תורה פ״ז — דע שכונת אלול

זמרת הארץ · סימן פ"ז-דע שכונת אלול

עיקר הדרך הנפתח בחודש אלול נמשך מהשני שמות הק' שהם הוי' אהי' במילואם שהם ס"ג וקס"א גימטריא דרך. ואלו השמות הקדושים מאירים בקדושת א"י כנ"ל בסי' פ"ב. וע"כ א"י נקראת ימין כנ"ל כמ"פ. כי ימין במילואו גימט' דרך כמבואר בכונות אלול הנ"ל. וזה בכל הדרך אשר צוה ד' וגו' תלכו למען תחיון וגו' בארץ אשר תירשון. וא"י היא בחי' אמונה ובחי' אשה יראת ד' כנ"ל והיא בחינת תיקון הברית כידוע. וגם כי שם צ ריכים ליזהר ביותר בשמירת הברית כמו שאמרו רז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור. ונאמר בפ' עריות אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים וגו' ותטמא הארץ וגו' ותקיא הארץ את יושביה וגו' עי'שם. וע"כ שם עיקר הזווג דקדושה. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל שהאיש כופה את אשתו ואפי' אשה לאיש לעלות לא"י. וע"כ אמר אברהם לאליעזר השמר לך פן תשיב את בני שמה ד' אלקי השמים וגו' ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו ל'פניך ו'לקחת א'שה ל'בני משם ר"ת אלול. ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת א'חריך וגו'. רימז לו בזה ג"כ כונת אלול כמבואר בפנים. רק את בני לא תשב שמה. כי עיקר הזווגים דקדושה ותיקון הברית הוא בא"י כנ"ל:

יקרא דשבתא · סימן פז-דע שכוונות אלול

בשבת מאיר ביותר הדרך הק' של כוונות אלול שזה בחי' וכבדתו מעשות דרכיך הנאמר בשבת וכמבואר לעיל על מאמר קרא את יהושע סי' ואו בליקו"א ועל מאמר כי תצא סי' פ"ב בליקות"נ. וזה הדרך הוא בחי' תיקון הברית ומסוגל למצוא זווגו של אדם ושיהיה לה רצון אליו וכו' כמבפ"נ. וזה בחי' קדושת שבת בעצמו בחי' כנ"י יהי' בן זוגך. ועל זה מתפללין רצה נא במנוחתינו וכו' והנחילנו באהבה וברצון שבת קדשך וע"כ עיקר זמן הזווג דקדושה בשבת.

יקרא דשבתא · סימן פז-לפי בחי' הימים נוראים

ארז"ל לענין שבת ברכו באור פניו של אדם וכו' כי בשבת זוכין למוחין גדולים כנ"ל כ"פ. וזה בחי' חכמת אדם תאיר פניו ואז זוכין גם לחילוץ עצמות בחי' ועצמותיך יחליץ וכשדרז"ל שעל שם זה אומרים רצה והחליצנו בשבת כי בשבת זוכין לקבל נפש יתרה שזה בעצמו בחי' המוחין הנ"ל בחי' ונשמת שדי תבינם וכנ"ל כ"פ. ותיקון הנפש הוא בחי' תיקון העצמות בחי' ומוח עצמותיו ישוקה וכמבואר בליקו"א במאמר ויבן את הצלע סי' סז. ועיקר שלימות קדושת המוחין של שבת הוא בבחי' המבפ"נ היינו שממשיכין הארת המוחין שבראש אל המוח שבעצמות שזה בחי' המוחין שבואו קצוות. ומשם נמשך הארת המוחין אל בחי' המלכות וזה בחי' הג' שבתות המבואר בזוהר יתרו ד' צב. שבת עילאה ושבת דיומא ושבת דלילא שבת עילאה הוא בחי' המוחין שבראש. ושבת דיומא הוא בחי' המוחין שבואו קצוות. ושבת דלילא הוא בחי' המוחין שבמלכות. וע"כ נקרא שבת מנוחת אהבה ונדבה. וכן ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו כי זה בחי' כי נער ישראל ואהבהו המבפ"נ. היינו כי ישראל אותיות לי ראש בחי' המוחין העליונים השלימים כידוע. ומי שזוכה לקבל המוחין הק' בשלימות ואעפי"כ הוא מסלק את חכמתו ודעתו וממשיך עיקר הארת המוחין שלו לתוך בחי' הואו קצוות שהם כלל המדות טובות כידוע היינו שממשיך עיקר הארת המוחין שלו לתוך תמימות ופשיטות לעבוד את השי"ת בהדרגה ובמדה ולעשות פעולות ומדות טובות שעי"ז ניכר שהוא מקבל עליו עול מלכותו ית' וכמבואר בליקו"א סי' מט וזה בחי' שמשם ממשיך הארת המוחין אל המלכות היינו כנ"ל.

גם המלכות הוא בחי' אמונה כידוע היינו שממשיך עיקר הארת המוחין הק' לתוך בחי' האמונה הק' בבחי' דע את אלקי אביך ועבדיהו וכו' שזה עיקר השלימות כמבואר במ"א עי"ז השי"ת אוהבו מאד בבחי' כי נער ישראל. היינו שאעפ"י שהוא בבחי' ישראל ומשיג מוחין גדולים אעפי"כ הוא עדיין בבחי' נער ועובד את ה' בתמימות ובפשיטות ובאמונה שלימה כנ"ל עי"ז ואוהבו.

וזה בחי' הארת הרצון הק' שמאיר בשבת כנ"ל כ"פ כי זה בחי' ורצונו תמימי דרך (משלי יא) וכשדרז"ל על זה כל מי שהולך בתמימות לפני הקב"ה (היינו בבחי' כי נער ישראל הנ"ל) כאלו עשה כל רצונו שנאמר ורצונו תמימי דרך. גם כי ע"י אמונה שלימה בתמימות ובפשיטות זוכין לקבל הארת הרצון גבוה כזה מה שהוא למעלה כביכול מכל בחי' החכמות והידיעות הק' כנ"ל בסי' לב. וזה שמובא בפרי עץ חיים ששבת עם הנקודות שהן פתח קמץ גימטריא תמימי דרך היינו כנ"ל. כי בשבת זוכין לקבל מוחין קדושים ולהמשיכן לתוך בחי' תמימות שזה בחי' ורצונו תמימי דרך כנ"ל.

וזה בחי' אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא. היינו בחי' המוחין הק' והארת הרצון העליון הנ"ל.

והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין היינו בחי' עליית המלכות הנ"ל. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א בחי' המוחין שבואו קצוות הנ"ל גם אצל יעקב נאמר ויעקב איש תם בחי' תמימות הנ"ל. וזה בחי' יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה היינו בחי' נחלת יעקב הנ"ל. וע"כ כשיצאו ישראל ממצרים וזכו לקבל מוחין גדולים שזה בחי' הארת המוחין של שבת. וע"כ גם פסח נקרא שבת כ"ש ממחרת השבת וכשדרז"ל. ואח"כ נסתלקו המוחין מחמת שלא זכו לקבל אותם ע"י אתעדל"ת כידוע. אך אעפי"כ נשאר רשימה גדולה מהארת המוחין הק' ואז ספרו אח"כ שבע שבתות וכו' היינו שעסקו בזה להמשיך הארת המוחין אל בחי' הואו קצוות ואל בחי' המלכות היינו להמשיך הארת המוחין אל בחי' התמימות דקדושה הנ"ל. וזה וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' שבע שבתות תמימות תהינה שבתות תמימות דייקא כנ"ל.

קריאת התורה — כוונות אלול כתיקון הברית והמשכת רצון התפילה

אורח חיים · הלכות קריאת התורה

עִנְיַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְכוּ': עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סִימָן פז) שֶׁכַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי כַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם וְכוּ' וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא מוֹצֵא זִוּוּגוֹ וְהִיא אֵינָהּ כְּנֶגְדּוֹ וְכוּ' וְסוֹד זֶה מָסַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר בְּעֵת שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ לִמְצֹא הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ, וְ'אִם לֹ'א תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָ'לֶכֶת אַ'חֲרֶיךָ", רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת 'תֹּאבֶה הָאִשָּׁה', כִּי עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו, וַאֲזַי תֹּאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית הִיא נוֹטָה מֵרְצוֹנוֹ וְכוּ' וְעַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, עַל-יְדֵי זֶה תֹּאבֶה הָאִשָּׁה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם עִנְיָן זֶה הֵיטֵב, כִּי הוּא סוֹד עָמֹק וְנִסְתָּר מְאֹד מְאֹד: וְזֶה בְּחִינַת 'וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ', 'לָלֶכֶת' דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת, מְתַקֵּן בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ, בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וַאֲזַי תֹּאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ, 'לָלֶכֶת' דַּיְקָא, כִּי הִיא מְרֻצָּה לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ אַחֲרָיו מֵאַחַר שֶׁכְּבָר תִּקֵּן וְהֵאִיר בָּהּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי זֶה תֹּאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת וְכוּ', 'לָלֶכֶת' דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ , כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאֵצֶל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין תְּפִלָּה לְזִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתִי סְמוּכָה לְמִטָּתִי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', וְעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה תֹּאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת וְכוּ' וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כד) וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת וְכוּ' הַהוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים פה), "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֶׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן תְּמָנֵי סְרִי, עַיֵּן שָׁם) וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי כַּנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת תֹּאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ שֶׁהָאִשָּׁה יִרְאַת ה', שֶׁהִיא רִבְקָה אֵשֶׁת יִצְחָק, נִמְשָׁךְ בָּהּ רָצוֹן עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת". וְזֶה בְּעַצְמוֹ תִּקּוּן הַתְּפִלָּה בְּחִינַת שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, כַּמְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים כַּנַּ"ל שֶׁהָאִשָּׁה יִרְאַת ה', שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, הוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת אַחַר הָאָדָם בְּחִינַת אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל וְכָל זֶה עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּכְמוֹ שֶׁסִּיֵּם שָׁם בַּתִּקּוּנִים, הַהוּא דִּכְתִיב, "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֶׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו" כִּי צָרִיךְ לְהָאִיר בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה כָּרָאוּי בִּבְחִינַת שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי וְכוּ' בִּבְחִינַת וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז מַרְבִּים יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הַתְּפִלָּה עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה תֹּאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל:

כִּי צָרִיךְ לְהָאִיר בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ בְּהַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַתְּפִלָּה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם לִירוּשָׁלַיִם וּלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּלְקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בִּבְחִינַת (מְלָכִים-א ח) וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם 'דֶּרֶךְ' דַּיְקָא, כִּי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וּלְקֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וּמִשָּׁם לַשָּׁמַיִם, וְאַחַר כָּךְ מֵרָקִיעַ לְרָקִיעַ וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד שֶׁתֵּלֵךְ וְתַעֲלֶה לִמְקוֹמָהּ וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהָאִיר בָּהּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ, עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַדֶּרֶךְ מֵאִיר עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה מְאִירָה אֶת הַדֶּרֶךְ, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרֵאת תּוֹרָה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא מוֹרָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יח), "לְהוֹרוֹת לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ וְכוּ'" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט), "דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ וְכוּ' דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶךָ בָּחָרְתִּי וְכוּ'" וּכְתִיב (מִשְׁלֵי ג), "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם" וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹרִין בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַל-יְדֵי זֶה מְאִירִין אֶת הַדֶּרֶךְ בַּיָּם, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הַתְּפִלָּה מְקֻבֶּלֶת בִּבְחִינַת אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה וְכוּ' כִּי הַתּוֹרָה מְאִירָה בְּחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה וְעַל-כֵּן נִתְקַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי שֶׁהֵם הַיָּמִים שֶׁעָלָה וְיָרַד משֶׁה בְּאַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תּוֹסָפוֹת בָּבָא קַמָּא דַּף פב בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ) כִּי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁקִּבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת, שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל, עָשָׂה משֶׁה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, שֶׁהוּא כַּוָּנוֹת אֱלוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פב) וְעַל-כֵּן קוֹרִין בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁעָלָה משֶׁה וְיָרַד, כִּי עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא כְּדֵי לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם כַּנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי נִתְתַּקֵּן בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ בְּלֹא תּוֹרָה שְׁלשָׁה יָמִים וְנִתְיַגְּעוּ וְכוּ', עָמְדוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְתִקְּנוּ שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא קַמָּא פב). כִּי עִקַּר תִּקּוּן קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן בְּחִינַת דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַדֶּרֶךְ הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מוֹרָה דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ו) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךָ וְכוּ' וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ בְּלֹא תּוֹרָה נִתְיַגְּעוּ וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ אָז דַּיְקָא קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה מְתַקְּנִים בְּחִינַת דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בַּיָּמִים שֶׁעָלָה משֶׁה בִּימֵי אֱלוּל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְעָשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ"ל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת אִם שְׁגוּרָה הַתְּפִלָּה בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת בְּחִינַת טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תֹּאבֶה הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא רִבְקָה, לָלֶכֶת וְכוּ', שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְכוּ' כַּנַּ"ל:

כִּי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הֵם בִּבְחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל, בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ הַנַּ"ל כִּי בַּשֵּׁנִי נֶאֱמַר, "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם", בֵּין מַיִם עֶלְיוֹנִים לְמַיִם תַּחְתּוֹנִים וְזֶה בְּחִינַת סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל, בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַנַּ"ל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ 'אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל' הֵם בְּחִינַת יוּ"ד עֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף וְיוּ"ד תַּחְתּוֹנָה שֶׁתַּחַת הָאָלֶף, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֶגוֹל דקס"א וְחִירִיק דס"ג, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת וְכַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר "וַיֹאמֶר ה' אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (בְּסִימָן ו לִקּוּטֵי חֵלֶק א) וּבְמַאֲמַר "כִּי תֵצֵא" (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פב), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְזֶה בְּחִינַת יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סוֹד תְּמוּנַת אָלֶף, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים, כִּי מַיִם עֶלְיוֹנִים הֵם בְּחִינַת יוּ"ד עֶלְיוֹנָה שֶׁעַל גַּג הָאָלֶף, וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים הֵם בְּחִינַת יוּ"ד תַּחְתּוֹנָה שֶׁתַּחַת גַּג הָאָלֶף, וְרָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם הוּא בְּחִינַת הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף כַּיָּדוּעַ, וְזֶה בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַבְדָּלָה בֵּין מַיִם לָמָיִם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ בַּיָּם, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, זֶה עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ כִּי תְּשׁוּבָה קָדַם לָעוֹלָם, וּבְלֹא זֶה אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, כִּי עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ, דְּהַיְנוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ נִמְצָא, שֶׁיּוֹם שֵׁנִי הוּא בִּבְחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל, בְּחִינַת אָלֶף כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וִיהִי מַבְדִּיל וְכוּ':

וְזֶה בְּחִינַת יוֹם חֲמִישִׁי, כִּי בַּחֲמִישִׁי נֶאֶמְרָה בְּרָכָה לְדָגִים, וְדָגִים הֵם בִּבְחִינַת זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁנִּתְבָּרְכוּ 'וְיִדְגוּ לָרֹב' וְכוּ' כִּי עִקַּר הַדֶּרֶךְ הַמֵּאִיר בַּיָּם הַנַּ"ל הוּא בִּבְחִינַת יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מֵאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר 'הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ', הָיָה עַל-יְדֵי יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיד), "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס"-וַיֵּצֵא הַחוּצָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הוּא בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁנַּעֲשָׂה דֶּרֶךְ בַּיָּם, בְּחִינַת (תְּהִלִּים עז) בַּיָּם דַּרְכְּךָ, עַל-יְדֵי גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמְּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה (שָׁם) כִּי הַדֶּרֶךְ נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן נִתְבָּרְכוּ זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּבִרְכַּת דָּגִים, כִּי הַדָּגִים יֵשׁ לָהֶם דֶּרֶךְ בַּיָּם יוֹתֵר מִכָּל מִין חַי, כִּי עִקַּר חִיּוּתָם בַּמַּיִם וְכָל מִין חַי אֵין לוֹ דֶּרֶךְ בַּיָּם, כִּי יִהְיֶה נִטְבָּע שָׁם, וְהַדָּגִים עִקַּר חִיּוּתָם שָׁם נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דֶּרֶךְ בַּיָּם שֶׁחַיִּים וְהוֹלְכִים שָׁם, וְעַל-כֵּן הֵם בִּבְחִינַת זַרְעָא דְּיוֹסֵף, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן בַּחֲמִישִׁי שֶׁנֶּאֶמְרָה בּוֹ בְּרָכָה לְדָגִים תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בּוֹ נִשּוּאִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּכְתֻבּוֹת (דַּף ה) כִּי הַנִּשּוּאִין דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ נִשּוּאִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ הַנַּ"ל, עַל-כֵּן תִּקְּנוּ נִשּוּאִין בַּחֲמִישִׁי הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ בְּרָכָה לְדָגִים, כִּי בִּרְכַּת דָּגִים הֵם בִּבְחִינַת זַרְעָא דְּיוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת נִשּוּאִין דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: נִמְצָא, שֶׁשֵּׁנִי וַחֲמִישִׁי הֵם בִּבְחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל, וְעַל-כֵּן בָּהֶם עָלָה משֶׁה וְיָרַד בְּמֵ"ם יָמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל, לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, שֶׁאָז עָשָׂה משֶׁה בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַלּוּחוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְעַל-כֵּן בְּיָמִים אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי קוֹרִין בַּתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ כַּוָּנוֹת אֱלוּל, כְּדֵי לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא קַמָּא פב), כְּשֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה הָיוּ יְגֵעִים וּבִשְׁבִיל זֶה תִּקְּנוּ קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי כַּמּוּבָא לְעֵיל וְעִקַּר הַקְּפֵידָא שֶׁלֹּא יֵלְכוּ שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה, כִּי עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל בְּחִינַת תִּקּוּן הַדֶּרֶךְ, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה מֵאִיר הַדֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, וְעִקַּר תִּקּוּן בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ הוּא בִּבְחִינַת מְשֻׁלָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלשָׁה יָמִים, כִּי שְׁלשָׁה יָמִים הֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, וְעִקַּר תִּקּוּן הַדֶּרֶךְ הוּא בִּבְחִינַת הַמַּכְרִיעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְמֻצָּע בֵּין יָמִין וּשְׂמֹאל, בִּבְחִינַת בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ לֹא תָסוּרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל , כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא לִנְטוֹת לְיָמִין וּשְׂמֹאל וְזֶה בְּחִינַת אָלֶף הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ וְהַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁמַּכְרִיעַ בֵּין יוּד עֶלְיוֹנָה לְיוּ"ד תַּחְתּוֹנָה וְכָלוּל מִשְּׁנֵיהֶם וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה משֶׁה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁנּוּכַל לִמְצוֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד הֵן בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה הֵן בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁנּוֹטֶה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי עֲלִיָּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶסַּק שָׁמַיִם וְשָׁם דַּיְקָא הוּא תּוֹעֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְשׁוֹכֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ, שֶׁעַל-יְדֵי נְפִילָתוֹ הוּא תּוֹעֶה וְשׁוֹכֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עָשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לִבְלִי לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל רַק לְהָשִׁיב הַכֹּל אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אֶל הַדֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע, כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ מֵאִיר לִשְׁנֵיהֶם וּמוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לְבַל יִתְעוּ מִן הַדֶּרֶךְ, הֵן הָעוֹלִים לְמַעְלָה בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, לְבַל יִתְעוּ מִן הַדֶּרֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי עֲלִיָּתָם, רַק בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה יִמְצְאוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְכֵן משֶׁה רַבֵּנוּ מֵאִיר גַּם לְהַיּוֹרְדִים חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ לְאוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מִקְּדֻשָּׁתָם וְהֵם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, גַּם לָהֶם מֵאִיר משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּמוֹרֶה לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ לְבַל יִשְׁכְּחוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא הוּא יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ וְכַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר "כִּי תֵצֵא" הַנַּ"ל וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַכְרִיעַ בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, בֵּין עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּמַשְׁלִים לִשְׁנֵיהֶם לַהֲשִׁיבָם כֻּלָּם לְהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. וְעַל-כֵּן בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ כָּלוּל מִשְּׁלשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָלֶף שֶׁכָּלוּל מִתְּלַת, נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וּוָאו שֶׁבָּאֶמְצַע וְכַנַּ"ל וְעַל-כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, כָּל בְּחִינוֹתֶיהָ הוּא שָׁלשׁ שָׁלשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת פח), בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהִיב לָן אוֹרְיָאן תְּלִיתָאָה בְּיוֹם תְּלִיתָאָה עַל-יְדֵי תְּלִיתָאָה וְכוּ' וְעַל-כֵּן דַּיְקָא כְּשֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה נִתְיַגְּעוּ, כִּי שְׁלשָׁה יָמִים אִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בְּלֹא תּוֹרָה, כִּי שְׁלשָׁה יָמִים הֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַדֶּרֶךְ וְעִקָּר הוּא בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, הוּא בְּחִינַת מְמֻצָּע, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר שֶׁלֹּא לִנְטוֹת לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁעִקָּרוֹ בִּבְחִינַת שְׁלשָׁה יָמִים וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל: וְעַל-כֵּן אֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָחוֹת מִשְּׁלשָׁה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם, כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל וְכֵן כָּל אֶחָד אֵינוֹ קוֹרֵא פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה פְּסוּקִים, כִּי עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהָאִיר בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא כָּלוּל מִשְּׁלשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָלֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא וְכַנַּ"ל: