פ״ו

דע שעל ידי שהעולם

ליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ · תנינא · 5 פסקאות · 2 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

קטני אמנה צריכים עבודות קשות — בחינת שעת שמד ובחינת מקצר רוח

דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה, עַל־כֵּן הֵם צְרִיכִים לְתַעֲנִית…

דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה, עַל־כֵּן הֵם צְרִיכִים לְתַעֲנִית, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת. כִּי בְּוַדַּאי יָדוּעַ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו (ע"ז ג),

אַךְ מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִפְעָמִים לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זנהדרין עד:): בִּשְׁעַת שְׁמָד אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין רָאוּי שֶׁיֵּהָרֵג עַל זֶה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהוּא שְׁעַת שְׁמָד, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים וְרוֹצִים דַּיְקָא לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲבִיאוֹ לִכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן הוּא מֻכְרָח לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֲפִלּוּ עַל דָּבָר קַל.

וְהָעֲבוֹדָה־זָרָה וְהַכְּפִירוֹת הֵם בִּבְחִינַת (תהלים קלה): אַף אֵין יֵשׁ רוּחַ בָּהֶם – שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל. וְהַקְּטַנֵּי־אֲמָנָה הֵם בִּבְחִינַת מִקֹּצֶר־רוּחַ, שֶׁהוּא כְּמוֹ מְמֻצָּע, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲרִיךְ רוּחוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּלִקּוּטֵי א סִימָן קנה), וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל, רַק הֵם כְּמוֹ מְמֻצָּע, וְרוּחָם קְצָרָה, בְּחִינַת מִקֹּצֶר־רוּחַ.

ב

מקצר רוח ומעבדה קשה — פגם האמונה גורם לתעניות ולעבודות קשות

וְזֶהוּ: מִקֹּצֶר־רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קֹצֶר־רוּחַ…

וְזֶהוּ (שמות ו׳:ט׳): מִקֹּצֶר־רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה – שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קֹצֶר־רוּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וּלְתַעֲנִיתִים כַּנַּ"ל. כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁעַת הַשְּׁמָד שֶׁהִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה לְגַמְרֵי, צְרִיכִין אֲפִלּוּ לִמְסֹר נַפְשָׁם מַמָּשׁ אֲפִלּוּ עַל דָּבָר קַל, כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁיֵּשׁ קַטְנוּת וּפְגָם בֶּאֱמוּנָה, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל.

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בִּקְטַנֵּי אֱמוּנָה. כִּי יֵשׁ אֲפִלּוּ צַדִּיקִים שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מח:) עַל פָּסוּק: כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת – מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים וְכוּ' [י]:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו
סיפור התגלות המאמרמתי ואיך נאמרה תורה זו

כְּשֶׁאָמַר לִי, עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סִימָן פ"ו) עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת ו): "מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה", שֶׁעַל־יְדֵי קַטְנוּת אֱמוּנָה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, עָמַדְתִּי לְפָנָיו כְּמִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי הָיוּ תְּמֵהִים בְּעִנְיָן זֶה. כִּי נִדְמֶה לִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה קְצָת.

שיחות הר״ן · אות 140

📜 מאמר הפתיחהדע, שעלידי שהעולם הם מקטני אמנה, עלכן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות. כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר, (ע"ז ג)

פסוקים בתורה זו(1) · טקסט מלא
שמות ו׳:ט׳

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָֽׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָֽׁה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ח׳
מאמרי חז״ל ומדרש(2) · 1 מהמקור
ע"ז גלמקור

לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י׳ ·תניינא מ״ד
סוטה מח:לדף המלא

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן מַאֲמִינִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר ״מָה אוֹכַל לְמָחָר״ — אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת״ — מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים שֶׁיִּתְבַּזְבֵּז שׁוּלְחָנָן לֶעָתִיד לָבֹא — קַטְנוּת שֶׁהָיָה בָּהֶן, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָבָא אָמַר: אֵלּוּ קְטַנֵּי בְּנֵי רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל,

פ״ו / קכ״ה