תורה קי״ב — צוהר תעשה לתיבה

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. צוהר תעשה לתבה — אמת היא אור ה' המראה הפתחים לצאת מן החושך והגלות

צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בראשית ו ט״ז):

פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: צֹהַר – יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלוֹן:

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי: סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן (תהילים י״ב:ט׳); כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְסַבֶּבֶת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה.

וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשַׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְשָׁם מְקוֹמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד. וְכַאֲשֶׁר יְעוֹרֵר רוּחוֹ לָשׁוּב אֶל ה', קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה', כִּי הֵן מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד, לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ כַּנַּ"ל.

וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא דִּבּוּר לִפְנֵי אֱלֹקִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וְחִיּוּת כָּרָאוּי, לָכֵן כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מְדַבֵּר לֹא יוּכְלוּ לִבְקֹעַ הַמְּחִצּוֹת וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְנִשְׁאָרִים לְמַטָּה תַּחַת הַמָּסַכִּים. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב בֶּאֱמֶת, וִידַבֵּר דִּבּוּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקַבֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, אֲזַי מְבַקֵּעַ הַדִּבּוּר הַמֵּאִיר אֶת כָּל הַמְּחִצּוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְיַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה עַד הֵנָּה.

אַךְ אֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה, הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ הוּא אֱמֶת – לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת (שבת נה יומא סט), וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כִּי אֱמֶת הוּא רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף.

וְכֵיוָן שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת, אֲזַי כִּבְיָכוֹל נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר חוֹתָמוֹ אֱמֶת, וְאָז נֶאֱמַר עָלָיו: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי (תהילים כ״ז:א׳). וְכֵיוָן שֶּׁה' אוֹר לוֹ, יוּכַל לִמְצֹא פְּתָחִים הַרְבֵּה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהוּא סָגוּר שָׁם. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח: מנחות כט:): הַבָּא לִטָּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ, יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה.

וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים, הָיָה יְכֹלֶת לָצֵאת, רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ (קהלת ב׳:י״ד), וְלֹא יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת, וְהוּא אָסוּר וְקָשׁוּר שָׁם, וְלֹא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לִפְנֵי ה', אֲזַי הַדִּבּוּרִים מְאִירִים, וַה' אוֹר לוֹ כַּנַּ"ל.

וַאֲזַי: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים (תהילים קי״ט:ק״ל), כִּי הַדִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, הֵם מַרְאִין לוֹ הַפֶּתַח. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם: מֵבִין פְּתָיִים – כִּי הַפְּתָיִים הַנְּתוּנִין בַּחֹשֶׁךְ, וְלֹא יִרְאוּ לָצֵאת, יָבִינוּ וְיִרְאוּ הַפֶּתַח לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ט:ט׳): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ.

אַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת אֱמֶת גָּמוּר, בָּרוּר וְצָלוּל בְּלִי שׁוּם דֹּפִי. וְהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו, שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, אֲזַי ה' אוֹר לוֹ, וַאֲזַי הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, כִּי נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה'.

אַךְ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל אֱמֶת, וְעַל כָּל זֶה הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁל אֱמֶת, אַף כִּי אֵינוֹ מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָאֱמֶת הַנָּכוֹן, עַל כָּל זֶה הָאֱמֶת הוֹעִיל שֶׁיּוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ. וְגַם בָּזֶה מַדְרֵגוֹת וְעִנְיָנִים, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ:

ב. אבן טוב וחלון — שתי מדרגות באמת, ופתח התבה בצדה כנגד הסטרא אחרא

וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת: עוֹלַם הַמַּלְאָכִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַגַּשְׁמִי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בִּרְצוֹנוֹ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָאֱמֶת, וַה' אוֹר לוֹ, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת.

וְהַיְנוּ דִּכְתִיב צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה – כְּלוֹמַר שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים. וְעַל זֶה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י:

יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְכוּ' וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ. וְזֶה יֵשׁ אוֹמְרִים אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם אֶבֶן טוֹב שֶׁמֵּאִיר מֵעַצְמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, אַךְ לֹא בַּמַּדְרֵגָה הַנַּ"ל וְהֵם חַלּוֹן, כִּי יוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ כְּמוֹ בְּחַלּוֹן.

כִּי זֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֶבֶן טוֹב לְחַלּוֹן, כִּי הָאֶבֶן טוֹב מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, וְהַחַלּוֹן אֵין מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדָּבָר אַחֵר כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ.

וְהַיְנוּ וְאֶל אַמָּה – כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא אַמָּה, אַמָּה רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אֵשׁ מַיִם – שֶׁהַדִּבּוּר כָּלוּל מֵהֶם – וְהַה' הוּא חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ: וְאֶל אַמָּה – שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרִים

אֲשֶׁר תְּכַלֶּנָּה מִלְּמַעְלָה – מִלְּשׁוֹן (תהלים פד): כָּלְתָה נַפְשִׁי, שֶׁיִּהְיֶה נִכְסָפִין לָהֶם לְמַעְלָה, שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים.

וַאֲזַי: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, וְצִדָּה, הִיא מִלְּשׁוֹן (בראשית כ״ה:כ״ח): צַיִד בְּפִיו, וְהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא.

וְזֶה, שֶׁתִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַחֹשֶׁךְ הַמְסַבְּבִין מִכָּל צַד. כְּלוֹמַר שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת פֶּתַח מְכֻוָּן מַמָּשׁ בְּצִדָּהּ, כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁנִּקְרֵאת צִדָּה. כִּי כְּמוֹ הִתְגַּבְּרוּת הַצִּדָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כֵּן לְפִי זֶה מְכֻוָּן מַמָּשׁ אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב:

ג. פתח התבה בצדה תשים — העלאת התפילה לשער שבטו וקיום שלושת העולמות באמת

וְעִקַּר הַכַּוָּנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַכְלִית הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהַקְּלִפָּה, וְהוּא כָּלוּא וּמְסֻגָּר בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ אֲפֵלָה, הַמְסַבֶּבֶת וּמַקֶּפֶת אוֹתוֹ מִכָּל צִדֵּי צְדָדִים בְּכַמָּה סִבּוּבִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין לוֹ שׁוּם פֶּתַח וְתַקָּנָה וְתַחְבּוּלָה לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אֲזַי עִקַּר עֲצָתוֹ – שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת, וְיַבִּיט עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וִיבַקֵּשׁ רַק הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי.

וּכְנֶגֶד זֶה אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ וְסִבּוּב שֶׁיַּחֲשִׁיךְ לוֹ, כִּי הָאֱמֶת הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא בְּחִינוֹת: ה' אוֹרִי. וְכֵיוָן שֶׁה' אוֹר לוֹ, אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ שֶׁיַּחֲשִׁיךְ אוֹתוֹ, וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, בִּבְחִינוֹת: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְהָעִקָּר – שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ וּתְחִנָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ וְהַבִּלְבּוּל הַמְסַבֵּב אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד מִכָּל צַד, אַף עַל פִּי כֵן, עַל כָּל פָּנִים יִרְאֶה לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה נְמוּכָה שֶׁהוּא. כְּגוֹן לְמָשָׁל, שֶׁיֹּאמַר: "ה' הוֹשִׁיעָה" בֶּאֱמֶת. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֹאמַר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא.

וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הָאֱמֶת, יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְכַנַּ"ל. (וְעַיֵּן לְעֵיל כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" בְּסִימָן ט.)

ד. קושיית הפתחים — היציאה מן הטומאה דרך פתחי נפילת חברו, רק על ידי האמת

גַּם בָּזֶה שֶׁיִּזְכֶּה לִבְקֹעַ פֶּתַח לָצֵאת, יְזַכֶּה גַּם אֲחֵרִים עִמּוֹ, לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה רְשָׁעִים אֲחֵרִים, לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהֵם אֲסוּרִים שָׁם.

וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת:

וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתַּעֲשֶׂה פֶּתַח בְּאוֹתָם שֶׁהֵם מִן הַצַּד, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם מִצַּד אַחֵר, וְלֹא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, רַק מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְהוּא יַעֲשֶׂה פֶּתַח לְעוֹרֵר לִבָּם לַהֲשִׁיבָם לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ. וַאֲזַי:

תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים – הַיְנוּ הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל,

תַּעֲשֶׂהָ – כִּי אַתָּה תְּקַיְּמֵם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל:

ה

וְיֵשׁ בִּכְלַל דְּבָרִים הַנַּ"ל עִנְיָנִים גְּבוֹהִים בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וּבְעִנְיָן זֶה נִכְלָל עִנְיַן כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אֵיךְ נַעֲשִׂים בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה, וְהוּא נוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל דָּבָר. וְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פ' י): אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וְכוּ', כִּי הוּא מַשְׁפִּיעַ לַכֹּל בְּדִבּוּרָיו הָאֲמִתִּיִּים.

וְעִנְיַן נוּסְחֲאוֹת הַתְּפִלָּה, כִּי יֵשׁ י"ב שְׁעָרִים כַּיָּדוּעַ, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְשַׁעַר הַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ, כִּי אִם יַגִּיעַ לְשַׁעַר שֵׁבֶט אַחֵר לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת.

וְזֶהוּ (במדבר כ״ד:י״ז): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וְקָם – אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:). וְהַיְנוּ: שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל – שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְשַׁעַר שִׁבְטוֹ, וְהַיְנוּ: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב כַּנַּ"ל. וּבָזֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג לְמַעְלָה, וְדָרַךְ הוּא בְּחִינוֹת זִוּוּג, מִלְּשׁוֹן (בראשית ו׳:י״ב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ.

וְהַיְנוּ שֶׁנִּצְטַעֵר אַבָּא בִּנְיָמִין כָּל יָמָיו עַל תְּפִלָּתוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתוֹ (ברכות ה:), כִּי אִישׁ לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו תִּשְׁלָחוּ – שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁלֹחַ הַתְּפִלָּה לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו, הַיְנוּ לַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל. וְהַיְנוּ: שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתִי – לַמַּטֶּה שֶׁלּוֹ.

וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב כה:): הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים – יַדְרִים; לְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין. וּבְכָל דָּבָר, טוֹב הַמְמֻצָּע כַּיָּדוּעַ, כִּי טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ (אבות פ"ב) (הַיְנוּ חָכְמָה וַעֲשִׁירוּת).

וְהַיְנוּ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, שֶׁתְּהֵא מְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵיהֶם, הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִטָּתוֹ כַּנַּ"ל. (הַיְנוּ בֵּין חָכְמָה וָעֹשֶׁר, שֶׁהֵן בְּחִינַת צָפוֹן וְדָרוֹם כַּנַּ"ל: הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים – יַדְרִים, וּלְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין).

וְזֶהוּ: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתִּתְפַּלֵּל דִּבּוּרֵי אֱמֶת, שֶׁיַּעֲלוּ לִמְקוֹמָם לְשַׁעַר שֵׁבֶט שֶׁלּוֹ. וְהַיְנוּ:

בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתָּשִׂים הַפֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּצִדָּהּ – בַּצַּד שֶׁלָּהּ, בְּשַׁעַר שִׁבְטוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְהָעִנְיָן עָמֹק: (עַיֵּן כָּל זֶה בְּסִימָן ט' הַנַּ"ל)

ו

שַׁיָּךְ לְעֵיל, לְמַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם:

כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַבָּא לִטָּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ, יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים (הַיְנוּ הַפְּתָחִים שֶׁנָּפַל עַל יָדָם), הָיָה יְכֹלֶת לָצֵאת, רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶךְ הוֹלֵךְ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

וְאָז כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל הָעִנְיָן הַנַּ"ל, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁלִּכְאוֹרָה קָשֶׁה עַל זֶה, כִּי הֲלֹא רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ שָׁם (במנחות כט:): מִפְּנֵי מָה נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה בְּהֵ', מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמָה לְאַכְסַדְרָה (פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁפָּתוּחַ מִתַּחְתָּיו), שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לָצֵאת – יֵצֵא (פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לָצֵאת מִמֶּנּוּ לְתַרְבּוּת רָעָה יוֹצֵא). וּמַאי טַעֲמָא תַּלְיָא כַּרְעֵהּ, דְּאִי הָדַר בִּתְשׁוּבָה מְעָיְלִי לֵהּ (וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מַעֲלִין לֵהּ בַּפֶּתַח הָעֶלְיוֹן, בֵּין רֶגֶל שֶׁבְּתוֹכוֹ לְגַגּוֹ). וְלִיעַיְלוּ בְּהַךְ, לָא מִסְתַּיְעִי מִלְּתָא וְכוּ' (וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: וְלִיעַיְלוּ בְּהַךְ, פֶּתַח הַתַּחְתּוֹן דְּנָפֵק בֵּהּ. לָא מִסְתַּיְעָא מִלְּתָא, דְּהַבָּא לִטָּהֵר בָּעֵי סִיּוּעָא מִפְּנֵי יֵצֶר הָרָע, הִלְכָּךְ עַבְדִי לֵהּ סִיּוּעָא פֶּתַח יְתֵרָה).

נִמְצָא מְבֹאָר כָּאן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מֵהַטֻּמְאָה וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי הַפֶּתַח שֶׁנָּפַל דֶּרֶךְ שָׁם, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּגְּמָרָא וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י הַנַּ"ל. וְלִכְאוֹרָה זֶה סוֹתֵר לְמַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה, שֶׁיְּכוֹלִין לָצֵאת מֵהַטֻּמְאָה עַל יְדֵי הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַטֻּמְאָה בְּעַצְמָהּ, כַּנַּ"ל.

וְאָמַר: יָפֶה הִקְשֵׁיתָ. וְהֵשִׁיב כִּלְאַחַר יָד, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ, כִּי אִם יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, הוּא יָכוֹל לָצֵאת דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים שֶׁל נְפִילַת חֲבֵרוֹ. כִּי הַיְרִידָה וְהַנְּפִילָה שֶׁל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲלִיָּה שֶׁל זֶה, וְהָבֵן. הַיְנוּ, לִפְעָמִים מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב נְפִילָה וִירִידָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ בְּחִינַת עֲלִיָּה, לְגַבֵּי מַדְרֵגָתוֹ הַשְּׁפָלָה. עַל כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים שֶׁנָּפַל הוּא בְּעַצְמוֹ דֶּרֶךְ שָׁם, רַק דֶּרֶךְ פֶּתַח הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא הַנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הָיָה זוֹכֶה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַטֻּמְאָה בְּעַצְמָהּ, הָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם, דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים שֶׁל חֲבֵרוֹ הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ שֶׁנָּפַל עַל יָדָם, כִּי הַיְרִידָה וְהַנְּפִילָה שֶׁל חֲבֵרוֹ נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ עֲלִיָּה כַּנַּ"ל.

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, וְלַעֲלוֹת מִשָּׁם עַל יָדָם, כִּי־אִם עַל יְדֵי הָאֱמֶת, עַל יְדֵי שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר בִּתְפִלָּתוֹ הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא. אַף עַל פִּי שֶׁהַחֹשֶׁךְ וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מְסַבְּבִין וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים, וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל כָּל פָּנִים יִרְאֶה לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא כַּנַּ"ל,

וְכֵן יִרְאֶה לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכַנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְיִרְאֶה הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, וְיִזְכֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל וְכַנַּ"ל. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב.

וְאָמַר לִי אָז, שֶׁעַל־יְדֵי עֵצָה זֹאת יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיָּיו. כִּי תָּמִיד אֵיךְ שֶׁהוּא יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר גַּם כָּל חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין שׁוּם טֻמְאָה וְסִטְרָא אָחֳרָא בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם פְּתָחִים לָצֵאת מִשָּׁם, רַק שֶׁאֵין רוֹאִין אוֹתָן, מֵחֲמַת גּוֹדֶל הַחַשְׁכוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם,

אֲבָל עַל יְדֵי הָאֱמֶת מֵאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת וְלִמְצֹא פֶּתַח תִּקְוָה גַּם בְּעֹמֶק נְפִילָתוֹ, לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת תָּמִיד. אָמֵן וְאָמֵן:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. הַכְּלָל הַיּוֹצֵא לְעֻבְדָּא וּלְמַעֲשֶׂה מֵהַמַּאֲמָר הַזֶּה מִגֹּדֶל מַעֲלַת דִּבּוּר הָאֱמֶת בְּהַתְּפִלָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַטֻּמְאָה וְלָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל וְכוּ', כְּבָר נֶעְתַּק לְעֵיל בְּסִימָן ט' עַיֵּן שָׁם. וּבְכָאן מְבָאֵר בְּיוֹתֵר שֶׁהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי וְעַל יְדֵי עֵצָה זֹאת יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי תָּמִיד אֵיךְ שֶׁהוּא יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֲשֶׁר גַּם כָּל חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין שׁוּם טֻמְאָה וְסִטְרָא אַחֲרָא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם פְּתָחִים לָצֵאת מִשָּׁם רַק שֶׁאֵין רוֹאִים אוֹתָם מִגֹּדֶל הַחַשְׁכוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם. אֲבָל עַל-יְדֵי הָאֱמֶת מֵאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת וְלִמְצֹא פֶּתַח תִּקְוָה גַּם בְּעֹמֶק נְפִילָתוֹ לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת תָּמִיד אָמֵן:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קי"ח - שֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ בִּלְשׁוֹן שֶׁמֵּבִין]רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נוֹתֵן הַתּוֹרָה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה, וְנִזְכֶּה לִלְמֹד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמַד שָׁם, לְפָרֵשׁ הַדָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁאָנוּ מְבִינִים בּוֹ,

בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אֱלֹהִים הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, וְסוֹבֵל מַרְעִין וָחֳלָאִים רַבִּים וְיִסּוּרִים קָשִׁים מִפְּשָׁעֵינוּ וּמֵעֲוֹנוֹתֵינוּ, כְּדֵי לְכַפֵּר עָלֵינוּ.

לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת, לָתֵת לָנוּ מִחְיָה בְּעַבְדוּתֵנוּ לָשׂוּם לָנוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ לִפְלֵטָה גְּדוֹלָה.

רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה וּלְפָרֵשׁ כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים בּוֹ.

וּבִפְרָט כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִם חֲבֵרִים וְתַלְמִידִים, לְפָרֵשׁ וּלְבָרֵר וּלְבָאֵר לָהֶם כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁיָּבִינוּ וְיִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵיהֶם וּבִלְבָבֵיהֶם,

בְּאֹפֶן שֶׁתִּתְעוֹרֵר עָלֵינוּ עַל־יְדֵי־זֶה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אֲשֶׁר הוּא סוֹבֵל מַרְעִין עֲבוּרֵנוּ וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁין, לְבוּשֵׁי חֹל, כְּדֵי לִהְיוֹת עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵנוּ וּלְקַיְּמֵנוּ בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרוֹךְ הַזֶּה,

רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתוֹ וְכֹחוֹ וְהַצִּילֵנוּ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל.

צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה כָּזֹאת, בְּכֹחַ וּזְכוּת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ.

וְנֶאֱמַר, מִגְדֹּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

וְנֶאֱמַר, יְהֹוָה עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם.

יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ, אָמֵן וְאָמֵן:

פרפראות לחכמה

אות א

מאמר זה נאמר בתחלת חורף תקס"ג ויש בזה סיפור שלם ויבואר קצת במקום אחר:

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים