרָחוֹק דַּרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת לְחַיּוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, לְהָשִׁיב נַפְשֵׁנוּ בְּעֹמֶק מְרִירוּת הַגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה, לְהַזְכִּירֵנוּ גְדֻלַּת נוֹרְאוֹתֶיךָ לְחַזְּקֵנוּ וּלְאַמְּצֵנוּ וּלְנַחֲמֵנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ,
אֲשֶׁר כְּבָר סָבַלְנוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת בְּלִי מִסְפָּר מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה, אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל,
כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאֹד מְאֹד, וּכְבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, וְרַבִּים מִבְּנֵי עַמֶּךָ נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה כָּל־כָּךְ.
אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה חוֹשֵׁב מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ בְּטוֹבוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ.
עַל־כֵּן רָמַזְתָּ לָנוּ מֵרָחוֹק וְהוֹדַעְתָּנוּ גַם עַתָּה הִתְנוֹצְצוּת נִפְלָא מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן,
לְמַעַן נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁכָּל אֲרִיכַת הַזְּמַן שֶׁל כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת, מַה שֶּׁעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם הַגָּלֻיּוֹת בִּכְלָלִיּוּת, וּבִפְרָטִיּוּת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכֹּל אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְּלוּם.
וְהַכֹּל יִשְׁתַּכַּח וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי בְּעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת הַשָּׁלֵם, עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.
עַל־כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה, וְהָאֵר עָלֵינוּ הֶאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֹּר תָּמִיד בְּבִטּוּל הַזְּמַן,
כִּי הַזְּמַן רָץ וְשָׁט וּפּוֹרֵחַ מְאֹד, וְאֵינוֹ מִתְמַהְמֵהַּ וּמִתְעַכֵּב אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, וְאֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה כְּלָל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל,
חֲמֹל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַצִּילֵנוּ מִפִּגְעֵי הַזְּמַן, וְאַל נַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד לָנֶצַח בְּעוֹלָם עוֹבֵר חַס וְשָׁלוֹם.
חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין וְלִרְאוֹת בִּטּוּל הַזְּמַן, וְאַל יַטְעֶה אוֹתָנוּ הַזְּמַן כְּלָל.
וְנִזְכֶּה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ כְּלָל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה.
וְנִזְכֶּה בְּכָל עֵת לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בֶּאֶמֶת, וּלְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל כָּל הַזְּמַן בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם,
כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת.
הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהִגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
מאמר זה נאמר בשבת פרשת יתרו תקס"ט, ושמעתי שנאמר על ידי שאלה ששאל הרב הצדיק וכו' מוה' יקותיאל ז"ל המגיד דק"ק טארהאויצע ששבת אז אצל רבינו ז"ל, ושאל אותו ענין זה כאשר שבוודאי הצדיקים הגדולים הקדמונים עשו ספרים הרבה והיכן הם, ועל ידי זה נתגלה ענין זה המבואר במאמר הנ"ל ושמעתי שהמגיד ז"ל הפליג מאד בשבח נפלאות המאמר הזה ואמר שדיבר מהשאלה הנ"ל עם כמה צדיקים גדולים ולא מצא בפיהם מענה על זה עד ששאל את פי רבינו ז"ל כנ"ל, ואמר שבשעה שאמר רבינו ז"ל המאמר הנ"ל ראה להבות אש יוצאין מפי רביז"ל, ולא היה יכול לצייר עצמו כלל איך יהיה נכתב זאת בספר ואחר שבת בא הר"ר נתן ז"ל והביא זה המאמר כתוב על הספר והתפלא המגיד הנ"ל מאד:
שם, וכמו שמספרין מעשה מהבעל שם טוב עם הדרשן וכו' רוצה לומר כמבואר במקום אחר שדרשן אחד ישב פעם אחד בסעודה אצל השלחן שהיה מיסב עליו הבעל שם טוב ואמר הדרשן הזה דברי תורה לפני המסובין, והם שחקו ממנו על שמילא את לבו לומר תורה על השלחן שהיסב עליו הבעל שם טוב ז"ל, וחרה להדרשן קצת על זה ששחקו ממנו ונשמע להבעש"ט ז"ל וציוה על הדרשן לומר לפניו הדברי תורה שאמר לפניהם ואמר אחר כך הבעל שם טוב ז"ל שהדרשן הזה הוא אומר תורה מפי אליהו ז"ל:
שם, או שמשקה אותה מים מאררים ואזי נבדקת וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי פרשת סוטה נקראת ספר כמו שכתוב (במדבר ה) וכתב את האלות האלה הכהן בספר, ושם שורה גם כן הרוח קנאה של משיח ועל כן כשנמחק זה הספר אל המים והיא שותה המים, אזי אם נטמאה נענשת תיכף על ידי הרוח קנאה הנ"ל, ואם לאו ונזרעה זרע כי אלו הספרים הם שורש כל התולדות בחינת (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם וכמובא בזוהר הקדוש דף לז:
הנ"ל (משלי י"ח) מגדל עוז שם ה' וכו' דא הוא ספר תולדות אדם וכו' עיין שם (ועיין ספרי ומדרש רבה נשא פרשה ט' אמר המקום ספר שנכתב בקדושה ימחה על המים ספרי מינין וכו' על אחת כמה וכמה וכו'):
שם, ודע שיש יחודא תתאה וכו' אחי המעיין ראה והתבונן גודל מעלת יקרת קדושת היחודא תתאה כשהיא בקדושה וטהרה כראוי, עד שכדאי אצל הצדיקים הגדולים בני עליה שזכו לחבר ספרים יקרים וקדושים מאד מלאים רזין דרזין, ויש בהם שמות הקדושים בחינת שמי שנכתב בקדושה גם כלל הספר בעצמו הוא בחינת שם ה', ואם היה הספר נתפשט בעולם היה עושה שם גדול בישראל, ואף על פי כן כדאי אצלם לשרוף הספרים קדושים הנ"ל, בשביל שלא יקלקל חס ושלום השלום של הזוג הקדוש שיחודא תתאה שלהם בקדושה ובטהרה כראוי כמבואר בפנים:
עיקר קדושת הזווג בבחינת זכו שכינה שרויה ביניהם היינו שם י"ה הוא בא"י בחי' י"ה בארץ החיים וכתיב ששם עלו שבטים שבטי י"ה וכנ"ל כמה פעמים. וא"י בעצמה כשישראל יושבין על אדמתם והם זכאים הם בחי' איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם. כי עיקר קדושת א"י תלוי בשמירת הברית כמאמרם ז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור. וזה שאמרו רז"ל במד"ר (ויקרא פ' כ"ח) מאיזה זכות זכו ישראל לירש את הארץ. הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך על מנת ואתה את בריתי תשמור זו מצות העומר וכו'. היינו ע"פ מה שמבואר בזוה"ק כי מנחת העומר היא בדיקו דאשת חיל. וע"כ עי"ז זכו לירושת א"י התלוי בשמירת הברית וכו' ועי' זוהר (בלק קפ"ט). וזה שאמרו שם במדרש אח"כ שע"י מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו היינו ע"י מנחת קנאות כנ"ל. ואע"פ שישראל היו אז כשרים וגדורים מן העריות שהרי שם י"ה בחי' יחודא עילאה מעיד עליהם. וא"כ מה הי' עושה הרוח קנאה שהוא בחי' רוחו של משיח בכאן. אך שזה הי' בשביל חיזוק האהבה כמבואר בפנים. אך אעפ"כ מחמת שבזה העולם יוכל להתקלקל השלום ע"י רוח קנאה שבא בשביל אהבה ע"כ מוכרחים הצדיקם הגדולים להעלים תורתם וכו' בכדי שיסתלק הרוח קנאה שהוא בחי' רוחו של משיח השורה על אנפי אורייתא שמזה נמשך מה שנאבדין ונתעלמין התורות והספרים של צדיקים גדולים שזה בחי' שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בשביל להטיל שלום וכו' כמב"פ ואפשר שזה סוד מה שאמרו ז"ל שאמר הקב"ה למשה אתמול קבלת התורה ועכשיו אתה רוצה ליכנס לא"י. היינו שיש לחוש שלא יתקלקל שהשלום ח"ו ע"י הרוח קנאה השורה על פני התורה. וע"כ אמרו ז"ל (תמורה ט"ז) שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה וכו' עי"ש היינו בשביל שיסתלק הרוח קנאה שהוא בחי' רוחו של משיח השורה על ההלכות הנ"ל בכדי שלא יתקלקל על ידו השלום ח"ו ויוכלו ישראל ליכנס לא"י.וזה שסיימו שם אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז בפלפולו שנאמר ויאמר כלב אשר יכה קרית ספר ולכדה וגו' וכתיב וילכדה עתניאל בן קנז ופירש"י קרית ספר היינו הלכות כי מאלו ההלכות נעשה ספר שהיא בחי' שם ג' בחי' שמי שנכתב בקדושה. וזהו שאמר שם ג"כ שאאמר הקב"ה ליהושע לומר לך אי אפשר לך וטרדם במלחמה כי דייקא ע"י שנתעלמו ההלכות הנ"ל בשביל להטיל שלום עי"זּ ינצחו ישראל את המלחמה ויכנסו לא"י כי לימדו למעלה ק"ו ומה שנכתב בקדושה (שהם ההלכות הנ"ל שהם בחי' ספר הנ"ל) אמר התורה ימחה בשביל להטיל שלום. העכו"ם הללו שמטילין קנאה תחרות בין ישראל לאביהם שבשמי' על אחת כו"כ שיכלו ויאבדו. כמ"ש בפ' שופטים כי החרם תחרימם החתי והאמורי והכנעני וגו' למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם וגו' וחטאתם לד' אלקיכם. ועי' במדרש פ' נשא שדרש שם פ' סוטה לענין חטא העגל. ושבירת הלוחות הי' בבחי' ומחה אל מי המרים (בחי' שמי שנכתב בקדושה ימחה כנ"ל) ואם לא נטמאה האשה וגו' ונזרעה זרע אלו ישראל הכשרים שזרעם נכנסו לארץ וכו' עי"ש:
שבת הוא בחי' אחת עם הצדיק כנ"ל כ"פ והוא בחי' צדיק הגנוז כמארז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואמרו מתן שכרה לא עבידא לאגלויי כי שבת הוא שמא דקוב"ה והוא בבחי' זה שמי לעלם כתיב כשדרז"ל. וע"כ ארז"ל ששבת ניתן בצנעא. והוא לטובת העולם כי עי"ז נתעלמין ונתבטלין הספרים של חקירות וכפירות ר"ל שהם ההיפוך מקדושת שבת. כי שבת הוא שמא דקוב"ה. ושם ה' דא ספר כי כל הג' בחי' שבת המבואר בזוהר יתרו ד' צב והם שבת עילאה ושבת דיומא ושבת דלילא שהם בחי' בינה תפארת מלכות כולם נקראים ספר כמבואר בזוה"ק ועיין בזוהר תרומה על פסוק השמים מספרים וכו' מבואר שבשבת קודש מאירין השמות הק' שהם בחי' השלשה ספרים שבהם נברא העולם כמבואר בס' יצירה ועיין בפרדס שער הנתיבות פרק א' ועיין גם בקונטרס זה לעיל על מאמר חדי ר"ש בליקו"א סי' סא שם מובא מענין הכתב והמכתב והלוחות שנבראו בע"ש בין השמשות שזה בחי' ספר. וזה בחי' כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכו' שם עולם אתן לו ודרז"ל זה ספר דניאל שנקרא על שמו. והספרים הנ"ל שהם בחי' הג' שבתות הנ"ל מבואר שם בזוה"ק ואלין אינון כללא ורזא דכל אורייתא תורה נביאים וכתובים.
וע"כ עיקר שלימות קריאת ס"ת הוא בשבת והכל מודים כי בשבת ניתנה תורה והתורה נקראת ספר. גם בשבת מתנוצץ ביותר אור של רוחו של משיח כי עיקר הגאולה תלוי בשמירת שבת קודש. גם משיח הוא בחי' משה ומשה הוא בחי' שבת כמובא בזוה"ק. ומחמת שיש בכ"א מישראל בחי' משיח ע"כ כתיב ויקהל משה את כל עדת בנ"י וציוום על שמירת שבת. ועיין במגלה עמוקות אופן רב שהנעלם של שבת גימטריא אליהו משיח בן דוד. ועיקר הדבר שבו תלוי בחי' משיח הוא שמירה מניאוף שזה בחי' קדושת שבת כמ"ש והשבתי זימה מן הארץ. ושבת נקרא ברית עולם בחי' שמירת הברית וכנ"ל כ"פ.
וזה בחי' ושמרו ב'ני י'שראל א'ת ה'שבת ר"ת ביא"ה ושמרו דייקא כי ענין זה צריך שמירה יתירה כמבואר בליקו"א סי' יא. ורוחו של משיח שורה על אנפי אורייתא היינו על הפנים של תורה. ועיקר הארת פנים של התוה"ק הוא בשבת שהוא בעצמה בחי' כלל התורה ואז ואנפהא נהירין בנהירו עילאה וכו' אורייתא מתעטרא בה בעטרין שלימין. וע"כ אז עיקר הזמן של חידושי תורה כמבואר בזוה"ק. ואז עיקר זמן קדושת הזווג ויחודא תתאה עד שהוא בבחי' איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם היינו השם י"ה שהוא בחי' יחודא עילאה כי שם זה מאיר בשבת קודש כמבואר בכתבים.
והנה זה הזווג הק' ויחודא תתאה של שבת קודש יקר מאוד כמובן בזוה"ק שזה בחי' ובחרו באשר חפצתי ושם מאיר ג"כ הרוה"ק שהוא בחי' רוח אלקים רוחו של משיח כמובא בזוה"ק תרומה דף קלו ובעי לאינון חכימי לומר חד פסוקא וכו' כגון רוח ה' עלי יען משח אותי וכו' בגין דאתעטרן בההוא רוח באתערותא דלהון בחדוה דשימושא וכו' ועיין זוהר ויקהל ד' רג. רד.
והנה רוחו של משיח נעשה רוח קנאה והולך ומקנא בכל מקום שמוצא איזה שמץ ניאוף ח"ו. ועכשיו בקדושת זה הזווג של שבת בא ג"כ הרוח קנאה הנ"ל בשביל חיזוק האהבה והשלום כמובא בפנים.
וע"כ הקפידו רז"ל ביותר על ענין שלום ביתו בשבת קודש בחי' נר שבת עדיף מפני שלום ביתו וכיוצא בזה עוד וכמבואר גם בזוה"ק ובתיקונים ועיין זוהר נשא דף קכד שבמרה נבדקו ישראל ע"י שהשליך שם קדוש אל המים כמו אצל סוטה וכו' וע"כ שבת במרה נצטוו כשארז"ל כי אז דייקא זכו לקדושת שבת שהוא בחי' רוחו של משיח וקדושת הברית כנ"ל. אך אעפי"כ מחמת שזה היחודא תתאה הוא בזה העולם יוכל לפעמים להתקלקל השלום בית ע"י הרוח קנאה הנ"ל ע"כ ההכרח להעלים אור פנימיית קדושת שבת ששם עיקר אורו של מלך המשיח בחי' ועד עתיק יומין מטא.
בכדי לסלק עי"ז הרוח קנאה הנ"ל בכדי שיהיה השלום בית בשלימות וזה בחי' שהנעלם (דייקא) של שבת גימטריא אליהו משיח בן דוד נמצא שמעלימין בחי' אורו של משיח שמאיר בשלימות על ידי קדושת שבת וזה בשביל לסלק הרוח קנאה הנ"ל ולהטיל שלום בין הזווג הק' שיחודא תתאה שלהם בקדושה גדולה בפרט בשבת קודש שזה בחי' מה שגם הצדיקים הגדולים שהם בחי' שבת מעלימין ספריהם הק' בשביל הנ"ל. ואז לומדין קל וחומר מזה למעלה ומה שמי שנכתב בקדושה וכו' ספרי מינין שמטילין שנאה ותחרות בין ישראל וכו' עאכו"כ שימחו ויאבדו ויעקרו מן העולם וכו' כמבפ"נ.
וע"כ דרז"ל אשר פריו יתן בעתו על זווג של שבת עתו גימטריא אליהו משיח בן דוד. אליהו הוא ג"כ בחי' הרוח קנאה הנ"ל בחי' בקנאו את קנאתי וכן קנא קנאתי לה' וכו' וע"כ במוצאי שבת מזכירין תיכף אליהו הנביא ומשיח בן דוד. ומובא שאליהו יושב וכותב זכיותיהן של ישראל ששמרו את השבת נמצא שנעשה ספר מקדושת שבת. וע"כ מנחת העומר שהוא בחי' מנחת קנאות בדיקו דאשת חיל שהוא ע"י בחי' רוח קנאה הנ"ל נאמר בו ממחרת השבת יניפנו הכהן ור"ל ממחרת הפסח שנקרא ג"כ שבת כי מאיר בו ג"כ בחי' רוחו של משיח בחי' משה שעי"ז היתה הגאולה. וזה וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' עד ממחרת השבת השביעית תספרו וכו'. ספירה דייקא בחי' הספר הנ"ל וכמובא גם בליקוטי הלכות הלכות ערב. וע"כ אחר ספירת העומר זכו לקבלת התורה ששם שורה רוחו של משיח. וע"כ כשנעשה העגל ולא וכו' אלא להתיר להם עריות וכו' כשארז"ל ולא היה אלא מעצת הערב רב שנטו אחר הספרים רעים וטמאים של דרכי הכפירות ר"ל וע"כ שיבר משה את הלוחות בכדי לסלק הרוח קנאה שלא יתקלקל עי"ז השלום שבין ישראל לאביהם שבשמים לגמרי ועיין מ"ר נשא פ' טית. וע"כ ארז"ל שבדקן כסוטה ואז ניצולו הכשרים שבישראל עכ"פ וזכו אח"כ לקבל הלוחות שניות.
וע"כ תיכף אחר שירד עם הלוחות שניות אז ציום על מלאכת המשכן ושמירת שבת לתקן בזה חטא העגל כשארז"ל אפי' עע"ז וכו' מוחלין לו. וזה אפי' עע"ז כדור אנוש דייקא כי בדור אנוש כתיב אז הוחל לקרא בשם ה' כי אז נתרבו הספרים טמאים של כפירות ועי"ז שהם בחי' חילול השם ח"ו שזה בחי' חילול שבת.
וע"כ נסמך לו תיכף זה ספר תולדות אדם בחי' הספרים דקדושה שהם תיקון לזה. ולפעמים דייקא ע"י שנעלמין הספרים הק' עי"ז דייקא נעלמין גם הספרי טמאים הנ"ל.
וזה שדרז"ל על זה ספר תולדות אדם שרצה הקב"ה ליתן הספר תורה לאדם הראשון ולא נתנה לו היינו כנ"ל. וזה גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו שראה כל הדורות וכל הספרים שיתחברו בימיהם וכל הספרים שיתעלמו ויוגנזו. וזה ימים יוצרו ולו אחד בהם ודרז"ל זה שבת כי הכל יתתקן ע"י קדושת שבת כנ"ל.
גם ארז"ל אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. נמצא שע"י זווג של שבת שעי"ז ממשיכין נשמות קדושות לבניו וכו' כמבואר בזוה"ק ע"כ מתנוצץ בזה אורו של משיח.
גם ארז"ל שאמר הקב"ה לשבת כנסת ישראל יהיה בן זוגך נמצא ששבת הוא הזווג של ישראל וכשארז"ל באי כלה וכו' וחילול שבת ח"ו הוא בחי' הפגם של ניאוף ח"ו כמבואר בתיקונים. וכמו שלענין זווג סתם ארז"ל זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו אש אוכלתן היינו האש של הרוח קנאה הנ"ל בבחי' תבער כמו אש קנאתך כמו כן לענין קדושת שבת שעי"ז שכינתא שרייא על רישייהו דישראל כמבואר בתיקונים. וחילול שבת ח"ו הוא בבחי' אש אוכלתן שזה בחי' לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת וכשארז"ל אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת ח"ו וזש"כ (ירמיה יז) והיה אם שמוע תשמעון אלי וכו' ולקדש את יום השבת וכו' ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד שזה בחי' התנוצצות אורו של משיח. ואם לא תשמעון אלי והצתי אש בשעריה היינו בחי' האש של הרוח קנאה הנ"ל.
והנה זה הרוח קנאה הולך ומקנא בכל מקום שיש איזה חילול שבת שזה בחי' מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא וכו' כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת. אך אפי' במקום שאין חילול שבת ח"ו נמצא ג"כ הרוח קנאה הנ"ל והוא בא לשם בשביל אהבה היינו שמזהיר ומעורר ומזכיר לשמור עצמו מכל מיני חילולי שבת בשביל שיהיה האהבה והיחוד שבין ישראל לקדושת שבת בשלימות.
אך אעפי"כ מחמת שבזה העולם יש לחוש שלא יתקלקל ח"ו השלום והאהבה ע"י זה הרוח קנאה ע"כ הזהירה התורה על פיקוח נפש שדוחה שבת. וע"י שלפעמים מחללין שבת ח"ו בשביל להציל איזה נפש מישראל עי"ז מסלקין בחי' הרוח קנאה ששורה על קדושת שבת ואז השלום בשלימות. שזה בחי' שבת שלום. כי בזה בעצמו רואין גודל האהבה והשלום שיש להשי"ת עם ישראל עד שבשביל ספק הצלת איזה נפש מישראל מצוה לחלל את השבת שהיא שקולה ככל התורה כולה ומזה נגלה לכל שעיקר הרוח קנאה ששורה על קדושת שבת הוא רק בשביל אהבה ושלום כנ"ל.
וזה שדרשו רז"ל (יומא ד' פה) את שבתותי תשמורו יכול לכל תלמוד לומר אך חלק היינו שפיקוח נפש דוחה שבת כי אך הוא לשון מיעוט שהוא בחי' צימצום והעלמת האור של קדושת שבת בשביל פיקוח נפש וכן דרשו שם כי קדש היא לכם היא מסורה בידכם ואין אתם מסורין בידה כי הוא כמו האשה שהיא מסורה ברשות הבעל וכן דרשו שם ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וכו' חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה וכן וחי בהם ולא שימות בהם וכ"ז בכדי לסלק קצת הרוח קנאה שלא יהיה נעשה עי"ז פירוד ומחלוקת ח"ו. רק אדרבא עי"ז אנו יודעין שגם הרוח קנאה לא בא רק בשביל אהבה ושלום וזה בחי' ושמרו בנ"י את השבת שדרז"ל מזה חלל עליו שבת אחת שזה בחי' מה שהצדיקים מעלימין את ספריהם שהם בחי' קדושת שבת שזה בחי' שמי שנכתב בקדושה ימחה וכו' וזה לעשות את השבת לדורותם כי עי"ז דייקא שומרין שבתות הרבה כי לומדין עי"ז ק"ו למעלה עד שכל הספרי מינין וכו' כלין ואובדין ואז יכולין להתקרב אליו ית' ולשמור שבתות הרבה לדורות עולם. גם לעשות את השבת לדורותם מרמז שעי"ז נמשך בחי' הולדת הדורות בחי' ונקתה ונזרעה זרע הנאמר אצל שמי שנכתב בקדושה ימחה. כי בחי' הספר הנ"ל הוא בחי' זה ספר תולדות אדם כמבואר בזוהר בראשית ד' לז המובא בפנים. וע"י הולדת הדורות מאיר ביותר רוחו של משיח שזה בחי' כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי כשדרז"ל וכנ"ל נמצא שע"י ההעלמה עצמה עי"ז בא התגלות משיח. וזה ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש מאחר שאינו זוכה להוליד בנים א"כ אין לו חלק בהמשכת רוחו של משיח. כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכו' ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ובנות שם עולם אתן לו זה ספר וכו' וכנ"ל כי ע"י שמירת שבת יהיה לו חלק בהמשכת רוחו של משיח ע"י שיהיה לו חלק גדול בהספרים הק' שעליהם שורה רוחו של משיח כנ"ל.
וזה אם תשיב משבת רגלך וכו' אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא ששם שורש רוחו של משיח בחי' ועד עתיק יומין מטי וכנ"ל. והרכבתיך על במותי ארץ ודרז"ל שניצול משיעבוד מלכיות היינו שנאבדין ונעקרין ספרי המינין שהם שורש המלכות דסט"א בחי' והמלכות תהפך למינות שזה בחי' וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ. והאכלתיך נחלת יעקב אביך זה בחי' השמירה מניאוף בשלימות כשדרז"ל על יעקב חבל נחלתו לפי שהיו זרעו דומה לחבל וכו' שכולם שומרים עצמן מן הניאוף וכו' (מ"ר נשא פ' טית) גם כי כל הספרים הק' המיוסדים על יסוד אמונתינו הק' (שהם היפוך ספרי המינים ימ"ש) הם בחי' נחלת יעקב כ"ש (ירמיה יוד) נבער כל אדם מדעת וכו' כי שקר נסכו ולא רוח בם הבל המה מעשה תיעתועים בעת פקודתם יאבדו. לא באלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו ה' צבאות שמו בחי' הספרים הק' של יסוד אמונתינו הק' שהם בחי' שם ה' כנ"ל.
ובענין זה יש לבאר רוב ענין מזמור שי ליום השבת ומובן ממילא.
סי' לג לד-ויחד יתרו צריכין לשמוח מאד מאד בשבת קודש כמבואר בזוה"ק וכנ"ל כ"פ. כי שבת הוא עולם הנשמות ומעין עוה"ב שהוא התכלית שכולו טוב ואפילו תענוגי הגוף שמתענגין בשבת קודש יקרים וקדושים מאוד וע"י עונג שבת ניצולין מדינה של גיהנם ומחיבוט הקבר ג"כ כמובן בילקוט חדש ערך שבת בשם בעל עשרה מאמרות. ועיין בחיי פ' בשלח על פסוק ורמה לא היתה בו ובבעל הטורים שם. ע"כ יכולין לשמוח אז גם עם הגוף. גם ע"י קדושת שבת זוכין להסתכל ולהכלל בשורש הכל שהוא בחי' אחד בחי' איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד וכו' וכנ"ל כ"פ. ושם שורש כל הטובות כולם הן ברוחניות הן בגשמיות וכולם נכללים שם באחדות אחד. וע"כ ע"י קדושת שבת יכולין לשמוח מכל הטובות יחד הן שלו הן של חבירו הן של כל ישראל כולם וע"כ אז השמחה גדולה מאד ומאירה באור גדול מאד מאד כמבפ"נ. וזה בחי' כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידך ארנן שאומרים בכניסת שבת ומבארין ביותר שאפי' הצלחת הרשעים וכו' לא תבלבל את השמחה מאחר שזוכין אז להסתכל על התכלית וסוף כל סוף שאז בודאי יהיה מפלת הרשעים באין תקומה ותוגדל הצלחת הצדיקים ושל כלל ישראל עד אין סוף ולעולמי עד ולנצח נצחים.
שבת הוא בחי' עולם המחשבה וגם הוא בחי' אמונה כנ"ל כ"פ. וע"כ זוכין אז לאמונה שלימה וישרה במחשבה זכה וטהורה בלי שום חקירות ובלבולים כלל.
ועי"ז זוכין לבחי' הארת הרצון שהוא למעלה אפי' מבחי' חכמה שזה בחי' ועתיקא קדישא גלי רצון דילי' הנאמר לענין קדושת שבת. וע"כ זוכין אז ליכסוף להשי"ת באהבה גדולה וברצון גדול ובהשתוקקות נמרץ מאד מה שהוא למעלה מכל בחי' ידיעה וחכמה וכמובן בפנים. וזה בחי' אז תתענג על ה' על ה' דייקא דא עתיקא קדישא היינו כנ"ל. והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחי' עליית המלכות (שהוא בחי' האמונה הק' בשלימות).
וזה ג"כ מעלת קדושת הזווג של שבת. כי יש שבאים עליהם מחשבות של בלבולי אמונה ח"ו מחמת שלא נולדו בקדושה כראוי. ויש שבאים לזה מחמת איזה עבירה וחטא ר"ל אבל בשבת ארז"ל כל המשמר את השבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו וממילא נתבטלין גם הבלבולי אמונה שבאים עי"ז. וכן ע"י קדושת המחשבה וקדושת האמונה שזוכין בשבת כ"א לפי בחינתו עי"ז זווגו בקדושה וזוכה להוליד בנים קדושים ובעלי אמונה בשלימות בלי שום חקירות וחכמות זרות ובלי שום בלבולים כלל. וזהבחי' והאכלתיך נחלת יעקב אביך. כי יעקב זכה שתהיה מטתו שלימה ולהוליד בנים שהיו כולם קדושים ובעלי אמונה בשלימות וכשדרז"ל על השבטים שאמרו ליעקב אבינו שמע ישראל וכו' כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד היינו כנ"ל.
וזה שמובא ששבת אותיות בשת כי מחמת שבימי החול יש איזה אחיזה להחקירות והבלבולים הנ"ל שהם ההיפך מקדושת שבת. ע"כ קודם שנכנסין לקדושת שבת צריכין לשוב בתשובה שלימה ולהתבייש בלב נשבר מאד על עוונותיו שגרמו לו את כל הבלבולים הנ"ל או על שנולד בגשמיות כזה וכמבפ"נ. ואז זוכה אח"כ לקבל קדושת שבת בשלימות וזה בחי' טועמיה חיים זכו היינו בחי' וצדיק באמונתו יחי'. כי כשזוכין לאמונה שלימה אז חיים חיים חזקים וטובים מאד כמבפ"נ.
חושן משפט · הלכות ערב
עִנְיַן עַרְבוּת עַל פִּי הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת, יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן לב, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה: וְהַכְּלָל, כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה'. וְשָׁם רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת וְכוּ' וּבְחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית וְכוּ'. וּבְחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נַעֲשֶֹה רוּחַ קִנְאָה עַל פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ', אַךְ יֵשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁהוּא יָקָר מְאֹד שֶׁתָּלוּי בּוֹ יִחוּדָא עִלָּאָה וְשָׁם הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ בִּשְׁבִיל אַהֲבָה וְכוּ', אַךְ מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּזֶה הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם עַל יְדֵי הָרוּחַ קִנְאָה וְכוּ' וְעַל כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם לְשָֹרְפָם לִפְעָמִים וְכוּ' כְּדֵי לְסַלֵּק הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וּכְשֶׁנִּשְֹרָפִין וְנִתְעַלְּמִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, נִתְעַלֵּם הָרוּחַ קִנְאָה וְלֹא יִתְקַלְקֵל הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁבֵּין הַזּוּג הַכְּשֵׁרִים וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה וְכוּ' וְאָז נוֹשְֹאִין קַל וָחֹמֶר לְמַעְלָה לִשְֹרֹף לִמְחוֹת וּלְאַבֵּד וְלַעֲקֹר וּלְכַלּוֹת וּלְבַטֵּל כָּל סִפְרֵי הַמִּינִין וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁהֵם סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים פִילוֹסוֹפְיָא שֶׁיֹּאבַד וְיִמָּחֶה שְׁמָם וְזִכְרָם מִן הָעוֹלָם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:
כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בַּתּוֹרָה וְעִנְיַן עַרְבוּת שָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁכָּל יִשְֹרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי עִקַּר הָעַרְבוּת צְרִיכִין בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ שִׁנּוּי וּכְפִירָה וְכוּ' וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה צְרִיכִין רַק בְּזֶה הָעוֹלַם הָעֲשִֹיָּה דַּיְקָא וְזֶה הָעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַרְבֵּה, כִּי זֶה הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין, בְּחִינַת 'וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי' וּבָרַגְלִין עִקַּר אֲחִיזָתָם, בִּבְחִינַת 'עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי', כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר וְעַל כֵּן הָאָדָם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, עַל כֵּן צָרִיךְ עַרְבוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְעַל כֵּן לֹא נָתַן ה' יִתְבָּרַךְ אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם כְּשֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְֹרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בָּזֶה. וְעַל כֵּן הָעַרְבוּת בִּבְחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, רַגְלוֹהִי דְּבַר אִינָשׁ אִנּוּן עַרְבִין לֵיהּ. כִּי עִקַּר הָעַרְבוּת הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ שֶׁיִּשְׁנֶה וְיִכְפֹּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רַגְלִין, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַרְחֵק מִן הָעֶרְבוֹנוֹת. כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִן הָעַרְבוּת שֶׁל עִסְקֵי חֹל, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָעַרְבוּת הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁכִיחַ שְׁקָרִים וְהַכְחָשׁוֹת וּכְפִירוֹת וְכַנַּ"ל:
וְהִנֵּה עִקַּר שֹׁרֶשׁ הָעַרְבוּת הוּא עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת כָּל יִשְֹרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, כַּנַּ"ל, אַךְ עִקַּר סְמִיכַת הָעַרְבוּת הוּא עַל הָאֲנָשִׁים הַבְּטוּחִים בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל עָרֵב בְּעַד חֲבֵרוֹ עֲדַיִן אֵין בְּטוּחִים בָּזֶה, כִּי עַרְבָךְ עַרְבָא צָרִיךְ וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים פָּגְמוּ רֹב יִשְֹרָאֵל בְּהַמִּצְווֹת, אַךְ עִקַּר הַבַּטּוּחוֹת וְהַסְּמִיכָה שֶׁל הָעַרְבוּת הוּא עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ וּמַזְהִירִים וּמוֹכִיחִים וְשׁוֹמְרִים אֶת יִשְֹרָאֵל מֵעֲבֵרוֹת וּמַחֲזִירִים אוֹתָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמַצִּילִים אוֹתָם מִכָּל הַצָּרוֹת. וּמִגֹּדֶל הַסַּכָּנָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם וּמִגֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר וְחֵילוֹתָיו גַּם הַצַּדִּיקִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּהָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לְהָשִׁיב כָּל יִשְֹרָאֵל אֶל הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר הָעַרְבוּת שֶׁכָּל יִשְֹרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עֲדַיִן לֹא גָּמְרוּ עִנְיָן זֶה בִּשְׁלֵמוּת וּמֵחֲמַת זֶה עָבַר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעָבַר בַּחֲטָאֵינוּ וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כִּי נֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ פַּעֲמַיִם וְגָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ וְכוּ' וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵינוּ. וְעַל כֵּן אָנוּ כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה עֲדַיִן וְאָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמְרִירוּת הַצָּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל כֵּן כָּל עִקַּר הַסְּמִיכָה שֶׁל הָעַרְבוּת עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב. שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת וְהוּא יִגְמֹר עִמָּנוּ לְטוֹבָה כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְחִילוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, כִּי רַק הוּא יִגְמֹר הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הוּא יָשִׁיב אֶת כָּל יִשְֹרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְיִגְאַל אוֹתָנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָעַרְבוּת וְהַסְּמִיכָה עָלָיו. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עַל גְּדֻלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְשׁוֹן עַרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּיִרְמְיָה ל): "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וְכוּ' כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי וְכוּ'". שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, מִי יְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְקָרָא אֶת הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁל הָעַכּוּ"ם בִּלְשׁוֹן עַרְבוּת, כִּי הֶעָרֵב הוּא מִי שֶׁמַּכְנִיס עַצְמוֹ לְקַיֵּם וְלִגְמֹר הַדָּבָר. וְעַל כֵּן הַמֶּלֶךְ שֶׁמַּנְהִיג חֵילוֹ וּמְדִינָתוֹ וּבוֹ תְּלוּיִים כֻּלָּם נִקְרָא עָרֵב, כִּי הוּא עָרֵב לְעַמּוֹ שֶׁיִּשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִיַּד כָּל אוֹיֵב וְשֹוֹנֵא. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב וְכוּ'". וְעַל כֵּן לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּטֹּל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ אֶת הַמְּלוּכָה עַל כָּל הָעוֹלָם אָז לֹא יִתְעָרֵב שׁוּם אֶחָד לוֹמַר שֶׁיִּסְמְכוּ עָלָיו לַעֲמֹד כְּנֶגֶד מָשִׁיחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ וְכוּ' וְאָז יִגְמֹר מָשִׁיחַ אֶת הָעַרְבוּת בֶּאֱמֶת, כִּי עָלָיו יִסְמְכוּ הַכֹּל וְהוּא יַצִּיל וְיִגְאַל אֶת יִשְֹרָאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְיָשִׁיב אֶת כָּל יִשְֹרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַיְּמוּ כֻּלָּם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קִיּוּם הָעַרְבוּת שֶׁכָּל יִשְֹרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא יִגְמֹר זֶה הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל:
כִּי כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם נִמְלַךְ בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְכוּ'". וְעִנְיַן מַה שֶּׁנִּמְלַךְ ה' יִתְבָּרַךְ עִם הַצַּדִּיקִים הוּא מֵחֲמַת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ צָפָה שֶׁעֲתִידִין בְּנֵי אָדָם לַחֲטֹא וּלְהַרְגִּיז לְפָנָיו אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה בֶּאֱמֶת קִטְרְגוּ הַמַּלְאָכִים עַל בְּרִיאַת הָאָדָם וְאָמְרוּ, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְכוּ', כִּי עָתִיד לַחֲטֹא קַמָּךְ וּלְאַרְגְּזָא קַמָּךְ. וּמֵחֲמַת זֶה נִמְלַךְ וְנִתְיַעֵץ ה' יִתְבָּרַךְ עִם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְנִגְמַר הָעֵצָה בֵּינֵיהֶם לִבְרֹא אֶת הָאָדָם וְכָל הָעוֹלָם הַתָּלוּי בּוֹ, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רָאָה בְּמַעֲשֵֹה הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם יַעַמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן בְּזֶה הָעוֹלָם, אַף גַּם בְּגֹדֶל כֹּחָם יָשִׁיבוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵלָיו וִיתַקְּנוּ כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁיְּקַלְקְלוּ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם וְעִקַּר הַסְּמִיכָה הָיָה עַל נִשְׁמַת מָשִׁיחַ שֶׁקָּדַם לָעוֹלָם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהוּא יִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים וִיתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקְלוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת. נִמְצָא, שֶׁמָּשִׁיחַ הוּא עִקַּר הֶעָרֵב שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר הַדִּין בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּהִלְכוֹת עָרֵב שֶׁמִּי שֶׁמִּתְיַעֵץ עִם אֶחָד אִם לְהַלְווֹת לְאֵיזֶה אָדָם וְהוּא אוֹמֵר לְהַלְווֹת לוֹ, הוּא נַעֲשֶֹה עָרֵב, וְעַל כֵּן מָשִׁיחַ וְכָל הַצַּדִּיקִים הַכְּלוּלִים בּוֹ שֶׁיָּעֲצוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא הָעוֹלָם עַל כֵּן הֵם נַעֲשֹוּ עֲרֵבִים בַּדָּבָר כַּנַּ"ל. וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמְרוּ וִיקַיְּמוּ הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל:
וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, מְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְכוּ'". 'עֲרֹב' דַּיְקָא, כִּי מְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ לִגְמֹר וּלְקַיֵּם הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אוֹמֵר, הֲלֹא אֲנִי נַעֲשֵֹיתִי עָרֵב בְּעַד הַכֹּל כַּנַּ"ל וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בְּעֶזְרִי כִּי אִם אַתָּה לְבַד. וְעַל כֵּן מְבַקֵּשׁ, "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב". 'עֲרֹב' דַּיְקָא וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן מָשִׁיחַ סָבִיל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְֹרָאֵל, כִּי הוּא מֻכְרָח לִסְבֹּל מַרְעִין וְכוּ', מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָֹה עָרֵב בְּעַד כֻּלָּם וְכַנַּ"ל:
וְעַל כֵּן תְּחִלַּת הַזְכָּרַת שֵׁם עַרְבוּת בְּהַתּוֹרָה לֹא נִזְכַּר כִּי אִם אֵצֶל יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן וְכוּ'". כִּי מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה עַד כָּאן לֹא נִזְכַּר שֵׁם עַרְבוּת, כִּי עִקַּר הָעַרְבוּת מַתְחִיל מִיהוּדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְזֶה בְּחִינַת מָה הָעֵרָבוֹן וְכוּ' וַתֹּאמַר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ, זֶה אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַיִּחוּד שֶׁל יְהוּדָה וְתָמָר הָיָה יָקָר מְאֹד, כִּי עַל יָדָם נִמְשַׁךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ כַּיָּדוּעַ וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת מֵאֵת ה' הָיָה כָּל עִנְיָן הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "צָדְקָה מִמֶּנִּי". כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, כִּי כַּוָּנַת תָּמָר הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְגַם יְהוּדָה הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל וְכָל כַּוָּנָתוֹ הָיָה לַשָּׁמַיִם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ, אַךְ תָּמָר הָיְתָה מִתְיָרֵאת מֵעִנְיָן הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת הָרוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בִּיהוּדָה וְהָיְתָה מִתְיָרֵאת פֶּן עַל יְדֵי גֹּדֶל הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ יְקַלְקֵל אַחַר כָּךְ אֶת הַבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כַּאֲשֶׁר הָיָה אַחַר כָּךְ בֶּאֱמֶת שֶׁהָיְתָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, כִּי אָמַר, "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּרֵף". וְזֶה הָיָה מִגֹּדֶל קִנְאָתוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי יְהוּדָה הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁמְּקַנֵּא מְאֹד עַל זֶה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן אָמְרָה שֶׁיִּתֵּן לָהּ לְעֵרָבוֹן חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר בִּנְיָן הַזֶּה כִּי אִם כְּשֶׁיְּסַלֵּק מֵעַצְמוֹ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ קִנְאָה, כְּדֵי שֶׁזֶּה הָרוּחַ קִנְאָה לֹא יְקַלְקֵל בִּנְיָן שֶׁל הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ שֶׁהֵם בְּחִינַת טַלִּית וּתְפִלִּין, כַּמּוּבָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְֹרָאֵל מְקַבְּלִין עַל עַצְמָן בְּכָל יוֹם עַל יְדֵי הַנָּחַת טַלִּית וּתְפִלִּין. כִּי צִיצִית כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וְכוּ'". וְכֵן תְּפִלִּין כְּתִיב בָּהֶם, "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הוּקְשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לִתְפִלִּין וְכָל דִּינֵי כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה לְמֵדִים מִתְּפִלִּין. 'וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ' זֶה בְּחִינַת הַקֻּלְמוֹס שֶׁבּוֹ כּוֹתְבִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר, וּבְגָלוּתָא קַדְמָאָה בְּמַטֶּה דִּילָךְ בָּזַע יַמָּא, בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה בְּקָנֶה דִּילָךְ דְּאִיהוּ קֻלְמוֹס בָּזַע יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא, הַיְנוּ שֶׁבִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁעַתָּה יַעֲלִים וִיסַלֵּק מֵעַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְיִמְסֹר בְּיָדָהּ כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּלֵּק עַל יְדֵי זֶה הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַסְּפָרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיָן הַזֶּה כַּנַּ"ל כַּאֲשֶׁר הָיָה בֶּאֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִצְּלָה:
וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם, חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ הֵם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל סֵפֶר קָדוֹשׁ, כִּי כָּל סֵפֶר הַנִּכְתָּב נִגְמָר עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהֵם, הַקְּלָף וְהַדְּיוֹ וְהַקֻּלְמוֹס וְהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם חֹתָמְךָ וְכוּ', כִּי חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ הֵם בְּחִינַת הַדְּיוֹ וְהַקְּלָף, כִּי פְּתִילֶךָ שֶׁהוּא טַלִּיתְךָ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיצִית, זֶה בְּחִינַת יְרִיעוֹת הַקְּלָף שֶׁל הַסֵּפֶר בִּבְחִינַת עֹטֶה אוֹר כַּשַּלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה , כִּי צִיצִית כָּלוּל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּנַּ"ל, כִּי הֵם בִּבְחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן , בְּחִינַת יְרִיעוֹת הַקְּלָף שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מַלְבּוּשׁ, בְּחִינַת עוֹר וּבָשָֹר תַּלְבִּישֵׁנִי וְכוּ', כִּי כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה בַּצִּיצִית הוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת כֹּחַ כְּמוֹ הַקְּלָף שֶׁבּוֹ נִצְטַיְּרִין כָּל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, אֲבָל בְּהַקְּלָף עַצְמוֹ אֵין בּוֹ שׁוּם צִיּוּר, רַק הוּא כְּלִי לְצַיֵּר בּוֹ כָּל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כֵּן צִיצִית הִוא מִצְוָה שֶׁאֵין בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה רַק כָּל הַמִּצְווֹת נִצְטַיְּרִין בָּהּ, כִּי כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִֹין נִצְטַיְּרִין בְּהַלְּבוּשִׁין כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל (זְכַרְיָה ג): "הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וְכוּ' וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת". וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּצִיצִית, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם וְכוּ' לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִֹיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'". כִּי הֵם בִּבְחִינַת הַקְּלָף שֶׁנַּעֲשֶֹה מֵהֶם סֵפֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר. 'חֹתָמְךָ' זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שְׁחוֹרוֹת, בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַדְּיוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתָם, כִּי הַדְּיוֹ מְצַיֵּר וְחוֹתֵם עַל הַקְּלָף אֶת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְעַל כֵּן בִּתְפִלִּין כְּתוּבִים כַּמָּה פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי עַל יְדֵי הַדְּיוֹ הוּא צִיּוּר שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹתָם. 'וּמַטְּךָ' זֶה הַקֻּלְמוֹס כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא הַמְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת עַל יְדֵי הַדְּיוֹ עַל הַקְּלָף, וְזֶה בְּחִינַת הַלָּשׁוֹן' שֶׁהוּא קֻלְמוֹס הַלֵּב, בְּחִינַת לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. וּכְשֶׁאָדָם מִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית וּתְפִלִּין הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַקְּלָף וְהַדְּיוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּפִיו וּמוֹדִיעַ וּמְגַלֶּה אֱלֹקוּתוֹ בְּפִיו וּבִלְשׁוֹנוֹ אָז הוּא מְצַיֵּר וְחוֹקֵק אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בִּדְיוֹ עַל הַקְּלָף וְאָז דַּיְקָא נִגְמָר וְנִשְׁלָם הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת כְּתִיבַת הַסֵּפֶר תּוֹרָה שֶׁכָּלוּל מֵהַכֹּל, כִּי עִקַּר הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְכֵן כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם, הָעִקָּר הוּא לְהוֹדִיעַ וּלְסַפֵּר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הָאָרֶץ וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא סֵפֶר, לְשׁוֹן סִפּוּר, בְּחִינַת וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ: וְזֶה עִקַּר מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה בְּטַלִּית וּתְפִלִּין כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלַם עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת סֵפֶר הַנַּ"ל שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁעִקַּר הַהִתְגַּלּוּת עַל יְדֵי הַדִּבּוּר בְּחִינַת תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי, בְּחִינַת אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי. וְעַל כֵּן הָעִקָּר הוּא הַדִּבּוּר שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְטַלִּית הַתְּפִלִּין הֵם בִּבְחִינַת כֵּלִים שֶׁעַל יָדָם נִצְטַיֵּר וְנֶחְתָּם וְנֶחְקָק הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת סֵפֶר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קִיּוּם לְהַדִּבּוּר עַל יְדֵי בְּחִינַת סֵפֶר שֶׁהוּא נִכְתָּב לְזִכָּרוֹן לְדוֹרוֹת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם לְמַעַן יֵדְעוּ כֻּלָּם מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו וְכוּ' (וְכֵן מוּבָן בַּכַּוָּנוֹת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת הוּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה וְכוּ'). וְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁכְּלוּלִים בְּכָל סֵפֶר הֵם שְׁלֹשָׁה סְפָרִים הַנִּזְכָּרִים בְּסֵפֶר יְצִירָה שֶׁבָּהֶם נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּמִשְׁנָה א, בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יִתְבָּרַךְ וְכוּ' אֶת עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים בְּסֵפֶר וְסוֹפֵר וְסִפּוּר, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁכָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכֻּלָּם וְעַל כֵּן כָּל בְּחִינָה מֵהֶם נִקְרָא סֵפֶר. וְזֶה בְּסֵפֶר וְסוֹפֵר וְסִפּוּר, כִּי סֵפֶר וְסוֹפֵר זֶה בְּחִינַת הַקְּלָף וְהַדְּיוֹ שֶׁכָּל אֶחָד הוּא עִקַּר הַסֵּפֶר. וְסִפּוּר הוּא בְּחִינַת הַקֻּלְמוֹס הַמְצַיֵּר הַדְּיוֹ עַל הַסֵּפֶר וְהוּא נִקְרָא סִפּוּר, כִּי מִגּוּף הַקֻּלְמוֹס לֹא נִשְׁאָר כְּלוּם בְּהַסֵּפֶר, כִּי אֵין נִשְׁאָר בְּהַסֵּפֶר כִּי אִם הַקְּלָף וְהַדְּיוֹ, וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא בְּשֵׁם סֵפֶר בְּחִינַת סֵפֶר וְסוֹפֵר, אֲבָל מֵהַקֻּלְמוֹס אֵין נִשְׁאָר בּוֹ כְּלוּם בְּהַסֵּפֶר, אֲבָל כָּל עִקַּר הַסֵּפֶר לֹא נַעֲשֶֹה וְנִצְטַיֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי הַקֻּלְמוֹס וְהִיא בִּבְחִינַת סִפּוּר כִּי הַקֻּלְמוֹס הוּא בִּבְחִינַת הַלָּשׁוֹן וְהַדִּבּוּר בְּחִינַת לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר, כִּי עִקַּר הַסִּפּוּר מַה שֶּׁהַסֵּפֶר מְסַפֵּר גְּדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי הַקֻּלְמוֹס שֶׁהוּא הַמְצַיֵּר וְחוֹקֵק הָאוֹתִיּוֹת בִּדְיוֹ עַל הַקְּלָף וְהוּא בְּחִינַת הַלָּשׁוֹן-קֻלְמוֹס הַלֵּב, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּצְטַיֵּר וְנַעֲשָֹה וְנִגְמַר הַסֵּפֶר אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין לוֹמְדִים בּוֹ, אֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת וַהֲרֵי הוּא כְּגֹלֶם, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַסֵּפֶר הוּא כְּשֶׁקּוֹרְאִים וְלוֹמְדִים בּוֹ וְהָעִקָּר הוּא לְלַמֵּד וּלְהַשְׁמִיעַ לָרַבִּים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם כְּדֵי לְהוֹדִיעַ וּלְסַפֵּר כְּבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "שִֹיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו". וְכֵן הַרְבֵּה. וְאָז כְּשֶׁלּוֹמְדִים אֶת הַתּוֹרָה בָּרַבִּים אָז עִקַּר שְׁלֵמוּת הַסֵּפֶר, כִּי חוֹזְרִים וְלוֹקְחִים אוֹתִיּוֹת הַסֵּפֶר בְּדַעְתּוֹ וּמוֹדִיעִים וּמְסַפְּרִים אוֹתָם לְהַשּׁוֹמְעִים וְנֶחְקָקִים בְּלִבָּם עַל יְדֵי הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא קֻלְמוֹס וְנִכְתָּבִים עַל לוּחַ לִבָּם וְחוֹזֵר וְנַעֲשֶֹה בְּחִינַת סֵפֶר שֶׁכָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה סְפָרִים כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְזֶהוּ "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר". וְזֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַסֵּפֶר שֶׁנִּשְׁלָם עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת סֵפֶר וְסוֹפֵר וְסִפּוּר. וְעִקָּר הוּא הַסִּפּוּר לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם נִבְרָא בְּשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה סְפָרִים הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּשְׁנָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ כִּי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם נִבְרָא לִכְבוֹדוֹ, כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת גְּבוּרוֹת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו וּלְסַפֵּר וּלְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ עַל יְדֵי זֶה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא זֶה הַדָּבָר וְעַל כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה סְפָרִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם, סֵפֶר וְסוֹפֵר וְסִפּוּר, כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם נִכְתָּב וְנֶחְקָק גְּדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ בְּהַסֵּפֶר מַמָּשׁ, אַךְ הָעִקָּר תָּלוּי בְּהָאָדָם שֶׁיָּשִֹים לִבּוֹ לְעַיֵּן וּלְהַבִּיט בָּזֶה וּלְסַפֵּר כְּבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁמֵּבִין מִכָּל הַבְּרוּאִים, לְסַפֵּר לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי כֵן גַּם בְּהַסֵּפֶר עִקַּר שְׁלֵמוּת כְּשֶׁלּוֹמְדִים וּמְבִינִים בּוֹ וּמְסַפְּרִים וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ לַאֲחֵרִים כַּנַּ"ל:
וְזֶה שֶׁאָמַר יְהוּדָה, "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וְכוּ' כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר". כִּי יְהוּדָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, הוּא עִקַּר הֶעָרֵב כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמַךְ פָּרָשַׁת יְהוּדָה וְתָמָר לְפָרָשַׁת מְכִירַת יוֹסֵף, כִּי הַשְּׁבָטִים שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף בָּזֶה פָּגְמוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת בְּרִית, כַּיָּדוּעַ , וְהֵם מְכָרוּהוּ לְמִצְרַיִם, עַל כֵּן פָּגְמוּ בַּבְּרִית שֶׁהִכְנִיסוּ הַצַּדִּיק בְּחִינַת בְּרִית, לְמִצְרַיִם וְעַל כֵּן אָז בָּעֵת הַהִיא "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וְכוּ'", שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשַׁךְ וְנוֹלַד מָשִׁיחַ, כִּי אָז נִתְעוֹרֵר רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמְּקַנֵּא עַל פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרָשׁ רַבָּה וַיֵּשֶׁב, שֶׁאָמַר ה' יִתְבָּרַךְ, אַתֶּם עוֹסְקִים לִמְכֹּר אֶת הַצַּדִּיק וַאֲנִי עוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מְכִירַת יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית וְעַל כֵּן עָסַק ה' יִתְבָּרַךְ לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן נִסְמַךְ אַחַר כָּךְ פָּסוּק, "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה" שֶׁשָּׁם מְבֹאָר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק כִּי יוֹסֵף זָכָה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּלְשָׁמְרוֹ הֵיטֵב, וְעַל יְדֵי זֶה זָכָה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין עַל יְדֵי בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְכַנַּ"ל:
וְעַל כֵּן עָרֵב בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת מִשְׁתַּעְבֵּד בְּלֹא קִנְיָן אֲבָל שֶׁלֹא בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּעְבֵּד אֶלָּא בְּקִנְיָן. וְכֵן הֶעָרֵב לְבֵית דִּין מִשְׁתַּעְבֵּד בְּלֹא קִנְיָן, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעַרְבוּת עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הָעַרְבוּת שֶׁל מָשִׁיחַ עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הָעַרְבוּת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת אָז אֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת שֶׁאָז גּוֹמֵל חֶסֶד הַמַּלְוֶה עִם הַלּוֹוֶה וְעַל יְדֵי הַגְּמִילוּת חֶסֶד מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמִּמֶּנּוּ הַמְשָׁכַת כָּל הַחֲסָדִים בִּבְחִינַת וְעֹשֶֹה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ וְכוּ', כִּי אָז כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יִתְקַיֵּם, כִּי אָמַרְתִּי עוֹלַם חֶסֶד יִבָּנֶה וְכוּ' שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵעִנְיַן מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ. עַל כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת מִתְקַיֵּם הָעַרְבוּת בְּלֹא קִנְיָן כַּנַּ"ל, אֲבָל שֶׁלֹא בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת צְרִיכִין קִנְיָן, כִּי קִנְיָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַדָּבָר וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה, הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "תָּבֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה". וּכְתִיב: "וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וְכוּ'", וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל כֵּן הַקִּנְיָן עַל יְדֵי כְּנַף הַבְּגָדִים כִּי הַבְּגָדִים הֵם בִּבְחִינַת מַלְכוּת בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהִוא מַלְכוּת שְׁלֵמָה. וְזֶה, וּפָרַשְֹתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ הַנֶּאֱמָר בְּבֹעַז שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מָשִׁיחַ. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַקִּנְיַן סוּדָר שֶׁהוּא עַל יְדֵי כַּנְפֵי הַבְּגָדִים מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעֵסֶק בֶּאֱמוּנָה וְלֹא יְשַׁנֶה עוֹד אֶחָד מֵהֶם. וְעַל כֵּן עִקַּר קִנְיַן סוּדָר אָנוּ לְמֵדִים מִפָּרָשַׁת בֹּעַז וְרוּת שֶׁמֵּהֶם נוֹלַד מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ לְמֵדִים מִפָּסוּק, "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְֹרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְכוּ'", שֶׁמִּשָּׁם לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קִנְיַן סוּדָר וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַקִּנְיַן סוּדָר שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בְּהָעֵסֶק שֶׁלֹא יִשְׁתַּנֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הֶעָרֵב שֶׁלֹא בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת צָרִיךְ קִנְיָן כִּי אָז אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעַרְבוּת כִּי אִם עַל יְדֵי קִנְיָן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא שֹּרֶשׁ הָעַרְבוּת וְעַל יָדוֹ עִקַּר קִיּוּם הָעַרְבוּת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הֶעָרֵב לְבֵית דִּין מִתְקַיֵּם גַּם כֵּן בְּלֹא קִנְיָן כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיּוֹשְׁבִין בֵּית דִּין שָׁם רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת, כִּי עִקַּר הַמִּשְׁפַּט צֶדֶק עַל יְדֵי בְּחִינַת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הַמִּשְׁפַּט צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְכוּ'". וּכְתִיב, "מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְכוּ' יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם וְכוּ'". כִּי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הִוא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים הַשּׁוֹרָה בֵּין הַדַּיָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹקִים יִשְׁפֹּט וְכוּ'", כִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הִוא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת"-דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, כַּמּוּבָא שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן אֵין בֵּית דִּין פָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה סְפָרִים שֶׁכְּלוּלִים בְּכָל סֵפֶר קָדוֹשׁ שֶׁשָּׁם רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת, כִּי הַדַּיָּנִים צְרִיכִין לְקַשֵּׁר עַצְמָם לְסִפְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ לִפְסֹק דִּין תּוֹרָה. וְעַל כֵּן הֶעָרֵב לְבֵית דִּין אֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן כִּי שָׁם בַּבֵּית דִּין רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שׁוֹרָה כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעַרְבוּת כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כִּי עֹמֶר שְֹעוֹרִים הוּא בְּחִינַת מִנְחַת קְנָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, הַיְנוּ כִּי עַל יְדֵי הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים, בְּחִינַת מִנְחַת קְנָאוֹת, מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מְקַנֵּא עַל תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָעֹמֶר וּסְפִירָה כְּדֵי לְטַהֵר נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם, הַיְנוּ מִזֻּהֲמַת תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, עִקַּר טֻמְאַת מִצְרַיִם, כִּי כָּל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל פְּגַם הַבְּרִית, עַל פְּגַם טִפֵּי קְרִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּיָּדוּעַ. וְעַכְשָׁו עַל יְדֵי הָעֹמֶר וּסְפִירָה אָנוּ צְרִיכִין לְהִטָּהֵר מִזֶּה עַל כֵּן מְבִיאִין עֹמֶר שְֹעוֹרִים מִנְחַת קְנָאוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מְטַהֵר מִטֻּמְאָה זֹאת וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת סְפִירָה לְשׁוֹן סֵפֶר, כִּי אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל יְדֵי הַסְּפִירָה קְדֻשַּׁת הַסֵּפֶר תּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁשָּׁם בְּהַתּוֹרָה שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא הָרוּחַ קִנְאָה, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי סְפִירָה שֶׁסּוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר הוּא בְּחִינַת סֵפֶר, שֶׁהוּא לְשׁוֹן סִפּוּר שֶׁמְּסַפֵּר גְּדֻלַּת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר נִפְלְאוֹתָיו וְלֹא נִשְׁכָּחֵם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קְדֻשַּׁת כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא לְשׁוֹן סִפּוּר, כִּי הַסֵּפֶר הוּא לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְכוּ'". וּכְתִיב, "תִּכָּתֵב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן". שֶׁזֶּהוּ עִקַּר כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָֹם בְּיִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם וְכוּ'". כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה הוּא לְגַלּוֹת יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וּקְדֻשָּׁה זֹאת אָנוּ מַמְשִׁיכִין בִּימֵי הַסְּפִירָה, כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח מְאִירִין כָּל הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּאוּ בְּבַת אַחַת בְּלֵיל פֶּסַח, כִּי אָז נִתְגַּלָּה גְּדֻלָּתוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו עַל יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת וּבְמוֹפְתִים נִפְלָאִים וְנִשְֹגָּבִים מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נִרְאָה כָּזֹאת מִימוֹת עוֹלָם וּכְפִי הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת שֶׁהָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בָּרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח הָיָה רָאוּי לָנוּ לִהְיוֹת דָּבוּק בַּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, אַךְ אַחַר כָּךְ תֵּכֶף בְּיוֹם שֵׁנִי מִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, הַיְנוּ שֶׁאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ בְּחִינַת שִׁכְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה עַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁעָשָֹה עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְהֵאִיר עָלֵינוּ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא מְאֹד שֶׁהָיָה רָאוּי לָנוּ לִהְיוֹת דְּבוּקִים בּוֹ תָּמִיד, אֲבָל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה הִמְשִׁיךְ שִׁכְחָה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִי שֶׁאֵינוֹ מֵשִֹים לֵב הֵיטֵב אֶל הָאֱמֶת הוּא יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ הַכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַשִּׁכְחָה עַל יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא תַּאֲוַת נָשִׁים, שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׁכְחָה בְּחִינַת כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים וְכוּ', כִּי שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת סִטְרָא דִּדְכוּרָא, בְּחִינַת זָכָר לְשׁוֹן זִכָּרוֹן, אֲבָל תַּאֲוַת נִאוּף הוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה, כִּי מֵעֹצֶם הַתַּאֲוָה שׁוֹכֵחַ הַכֹּל. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּא מִנְחַת קְנָאוֹת בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁהוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא מְקַנֵּא עַל תַּאֲוָה זֹאת כְּדֵי לְהַגְבִּיר הַזִּכָּרוֹן עַל הַשִּׁכְחָה, הָאֱמֶת עַל הַשֶּׁקֶר, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר בְּכָל עֵת נִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו וְנִזְכֹּר מוֹרָאוֹ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל יְדֵי זֶה עַל הַתַּאֲוָה, כִּי הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה רוֹצֶה לְהַעֲלִים הָאֱמֶת, כִּי מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה שׁוֹכֵחַ הָאֱמֶת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ מֵעֹצֶם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא וְאוֹתוֹתָיו אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, אֲבָל עַל יְדֵי כֹּחַ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ קִנְאָה, מִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת עַל הַתַּאֲוָה, כִּי זֶהוּ כֹּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ עֹמֶק הַגָּלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל וּלְהָאִיר בּוֹ הָאֱמֶת שֶׁיִּזְכֹּר אֶת ה' וְעִזּוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָֹה עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר הָאֱמֶת עַל הַתַּאֲוָה עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת וִירַחֲמֵהוּ: וְזֶה בְּחִינַת סְפִירָה שֶׁסּוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, כִּי עִקַּר הַשִּׁכְחָה הוּא עַל יְדֵי רִבּוּי הַיָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַכֹּל נִשְׁכָּח". וְעַל כֵּן הִזְהִיר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם". וְעַל כֵּן תֵּכֶף שֶׁמְּבִיאִין הָעֹמֶר, שֶׁהוּא מִנְחַת קְנָאוֹת, בְּמָחֳרַת הַפֶּסַח, אֲזַי מַתְחִילִין לִסְפֹּר הַיָּמִים כְּדֵי לִשְׁמֹר כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁיִּהְיֶה מְקֻשָּׁר אֶל הָעֹמֶר, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר וְלֹא נִשְׁכַּח אֶת הָרְשִׁימָה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁרָאִינוּ בּוֹ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַיִן בְּעַיִן וְעַל כֵּן נִקְרָא סְפִירָה לְשׁוֹן סֵפֶר שֶׁהוּא לְזִכָּרוֹן לְסַפֵּר גְּדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת סְפִירָה כְּדֵי לְקַשְּׁרָם כֻּלָּם אֶל הָעֹמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח גְּבוּרוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו כַּנַּ"ל עַל יְדֵי רִבּוּי הַיָּמִים, חַס וְשָׁלוֹם, רַק, אַדְּרַבָּא, כָּל יוֹם וָיוֹם יוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בִּבְחִינַת יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְכוּ'. בְּחִינַת יָמִים יְדַבֵּרוּ. וְהַכֹּל זוֹכִין עַל יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁמְּטַהֵר מִזֻּהֲמַת נִאוּף שֶׁמִּשָּׁם הַשִּׁכְחָה, וּמְבַטֵּל כָּל הַמִּינוּת וְהָאֶפִּיקוֹרְסִית מִן הָעוֹלָם, כִּי הוּא מַזְכִּיר אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד גְּדֻלָּתוֹ וֶאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל: בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי תּוֹרָה תַּבְלִין. 'תַּבְלִין' דַּיְקָא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁשּׁוֹרָה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, כַּמּוּבָא כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהוּא הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁמְּבַטֵּל תַּאֲוָה זֹאת שֶׁהִיא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: הֲלָכָה ה בְּהִלְכוֹת גְּבִיּוֹת חוֹב הֲלָכָה ה אוֹת כג:
משלי י״ח:י׳: מִגְדַּל־עֹז שֵׁם יְהֹוָה בּֽוֹ־יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּֽב׃
איכה ד׳:כ׳: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְהֹוָה נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִֽחְיֶה בַגּוֹיִֽם׃
בראשית א׳:ב׳-ג׳: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּֽיִם׃ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃
במדבר ה׳:י״ד: וְעָבַר עָלָיו רֽוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ־עָבַר עָלָיו רֽוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָֽאָה׃
דברים כ״ד:א׳: כִּֽי־יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם־לֹא תִמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתֽוֹ׃
זוהר ויחי רמ.: כְתִיב)(בראשית א ַוְרּוח אֱֹלהִים מְרַחֶּפֶּת עַל פְנֵי הַמָיִם, דָא רּוחָא דְמַלְכָא מְשִיחָא, ּומִן יֹומָא .דְאִתְבְרֵי עַלְמָא, אַסְחֵי לְבּושֵיּה בְחַמְרָא עִלָאָה דָבָר אַחֵר כִבֵס בַיַיִן לְבֻשֹו- כְמ ֹו הַיַיִן הַזֶּה, מַרְאֶּה שִמְחָה, וְכֻלֹו דִין ][לעמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות . כְָך גַם מֶּלְֶּך הַמָשִיחַ, יַרְאֶּה שִמְחָה לְיִשְרָאֵל, וְכֻלֹו דִין לָעַמִים עֹובְדֵי עֲבֹודַת כֹוכָבִים ּומַזָלֹות. כָתּוב (בראשית )א וְרּוחַ אֱֹלהִים מְרַחֶּפֶּת עַל פְנֵי הַמָיִם, זֹו רּוחֹו שֶּל מֶּלְֶּך הַמָשִיחַ, ּומִיֹום .שֶּנִבְרָא הָעֹולָם הּוא רֹוחֵץ לְבּושֹו בַיַיִן הָעֶּלְיֹון ְחָמֵי מַה כְתִיב בַתְרֵיּה, חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָיִן ּולְבֶּן שִנַיִם מֵחָלָב, דָא חַמ רָא ,עִלָאָה)(ס''א…