תורה ס״ו — הצדיק הוא מכרח לעשות

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

8 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תנינא

ס״ו

הצדיק הוא מכרח לעשות

הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל…

🕮 סדר הזמנים: הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר בֵּין יוֹם־כִּפּוּר לְסֻכּוֹת תק"ע. וּבָעֵת הַזֹּאת נֶאֱמַר גַּם־כֵּן

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.סיפור התגלות המאמרעמ׳ 3–4
  2. 2.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 5–8
  3. 3.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 9
  4. 4.פרפראות לחכמהעמ׳ 10
  5. 5.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 11
  6. 6.נזכר בכתבי ברסלבעמ׳ 12–17
  7. 7.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 18–19
  8. 8.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 20

סך הכול כ־20 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

סיפור התגלות המאמר

וְתֵכֶף אַחַר סֻכּוֹת נִסְתַּלֵּק הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב לֵוִי יִצְחָק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אַב-בֵּית-דִּין דִּקְהִלַּת-קדֶשׁ בַּארְדִיטְשׁוֹב וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, בְּקַיִץ תקס"ט נָסַע הָרַב הַצַּדִּיק הַנַּ"ל מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב עַל הַמְּדִינָה, וְהִרְחִיק נְדד לִמְדִינַת וָלִיחַאי שֶׁקּוֹרִין מָאלְדָאבְיֶע מַה שֶּׁלּא הָיָה דַּרְכּוֹ לִנְסֹעַ לְשָׁם וְסִפְּרוּ זאת לִפְנֵי רַבֵּנוּ בַּקַּיִץ הַנַּ"ל וְהָיָה קְצָת לְפֶלֶא נְסִיעָתוֹ זאת, בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו שָׁאַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל הַבַּעַל מַגִּיהַּ רַבִּי יַעֲקב הֵיכָן הוּא וְאָמַר שֶׁרוֹצֶה לִבְדּק תְּפִלָּיו וְהֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּוָּנָה בָּזֶה וְאַחַר כָּךְ בָּא רַבִּי יַעֲקב בַּעַל הַמַּגִּיהַּ הַנַּ"ל וּבָדַק תְּפִלָּיו וְהָיוּ כְּשֵׁרִים וְיָפִים מְאד מְאד, כִּי הָיוּ מִכְּתִיבַת יַד הַסּוֹפֵר הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲשֶׁר כְּתָב שֶׁלּוֹ מִתְקַיֵּם בְּיוֹתֵר וְנִרְאֶה כְּחָדָשׁ מַמָּשׁ כַּמְפֻרְסָם אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זֶה הָעִנְיָן שֶׁסִּפְּרוּ אֶתְמוֹל שֶׁהָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב נָסַע לְמָאלְדָאבְיֶע עָבַר עָלַי בְּדַעְתִּי בְּכָל הַלַּיְלָה הַזּאת וּמֵחֲמַת זֶה בָּדַקְתִּי הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי וְאָמַר עַל זֶה עִנְיָן נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד כְּדַרְכּוֹ וּמִתּוֹךְ כְּלַל דְּבָרָיו הָאֵלּוּ נִשְׁמַע שֶׁקּוֹרֵא לְהָרַב הַנַּ"ל פְּאֵר יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁלּא הָיוּ הָאֶתְרוֹגִים וּכְבָר הָיָה הָרַב הַנַּ"ל בְּבֵיתוֹ וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאוּ אֶתְרוֹגִים אָמַר שֶׁהָיָה בָּטוּחַ עַל הָרַב הַנַּ"ל שֶׁהוּא פְּאֵר הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל וּבֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַרְבֵּה מֵאֶתְרוֹגִים וְהָיָה מְצַפֶּה וּמְחַכֶּה מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה נִסִּים שֶׁיָּבִיאוּ אֶתְרוֹגִים וְעָשָׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעָשָׂה(שִׂיחוֹת הָרַ"ן פ"ז) מֵעִנְיַן אֶתְרוֹג שֶׁכְּפִי הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁלָּנוּ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה, מֵעִנְיַן וְהִנֵּה נַעַר בּכֶה וַתַּחְמל עָלָיו וְכוּ' כַּנִּדְפָּס אֵצֶל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַיֵּן שָׁם גַּם אָמַר אָז, בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים-לְסֻכּוֹת, הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כַּנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ס"ו, וּמְבאָר שָׁם הָעִנְיָן מַה שֶּׁקּוֹרִין מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה' עַיֵּן שָׁם

ימי מוהרנ״ת · אות 40

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. הצדיק מוכרח לעשות תשובה בעד ישראל — משל הסוס המשוגע; כל הארבעה יסודות נמשכים מהצדיק יסוד עולם

הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹצֵא אֶחָד חוּץ לַשּׁוּרָה וּפוֹרֵק עֹל, אֲזַי הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילוֹ.

עַל־פִּי מָשָׁל, שֶׁפַּעַם אֶחָד נָסְעוּ שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם עִם סוּס מְבֹהָל וּמְשֻׁגָּע, וְנָשָׂא אוֹתָם הַסּוּס וְהִשְׁלִיכָם מִן הָעֲגָלָה. וְעָמַד אֶחָד וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּס בְּאֶגְרוֹף, וְהִכָּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה. וְשָׂחַק מִמֶּנּוּ הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא אַתָּה מַכֶּה אֶת יָדְךָ, וּמַה תּוֹעִיל לְהַסּוּס הַכָּאָה זוֹ, רַק אַתָּה צָרִיךְ לִקַּח רְצוּעָה, שֶׁמַּכִּין בָּהּ הַסּוּסִים, לְהַכּוֹת אוֹתוֹ. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן, וְלָקַח רְצוּעָה וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּס. וְעָמַד הַסּוּס וְרָץ בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה, וּבָרַח וְנָשָׂא אוֹתָם וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם לְתוֹךְ רֶפֶשׁ וָטִיט, וְהַסּוּס בָּרַח לוֹ לְהַלָּן. נִמְצָא, שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ עֵצָה טוֹבָה. וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁיִּקַּח חֶבֶל יָפֶה, וְיִקְשֹׁר אֶת הַסּוּס לְאֵיזֶה אִילָן, וְיַכֶּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה, וּבָזֶה יְלַמְּדוֹ לְהֵיטִיב. וְעָשָׂה כָּךְ, וְהִכָּה הַסּוּס הַרְבֵּה וְנִתְיַגַּע. וְרָאָה שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ עֵצָה טוֹבָה, כִּי אֵינוֹ כְּדַאי הַסּוּס כֻּלּוֹ בְּעַד הַיְגִיעָה וְהַקֹּצֶר־רוּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, וְאֵין תַּקָּנָה לְסוּס כָּזֶה רַק לִירוֹת אוֹתוֹ עַל־יְדֵי קְנֵי־שְׂרֵפָה, וְזֶה צַר לוֹ.

כָּךְ כְּשֶׁאֶחָד יוֹצֵא לַחוּץ, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה – אֵין יְכוֹלִין לִמְצֹא עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ אוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר, אַךְ כָּל הָעֳנָשִׁים הֵם נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר (ישעיה סג), כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹ צַר כִּבְיָכוֹל;

כְּמוֹ־כֵן אֵצֶל הַצַּדִּיק גַם־כֵּן, כִּי גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב (משלי יז), כִּי הָעֹנֶשׁ שֶׁמַּעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, הוּא נוֹגֵעַ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי הָאָדָם נִתְהַוָּה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (משלי י): צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם;

שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב׳:י׳): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד – הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה רָאשִׁים כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק, וְעַל־כֵּן אִם הוּא מַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, נוֹגֵעַ אֶת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן: גַּם עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב כַּנַּ"ל:

ב. ראיית פני הצדיק — שיסתכל בעצמו על כל המידות; ושמו של ה' משותף בשמנו (שם ה' שלמחרת יום הכיפורים)

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ הַבַּעֲלֵי־מוּסָר, שֶׁכְּשֶׁבָּאִים לַצַּדִּיק וְרוֹאִים אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל׳:כ׳): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, רָאוּי שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַצַּדִּיק, שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק.

כִּי כָל הַמִּדּוֹת נִמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל, כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיַרְגִּישׁ עַל־יְדֵי־זֶה אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת, שֶׁבָּאִין מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט כַּנַּ"ל:

וְזֶה: וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר, שֶׁהֵם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹאִין אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, עַל־יְדֵי־זֶה רוֹאִין בְּעַצְמוֹ אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת, שֶׁבָּאִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל:

ג

וְזֶה שֶׁקּוֹרִין הָעוֹלָם אֶת מָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים "שֵׁם ה'", כִּי אַחַר יוֹם־הַכִּפּוּרִים, אָז נִתְגַּלָּה בְּחִינַת שֵׁם ה'. וְזֶה שֶׁנִּצְטַוּוּ תֵּכֶף לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים עַל שַׁבָּת, כִּי לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל וְהִזְהִירָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וַאֲזַי הִקְהִילָם מֹשֶׁה וְהִזְהִירָם עַל שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁמְּלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן דּוֹחָה שַׁבָּת (כמובא בפירש"י פ' ויקהל). נִמְצָא שֶׁתֵּכֶף לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים הֻזְהֲרוּ עַל שַׁבָּת, וְשַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא (זוהר יתרו דף פח:). כִּי אָז, אַחַר יוֹם־הַכִּפּוּרִים, נִתְגַּלָּה בְּחִינַת שֵׁם ה'.

כִּי כְּשֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת אֶחָד, עוֹקְרִין אוֹתוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ שְׁאָר עֳנָשִׁים נִקְרָאִים בְּחִינַת מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד׳:י״ט): כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְּשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז ה.), שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲנִיִּים; וְהַשֵּׁם הוּא הַחִיּוּת, בִּבְחִינַת (בראשית ב׳:י״ט): נֶפֶשׁ חַיָה הוּא שְׁמוֹ; וּשְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כִּבְיָכוֹל (ירושלמי תענית פ"ב, ובפירש"י יהושע ז, ירמיהו ד׳:י״ד, ובילקוט יהושע ז). וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל אֵיזֶה עֹנֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, נוֹגֵעַ אֶת עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי עִקָּר הָעֹנֶשׁ נוֹגֵעַ בְּהַחִיּוּת שֶׁהוּא הַשֵּׁם, וּשְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה: וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא (שמות ל״ב:ל״ג), וְהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ וְכוּ' (שם) – בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה, שֶׁיַּעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַמְּשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, נִמְצָא כְּשֶׁיַּעֲנִישׁ אוֹתָם, נוֹגֵעַ אֶת עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): הוּא אֵינוֹ שָׂשׂ וְכוּ', כִּי נוֹגֵעַ בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ"ל.

נִמְצָא כְּשֶׁנִּתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים וְאָמַר: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, אֲזַי, כִּבְיָכוֹל, נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ תֵּכֶף אַחַר יוֹם־הַכִּפּוּרִים עַל שַׁבָּת כַּנַּ"ל, כִּי שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן קוֹרִין מָחֲרַת יוֹם־הַכִּיפּוּרִים "שֵׁם ה'", כִּי אַחַר הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, נִגְדָּל שֵׁם ה', כַּנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. אהַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהֵם נוֹגְעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר כְּמוֹ כֵן נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק גַּם כֵּן. כִּי כָּל הָאַרְבַּעה יְסוֹדוֹת שֶׁנִּתְהַוֶּה מֵהֶם הָאָדָם נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק בְּחִינַת ''וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם''. וְעַל כֵּן ''גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב'' כִּי כְּשֶׁהוּא מַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד נוֹגֵעַ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. וְעַל כֵּן כָּל הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר תְּשׁוּבָתָם בְּנָקֵל יוֹתֵר. כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בַּעֲדָם:
  2. בכָּל הַמִּדּוֹת נִמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם אֶת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת רָאוּי לוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיַרְגִּישׁ עַל-יְדֵי-זֶה אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאִין מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט. וְרָאוּי לוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עֲלֵיהֶם:
  3. גמַה שֶּׁקּוֹרִין אֶת מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה'. כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים עַל הַחֲטָאִים נוֹגְעִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹלֵחַ לְיִשְׂרָאֵל עֲווֹנוֹתֵיהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֳנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת. עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן קוֹרִין הַיּוֹם שֶׁאַחַר יוֹם-הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה' כִּי עַל-יְדֵי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים נִגְדָּל שֵׁם הַשֵּׁם:

פרפראות לחכמה

אות א

הצדיק מוכרח לעשות תשובה וכו'

שם, שהצדיק הוא בחינת יסוד הפשוט שממנו נמשכין כל הד' יסודות בבחינת (בראשית ב) ונהר יוצא מעדן וכו' עיין זוהר בראשית כ"ז, אי זכה לנטרא לה איהו יהא רישא על ד' יסודין ואתעביד נהר דאתשקיין על ידיה ולא על ידא אחרא ואשתמודעין ביה דאיהו רבון ושליט עלייהו וכו' עיין שם עוד:

אות ב

שם, ביקש משה שיעשה למען שמו הגדול וכו' עיין מדרש רבה כי תשא פרשה מ"ד אשר נשבעת להם בך בעבור קדושת שמך עשה וכו' ועיין ברכות ל"ב ועיין יהושע ז' ומה תעשה לשמך הגדול ופירש"י המשותף בשמנו, וכן הוא בליקוטי שם בשם הירושלמי עיין שם וכן בירמיהו י"ד אם עווננו ענו בנו ה' עשה למען שמך פירש"י ומדרש אגדה שמך המשותף בשמנו ועיין מדרש רבה קהלת בפסוק (קהלת ד) ושבח אני את המתים מבואר גם כן כיון שאמר משה (שמות ל"ב) אשר נשבעת להם בך למען שמך, באותה שעה נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן ס"ו ס"ז-בראשית לעיני כל ישראל

מבואר לעיל כמ"פ כי א"י בפרט ציון וירושלים הם בחינת הצדיק יסוד עולם כמו שכתוב מציון מכלל יופי וגו'. ושם האבן שתיה שמנו הושתת העולם. גם נתבאר לעיל ששם שורש כל הד' יסודות כמ"ש ואגודתו על ארץ יסדה. וכמו שפירש הרב ברטנורא פ"ג דאבות. ושם שורש הד' יסודות שהם תלת גוונין דעינא ובת עין בבחינת עיני ד' אלקיך בה וגו'. והם נמשכין בשרשן מבחינת המוחין כמובן גם בסי' מ'. וע"כ אין חכמה כחכמת א"י ואוירה מחכים ושורש הכל הם הד' אותיות של השם הק'. וע"כ אמרו רז"ל (ב"ב ע"ה.) ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן. צדיקים ומשיח וירושלים. צדיקים. שנאמר כל הנקרא בשמי וגו'. מ שיח. דכתיב וזה שמו אשר יקראו ד' צדקנו. ירושלים. דכתיב ושם העיר מיום ד' שָמה אל תקרי שָמה אלא שְמָה. וכן כתיב כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. ושם עיקר היופי והפאר וכו' של כל העולם כמו שכתוב מציון מכלל יופי וארז"ל עשרה קבין יופי ירדה לעולם תשעה נטלה ירושלים וכו'. וכתיב (ירמי' ל"ג) וסלחתי לכל עונותיהם וגו' והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ וגו' בימים הם תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח וזה אשר יקראו לה ד' צדקנו. וע"כ כל ישראל בפרט היושבים בא"י וירושלים ונכללין בזה היופי וההידור וכו' נפתחין עיניהם ויכולים לראות ולהסתכל היטב על עצמם איך הם אוחזים בכל המדות הנמשכין מהד' יסודות. וגם יכולים לראות ולהסתכל בגדולת השי"ת ולהסתכל בעולם כמובא בפנים. אך עכשיו אחר חורבן הביהמ"ק בפרט ע"י סילוקן של צדיקים שקשה כפלים כחורבן ביהמ"ק כמו שאמרו ז"ל. עי"ז נפגם ונתעלם קדושת א"י שכלולה מכל הנ"ל. וכמובן גם בפנים. ע"כ צריכים להתאבל מאד על חורבן בית המקדש ועל סילוקן של צדיקים ועל גלות ישראל. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. וע"י זה חוזר ונמשך עליו הארץ כל התיקונים הנ"ל וכמובן בפנים:

נזכר בכתבי ברסלב

ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון — ≈ אות א (משוער)

וְתֵכֶף אַחַר סֻכּוֹת נִסְתַּלֵּק הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב לֵוִי יִצְחָק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אַב-בֵּית-דִּין דִּקְהִלַּת-קדֶשׁ בַּארְדִיטְשׁוֹב וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, בְּקַיִץ תקס"ט נָסַע הָרַב הַצַּדִּיק הַנַּ"ל מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב עַל הַמְּדִינָה, וְהִרְחִיק נְדד לִמְדִינַת וָלִיחַאי שֶׁקּוֹרִין מָאלְדָאבְיֶע מַה שֶּׁלּא הָיָה דַּרְכּוֹ לִנְסֹעַ לְשָׁם וְסִפְּרוּ זאת לִפְנֵי רַבֵּנוּ בַּקַּיִץ הַנַּ"ל וְהָיָה קְצָת לְפֶלֶא נְסִיעָתוֹ זאת, בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו שָׁאַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל הַבַּעַל מַגִּיהַּ רַבִּי יַעֲקב הֵיכָן הוּא וְאָמַר שֶׁרוֹצֶה לִבְדּק תְּפִלָּיו וְהֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּוָּנָה בָּזֶה וְאַחַר כָּךְ בָּא רַבִּי יַעֲקב בַּעַל הַמַּגִּיהַּ הַנַּ"ל וּבָדַק תְּפִלָּיו וְהָיוּ כְּשֵׁרִים וְיָפִים מְאד מְאד, כִּי הָיוּ מִכְּתִיבַת יַד הַסּוֹפֵר הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲשֶׁר כְּתָב שֶׁלּוֹ מִתְקַיֵּם בְּיוֹתֵר וְנִרְאֶה כְּחָדָשׁ מַמָּשׁ כַּמְפֻרְסָם אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זֶה הָעִנְיָן שֶׁסִּפְּרוּ אֶתְמוֹל שֶׁהָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב נָסַע לְמָאלְדָאבְיֶע עָבַר עָלַי בְּדַעְתִּי בְּכָל הַלַּיְלָה הַזּאת וּמֵחֲמַת זֶה בָּדַקְתִּי הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי וְאָמַר עַל זֶה עִנְיָן נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד כְּדַרְכּוֹ וּמִתּוֹךְ כְּלַל דְּבָרָיו הָאֵלּוּ נִשְׁמַע שֶׁקּוֹרֵא לְהָרַב הַנַּ"ל פְּאֵר יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁלּא הָיוּ הָאֶתְרוֹגִים וּכְבָר הָיָה הָרַב הַנַּ"ל בְּבֵיתוֹ וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאוּ אֶתְרוֹגִים אָמַר שֶׁהָיָה בָּטוּחַ עַל הָרַב הַנַּ"ל שֶׁהוּא פְּאֵר הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל וּבֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַרְבֵּה מֵאֶתְרוֹגִים וְהָיָה מְצַפֶּה וּמְחַכֶּה מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה נִסִּים שֶׁיָּבִיאוּ אֶתְרוֹגִים וְעָשָׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעָשָׂה(שִׂיחוֹת הָרַ"ן פ"ז) מֵעִנְיַן אֶתְרוֹג שֶׁכְּפִי הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁלָּנוּ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה, מֵעִנְיַן וְהִנֵּה נַעַר בּכֶה וַתַּחְמל עָלָיו וְכוּ' כַּנִּדְפָּס אֵצֶל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַיֵּן שָׁם גַּם אָמַר אָז, בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים-לְסֻכּוֹת, הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כַּנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ס"ו, וּמְבאָר שָׁם הָעִנְיָן מַה שֶּׁקּוֹרִין מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה' עַיֵּן שָׁם

וַאֲנִי לא הָיִיתִי אָז אֶצְלוֹ בֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת כְּשֶׁגִּלָּה עִנְיָנִים אֵלּוּ וְתֵכֶף אַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁהָיָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בָּאתִי אֵלָיו בְּיוֹם אִסְרוּ חַג דְּהַיְנוּ בְּיוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וְתֵכֶף שָׁמַעְתִּי מֵחֲבֵרַי עִנְיָנִים הַנַּ"ל וּכְתַבְתִּים עַל הַסֵּפֶר, וּבַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו דְּהַיְנוּ בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לְיוֹם חֲמִישִׁי הֵבֵאתִי לְפָנָיו כְּתִיבַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל כְּדַרְכִּי תָּמִיד לְהַרְאוֹת לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֲנִי כּוֹתֵב מִתּוֹרָתוֹ וְלָקַח הַכְּתָב וְעִיֵּן בּוֹ וְיָשַׁב עָלָיו וְהִבִּיט בּוֹ הֵיטֵב, וְהִכַּרְתִּי בּוֹ אֵיזֶה שִׁנּוּי כִּי יָשַׁב כְּמוֹ טָרוּד בְּצַעַר גָּדוֹל, וְעֵינָיו הָיוּ מְלֵאִים דְּמָעוֹת קְדוֹשִׁים וְלא גִּלָּה כְּלָל דָּבָר מִצַּעֲרוֹ גַּם לא דִּבֵּר עִמִּי רַק יָשַׁב בִּשְׁתִיקָה כַּנַּ"ל

אַחַר כָּךְ בְּלֵיל שַׁבַּת קדֶשׁ שֶׁהוּא פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית נִכְנַס הָרַב דְּפה אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, עָנָה וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּבְרֵי צַחוּת כִּי אָז יָרְדוּ גְּשָׁמִים וּבֵית הָרַב לא הָיָה מְקרֶה הֵיטֵב וּמִן הַסְּתָם יָרְדוּ הַגְּשָׁמִים לְבֵיתוֹ כְּמוֹ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה, וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁבֵּיתוֹ כְּמוֹ סֻכָּה וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין בַּעַל-הַבַּיִת דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין הָרַב מַשְׁגִּיחַ הֵיטֵב כְּמוֹ בַּעַל הַבַּיִת וְכוּ' אַחַר כָּךְ דִּבֵּר עִם הָעוֹלָם עַל הַשֻּׁלְחָן שִׂיחוֹת אֲחֵרִים אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר אֶצְלִי אֵין לָכֶם כְּלוּם כִּי אֵצֶל צַדִּיקִים אֲחֵרִים מַרְגִּישִׁין עַתָּה שֶׁהוּא שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, וְאֶצְלִי אֵין רוֹאִים כְּלוּם עָנִיתִי אֲנִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו, עַתָּה הוּא דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לוֹמַר עַל חִבּוּר הַתְחָלַת הַתּוֹרָה בְּסוֹפָהּ דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר בְּרֵאשִׁית עִם לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צְחוֹק קְצָת גַּם אֲנִי אמַר עַל זֶה, וְתֵכֶף חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר לא אוּכַל, וְחָזַר וְאָמַר אַף עַל פִּי כֵן אמַר, וְחָזַר שׁוּב לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר אֲבָל לא אוּכַל, וְכֵן חָזַר כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָמַר אַף עַל פִּי כֵן אמַר וְשׁוּב חָזַר לַאֲחוֹרָיו אַחַר כָּךְ אָמַר וִיהִי מָה אֲנִי אמַר וְתֵכֶף שָׁאַל בַּמֶּה דִּבַּרְנוּ עַתָּה עָנִיתִי אֲנִי וְאָמַרְתִּי לוֹ אֵיזֶה מֵהַשִּׂיחוֹת שֶׁסִּפַּרְנוּ עִמּוֹ אָז עָנָה וְאָמַר לא לְזֶה הַדִּבּוּר כִּוַּנְתִּי, וְאָמַר בְּעַצְמוֹ הֲלא דִּבַּרְנוּ מִקּדֶם מֵעִנְיַן שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא בַּעַל הַבַּיִת וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְתֵכֶף יָשַׁב בִּשְׁתִיקָה וְנִתְלַהֵב מְאד, וְהִתְחִיל לְהוֹצִיא מִפִּיו גַּחֲלֵי אֵשׁ כִּי כָּל דְּבָרָיו הָיוּ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וְעָנָה וְאָמַר כָּל הַתּוֹרָה עַל בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ס"ז עַיֵּן שָׁם וְשָׁם דִּבֵּר מֵעִנְיַן הַעֲלָמַת הַפְּאֵר מַה שֶּׁנִּתְעַלֵּם הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַפְּאֵר וְהַחֵן שֶׁהוּא הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, וְאָמַר הַתּוֹרָה בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה כְּדַרְכּוֹ וְעֵינָיו הָיוּ מְלֵאִים דְּמָעוֹת וְשׁוּם אָדָם לא יָדַע מַה שֶּׁמְּרֻמָּז בְּתוֹרָתוֹ מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר שַׁבָּת שָׁמַעְנוּ הַשְּׁמוּעָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק הָרַב הַצַּדִּיק מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב וְלא רָצִינוּ לְהַאֲמִין אַחַר כָּךְ בַּלַּיִל הַשַּׁיָּךְ לְיוֹם שֵׁנִי הֵבֵאתִי לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה בְּרֵאשִׁית הַנַּ"ל שֶׁכְּבָר כְּתַבְתִּיהָ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְעִיֵּן וְהִבִּיט בָּהּ הֵיטֵב וְגַם אָז יָשַׁב מִשְׁתּוֹמֵם בְּצַעֲרוֹ וְהֵבַנְתִּי כִּי דָּבָר הוּא וְאַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר הַתּוֹרָה שֶׁלִּי גָּבוֹהַּ מְאד וְהִיא כֻּלָּהּ רוּחַ-הַקּדֶשׁ וִיכוֹלִין לֵידַע מִמֶּנָּה עֲתִידוֹת, מִכָּל-שֶׁכֵּן כְּשֶׁכְּבָר הַדָּבָר נַעֲשָׂה, בְּוַדַּאי יְכוֹלִין לִמְצא הַכּל בְּתוֹךְ תּוֹרָתִי וְכוּ' כַּמְבאָר שִׂיחָה זאת בְּמָקוֹם אַחֵר (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן מ"ה) אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שֵׁנִי נִשְׁמַע עוֹד הַפַּעַם שֶׁהַצַּדִּיק הַנַּ"ל נִסְתַּלֵּק וְהִתְחַלְתִּי לִהְיוֹת נָבוֹךְ בְּדַעְתִּי אוּלַי הוּא אֱמֶת, וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל כִּי יָדַעְתִּי שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִצְטַעֵר מְאד מְאד עַל זֶה בְּלִי שִׁעוּר

בְּתוֹךְ כָּךְ הָלַכְתִּי אָנֶה וָאָנָה וְנִזְכַּרְתִּי הֲלא הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל מְרֻמָּז בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁגִּלָּה בְּלֵיל שַׁבַּת קדֶשׁ כִּי הִזְכִּיר שָׁם מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת וְהַעֲלָמַת הַפְּאֵר וְכוּ' וּכְבָר יָדַעְנוּ אֶצְלוֹ שֶׁהַצַּדִּיק הַנַּ"ל נִקְרָא אֶצְלוֹ פְּאֵר וְגַם דַּיְקָא בַּלַּיְלָה הַזּאת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁמֵּהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לֵידַע עֲתִידוֹת מִכָּל- שֶׁכֵּן שֶׁיְּכוֹלִין לִמְצא בָּהּ מַה שֶּׁכְּבָר נַעֲשָׂה בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל וְתֵכֶף נִתְחַזֵּק בְּדַעְתִּי שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת וְהָלַכְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִם חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי וְתֵכֶף הִקְדִּים עַצְמוֹ וְאָמַר בְּוַדַּאי מְבאָר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בְּלֵיל שַׁבָּת זֶה וְאָז רָאִינוּ נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם אֵיךְ תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כְּלוּלָה מִכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם וְכֵן רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן נִזְהַרְנוּ כֻּלָּנוּ שֶׁלּא לְגַלּוֹת לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּפֶּה בְּפֵרוּשׁ אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁיוֹדֵעַ עַל-פִּי רוּחַ קָדְשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הַדִּבּוּר עוֹשֶׂה רשֶׁם אַחַר כָּךְ בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ בְּפָרָשַׁת נחַ וַעֲדַיִן לא הוֹדִיעוּ לוֹ הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְאָז בְּלֵיל שַׁבַּת קדֶשׁ הַשֵּׁנִי הַנַּ"ל עָנָה וְאָמַר אֵיזֶה סִדְרָא קוֹרִין בְּשַׁבָּת זֶה וְהֵשַׁבְנוּ פָּרָשַׁת נחַ עָנָה וְאָמַר, אַתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה בְּכָל שַׁבָּת וְהִתְחִיל וְאָמַר בְּרֵאשִׁית הוּא הֶסְפֵּד עַל נחַ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בְּסִימָן הַנַּ"ל, וְאָז זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְכָל הָעוֹמְדִים עָלָיו הוֹרִידוּ דְּמָעוֹת מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר יָדְעוּ כֻּלָּם מֵהִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ נִמְשַׁךְ עוֹד אֵיזֶה זְמַן וְלא הוֹדִיעוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ, עַד שֶׁקָּרָא לְאִישׁ אֶחָד וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ מֵהִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְהֵשִׁיב לוֹ הֲלא אָמְרוּ שֶׁעֲדַיִן אֵינְכֶם יוֹדְעִים בָּזֶה וְכָל בְּנֵי הַבַּיִת הִזְהִירוּ אוֹתִי הַרְבֵּה שֶׁלּא לְגַלּוֹת לָכֶם עָנָה וְאָמַר וְכִי לא אֵדַע הֲלא כְּבָר יוֹדְעִין מִזֶּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהֶאֱרִיךְ אָז בְּשִׂיחָה מִגּדֶל הַשֶּׁבֶר הַמַּר שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֵהֶם פְּאֵר הַדּוֹר צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהֵבֵאתִי לְפָנָיו הַתּוֹרָה מֵעִנְיַן מָחָרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנִּקְרָא שֵׁם ה' אָז נִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, כִּי הַתּוֹרָה הַהִיא הִיא מְקֻשֶּׁרֶת וּמְחֻבֶּרֶת עִם הַתּוֹרָה בְּרֵאשִׁית הַסְּמוּכָה אַחֲרָיו, כַּמְבאָר לַמְעַיֵּן שָׁם וְאָז רָאִיתִי וְהֵבַנְתִּי נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם אֵיךְ הַכּל גָּלוּי לְפָנָיו וְהַכּל מְבאָר בְּתוֹרָתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כָּל מַה שֶּׁעָבַר בָּזֶה וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד דְּבָרִים בְּגוֹ כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַהֶסְפֵּד הַנַּ"ל הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה בְּרֵאשִׁית הַנַּ"ל נֶאֱמַר עַל עַצְמוֹ וְכוּ' אַךְ נִסְמַךְ עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל כְּדַרְכּוֹ הַנִּפְלָא בְּכָל הַתּוֹרוֹת שֶׁכּוֹלֵל דְּבָרִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר בְּתוֹרָה אַחַת וְכוּ' אַךְ כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב

ליקוטי מוהר״ן תנינא, תורה 67 אות 2 — ≈ אות א (משוער)

יניו ויכול לראות, והעקר להסתכל על עצמו, וכמבאר לעיל (בסימן סו), שעלידי שמתקרב לצדיק אמתי, שהוא בחינת (משלי י׳:כ״ה): צדיק יסוד עולם, בחינת יס

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

משלי י: כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחׇכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָֽה׃ מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּֽן׃ כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָֽם׃

בראשית ב׳:י׳: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת־הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִֽׁים׃

ישעיהו ל׳:כ׳: וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא־יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ׃

שמות ד׳:י״ט: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי־מֵתוּ כׇּל־הָאֲנָשִׁים הַֽמְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃

בראשית ב׳:י״ט: וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן־הָֽאֲדָמָה כׇּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כׇּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם לִרְאוֹת מַה־יִּקְרָא־לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לוֹ הָֽאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמֽוֹ׃

שמות ל״ב:ל״ג: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָֽטָא־לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִֽי׃

מאמרי חז״ל ומדרש

ע"ז ה.: וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן יָחִיד — מִשּׁוּם דְּלָא מְפַרְסַם חִטְאֵיהּ, אֲבָל צִבּוּר דִּמְפַרְסַם חִטְאַיְהוּ — אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן צִבּוּר — מִשּׁוּם דִּנְפִישִׁי רַחֲמַיְיהוּ, אֲבָל יָחִיד דְּלָא אַלִּימָא זְכוּתֵיהּ — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְהַיְינוּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַאי דִּכְתִיב ״נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל״? נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי שֶׁהֵקִים עוּלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְקַדַּמְתּוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ וּכְבוֹד ה׳ יַאַסְפֶךָ״, וְכׇל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת, מְלַפַּפְתּוֹ וּמוֹלִיכָתוֹ לְיוֹם הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִלָּפְתוּ אׇרְחוֹת דַּרְכָּם וְגוֹ׳״.

מגילה י:: …וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)

מאמרי הזוהר

זוהר יתרו פח:: וְאִלּו שַבָת לֹא אָמַר ְּובְגִינֵי כְַך כְתִיב, בֵינִי ּובֵין בְנֵי יִשְרָאֵל. ּומִשּום דְכָל מְהֵימָנּותָא אִשְת כַח בְשַבָתָא, יַהֲבִין לֵיּה לְבַר נָש נִשְמְתָא אַחֲרָא, נִשְמְתָא עִלָאָה, נִשְמְתָא דְכָל שְלִימּו בָּה, כְדּוגְמָא דְעָלְמָא דְאָתֵי. ּובְגִינֵי כְַך אִקְרֵי שַבָת. מַהּו שַבָת. שְמָא דְקּודְשָא בְרִיְך הּוא. שְמָא דְאִיהּו .שְלִים מִכָל סִטְרֹוי ּומִשּום כְָך כָתּוב בֵינִי ּובֵין בְנֵי יִשְרָאֵל.

דף לרשימות וחידושים