בנה לי חוברת — ליקוטי מוהר״ן תנינא תורה ס״ח

תוכן העניינים

1.סיפור התגלות המאמרעמ׳ 3–4
2.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 5–7
3.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 8
4.פרפראות לחכמהעמ׳ 9
5.ענפי התורה — ליקוטי הלכותעמ׳ 10–14
6.נזכר בכתבי ברסלבעמ׳ 15–16
7.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 17
8.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 18

סך הכול כ־18 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

סיפור התגלות המאמר

(מו) קֹדֶם שֶׁגִּלָּה עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ס"ח. מֵעִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּשְׁאִיר בָּנִים וְתַלְמִידִים וְהוּא שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּסִימָן ז' אָז דִּבֵּר שֶׁהָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלִים שֶׁכָּל אֶחָד עָשָׂה וְתִקֵּן מַה שֶּׁתִּקֵּן וְאַחַר־כָּךְ נִפְסַק. וְכַוָּנָתוֹ לְעִנְיַן הַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירוּ דַּעְתָּם בְּתַלְמִידֵיהֶם וְקֵרְבוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל אַחַר־כָּךְ נִפְסַק הֶאָרָתָם, אֲבָל אָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁלֹּא יֻפְסַק לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ אֲנָשִׁים יַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וְהֵם יַעֲשׂוּ עוֹד אֲנָשִׁים וְכֵן לְעוֹלָם. וְכֵן שָׁמַעְתִּי כְּבָר שֶׁהַמְּקֹרָבִים שֶׁלָּנוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיָּאִירוּ בְּחַבְרֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם. וְכָל אֶחָד מֻכְרָח שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה פְּעֻלָּה וְיָאִיר בַּחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ. כִּי יֵשׁ עֲנָפִים לְהָאִילָן וּמֵאֵלּוּ הָעֲנָפִים יוֹצְאִין עוֹד עֲנָפִים וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְכוּ'. וּכְבָר נִרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן רכט, שו) מַה שֶּׁאָמַר שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד לְעוֹלָם לֹא תִכְבֶּה. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען" [הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ]. וְהַתְחָלַת הַשִּׂיחָה הַנַּ"ל מֵעִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד, הִתְחִיל עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנַס מֵחַדְרוֹ לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי שֶׁסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ הַגָּדוֹל, וְעָמַד אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁיָּצָא מִשָּׁם מֵחַדְרוֹ, וּמָצָא אוֹתָנוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו הַיְנוּ אוֹתִי וַחֲבֵרִי וַחֲתָנוֹ רַבִּי יוֹסְקֶא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם חֲתָנוֹ וְאָמַר לוֹ שָׁמַעְתִּי שֶׁלָּמַדְתָּ הַיּוֹם וְהִתְחִיל לְהוֹכִיחוֹ בְּאַהֲבָה שֶׁיַּחֲזִיק בְּלִמּוּדוֹ, וְאָמַר לוֹ הֲלֹא טוֹב וְיָפֶה כְּשֶׁלּוֹמְדִים תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הוֹלְכִים לַשּׁוּק לִסְחֹר וְכוּ'. וְאַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר הֲלֹא גַּם אָנֹכִי לוֹמֵד גַּם־כֵּן, וְהַלִּמּוּד שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ וְהִתְחִיל לְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ וְעָנָה וְאָמַר אֲנִי יָכוֹל לִלְמֹד אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לַלַּמְדָן הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. וְכֵן לְהֶפֶךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְהַקְּטַנִּים שֶׁקְּרוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה וְכוּ' וְנִכְנַס מִשִּׂיחָה זוֹ לְתוֹךְ שִׂיחָה הַנַּ"ל וְגִלָּה כָּל הָעִנְיָן הַנֶּאֱמָר שָׁם מֵעִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד מַה שֶּׁדָּרֵי מַעְלָה שׁוֹאֲלִים דַּיְקָא אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וּלְהֶפֶךְ דָּרֵי מַטָּה אוֹמְרִים מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב. אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ זֹאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ. אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּא דַּיֵּנוּ. וְכֵן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', כְּעַל כָּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ, מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי:

חיי מוהר״ן · שיחות השייכות לתורות, אות מו

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. עיקר שלמות הצדיק — להיות למעלה ולמטה, להראות לכל אחד את ההיפך

עִקָּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק – שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה וְנִדְמֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ; וְכֵן לְהֵפֶךְ, לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מְאֹד בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁאַדְּרַבָּא, הוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְזֶה הַשְּׁלֵמוּת מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה לְהַצַּדִּיק, וּבְלֹא זֶה אֵינוֹ צַדִּיק כְּלָל, כִּי צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מְאֹד בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה לְגַמְרֵי, שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּךְ לַה' מַמָּשׁ, כִּבְיָכוֹל, וּלְעוֹרְרוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ: ה' עִמְּךָ, וְאַל תִּירָא וְאַל תְּפַחֵד וְאַל תֵּחַת, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִמְּךָ וְאֶצְלְךָ וְקָרוֹב לְךָ מַמָּשׁ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו).

עַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם הָאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁנּוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהוּא בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מַמָּשׁ – גַּם מִשָּׁם יוּכַל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּה' וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מֻנָּח לְמַטָּה לְגַמְרֵי, וְרוֹאֶה שֶׁהוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם, רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הוּא הִתְקָרְבוּת, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק, כִּי מִקֹּדֶם הָיָה מְרֻחָק כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהוּא רָחוֹק, וּמֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הִתְקָרְבוּת, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלָשׁוּב אֶל ה':

ב. בנים ותלמידים שצריך להניח — כדי שיישאר ממוחו למטה בעולם

וְכֵן לְהֵפֶךְ, לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד, צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֶה חָמִית מַה יָּדַעַתְּ וְכוּ'.

וְזֶהוּ שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק, בִּבְחִינוֹת (ד"ה־א כט): כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַצַּדִּיק, כַּיָּדוּעַ, דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, דְּהַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה מַרְאֶה לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה, בִּבְחִינוֹת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינוֹת: מֶה חָמִית מַה יָּדַעַתְּ וְכוּ', כִּי שָׁם לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, שָׁם דַּיְקָא, שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּלְהֵפֶךְ, לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה בָּאָרֶץ מַמָּשׁ, יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ כִּי ה' עִמּוֹ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶהוּ עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת, לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

וְזֶה בְּחִינוֹת בָּנִים וְתַלְמִידִים שֶׁצְּרִיכִין לְהַנִּיחַ בָּעוֹלָם. כִּי לִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ, כִּי הֲלֹא הָעִקָּר – שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְשַׁבֵּר עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִן הַחֹמֶר, וְאִם־כֵּן לָמָּה הוּא חִיּוּב כְּשֶׁהָאָדָם נִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי לְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, שֶׁיַּנִּיחַ אַחֲרָיו בָּנִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, שֶׁיְּמַלְּאוּ מְקוֹמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, הֲלֹא אַדְּרַבָּא, טוֹב לְהִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי לְמַעְלָה.

אַךְ בֶּאֱמֶת, הָעִקָּר הַשְּׁלֵמוּת לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעוֹלָם אֶחָד לְבַד, אֵין זֶה שְׁלֵמוּת, רַק שְׁנֵיהֶם יַחַד, מַעְלָה וּמַטָּה, זֶהוּ עוֹלָם שָׁלֵם. וְעַל־כֵּן מְחֻיָּב הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁגַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, יִהְיֶה לְמַטָּה גַם־כֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מִמֶּנּוּ לְמַטָּה בֵּן אוֹ תַּלְמִיד הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ.

וְעִקָּר הוּא הַמֹּחַ, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר לְמַטָּה מִמֹּחוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב קטז) עַל פָּסוּק: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד, כִּי הַתַּלְמִיד הוּא מִמֹּחַ הָרַב, וְכֵן הַבֵּן נִמְשָׁךְ גַם־כֵּן מִמֹּחַ הָאָב. וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר תַּלְמִיד, כִּי לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים. כִּי אֵצֶל הַתַּלְמִיד הַמֹּחַ מֻפְשָׁט מִגַּשְׁמִיּוּת, אֲבָל אֵצֶל הַבֵּן הַמֹּחַ מְלֻבָּשׁ בְּהַטִּפָּה זַרְעִית, אֲבָל גַּם זֶה צְרִיכִים:

ג

וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בָּנִים וְתַלְמִידִים, וְהַתַּלְמִידִים יָאִירוּ יוֹתֵר לְתַלְמִידִים אַחֲרֵיהֶם, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר, שֶׁגַּם הַתַּלְמִידִים יִפְרוּ וְיִרְבּוּ וְיַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים, וְתַלְמִידֵי תַלְמִידָיו יַעֲשׂוּ יוֹתֵר תַּלְמִידִים, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מֹחוֹ גַּם לְמַטָּה לְעוֹלָם וָעֶד.

וְכֵן הַבָּנִים צְרִיכִים גַם־כֵּן שֶׁיִּשָּׁאֵר זִכְרָם לְדוֹרֵי־דוֹרוֹת, בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְכוּ'. כִּי זֶהוּ עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בִּבְחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ – דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא:

(עַיֵּן כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר "וַיְהִי מִקֵּץ – כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" (בְּסִימָן ז), עַיֵּן שָׁם, כִּי שָׁם מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב.)

קיצור ליקוטי מוהר״ן

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק הוּא שֶׁיּוּכַל לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ. וְכֵן לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ וְגַם מִשָּׁם יוּכַל לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב אֵלָיו כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ז), וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ עַל כָּל פָּנִים רִחוּקוֹ. כִּי מִקֹּדֶם הָיָה מְרֻחָק כָּל-כָּךְ עַד שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהוּא רָחוֹק וּמֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ רִחוּקוֹ זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הוּא הִתְקָרְבוּת. וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ וְלָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם:

פרפראות לחכמה

אות א

עיקר שלימות הצדיק וכו' מאמר זה איך שנאמר נתבאר למעלה במה שביארנו במאמר כי מרחמם ינהגם סימן ז':

ענפי התורה — ליקוטי הלכות

נותן טעם לפגם — אין יאוש בעולם והאיסור הפגום נחשב כעפר

יורה דעה · הלכות נותן טעם לפגם

עִנְיַן נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם שֶׁהִתִּירָה תּוֹרָה: כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סִימָן סח); שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ וּלְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לָאָדָם לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ, עַל כָּל פָּנִים שֶׁהוּא רָחוֹק מֵה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, רָחוֹק מְאֹד מֵה' יִתְבָּרַךְ וְלֹא יֵדַע כְּלָל שֶׁנִּתְרַחֵק. וּמֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד, אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא כָּךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ עַל כָּל פָּנִים הָאֱמֶת, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וְיָכוֹל לָשׁוּב אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וְכָל זֶה שַׁיָּךְ לַמַּאֲמָר וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם (שָׁם סִימָן יז וְכוּ'), עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁהַצַּדִּיק מְחַיֶה דָּרֵי מַעְלָה וְכוּ' וְדָרֵי מַטָּה, כִּי יֵשׁ דָּרֵי מַטָּה וְכוּ' וְהַצַּדִּיק מְחַיֶּה אוֹתָם בִּבְחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר וְכוּ', (עַיֵּן שָׁם): וְזֶה בְּחִינַת נוֹתֵן טַעַם לַפְּגָם שֶׁהִתִּירָה הַתּוֹרָה, כִּי אֲפִלּוּ אִסּוּר גָּמוּר כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל עַד שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם טַעַם וְהוּא פָּגוּם לְגַמְרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱסֹר, כִּי נֶחֱשָׁב כְּעַפְרָא בְּעָלְמָא, כִּי בֶּאֱמֶת בְּהָאִסּוּר, שֶׁהוּא הַקְּלִפָּה, אֵין בּוֹ שׁוּם טַעַם כְּלָל בִּבְחִינַת אִם יֵשׁ טַעַם בְּרִיר חֲלָמוּת, כִּי עִקַּר הַטַּעַם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטּוֹב בִּבְחִינַת טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה', וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַדָּבָר קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה יֵשׁ בּוֹ טַעַם טוֹב בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה טְעָמִים, כִּי הַמָּן הָיָה בְּחִינַת קְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת דַּעַת עֶלְיוֹן בְּחִינַת מֹשֶׁה, כַּמּוּבָא. וּמֵחֲמַת עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ, עַל-כֵּן הָיָה טַעֲמוֹ טוֹב בְּיוֹתֵר וְהָיָה כָּלוּל מִכָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף, וְטַעַם הַמַּאֲכָלִים שֶׁל שַׁבָּת הוּא טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּאֲכָלִים שֶׁל חֹל, מֵחֲמַת גֹּדֶל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי אָז הַמַּאֲכָלִים נִמְשָׁכִין מִקְּדֻשָּׁה גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי מַאֲכָל שֶׁל שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת מָן כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף וְטַעֲמוֹ טוֹב בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, תַּבְלִין אֶחָד יֵשׁ לָנוּ וְשַׁבָּת שְׁמָהּ וְכוּ', כִּי עִקַּר טַעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל שֶׁל שַׁבָּת הוּא מִקְּדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל: אֲבָל בְּמַאַכְלֵי אִסּוּר אֵין בָּהֶם מִצַּד עַצְמָם שׁוּם טַעַם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהֶם טוֹב כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ הַטַּעַם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הוּא רַק מִבְּחִינַת מְעַט הַטּוֹב שֶׁנָּפַל לְשָׁם, כִּי אֲפִלּוּ בְּמַאַכְלֵי אִסּוּר יֵשׁ בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, רַק שֶׁהֵם שָׁם בְּגָלוּת גָּדוֹל וּמַר מְאֹד כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח, כִּי הֵם אֲסוּרִים שָׁם בְּגָלוּת גָּדוֹל וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָצֵאת מִשָּׁם עַד לֶעָתִיד שֶׁיְּקֻיַּם, "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְכוּ' וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ", אֲבָל עַכְשָׁיו הֵם אֲסוּרִים שָׁם בְּגָלוּת גָּדוֹל וְאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַכְשָׁיו, וְעַל-כֵּן הֵם אֲסוּרִים לָנוּ. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא אִסּוּר, מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הֵם אֲסוּרִים שָׁם בַּמַּאֲסָר גָּדוֹל בַּאֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת בַּדְּבָרִים הָאֲסוּרִים הוּא רַק מֵחֲמַת זֶה שֶׁיֵּשׁ שָׁם נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם נֶאֱחָזִין תָּמִיד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵיזֶה קְדֻשָּׁה (כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּכְּתָבִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת). וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָאִסּוּר נִפְגָּם וְהַטַּעַם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ וְנַעֲשֶֹה עַפְרָא בְּעָלְמָא, אֲזַי חוֹזֵר לְהֶתֵּר, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם טַעַם וְהַטּוֹב שֶׁהָיָה בּוֹ בַּגָּלוּת, שֶׁהָיָה הָרַע נֶאֱחַז בּוֹ, נִסְתַּלֵּק בּוֹ וְנַעֲשָֹה עַפְרָא בְּעָלְמָא, עַל-כֵּן חוֹזֵר לְהֶתֵּר, כִּי אֵין לָהֶם אֲחִיזָה, רַק כָּל זְמַן שֶׁהָיָה שָׁם אֵיזֶה מְעַט טוֹב, דְּהַיְנוּ אֵיזֶה נִיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַטַּעַם כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזָתָם, כַּיָּדוּעַ, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחֱלָף טוֹב בְּרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁהָרַע הַגָּמוּר שֶׁהוּא פְּסֹלֶת וְטִנֹּפֶת גָּמוּר, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם טַעַם כְּלָל, כִּי הוּא רַע וָמַר לְגַמְרֵי, יִמָּשֵךְ לְעַצְמוֹ טַעַם טוֹב מִבְּחִינַת נִיצוֹצוֹת פְּגוּמִים שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם בַּגָּלוּת, עַד שֶׁנֶּחֱלָף וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ אֵיזֶה טַעַם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּדָּבָר הָאָסוּר שֶׁהוּא הַקְּלִפָּה, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין לָהּ בְּעַצְמָהּ שׁוּם טַעַם כְּלָל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַטַּעַם הַטּוֹב מִן הָאִסּוּר וְנַעֲשָֹה עַפְרָא בְּעָלְמָא, חָזַר לְהֶתֵּר, כִּי זֶה הוּא עִקַּר הַכְנָעַת הַקְּלִפָּה שֶׁהוּא הָאִסּוּר כְּשֶׁהַטּוֹב נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ. וְאָז אֵין לוֹ מִמַּה לִּנֹּק, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה יְנִיקָה מִן הַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּיָּדוּעַ, אֲבָל כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק הַקְּדֻשָּׁה מִמֶּנּוּ אֲזַי נִכְנָע הַקְּלִפָּה, שֶׁהוּא הָאִסּוּר, וְנִתְבַּטֵּל, כִּי זֶה הוּא מַפָּלָתוֹ וְהַכְנָעָתוֹ כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן שׁוּב אֵין לוֹ כֹּחַ לְהַזִּיק לָנוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ הָאִסּוּר הַפָּגוּם, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ עוֹד, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק וְנִטַּל מִמֶּנּוּ יְנִיקָתוֹ וְחַיּוּתוֹ כַּנַּ"ל, כִּי נַעֲשָֹה עַפְרָא בְּעָלְמָא וְחָזַר לִבְחִינָתוֹ הָאֲמִתִּית, כִּי בְּחִינַת אִסּוּר בְּעֶצֶם, אֵין בּוֹ שׁוּם טַעַם, רַק הוּא עַפְרָא בְּעָלְמָא, וּמֵאַחַר שֶׁנַּעֲשֶֹה עָפָר וְנִתְגַּלֶּה הִתְרַחֲקוּתוֹ מִן הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל הָאִסּוּר לַחֲזֹר לְהֶתֵּר, כִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת יְכוֹלִין לַחֲזֹר לַה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכָל אֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, כִּי עִקַּר הַפְּגָם הוּא עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה הָאָרֶץ תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִּירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, וְזֶה בְּחִינַת עוֹשֶה מַעֲשֵֹה זִמְרִי וּמְבַקֵּשׁ שָֹכָר כְּפִינְחָס, אֲבָל כְּשֶׁמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ וְיוֹדֵעַ גֹּדֶל רִחוּקוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לַחֲזֹר לַה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ הָאִסּוּר כְּשֶׁחוֹזֵר לֶעָפָר, דְּהַיְנוּ נוֹתֵן טַעַם לַפְּגָם, שֶׁהוּא כְּעַפְרָא בְּעָלְמָא, אֲזַי יָכוֹל לַחֲזֹר לַהֶתֵּר כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: וְעַל-כֵּן אַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְקַלֵּל הַנָּחָשׁ, "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ", כִּי הַכְנָעַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהִתְאַחֵד יוֹתֵר בָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַנָּחָשׁ רָצָה שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם, מִן הַטּוֹב שֶׁבְּעֵץ הַדַּעַת, כִּי זֶה עִקַּר תַּאֲוַת וּתְשׁוּקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְאַחֵז בְּהַטּוֹב, חַס וְשָׁלוֹם, וְהָיָה עָנְשָׁהּ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי זֶה לֹא נִתַּן לָהּ וְשֶׁלָּהּ נִטַּל מִמֶּנָּהּ, כִּי נִתְקַלְּלָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ יְנִיקָה מִשּׁוּם טוֹב רַק 'עָפָר תֹּאכַל' וְכוּ'. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה; שֶׁכָּל הַמִּינִין נִטְעָמִין לָהּ טַעַם עָפָר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהּ לִנֹּק מִשּׁוּם טַעַם טוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, רַק כָּל הַמִּינִין נִטְעָמִין לָהּ טַעַם עָפָר, וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵינָהּ יְכוֹלָה לִנֹּק וּלְהִתְאַחֵז בְּשׁוּם טוֹב כְּלָל. וְזֶה הוּא עִקַּר הַכְנָעָתָהּ וּמַפָּלָתָהּ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָאִסּוּר נִתְקַלְקֵל וְנִתְהַפֵּךְ כְּעַפְרָא בְּעָלְמָא שׁוּב אֵין לָהֶם אֲחִיזָה בּוֹ, כִּי הֵם מִשְׁתּוֹקְקִים רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵיזֶה טוֹב כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה, הָאִסּוּר חוֹזֵר לְהֶתֵּר. וְזֶה בְּחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, 'שֹׁכְנֵי עָפָר' דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִי שֶׁנַּעֲשֶֹה שָׁכֵן לֶעָפָר, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁרוֹאֶה שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וּמֵשִֹים עַצְמוֹ כְּעָפָר בְּחִינַת וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, עַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל: ג נִכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים הֲלָכָה ד:

נזכר בכתבי ברסלב

חיי מוהר״ן · שיחות וסיפורים וענינים שהיה אצל כל תורה ומעשה

(מו) קֹדֶם שֶׁגִּלָּה עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ס"ח. מֵעִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּשְׁאִיר בָּנִים וְתַלְמִידִים וְהוּא שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּסִימָן ז' אָז דִּבֵּר שֶׁהָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלִים שֶׁכָּל אֶחָד עָשָׂה וְתִקֵּן מַה שֶּׁתִּקֵּן וְאַחַר־כָּךְ נִפְסַק. וְכַוָּנָתוֹ לְעִנְיַן הַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירוּ דַּעְתָּם בְּתַלְמִידֵיהֶם וְקֵרְבוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל אַחַר־כָּךְ נִפְסַק הֶאָרָתָם, אֲבָל אָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁלֹּא יֻפְסַק לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ אֲנָשִׁים יַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וְהֵם יַעֲשׂוּ עוֹד אֲנָשִׁים וְכֵן לְעוֹלָם. וְכֵן שָׁמַעְתִּי כְּבָר שֶׁהַמְּקֹרָבִים שֶׁלָּנוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיָּאִירוּ בְּחַבְרֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם. וְכָל אֶחָד מֻכְרָח שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה פְּעֻלָּה וְיָאִיר בַּחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ. כִּי יֵשׁ עֲנָפִים לְהָאִילָן וּמֵאֵלּוּ הָעֲנָפִים יוֹצְאִין עוֹד עֲנָפִים וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְכוּ'. וּכְבָר נִרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן רכט, שו) מַה שֶּׁאָמַר שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד לְעוֹלָם לֹא תִכְבֶּה. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען" [הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ]. וְהַתְחָלַת הַשִּׂיחָה הַנַּ"ל מֵעִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד, הִתְחִיל עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנַס מֵחַדְרוֹ לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי שֶׁסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ הַגָּדוֹל, וְעָמַד אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁיָּצָא מִשָּׁם מֵחַדְרוֹ, וּמָצָא אוֹתָנוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו הַיְנוּ אוֹתִי וַחֲבֵרִי וַחֲתָנוֹ רַבִּי יוֹסְקֶא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם חֲתָנוֹ וְאָמַר לוֹ שָׁמַעְתִּי שֶׁלָּמַדְתָּ הַיּוֹם וְהִתְחִיל לְהוֹכִיחוֹ בְּאַהֲבָה שֶׁיַּחֲזִיק בְּלִמּוּדוֹ, וְאָמַר לוֹ הֲלֹא טוֹב וְיָפֶה כְּשֶׁלּוֹמְדִים תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הוֹלְכִים לַשּׁוּק לִסְחֹר וְכוּ'. וְאַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר הֲלֹא גַּם אָנֹכִי לוֹמֵד גַּם־כֵּן, וְהַלִּמּוּד שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ וְהִתְחִיל לְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ וְעָנָה וְאָמַר אֲנִי יָכוֹל לִלְמֹד אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לַלַּמְדָן הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. וְכֵן לְהֶפֶךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְהַקְּטַנִּים שֶׁקְּרוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה וְכוּ' וְנִכְנַס מִשִּׂיחָה זוֹ לְתוֹךְ שִׂיחָה הַנַּ"ל וְגִלָּה כָּל הָעִנְיָן הַנֶּאֱמָר שָׁם מֵעִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד מַה שֶּׁדָּרֵי מַעְלָה שׁוֹאֲלִים דַּיְקָא אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וּלְהֶפֶךְ דָּרֵי מַטָּה אוֹמְרִים מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב. אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ זֹאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ. אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּא דַּיֵּנוּ. וְכֵן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', כְּעַל כָּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ, מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי:

פסוקים ומאמרי חז״ל

מאמרי חז״ל ומדרש

ב"ב קטז: …מִמֹּחוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)

תורה ס״ח — עקר שלמות הצדיק שיוכל

עקר שלמות הצדיק שיוכל