סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
י״ב
מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁעַל־פִּי הָרֹב הַלּוֹמְדִים חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים…
🕮 סדר הזמנים: נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת־נַחֲמוּ תקס"ג
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־104 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ וְכוּ': (תהילים קמ״ה:א׳)
א מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁעַל־פִּי הָרֹב הַלּוֹמְדִים חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, וְדוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, זֶהוּ מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
כִּי יֵשׁ בְּחִינַת יַעֲקֹב וְלָבָן; יַעֲקֹב הוּא הַצַּדִּיק, הַמְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא וְלוֹמֵד תּוֹרָתוֹ לִשְׁמָהּ, וְטוּבוֹ גָּנוּז וְשָׁמוּר וְצָפוּן לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם (עירובין כב.); וְעַל שֵׁם שֶׁשְּׂכָרוֹ לְבַסּוֹף, עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא יַעֲקֹב, לְשׁוֹן עָקֵב וָסוֹף, שְׂכָרוֹ לְבַסּוֹף.
וְלָבָן הוּא תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, שֶׁתּוֹרָתוֹ לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר, וְתַלְמִיד־חָכָם כָּזֶה נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ (מ"ר ויקרא א, עיין מתנות כהונה):
וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא תַּלְמִיד־חָכָם אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְמֹד חֻמָּשׁ אֵינוֹ נִקְרָא תַּלְמִיד־חָכָם, אֶלָּא זֶה שֶׁהוּא בָּקִי בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּלֹא דַּעַת, נִקְרָא לָבָן, עַל שֵׁם עַרְמִימִיּוּת שֶׁנִּכְנָס בּוֹ, וְשׂוֹנֵא וְרוֹדֵף אֶת הַצַּדִּיקִים, צַדִּיק עֶלְיוֹן וְצַדִּיק תַּחְתּוֹן, כִּי שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתְבָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (ויצא דף קנג: ויחי דף רמה:): צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ – צַדִּיקִים תְּרֵי מַשְׁמַע. וּשְׁנֵי צַדִּיקִים אֵלּוּ הֵם: זֶה הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, זֶה צַדִּיק עֶלְיוֹן; וְצַדִּיק הַתַּחְתּוֹן, זֶה שֶׁלּוֹמֵד הַחִדּוּשִׁין.
וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיְנוּ שְׁכִינְתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בפתח אליהו): מַלְכוּת – פֶּה, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה קָרִינַן לָהּ. וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה, הַנִּקְרָא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בָּאָה בְּתוֹךְ תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, זֶה נִקְרָא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְאָז יֵשׁ לוֹ פֶּה לְדַבֵּר עַל צַדִּיק עָתָק וְכוּ'.
וּכְשֶׁהָאָדָם לוֹמֵד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֵיזֶה דִּין וּפְסָק, שֶׁחִדֵּשׁ אֵיזֶה תַּנָּא אוֹ צַדִּיק אַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת נְשִׁיקִין, וּנְשִׁיקִין זֶה בְּחִינַת הִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, כִּי הַפְּסָק הַזֶּה הוּא דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַתַּנָּא, וְדִבּוּר הוּא הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא;
וְרוּחַ מְמַלְּלָא, הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ חַיָּה, הִיא בָּאָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. נִמְצָא, בְּשָׁעָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ הַתַּנָּא אֵיזֶה חִדּוּשׁ וּמְדַבֵּר זֶה הַחִדּוּשׁ, זֶה הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ הִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁחִדֵּשׁ, כִּי מִשָּׁם מוֹצָאָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. נִמְצָא, עַכְשָׁו כְּשֶׁלּוֹמְדִים אֶת הַחִדּוּשׁ הַזֶּה, וּכְשֶׁמַּכְנִיסִין הַלִּמּוּד וְהַחִדּוּשׁ בְּתוֹךְ פֶּה, נִמְצָא שֶׁמְּדַבְּקִין רוּחַ הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ זֶה הַחִדּוּשׁ, עִם רוּחַ מְמַלְּלָא, הַיְנוּ עִם הַדִּבּוּר הַלּוֹמֵד זֶה הַחִדּוּשׁ עַכְשָׁו, וְזֹאת הַהִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא נִקְרָא נְשִׁיקִין.
נִמְצָא, כְּשֶׁלּוֹמְדִין אֵיזֶה הֲלָכָה שֶׁחִדְּשׁוּ הַתַּנָּאִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְדַּבֵּק רוּחַ הַתַּנָּא עִם רוּחַ הַלּוֹמֵד, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ נוֹשֵׁק אֶת עַצְמוֹ עִם הַתַּנָּא: אֲבָל תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, כְּשֶׁלּוֹמֵד גְּמָרָא אוֹ פְּסַק־דִּין, עָלָיו כָּתוּב (משלי כ״ז:ו׳): נֶעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, כִּי הַתַּנָּא אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל רוּחוֹ שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדָאִין, כִּי מִי יָכוֹל לִסְבֹּל לְנַשֵּׁק אֶת עַצְמוֹ עִם נְבֵלָה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁנְּבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ.
וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים שֶׁכְּבָר הָלְכוּ לְעוֹלָמָם, וּכְשֶׁאָנוּ לוֹמְדִין תּוֹרוֹתֵיהֶן, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְדַּבֵּק רוּחָם בְּרוּחֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות צז): שִׂפְתוֹתֵיהֶם דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר, וְזֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְשִׁיקָה:
וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ (בראשית כ״ט:י״א) – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה. רָחֵל – בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהִיא כְּרָחֵל לִפְנֵי גּוֹזְזֶיהָ, שֶׁהַכֹּל גּוֹזְזִין וּפוֹסְקִין מִמֶּנָּה הֲלָכוֹת, וְהֵם נַעֲשִׂים לְבוּשִׁין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ז:כ״ו): כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ג׳:ו׳): שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ. כְּשֶׁאָדָם כָּשֵׁר לוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא, אֲזַי הַתַּנָּא נוֹשֵׁק אוֹתוֹ, וְהוּא נוֹשֵׁק הַתַּנָּא, וְגוֹרֵם תַּעֲנוּג גָּדוֹל לְהַתַּנָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב – הוּא הַתַּנָּא; לְרָחֵל – הִיא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁחִדֵּשׁ, שֶׁנִּשֵּׁק וְדִבֵּק אֶת רוּחוֹ בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁבַּשְּׁכִינָה. וַיֵּבְךְּ – שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו וְהִכְנִיס בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְרָאָה שֶׁבַּגָּלוּת הַזֶּה עַל־פִּי הָרֹב הַלּוֹמְדִים אֵינָם הֲגוּנִים, נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּדָם שֶׁיִּלְמְדוּ לֹא תִּכָּנֵס רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רָחֵל, שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, לִקְבוּרָה, שֶׁאֵין שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר עַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ שֶׁל רָשָׁע, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיֵּבְךְּ עַל גָּלוּתוֹ.
וְעוֹד, שֶׁלִּפְעָמִים הַלַּמְדָן אוֹמֵר אֵיזֶה חִדּוּשׁ בְּשֵׁם עַצְמוֹ, וְלֹא בְּשֵׁם הַתַּנָּא, נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ נִכְנָס עִם הַתַּנָּא לִקְבוּרָה, כִּי אֵין אוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ:
ב וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ: הֲלֹא תֵּכֶף כְּשֶׁלּוֹמֵד הַלַּמְדָן הַחִדּוּשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, הָיָה לוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְאֵיךְ מַנִּיחַ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֶת הַלַּמְדָן לֵילֵךְ בְּרִשְׁעָתוֹ. תְּשׁוּבָה עַל זֶה: וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן־רִבְקָה הוּא – פֵּרוּשׁ: בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיד הַצַּדִּיק הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הִגִּיד אוֹתָהּ בִּבְחִינוֹת (הושע י״ד:י׳): צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.
וְזֶה: כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא – בְּרַמָּאוּת, בִּבְחִינַת: וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם; וְכִי בֶן־רִבְקָה הוּא – הַכְּשֵׁרָה, וְזֶה בְּחִינַת: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם.
וְלֹא עוֹד: וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ – הַיְנוּ זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם בָּא לוֹ בְּנָקֵל יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא:): אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה, נִכְנָס בּוֹ עַרְמִימִיּוּת. וְזֶה: וַתָּרָץ – כְּאָדָם שֶׁרָץ בִּמְהִירוּת וּבְנָקֵל; וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ – שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מַגֶּדֶת לְהַלַּמְדָן עַרְמִימִיּוּת. (וְזֶהוּ: וַתָּרָץ וַתַּגֵּד) לְאָבִיהָ – שֶׁהָעַרְמִימִיּוּת בָּא בְּנָקֵל וּבִמְהִירוּת יוֹתֵר לָאָדָם, כִּי הַקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ סִיּוּעַ מִלְּעֵלָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ע"ז נה.): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ; אֲבָל הָעַרְמִימִיּוּת פּוֹתְחִין – יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה וּבָא לוֹ בְנָקֵל:
ג וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ: אִם הַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, אֵיךְ בָּא זֶה הַדָּבָר, שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִסְבֹּל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּת: מַשְׁמָעוּת טוֹב, דְּהַיְנוּ צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּמַשְׁמָעוּת לְהִפּוּךְ, דְּהַיְנוּ וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.
אֲבָל דַּע, שֶׁהַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מִבְּלִי פְּסֹלֶת, וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בָּהּ מַשְׁמָעוּת עַרְמוּמִיּוּת, זֶה, כִּי כָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים פַּרְנָסָתָם מִשְּׂמֹאלָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ט״ז): מִשְּׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד, בִּשְׁבִיל זֶה נָפַל הַתַּנָּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, לִבְחִינַת שְׂמֹאלָהּ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זוּ בְּחִינַת שְׂמֹאלָהּ יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָתוֹ לְעוֹלָם, וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִשְּׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד, אֲבָל מִצַּד הַתַּנָּא אֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.
וְעַל זֶה צָרִיךְ הַלַּמְדָן לֵידַע קֹדֶם לִמּוּדוֹ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמֹד, הַצַּדִּיק שֶׁבְּגַן־עֵדֶן צַיֵּת לְקָלֵהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ח׳:י״ג): הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ (וכמובא בזוהר לך לך דף צב:),
וְזֶה: וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ – הַיְנוּ, כְּשֶׁהַלַּמְדָן יוֹדֵעַ שֵׁמַע יַעֲקֹב, שֶׁיַּעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ, בְּחִינַת כַּשְׁרוּת, שֶׁלָּמַד וְאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה בְּכַשְׁרוּת לִשְׁמָהּ, וְיַעֲקֹב, הַיְנוּ הַתַּנָּא, צַיֵּת לְקָלֵהּ.
וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ – וּמְחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק לוֹ, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ מִתְדַּבֵּק רוּחַ הַתַּנָּא בְּרוּחוֹ, זֶה בְּחִינַת נְשִׁיקִין; וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ – שֶׁמֵּבִיא אֶת רוּחַ הַתַּנָּא לְתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד עַכְשָׁו, כִּי שָׁם בֵּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה.
וַיְסַפֵּר לְלָבָן – לְשׁוֹן סַפִּיר וָאוֹר, שֶׁרוּחַ הַתַּנָּא מֵאִיר לְהַלַּמְדָן וּמְבָאֵר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא מִתּוֹךְ אֹנֶס אָחִיו, שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ; פֵּרוּשׁ, שֶׁרוּחַ הַתַּנָּא מוֹדִיעַ לְהַלַּמְדָן, שֶׁלֹּא בָּא הַתַּנָּא לִבְחִינָה הַזֹּאת, שֶׁיִּסְבֹּל תּוֹרָתוֹ מַשְׁמָעוּת עַרְמִימִיּוּת, אֶלָּא מִתּוֹךְ אֹנֶס אָחִיו שֶׁנָּטַל מָמוֹנוֹ, כְּדֵי: בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד – כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת.
כְּשֶׁיֵּדַע הַלַּמְדָן כָּל זֶה, יֹאמַר לָבָן: אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְקַשֵּׁר הַלַּמְדָן עִם הַתַּנָּא בְּהִתְקַשְּׁרוּת גָּדוֹל.
וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים – וְיִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר עִם רוּחַ הַתַּנָּא, אֵיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, לְחַדֵּשׁ יָמָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ג:ה׳): תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי.
אֲבָל תַּלְמִיד־ חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, אֵינוֹ רוֹאֶה כָּל אֵלֶּה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שֵׁמַע בֶּן־ אֲחוֹתוֹ;
וַיֹּאמֶר לוֹ אָחִי אַתָּה – שֶׁלָּבָן חוֹשֵׁב וְאוֹמֵר, שֶׁגַּם הַתַּנָּא לֹא אָמַר תּוֹרָתוֹ אֶלָּא בְּעַרְמִימִיּוּת, וְאֵין בָּהּ שׁוּם צַד כַּשְׁרוּת, וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא אָחִיו בְּרַמָּאוּת, שֶׁכֻּלּוֹ רַמָּאוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְדוֹבֵר עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז:
ד וְדַע, שֶׁזֶּה מְכֻוָּן מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפִּיל אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל בְּפִיו שֶׁל הַלַּמְדָן, הַיְנוּ הַלַּמְדָן דּוֹבֵר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁהַצַּדִּיק יִקַּח הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הַיְנוּ הַשְּׁכִינָה, מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן, וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לְשָׁרְשָׁהּ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה: מִתְּחִלָּה לִבְחִינַת חִבּוּק, וְאַחַר־כָּךְ לִבְחִינַת נִשּׁוּק, וְאַחַר־כָּךְ לִבְחִינַת זִוּוּג.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ב׳:א׳): אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן – בִּתְחִלָּה הִיא יְרֻקָּה כַּחֲבַצֶּלֶת (עיין בזוהר ויחי דף רכא. אמור דף קז.), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מגילה יג.): אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת הָיְתָה.
וְזֶה בְּחִינַת חִבּוּק – וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי –
כִּי הַשִּׂמְחָה בָּא מֵהַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ד׳:ח׳): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי; וְהַלֵּב הוּא בִּינָה, שֶׁשָּׁם יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁהוּא עָלְמָא סְתִימָא, בְּחִינַת (שם קד): וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב.
וְהַצַּדִּיק שֶׁנּוֹפֵל לְתוֹךְ פֶּה הַלַּמְדָן, שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו עָתָק, וְהוּא מֵבִין שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו הֵם צֵרוּפִים מֵאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וּמֵבִין מֵאֵיזֶה הֲלָכוֹת נַעֲשׂוּ הַדִּבּוּרִים אֵלּוּ, וּמְקַבֵּל אוֹתָם בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:): הַנֶּעֱלָבִים וְכוּ', שְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה.
וְאַהֲבָה, שֶׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל אֶת הַחֶרְפָּה בְּאַהֲבָה, זֶה בְּחִינַת חִבּוּק – וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי; וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁשָּׂמֵחַ בַּיִּסּוּרִין, [הוּא] מַעֲלֶה לִבְחִינַת אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, לִבְחִינַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי; וְאָז הוּא בִּבְחִינַת (תהילים ע״ג:כ״ו): צוּר לְבָבִי; שֶׁבִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַנִּקְרֵאת צוּר, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף מג.): אִלְמָלֵא לֹא הִכָּה משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶת הַצּוּר, לֹא הָיוּ צְרִיכִין לִטְרֹחַ כָּל־כָּךְ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה.
וְזֶה בְּחִינַת (בראשית י״ד:י״ד): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו – שֶׁאַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת יָמִין, בְּחִינַת חִבּוּק; וַיָּרֶק זֶה בְּחִינַת קַו הַיָּרֹק, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבִּינָה וּמַקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וַחֲנִיכָיו זֶה בְּחִינַת חֲסָדִים, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר לך לך פ' מג): לְשׁוֹן חֲנִיכָתוֹ, שֶׁשְּׁמָן אַבְרָהָם, כִּשְׁמוֹ. הַיְנוּ שֶׁקַּו הַיָּרֹק, מִבְּחִינַת: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת, בְּחִינַת אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת, זֹאת עֲלִיָּה יֵשׁ לַשְּׁכִינָה עַל־יְדֵי חִבּוּק יָמִין.
וְעִקַּר בִּנְיָנָהּ עַל־יְדֵי חָכְמָה, שֶׁאָז רְאוּיָה לְזִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ׳:י״ב): וְגַם אָמְנָה אֲחוֹתִי בַת אָבִי אַךְ לֹא בַת אִמִּי וְכוּ', וְאָז: וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה – שֶׁאָז הִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג. (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר אֱמֹר, דַּף ק: רַבִּי אַבָּא שָׁלַח לֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר: אֵימָתַי זִוּוּגָא דִּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. שָׁלַח לֵהּ: וְגַם אָמְנָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם).
וְאִיתָא בְּפֵרוּשׁ סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, שֶׁהַנְּשִׁיקִין הוּא עַל־יְדֵי הַחָכְמָה. כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִים הַשְּׂפָתַיִם עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵן נֶצַח וָהוֹד עֶלְיוֹנִים, לִבְחִינַת זִוּוּג, לִבְחִינַת הִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין נֶצַח וָהוֹד תַּחְתּוֹנִים לְזִוּוּג, לְאִתְדַּבְּקָא גּוּפָא בְּגוּפָא.
נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַשְׂכִּיל בְּחָכְמָתוֹ וְיוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה צֵרוּפִין שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה נַעֲשֶׂה אֵלּוּ הַצֵּרוּפִין שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו, וְהַצַּדִּיק לוֹמֵד אֵלּוּ הַצֵּרוּפִין וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צֵרוּף הֲלָכָה שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם שֶׁנִּתְקַלְקֵל, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ זֹאת הַחָכְמָה, אֲזַי עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַזֹּאת הַשְּׁכִינָה הִיא מִבְּחִינוֹת (שיר השירים ב׳:א׳): שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים, מִבְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת: שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים, בְּחִינַת אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, וְאָז מִתְעוֹרֵר זִוּוּגָא דְּגוּפָא בְּגוּפָא,
שֶׁהַשְּׁכִינָה בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתְבָא – בֵּין צַדִּיק עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַתַּנָּא שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה וְעַכְשָׁו מַשְׁפִּיעַ בָּהּ, וּבֵין צַדִּיק הַתַּחְתּוֹן, הַלּוֹמֵד לְהַתּוֹרָה וּמַעֲלֶה לְהַשְּׁכִינָה מַיִּין נוּקְבִין, כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּבֵּק.
וְזֶה (שיר השירים ה׳:י״ג): שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים – עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְשִׁיקִין, נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר, לְשׁוֹן מֵעֵבֶר לְעֵבֶר, הַיְנוּ שֶׁנּוֹטֵף לְהַשְּׁכִינָה רֵיחַ טוֹב מִשְּׁנֵי עֲבָרִים, מִצַּדִּיק עֶלְיוֹן וּמִצַּדִּיק תַּחְתּוֹן, וְזֶה (שם ז): הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ – שֶׁשְּׁנֵי דּוֹדִים, הַיְנוּ שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים, נָתְנוּ רֵיחַ:
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי הוּרְמִיז בַּר לִילִיתָא, דַּהֲוָה קָא רָהֵט אַקּוּפָא דְּשׁוּרָא דְּמָחוֹזָא, וּרְהֵט פָּרָשָׁא כִּי רָכֵב סוּסַיָּא מִתַּתָּאֵי, וְלָא יָכִיל לֵהּ. זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי מְסָרְגִין לֵהּ תַּרְתֵּי חִיּוּתָא, וְקָיְמִין אַתְּרֵי גִּשְׁרֵי דְּדוֹנַג, וְשַׁוֵר מֵהַאי לְהַאי וּמֵהַאי לְהַאי, וּנְקַט תְּרֵי כָּסָא דְּחַמְרָא בִּידֵהּ וּמוֹרֵק מֵהַאי לְהַאי, וְלָא נָטְפִי מִנַּיְהוּ נַטְפָא לְאַרְעָא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְּהוֹמוֹת הֲוָה, וְשִׁמְעֵת מַלְכוּתָא וּקְטַלֵהּ:
לְדִידִי חָזֵי לִי הוּרְמִיז, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֵׁד הוּא.
בַּר לִילִיתָא – זֶה תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדָאִין, וְזֶה: בַּר לִילִיתָא, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שוחר טוב תהילים יט): אֵיךְ יָדַע משֶׁה בֵּין יוֹם לְלַיְלָה כְּשֶׁהָיָה בָּרָקִיעַ, וּמוּבָא, כְּשֶׁלָּמַד עִמּוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, יָדַע שֶׁהוּא לַיְלָה, וְזֶה בַּר לִילִיתָא – שֶׁעִקַּר הַלַּמְדָן מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה.
וַהֲוָה רָהֵט אַקּוּפָא דְּשׁוּרָא – זֶה צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדָאִין רוֹדֵף אֶת הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁנִּמְשַׁל לְחוֹמָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב ז:): תַּלְמִיד־חָכָם אֵין צָרִיךְ לִנְטִירוּתָא, עַיֵּן שָׁם.
וּרְהֵט פָּרָשָׁא – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: לְפִי תֻּמּוֹ. פָּרָשָׁא זֶה הַתַּנָּא, שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה, וּפֵרְשָׁהּ אוֹתָהּ יָפֶה, וְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמָה, גַּם אוֹתוֹ רוֹדֵף, אֲבָל לְפִי תֻּמּוֹ, כִּי תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי אֵינוֹ מְכַוֵּן לִרְדֹּף אֶת הַתַּנָּא, וְזֹאת הָרְדִיפָה נַעֲשֶׂה מִמֵּילָא.
כִּי רָכֵב סוּסַיָּא מִתַּתָּאֵי – כִּי הַלַּמְדָן, עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא, עַל־יְדֵי־זֶה מַחֲזִיר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַתַּנָּא לְתוֹךְ גּוּפוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הַחֲזָרַת נֶפֶשׁ לַגּוּף, כְּמוֹ רְכִיבַת הַסּוּס, שֶׁהַסּוּס טְפֵלָה לוֹ. וְזֶה מִתַּתָּאֵי – כִּי הַתַּחְתּוֹנִים גּוֹרְמִים בְּלִמּוּדָם לְהַרְכִּיב נֶפֶשׁ הַתַּנָּא עַל סוּסוֹ, עַל גּוּפוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת וְכוּ'. אֲבָל:
וְלֹא יָכִיל לוֹ – שֶׁהַתַּנָּא לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל נְשִׁיקָתוֹ, כִּי נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ, וְנֶעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, וְהַתַּנָּא בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ: אֵיךְ הוּא אֵינוֹ מַחֲזִיר תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַתַּנָּא לַלַּמְדָן לְמוּטָב, וְאַדְּרַבָּא, שֶׁנִּתּוֹסֵף לוֹ גַּדְלוּת בְּיוֹתֵר, וְאֵיךְ בָּא זֶה, שֶׁמִּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַתַּנָּא יָכוֹל הַלַּמְדָן לְהִכָּשֵׁל. וְתֵרֵץ עַל זֶה:
זִמְנָא חֲדָא הָוֵי מְסָרְגִין לֵהּ תַּרְתֵּי חִיּוּתָא – כִּי לִפְעָמִים הַתַּנָּא נוֹפֵל לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַמְשִׁיךְ לָעוֹלָם תַּרְתֵּי חִיּוּתָא,
כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי חִיּוּת: חִיּוּת רוּחָנִי – אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, וְחִיּוּת גַּשְׁמִי – בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד. וְהַתַּנָּא מֵחֲמַת דְּבֵקוּתוֹ הָעֲצוּמָה בַּחִיּוּת הָרוּחָנִי, אֵינוֹ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל וָכֹל מֵחִיּוּת הָרוּחָנִי, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא נָפַל לִבְחִינַת הַלִּמּוּד [שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ] בִּשְׁבִיל חִיּוּת גַּשְׁמִי.
קָיְמִין אַתְּרֵי גִּשְׁרֵי דְּדוֹנַג, וְשַׁוֵּר מֵהַאי לְהַאי – כְּמוֹ אָדָם שֶׁעוֹמֵד עַל גֶּשֶׁר שֶׁל שַׁעֲוָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד, קוֹפֵץ עַל גֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי, וּמֵחֲמַת שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי שֶׁל שַׁעֲוָה, קוֹפֵץ עַל הָרִאשׁוֹנָה – קוֹפֵץ מֵהַאי לְהַאי. כֵּן הַתַּנָּא, עִקַּר לִמּוּדוֹ תָּמִיד לִשְׁמָהּ, וּמֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת גַּשְׁמִי לָעוֹלָם, מַפִּילִין אוֹתוֹ לְלִמּוּד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֲזַי נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לִמּוּד בְּחִינַת לִשְׁמָהּ, וְשׁוֹוֵר מִלִּשְׁמָהּ לְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּמֵחֲמַת קְדֻשָּׁתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ, שׁוֹוֵר וְקוֹפֵץ מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְלִשְׁמָהּ, כִּי זֹאת הַבְּחִינָה אֶצְלוֹ כְּמוֹ גֶּשֶׁר שֶׁל דּוֹנַג, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לַעֲמֹד עָלָיו. שׁוֹוֵר לְתוֹךְ לִשְׁמָהּ, וּמִלִּשְׁמָהּ, מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ לְטוֹבַת הָעוֹלָם, שׁוֹוֵר מֵהַגֶּשֶׁר הַזֹּאת, שֶׁהוּא אֶצְלוֹ עַכְשָׁו כְּמוֹ גֶּשֶׁר שֶׁל דּוֹנַג, וְשׁוֹוֵר מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בְּתוֹרָתוֹ בְּחִינַת: וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. הַתִּקּוּן לְכָל הַנַּ"ל.
וְנָקִיט תְּרֵי כָּסָא דְּחַמְרָא בִּידֵהּ – כִּי יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינַת יַיִן, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת יֵין מַלְכוּת רָב (אסתר א), וּבְחִינַת בִּינָה – לִבָּא, שִׂמְחַת הַלֵּב, וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב, גַּם הוּא בְּחִינַת יַיִן.
וּמוֹרֵק מֵהַאי לְהַאי – שֶׁיַּמְשִׁיךְ קַו יָרֹק מֵהַאי, בִּבְחִינַת וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה חִבּוּק – שֶׁיְּקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת הָרְדִיפָה וְיִשְׂמַח בַּיִּסּוּרִין – עַל־יְדֵי־זֶה הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הִיא בִּבְחִינַת חִבּוּק, בִּבְחִינַת: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת, יְרֻקָּה כַּחֲבַצֶּלֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַחִבּוּק בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה:
וְלָא נָטְפָא מִנַּיְהוּ לְאַרְעָא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְּהוֹמוֹת הֲוָה – הַיְנוּ, שֶׁהַשְּׁכִינָה יָשְׁבָה בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא: צַדִּיק עֶלְיוֹן – זֶה בְּחִינַת יַעֲלוּ שָׁמַיִם; יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק תַּחְתּוֹן, זֶה בְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת: נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי מַה נַעֲשֵׂית בְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת: נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר, עַל־יְדֵי הַחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְזֶה:
וּשְׁמַע מַלְכוּתָא וּקְטַלֵהּ – הַיְנוּ שֶׁיַּשְׂכִּיל וְיִשְׁמַע אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הַנִּקְרָא מַלְכוּת־פֶּה, וְיַשְׂכִּיל מִצֵּרוּפָיו הַיּוֹצְאִים מִתַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, יִשְׁמַע וְיַשְׂכִּיל בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַחֵרוּפִין וְהַגִּדּוּפִים הַיּוֹצְאִים מִפֶּה תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, יִשְׁמַע תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה
קְטַלֵהּ – כִּי עִקַּר חִיּוּת שֶׁל הַקְּלִפּוֹת וְהַשֵּׁדִין אֵינָם אֶלָּא מִנִּיצוֹצֵי הַשְּׁכִינָה, כָּל זְמַן שֶׁהִיא אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לָהּ אֵיזֶה חִסָּרוֹן, אֲזַי יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת. כְּשֶׁמַּעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינַת חָכְמָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ, וּכְשֶׁנִּבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה וּקְטַלֵהּ לְשֵׁד יְהוּדִי:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: תְּהִלָּה לְדָוִד.
תְּהִלָּה לְשׁוֹן עִרְבּוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ד): וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה.
דָּוִד זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הַיְנוּ, כְּשֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה נוֹפֶלֶת וְנִתְעַרְבֵּב לְצֵרוּפִים אֲחֵרִים כַּנַּ"ל –
אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹקַי הַמֶּלֶךְ, הִתְרוֹמְמוּת שֶׁלָּהּ עַל־יְדֵי אֱלֹקַי, בְּחִינַת חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם (תהלים נב);
הַמֶּלֶךְ, לִבְחִינַת: בִּינָה – לִבָּא, שֶׁהַלֵּב בַּנֶּפֶשׁ כְּמֶּלֶךְ בַּמִּלְחָמָה (ספר יצירה פ"ו).
וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ – הַיְנוּ אַחַר־כָּךְ מַעֲלֶה אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה לִבְחִינַת חָכְמָה כַּנַּ"ל, הַנִּקְרָא בָּרוּךְ, עַל שֵׁם רִבּוּי דְּבִרְכָאָן, כִּי הַחָכְמָה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה:
[עַל־פִּי תּוֹרָה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד]בַּמֶּה נְקַדֵּם יְהֹוָה כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ בְּרַחֲמָיו וְרוֹב חֲסָדָיו,
אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ.
וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר חֲסָדֶיךָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עָלֵינוּ, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, חֶמְדָּה גְנוּזָה שַׁעֲשׁוּעַ יוֹם יוֹם כֵּן תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְחָנֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִלְמֹד וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ תָּמִיד,
וְנַהֲפוֹךְ פָּנֵינוּ מֵהֶבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהֹוָה תִּהְיֶה חֶפְצֵנוּ, וּבְתוֹרָתְךָ נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה וְכָל לִמּוּדֵנוּ יִהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְכָל כַּוָּנָתֵנוּ תִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בֶּאֱמֶת, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בְּלִמּוּדֵנוּ.
וְנִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁיָּאִיר לָנוּ אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּזְכֶּה לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת בָּהּ, לְהוֹצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, לְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמָּאוֹר שֶׁבָּה מַחֲזִיר לַמּוּטָב:
אָנָּא יְהֹוָה, עָזְרֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה אֶצְלֵנוּ מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה סַם חַיִּים, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי לִמּוּדֵנוּ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּלְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרֵנוּ, לְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ שֶׁעָבְרוּ בְּחֹשֶׁךְ גָּדוֹל.
וּזְכוּת וְכֹחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יָגֵן עָלֵינוּ, לְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי חַטָּאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, וּמִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם בֵּין בְּעֵת שֶׁנַּעֲסוֹק בָּהּ, וּבֵין בְּעֵת שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים שֶׁלֹּא לַעֲסֹק בָּהּ, תָּמִיד יָגֵן עָלֵינוּ זְכוּת וְכֹחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חַטָּאִים וּפְגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָמְרוּ, אוֹרַיְתָא מַגְנָא וּמַצְלָא בֵּין בְּעִדָּנָא דְעָסִיק בָּהּ וּבֵין בְּעִדָּנָא דְלָא עָסִיק בָּהּ.
וְנִזְכֶּה שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּזְכֶּה מֵעַתָּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב:
אָנָּא יְהֹוָה, רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, חֲמֹל עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזֹּאת, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מְאֹד בְּאֵין עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ, וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְאֵין לָנוּ שׁוּם חַיּוּת וּמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹתֵינוּ הָאֻמְלָלוֹת מְאֹד, כִּי אִם עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, הַמְּאִירַת עֵינַיִם וּמְשִׁיבַת נָפֶשׁ,
כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר גַּם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, בְּתוֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, גַּם אָז לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵינוּ,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי מֵהֶם וְכו' וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ.
וְהִנֵּה עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כְּבָר נִתְקַיֶּם בָּנוּ, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר, כִּי נִסְתַּרְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד מְאֹד בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הַסְתָּרוֹת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.
וּבְכֵן יֵעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים עָלֵינוּ וְאַל תּוֹסִיף לְהַסְתִּיר פָּנֶיךָ עוֹד מִמֶּנּוּ, פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ בָּנוּ, וְקַיֵּם לָנוּ הַבְטָחָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִבְטַחְתָּ לָנוּ, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ.
וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת וּלְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלַיְלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְלֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ לְעוֹלָם.
וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהֹוָה, רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ עַל כָּל חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים. וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה.
וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁתֶךָ. וּתְזַכֵּנוּ שֶׁנִּלְמַד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּעֵת הַלִּמּוּד לְקַשֵּׁר רוּחֵנוּ עִם רוּחַ הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה וְהַהֲלָכָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים אוֹתָהּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִבְחִינַת נְשִׁיקִין דִּקְדֻשָּׁה לְאַדְבָּקָא רוּחֵנוּ בְּרוּחַ הַצַּדִּיק. וְיִהְיֶה דוֹמֶה כְּאִלּוּ אָנוּ מְנַשְּׁקִין עַצְמֵנוּ עִם הַצַּדִּיק וְהַתַּנָּא שֶׁחִדֵּשׁ הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדֵנוּ לְנַחַת רוּחַ לְהַצַּדִּיק וְהַתַּנָּא שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה וְהַהֲלָכָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים אוֹתָהּ, וְנִגְרוֹם תַּעֲנוּג גָּדוֹל לְהַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁיִּהְיוּ שִׂפְתוֹתָיו דוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר עַל יְדֵי לִמּוּדֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה אֶת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְנִזְכֶּה לְאַקָּמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא, לְהַעֲלוֹת הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת עַל יְדֵי לִמּוּדֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה:
אָנָּא יְהֹוָה מָלֵא רַחֲמִים, חֲמֹל עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ הָאֻמְלָלוֹת, וְהַצֵּל אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַתּוֹעִים מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשָׂה אֶצְלֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה סַם מָוֶת, חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכְנַס בְּלִבֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם צַד הִתְנַגְּדוּת עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת עַל יְדֵי לִמּוּדֵינוּ, וְלֹא יִהְיֶה לִמּוּדֵינוּ לְהִתְיָהֵר וּלְקַנְטֵר חַס וְשָׁלוֹם, וּבִפְרָט בְּעֵת לִמּוּדֵינוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בַּגְּמָרָא וְתוֹסָפוֹת וּפוֹסְקִים.
אָנָּא יְהֹוָה, תַּצִּיל וּתְמַלֵּט אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּלִבֵּנוּ שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, וְלֹא יִכְנֹס בְּלִבֵּנוּ שׁוּם צַד עַרְמִימִיּוּת כְּלָל, וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם הִרְהוּרִים וְקֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יֵצֵא עָתָק מִפִּינוּ חַס וְשָׁלוֹם לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם שׁוּם דִּבּוּר כְּנֶגֶד כְּבוֹדָם חָלִילָה.
רַק אַדְרַבָּא תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יְדֵי לִמּוּדֵינוּ, לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לִהְיוֹת נִכְנַע אֶצְלָם, וּלְהַאֲמִין בָּם וּלְהִתְבַּטֵּל אֲלֵיהֶם, וּלְהִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וְלִשְׁתּוֹת בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כָּל יְמֵי חַיָּי, אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם,
וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַּעֲלָה מְאֹד, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת וְלַהֲפוֹךְ כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַצֵּרוּפִים רָעִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהָפְכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְלַעֲשׂוֹת מֵהַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁלָּהֶם צֵרוּפֵי הֲלָכוֹת, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הָאֶמֶת, אֲשֶׁר הָפְכוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְנַעֲשָׂה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז עַל יְדֵי לִמּוּדָם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטָּהֵר בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה גַם אֲנַחְנוּ לָבוֹא לְדַעַת זֶה, שֶׁנֵּדַע לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת וְלַהֲפוֹךְ כָּל הַצֵּרוּפִים רָעִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם לְשָׁרְשָׁם שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה לַעֲשׂוֹת מֵהֶם צֵרוּפֵי הֲלָכוֹת קְדוֹשׁוֹת.
וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וּלְחַבְּרָהּ עִם דּוֹדָהּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת, בִּבְחִינַת חִבּוּק וְנִשּׁוּק וְזִוּוּג, וּלְהוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם. וְתַכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, וְתִתֵּן בְּלִבָּם אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָהֶם הָאֱמֶת, וְיָשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם,
וּתְגַלֶּה וּתְפַרְסֵם אֶת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם. וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.
וְזַכֵּנִי לַעֲבוֹד אוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה תָמִיד. וְעָזְרֵנִי לִהְיוֹת מִן הַנֶּעְלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים.
וְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת, וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ לִלְמֹד תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ תָּמִיד, וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רַב בְּרָכוֹת מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְנִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵינוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:
חיות הרוחני, אורך ימים בימינה. וחיות גשמי, בשמאלה וכו'. והתנא וכו', אינו מתיר את עצמו חס ושלום מכל וכל מחיות הרוחני וכו'. התנא הוא על שם יעקב, בסוף ועקבי השכר שלעתיד בחיות הרוחני הזה [כמובא לעיל בפנים], מהתענגותם בזיו השכינה, כפי שתקנו אותה כל אחד בהתיקונים המוב"פ. שעל זה סובב כל קיום ולימוד תורתם, שעל זה נאמר הכתוב הנ"ל, אורך ימים בימינה [מה שלומד לשמה כידוע]:
והנה, לכאורה יש להתפלא קצת בדבריו הקדושים. כי הלא מאחר שהתנא לטובת עצמו לא היה צריך כלל העושר והכבוד, איך שייך שלטובת העולם להמשיך להם עושר וכבוד, יורידו אותו מלמעלה בשגיאות שמאלה [לא לשמה] עד שישתלשל מזה מכשול הפושעים, להוריד השכינה בגלות צירופיהם הרעים, עד שכביכול יצטרך השם יתברך בכוונה מכוונת, ליתן בלבבם, להוציא הצירופים הרעים בדברי חירופין על הצדיק הדור, עיין היטב בפנים:
ולרמז קצת בישוב הפליאה הזאת. נשימה נא את לבינו לאות ד', ובהכתובים שמבאר מקודם בענין יעקב ורחל ולבן. ואחר כך כתב: אבל תלמיד חכם שד יהודי וכו', ויאמר לו אחי אתה וכו', כדי שהצדיק יקח התורה שבעל פה, שהיא השכינה, מגלותה שאצל לבן, ומעלה אותה וכו', לבחינת זיווג וכו'. ומבואר להמעיין, מלשונו הקדוש, שמרמז על אודות שאר הכתובים שבענין יעקב הנ"ל, שהשתדל להוציא מלבן את האמהות שהיו בבחינת השכינה והארץ המוב"פ כידוע. ועיקר עבודתו היתה בשביל רחל, שהיתה יותר בבחינתה כמובן בפנים. וכל בירורם היה על ידי הקו הנמשך מבינה, ועבר מחסד עד מלכות כמובן בפנים, [דרך כל השבע [מדות ו]שנים כידוע]. ועל זה עסק גם במרעה הכבשים המוב"פ, עד שהעלה משם ניצוצי נפשותיהם, בבחינת חיבוק ונישוק וזיווג, שבסוד הדודאים המוב"פ. עד שיצאו מהם כל נפשות ישראל, שזה ענין הכתוב, תוצא הארץ נפש חיה המוב"פ:
והנה, בהאות ד' נראה מבואר לכל מעיין, שסמך עצמו בדבריו הקדושים על מה שמובא מהם בשאר ספרי אמת, וכל דבריו הקדושים על אודות ספירת המלכות דוד המוב"פ [שבנוגה הלבנה כידוע] שהיא התורה שבעל פה והשכינה, שכל נפשות ישראל יוצאות מאתה [וגם נפש הצדיק העליון באה משם, אך נשמתו מעולה עוד במעלה יתירה כידוע], כי אורייתא וישראל כולא חד, והנפשות האלה, הן הן ההלכות הנגזזות מאתה המובא בפנים מגיזי ההלכות. וגם היא בעצמה, כל שלימות לבנונית אורה, [הוא] בבירור גיזוזי הלכותיה בהשלמה המוב"פ.
ומתהלתה וערבובה המוב"פ, נתערבבו ונחלפו כמה וכמה ניצוצי נפשותיהם, לצאת ולהיות בבחינת בהמות וחיות ממש, [והעיקר בבחינת הרחלים והכבשים, כמובא מזה בהלכות ראשית הגז, שעל התורה הזאת]. שלפי זה מבואר יותר ענין הכתוב הנ"ל, תוצא הארץ נפש חיה המוב"פ, לענין נפשות ישראל, כי כל זה מערבובה וגלותה הנ"ל, שהתחיל מקודם בריאת העולם, על ידי הדיבור של השם יתברך בעצמו, שהיה בו משמעות המיעוט והערבוב. שבאמת גם זה היה מכוון גדול מאת השם יתברך [כמובא מזה במקום אחר ועיין היטב בפנים], כי על ידי זה יצא אל הפועל בחינת השמאל [של קומתה] המוב"פ, שסוף כל סוף, תאיר ותתמלא יותר על ידי זה.
כי כל עצם בחינתה, היא בבחינת הרחל, ועושר הצאן שבבחינת השמאל דייקא, כמובן בפנים [על הפסוק] ותרץ ותגד לאביה, [ש]הערמה השמאלית שבה, [בא] במהירות יותר כמוב"פ. אך אף על פי כן, כל תיקונה, היא כשמחבקים וכוללים אותה בהימין המוב"פ, שהיא בסוד החסד [אל כל היום] כמוב"פ. כי בחינת הלבנה שבה, השולטת בלילה המוב"פ, לית לה מגרמה כלום כידוע. שמחמת זה יונקים מאתה קליפות בר לילותא המוב"פ, וביניקתם מאור לבנינותה, יעשקו גם את הנפשות שבה, להיות נהפכים למהות הנוגה וה'ל'ב'ן' שבהם. ומטבע הטוב למשוך עצמו לשרשו, מוכרחת כל פעם גם הרע שנתאחזת בו, להמשך אל הקדושה. שעל זה נאמר הכתוב המוב"פ, ויהי כשמוע לבן וכו', חודש ימים, להתחדש כמוב"פ. ולפעמים להיפך, נכללים שניהם בהטומאה, ויאמר לו, הכי אחי אתה וכו'.
ואף על פי שבכל דור ודור, עוסק הצדיק האמת, לברר מאתו מה שצריך לברר. אבל לגמור הבירור בשלימות, לא יהיה עד לעתיד, כי מוכרח לזה תחבולות רבות ונעלמות לאין ערך. כי כל אשר נמצא בעולם, הכל היה מן הארץ והשכינה כידוע, שמחמת זה נקראה בשם "כל העולם" [כמובן בפנים בסוד החיבוק המרומז בהכתוב וירק את חניכיו וכו' שהוא קו הירוק, הנמשך מבינה, ומקיף את "כל העולם"]. שלפי כל זה תבין מרחוק בישוב פליאתינו הנ"ל, מה שמוכרחים הצדיקים להשתדל בטובת כלליות נפשות ישראל וכל העולם, המוכרחים להחיות הגשמי ופרנסת העושר והכבוד. כי אף על פי שמצד נשמתם, יעלו שמים כמוב"פ, כמו משה ברקיע [עיין היטב בפנים] לבל יהיו מוכרחים כל כך לאכילה ושתיה. אבל עיקר השלימות, הוא כשנתאחדים בהארץ והעולם, שהיא עולם הזה, בבחינת השכינה כנ"ל, שעיקרה בבחינת השמאל והשגיאה המוב"פ כנ"ל, הנמשכת מהשגיאה הראשונה שבדיבור השם יתברך, שהיה בו משמעות המיעוט והערבוב כידוע, ואף על פי כן היה באמת בזה מכוון גדול מאת השם יתברך, למסור וליתן אותה בהארץ לבני אדם דייקא, שהם יתקנו אותה [וכמוב"פ לענין העלאת השכינה, שאף על פי שגם בתחילה מעלה אותה יעקב הצדיק בבחינת וישק וכו'. אבל אחר כך, דייקא בהתגברות לבן, ויאמר הכי אחי אתה וכו', מעלה אותם גם בבחינת הזיווג].
והמלחמה בזה כבידה מאוד, כי גם הצדיק האמת, כשיורד בהשגיאה הזאת, שב[הכאת] יד שמאל, הוא מסוכן מאוד מאוד, ושוור מהאי להאי כמוב"פ, [לכוללה בימינא] לבל תהיה בבחינת שגיאה ממש. ומעוצם המלחמה שיש בזה, גם משה רבינו ע"ה לא זכה לכוין תכלית נקודת משקלה, ושגה כשערה דשערה בהכאתה [שהיא בבחינת צור כמוב"פ] שאז ניתוסף כח להקליפות הנתאחזות בה, שמאז צריכין לטרוח מאד מאוד בליבון כשמלה הנ"ל. ובכל דור ודור, עומד עלינו קליפת הלבן המוב"פ, המבקש לעקור את הכל. כי נ'ב'ל' הוא [כמובא מזה בדברי מהרנ"ת שעל התורה הזאת בשם האריז"ל] ונבילה שהיא בהמה מתה, אינה מסרחת בריחות רעות כמוהו. כי הוא תכלית ההיפך זה לעומת זה מבחינת יעקב, הזוכה לאורך ימים בהחיות הרוחני, גם אחר מיתתו. כי גם אז, נחזר נפשו לגופו, להתענג מזיו השכינה, בנישוק שפתותיו שושנים המוב"פ, וגם בזיווג הדודאים נתנו ריח טוב וערב לאין גבול עיין היטב בפנים.
ועיקר התיקון, יהיה על ידי משיח בן דוד המוב"פ, שגם כל תהילת וערבובי דבריו, קדושים בתכלית שלימות הקדושה, כי שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר כמוב"פ. ולא נטפא מנייהו, להארעא של הסטרא אחרא, שהיא זה לעומת זה כנ"ל. כי הוא אשר יעלה בשלימות להחכמה והבינה, שבה עלמא סתימא המוב"פ, להתייחד משם בהעלמא דאתגליא, שהיא השכינה כנ"ל, עד שתעלה אצלו בחינת שמאל ושלא לשמה [לשם טובת העולם] להיות בבחינת לשמה [לשם השכינה כידוע ] יותר ויותר כנ"ל, [כי אני חכמה שכנתי ערמה כמוב"פ] שהחכמה הזאת, היא מקור כסא דברכתא, בחיים ועושר, שעל זה יסובב הכתוב הנ"ל, ואברכה שמך לעולם:
[העתק מכתב יד המחבר וכנראה שחסר הרבה]
....תבין מרחוק, שגם כל חלקי העושר שלה, יחשבו [כי הכל היה....] להשלימה ולבנותה בהם.... לחסרון יחשב [כאיכות נפשה הנ"ל.... בשלמתה כהשלמת הלבנה תתייחד באור החמה המאיר בה להתהפך בהשלמתה לבד כנ"ל:
בהכרח החיסרון הנ"ל תבין מרחוק, שזה זה הכרח גדול בצירוף העושר והכבוד הנ"ל:
בדבר החסרון בעצם השכינה הנ"ל, יש לבאר ענין השמאל הנ"ל [הכהה ומחוסרת [משלימות] האמיתי [לשמה] שהיא הגשר שלא לשמה הנ"ל, ושם העושר והכבוד, אשר באיכות נפשה ועצמה יהיו בשמאל וחסרון כנ"ל [כי על זה לבד סבבה כל כוונתו יתברך בכלליות הבריאה כנ"ל], וכל כוונת חז"ל בתשובתם מכל שכן עושר וכבוד, הוא מצד התיקון, וכלליות תחתון בעליון:
שבכל הנ"ל תבין מרחוק בהכרח הורדת הצדיק לגשר שלא לשמה, שכל שם הגשר שלא לשמה, הוא מצד הקליפות שבכל ימי עולם, ובסיבת הקליפה, והשד יהודי הנ"ל שמתגבר ועולה על ידה להתאחז ביניקתו וקבלתו [מצד] הימיני בעצמו כנודע. עד אשר נכרח גם הצדיק בכל עת יותר להשלים בזה.... יותר לכוונתו יתברך הנ"ל. כי בהשוורתו גם בהתפשטות החסרון שלא לשמה.... ביחודו לשמה ותיקונה לבד....:
שעוד בכל הנ"ל תבין מרחוק בישוב הפליאות, כי כל הריצה לשמאל, וגשר שלא לשמה הנ"ל, הוא מחמת שזה לבד כל איכותה ועצמה, ושגם כל טובת העולם [הוא] טובת השכינה, ושמצד היחוד וכלליות התחתון בעליון [כנ"ל וכמובא מזה בספרי אמת], נזכה מכל שכן גם בעושר וכבוד, כתשובת חז"ל הנ"ל:
זה המאמר נאמר בשבת נחמו שנת תקס"ג הנ"ל, והמתיק בתוכו פירוש הפסוק נחמו נחמו עמי וכו', נחמו נחמו היינו תרין צדיקים צדיק עליון וצדיק תחתון וכו' כמבואר בלשון החברים, אך אחר כך כשנתן להעתיק את המאמר הזה מכתיבת ידו ז"ל, כי מאמר זה הוא לשון רבינו ז"ל כנדפס אצל המאמר בתחלתו, השמיט פירוש הפסוק נחמו נחמו הנ"ל וה' יודע כוונתו ז"ל:
אגב ראיתי לבאר להמעין ענין מה שאצל כמה מאמרים כתוב שהם לשון רבינו ז"ל הענין הוא כי אלו המאמרים שרבינו ז"ל כתבם בעצמו בכתיבת ידו הקדושה ז"ל, ונתן להעתיקם מכתב ידו ז"ל אצל אלו המאמרים נרשם שהם לשון רבינו ז"ל ושאר המאמרים נכתבו גם כן מפיו הקדוש ז"ל, אך לא מכתיבת ידו רק הוא ז"ל היה יושב ואומר לפני המעתיק הדברים בלשון חול ופשוט שאנו מדברים בו, והמעתיק כתב הדברים לפניו ז"ל בלשון הקודש ונתן לו אחר כך לעיין אם נכתבו הדברים כהוגן כפי כוונתו ז"ל, ולפעמים גם הוא ז"ל אמר לפני הכותב קצת דברים בלשון הקודש וקצת דברים בלשון חול, לבד מאיזה מאמרים קטנים שנכתבו שלא בפניו ז"ל, וגם המה נתנו אחר כך לרבינו ז"ל לעיין בהם אם נכתבו כהוגן כפי כוונתו ז"ל, רק קצת מאמרים שנרשם אצלם שהם מלשון החברים נראה שנכתבו שלא בפניו ז"ל, והם מהמאמרים שנאמרו קודם התקרבות הר"ר נתן ז"ל אליו, ובהם על פי רוב הלשון של החברים אין מסודר יפה כל צרכו, ומסתמא גם אלו המאמרים הובאו למראה עיניו ז"ל, ואם הלשון אינו מסודר כראוי אף על פי כן תוכן כוונתו ז"ל מובן גם בהם, וגם הם דברים נפלאים ונוראים וישרים למוצאי דעת:
שם במאמר תהלה לדוד הנ"ל אות ג' כי כל העולם מקבלים פרנסתם משמאלה כמו שכתוב (משלי ג) בשמאלה עושר וכבוד, ובשביל זה נפל וכו' לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה לבחינת שמאלה כדי שעל ידי זה יקבל שפע ופרנסה לעולם וכו', כמו שכתוב בשמאלה עושר וכבוד וכו' הקושיא בזה מפורסמת כי הלא אמרו רז"ל שבת דף ס"ג אמר רב ששת מאי דכתיב אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד, אלא בימינה אורך ימים איכא, עושר וכבוד ליכא (פירש"י בתמיה כיון דאיכא אורך ימים כל שכן עושר וכבוד, אלא למימינים בה אורך ימים איכא כל שכן עושר וכבוד וכו') נמצא הרי מבואר בדברי רז"ל שגם בימינה כל שכן דאיכא עושר וכבוד, ואם כן למה צריך הצדיק ליפול כחוט השערה לבחינת שמאלה, בשביל להמשיך עושר וכבוד, מאחר שגם בימינה של תורה איכא עושר וכבוד ושמעתי מפי אדוני אבי זקני ז"ל שהקשה זאת לפני רבינו ז"ל, וגם אמר על זה תירוץ לפני רבינו ז"ל וקלסיה רבינו ז"ל, אך שכחתי כל הענין ולכאורה נראה לעניות דעתי שהתירוץ על זה מבואר בדברי רבינו ז"ל באות זה אחר כך במה שכתב ויספר לו את הדברים האלה, פירש רש"י שלא בא אלא מתוך אונס אחיו ושנטל ממנו ממונו וכו', פירש שלא בא לבחי' הזאת שיסבול תורתו משמעות ערמימות אלא מתוך אונס אחיו, ושנטל ממנו ממונו כדי בשמאלה עושר וכבוד, ולכאורה תיבת מתוך אונס אחיו אינו מבואר כלל, אך הענין הוא כי עכשיו בזמן הגלות בזמן התגברות שליטת עשו וכו', הם נוטלין כל השפע וישראל ניזונין רק מתמצית כמבואר בזוה"ק, ועיקר אחיזתם הוא מסטרא דשמאלה כידוע ועל כן אי אפשר עכשיו להמשיך שפע עושר וכבוד, רק משמאלה של תורה ולא מימינה (והדבר מובן ממילא קצת ואי אפשר להאריך בזה), וזה מדוקדק בדבריהם ז"ל שלא בא אלא מתוך אונס אחיו ושנטל ממנו ממונו, היינו שנטל הוא כל השפע שלו, ובשביל זה מוכרח הצדיק עכשיו ליפול קצת לבחינת שמאלה דייקא, בכדי להמשיך משם שפע גשמיות של עושר וכבוד
ויש עוד סמך וסעד לדברינו אלה ממה שאמר רבינו ז"ל, ונדפס בהשיחות (שאחר הסיפורי מעשיות) שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות, בבחינת ותרד פלאים אותיות אלפים וכו', ועל כן קשה לאיש כשר באמת שיהיה לו עשירות גדול מאלפים הרבה מזומנים וכו' והביא שם מה שאמר זקינו הקדוש וכו' מוהר"ר נחמן ז"ל על מאמר רז"ל כל שכן עושר וכבוד, ואמר ר' נחמן ז"ל שהוא רק כל שכן אבל לא בפירוש כי אף על פי שהוא כל שכן אין להם מזומנים וכו', מבואר להדיא שאף על פי שבוודאי גם בימינה כל שכן דאיכא עושר וכבוד אף על פי כן עכשיו שנפל העשירות קשה מאוד שיהיה להמימינים בה גם עשירות רב מזומן, אם כן יש לומר שמפני כך מוכרח הצדיק עכשיו ליפול לבחינת שמאלה דייקא בכדי להמשיך עושר וכבוד לישראל במזומן קצת גם כן כנ"ל:
אך לבאר הדברים ביותר קצת, נראה על פי מה שהביא רבינו ז"ל במאמר לשמש סימן מ"ט, כי באורייתא של עכשיו יש ימין ושמאל ובשמאלה עושר וכבוד, אבל בעתיקא לית שמאל ולית עושר תמן (ועיין אידרא נשא דף קכ"ט לית שמאלה בהאי עתיקא סתימאה כולא ימינה וכו') ולכאורה גם שם יש להקשות כנ"ל, הא גם בימינא כל שכן דאיכא עושר וכבוד אך המובן משם הוא כי אף על פי שבוודאי יכולין להמשיך משם שפע גשמיות במכל שכן, אך הזוכה למדריגת ימין אינו עולה על מחשבתו כלל שיהיה חפץ בשפע גשמיות, מאחר שיכול להמשיך משם שפע רוחניות של אורך ימים, שאין להשפע גשמיות שום ערך כלל כנגד אור השפע רוחניות, על כן הוא ממשיך משם רק שפע רוחניות, וגם השפע גשמיות של עושר וכבוד מחליף שם על שפע רוחניות וגם זה מובן בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות במאמר צוית צדק סימן כ"ג ובמאמר סוד כוונת המילה סימן ס"ג ובסימן ר"מ ד"ה כל השפעות ועל כן מוכרח הצדיק ליפול כחוט השערה לבחינת שמאלה, בכדי להמשיך משם שפע גשמיות כנ"ל ועיין בליקוטי הלכות הלכות תלמוד תורה הלכה ג' מבאר שם, שעיקר שורש השפע של עשירות ופרנסה נמשך גם כן רק מבחינת עתיקא שנקרא מזלא ששם כולא ימינא כנ"ל, אך שם כולא חד ואין בהשפע שום ציור כלל, וגם שפע העשירות הוא רק אור צח ומצוחצח, ולמטה כשנמשך השפע לימין ולשמאל אז נצטייר השפע בשמאל לעשירות ופרנסה, ומחמת זה צריך הצדיק ליפול לבחינת שמאלה בכדי לצייר השפע שם לעשירות אבל אז כשנופל לבחינת שמאל תוכל הסטרא אחרא להתגבר חס ושלום, ולהתאחז בהשפע ולהמשיך לעצמם כל השפע חס ושלום, על כן צריך לחזור תיכף משמאל לימין ולאכללא שמלא בימינא, ואז ממשיך הפרנסה לעולם בקדושה גדולה ע"ש שהאריך בזה בדברים נפלאים:
והנה מבואר כאן במאמר זה שעל ידי שמוכרח הצדיק והתנא ליפול קצת כחוט השערה לבחינת שמאלה, בשביל להמשיך שפע גשמיות גם כן, על ידי זה יש בתורת הצדיק והתנא שני משמעות, משמעות טוב בחינת צדיקים ילכו בם, ומשמעות להיפוך בחינת ופושעים יכשלו בם והתלמיד חכם שאינו הגון כשרואה בתורת התנא המשמעות להיפוך חס ושלום, חושב שגם הוא לא אמר תורתו אלא בערמימיות חס ושלום, ועל כן אינו חוזר בתשובה על ידי לימודו רק אדרבה לוקח מזה כח לדבר על הצדיק שבדור עתק בגאוה ובוז וכו' וע"ש עוד איך שהצדיק האמת לוקח התורה שבעל פה, היינו השכינה מהגלות שבפה הלמדן ומעלה אותה לשרשה ממדריגה למדריגה וכו', עד שמביא אותה לבחינת שכינתא בין תרין צדיקייא יתבא, ומשפיעין בה הצדיק העליון והצדיק התחתון וכו', ע"ש נפלאות מתורתינו הקדושה
והנה מזה וממה שביארנו לעיל, תבין נפלאות בדברי צחות הקדושה של רבינו ז"ל שאמר פעם אחת שעל ידי הקושיות שמקשין עלינו (היינו עליו ז"ל ועל שאר צדיקי אמת), על ידי זה יש לנו פרנסה ועשירות, כי כל הפרנסה והעשירות נמשך על ידי קושיות כמו שהקשו רז"ל אורך ימים בימינה איכא עושר וכבוד ליכא, ותירצו מכל שכן עושר וכבוד נמצא שעל ידי הקושיא שהקשו רז"ל בזה הפסוק, על ידי זה נמשך העושר והכבוד של הצדיקים המימינים בה עכ"ל ועיין בשיחות הר"ן שכתב שם הר"ר נתן ז"ל שיש בדברי צחות אלו עמקות גדול:
ולכאורה אין לדברים הללו שום ביאור מה ענין הקושיות שהחולקים מקשים על הצדיקי אמת, להקושיא שהקשו רז"ל בהיפוך שמגיע גם להצדיק אמת עושר וכבוד אבל לפי הנ"ל תבין קצת עומק נפלאות כוונתו הקדושה ז"ל, וגם בזה תבין ביותר מה שנתבאר לעיל כי באמת זו הקושיא שהקשו בימינה אורך ימים איכא עושר וכבוד ליכא, זהו בעצמו בחינת הייה וההפלה שמפילין את הצדיקים המימינים בה לבחינת שמאלה גם כן בשביל להמשיך עושר וכבוד כי כבר נתבאר שבשעה שהצדיק דבוק בבחינת ימינה של התורה, אזי אין חפץ כלל בעושר וכבוד, רק אדרבא מחליף גם השפע של עושר וכבוד גם כן על אורך ימים ואז בוודאי לא קשיא ליה כלל היכן העושר והכבוד שבימינה, מאחר שאינו חפץ בזה כלל ויודע שבוודאי נמשך משם גם שפע גשמיות במכל שכן, רק שהוא אינו חפץ בזה כלל, רק בשפע רוחניות של אורך ימים ובשביל זה מוכרחין להפיל אותו לאיזה בחינת שמאלה ומזה בעצמו נמשך מה שהקשה עושר וכבוד ליכא, כי הגם שהעיקר הוא דבוק בבחינת ימינה, ואינו חפץ לנתק עצמו מבחינת ימין ולירד לשמאלה לגמרי בשביל עושר וכבוד חס ושלום, רק על ידי הבחינה הנ"ל שמפילין אותו לאיזה בחינה שמאלה שמשם עושר וכבוד, על ידי זה עולה אז על מחשבתו להקשות היכן העושר והכבוד שבימינה, כי באמת גם עכשיו הוא רוצה להמשיך שפע רק מבחינת ימינה רק שזה שמקשה עושר וכבוד ליכא, זה בעצמו הוא בחינת שגיאה הדקה שנפל לבחינת שמאלה ואז תיכף חוזר לימין וכולל שמאל גם כן בימין, ומתרץ לעצמו אלא בימינה אורך ימים איכא כל שכן עושר וכבוד, ועל ידי זה ממשיך באמת השפע של עושר וכבוד בקדושה גדולה גם כן מבחינת ימינה, ועל ידי בחינת שמאלה היינו על ידי הקושיא הנ"ל שנמשך מבחינת שמאלה (ועיין לשון הגמרא ופירש"י המובא לעיל ותבין ביותר) ובזה ממילא מיושב ביותר הקושיא המפורסמת הנ"ל שהקשו, הלא בימינה יש גם כן עושר וכבוד, כי זה העושר והכבוד שבימינה נמשך ונצטייר גם כן על ידי הקושיא שבא מבחינת שמאלה כנ"ל
והנה מזה שמפילין את הצדיק לבחינת שמאלה גם כן בשביל להמשיך עושר וכבוד על ידי הקושיא של עושר וכבוד ליכא כנ"ל, מזה נמשך ונשתלשל מה שיש כח להלמדן ללמוד תורת התנא והצדיק שלא לשמה ממש, עד שעל ידי זה מקשה קושיות וחולק על צדיקי אמת שבדור, ומקבל כח זה מהתורה שבעל פה שלומד, ואז התורה שבעל פה שהיא השכינה כביכול בגלות בפה הלמדן כנ"ל ואז הקדושה בבחינת עניות ודלות גדול, כי מהלימוד שהוא שלא לשמה ממש חס ושלום, אין יכולין להמשיך אפילו עושר וכבוד לישראל בפרט להצדיקים והכשרים שבישראל, כי אז נוטלין העכו"ם כל השפע חס ושלום, כמבואר בליקוטי הלכות הנ"ל אך כשהצדיק שומע כל אלו הצירופין של הקושיות והמחלוקות של אלו החולקים עליו (שכל זה נמשך בשורשו מבחינת הקושיא של עושר וכבוד ליכא שזו היא הבחינת שגיאה דקה של שמאלה שנפל הצדיק לתוכה בשעת אמירת תורתו, שמזה נמשך הכח שיש להחולקים להקשות ולחלוק עליו), והצדיק לוקח אלו הצירופין ועושה מהם הלכות ומעלה השכינה מהגלות שבפה הלמדן, אז נמתק ועולה בחינת שמאלה של תורה ונכלל בימינה, ואז נמשך שפע ועשירות גדול על ידי בחינת שמאלה דייקא כנ"ל נמצא שהקושיות שמקשין החולקין על הצדיקים נמשכין ונשתלשלין בשורשן מבחינת הקושיא שהקשו רז"ל עושר וכבוד ליכא, שזה בחינת מה שמפילין את הצדיק לבחינת שמאלה, ומזה נשתלשל כל כך עד שנכנס ערמימיות בהלמדן וחולק על הצדיקים ומדבר עליהם עתק וכו', ועל ידי זה בעצמו עיקר התיקון כי הוא מכוון גדול מהשם יתברך וכו' כמבואר בפנים כי על ידי זה הצדיק מעלה השכינה מהגלות שבפה הלמדן, וחוזר הבחינת שמאלה לשורשה ומקומו, ששם הוא בדקות גדול מאוד והיינו בבחינת הקושיא הנ"ל שמשם נמשך פרנסה כנ"ל
ולבאר הדברים ביותר קצת ובדרך קצרה הוא, כי עיקר מה שממשיך הצדיק פרנסה על ידי שנופל לבחינת שמאלה, הוא רק על ידי שחוזר אחר כך תיכף לבחינת ימינה, וכולל גם שמאלה בימינא, ועל ידי זה עיקר המשכת השפע כמבואר בליקוטי הלכות הלכה הנ"ל והנה השגת הצדיקים הגדולים האמיתים בלימוד תורתם הוא בבחינת עתיקא, ששם כולא ימינא ולית שמאל ועושר תמן, כי אף על פי שעיקר שורש העשירות נמשך רק משם, אבל אי אפשר לקרותו בשם עושר כי שם כולו רוחני בבחינת אורך ימים בימינה ולא שייך שם להקשות כלל עושר וכבוד ליכא כנ"ל רק מחמת שצריכין להמשיך לישראל גם עושר וכבוד, על כן מפילין אותו קצת בדקות גדול לבחינת שמאלה, וזהו בעצמו מה שמתחיל לעלות על דעתם להקשות עושר וכבוד ליכא כנ"ל, שזה בערך מעלתם כמו איזה נטייה קצת אל בחינת שמאלה, ששם שייך עושר וכבוד רק מגודל קדושתם וצדקתם אינם שוהים הרבה במדריגה זו שמשם בחינת הקושיא הנ"ל, רק שתיכף חוזרין למקומן שהוא בחינת ימין ומתרצין לעצמן אלא וכו' כל שכן עושר וכבוד שבזה כוללין הבחינת שמאלה גם כן בימינה, כי מגלין שגם הבחינת עושר וכבוד שבשמאל נמשך בשורשו רק מבחינת ימין, היינו מבחינת עתיק ששם כולא ימינא, רק ששם אינו ניכר השפע של עושר וכבוד מחמת גודל קדושת הארת השפע של בחינת אורך ימים שנמשך משם כי הקטנות בטל לגבי הגדלות רק על ידי שנפל הצדיק גם לבחינת שמאלה על ידי הקושיא הנ"ל, ועל ידי ששב וחוזר ונכלל בימין שזה בחינת התירוץ של כל שכן עושר וכבוד, על ידי זה זוכה להמשיך הפרנסה דקדושה לישראל רק שמחמת הנטייה קצת לשמאלה, מזה בא השורש של בחינת הלימוד שלא לשמה, שהוא בחינת גלות השכינה שעל ידי זה מתמעטת השפע ביותר אך על ידי שזה הלמדן שלומד שלא לשמה הוא חולק ומקשה על הצדיקים, והצדיקים בונים מזה הלכות ומעלין השכינה מגלותה, על ידי זה חוזר השפע אל הקדושה, בבחינת כל שכן עושר וכבוד כנ"ל:
שם אות ד', ביאור הדברים בקצרה שעל ידי שהצדיק מבין שאלו הדברים שהלמדן דובר עליו, הם צירופים מאותיות שבתורה שבעל פה ומבין מאיזה הלכות נעשו הדיבורים אלו (וענין ההבנה הזאת הוא בחינת בינה), ומקבל הדיבורים האלו בשמחה ובאהבה, על ידי זה מעלה את השכינה לבחינת חיבוק, ואז היא בבחינת ירוקה כחבצלת, כי על ידי זה שהצדיק מקבל את הדיבורים האלו (שהם ניצוצות מתורה שבעל פה, שהיא בחינת השכינה שנפלו בגלות בפה הלמדן שאינו הגון), והוא מקבל אותם באהבה, ואהבה הוא בחינת ימין, בחינת וימינו תחבקיני זה בחינת חיבוק הנ"ל ועל ידי השמחה ששמח ביסורין ומקבל הדיבורים של החרפות והקושיות הנ"ל בשמחה, ושמחה באה מהלב כמו שכתוב (תהלים ד) נתת שמחה בלבי והלב הוא בינה, ועל כן על ידי זה מעלה השכינתא לבחינת בינה ליבא, שמבחינת בינה נמשך קו ירוק המקיף את כל העולם כידוע, וכמבואר בהקדמות תיקוני זוהר דף יוד ירוק כזהב מסטרא דאימא עילאה וכו' קו ירוק דאסחר כל עלמא, ואז השכינה כביכול בבחינת אני חבצלת השרון בחינת ירוקה כחבצלת, בחינת אסתר ירקרוקת היתה אלא שחוט של חסד נמשך עליה, בחינת החסד והאהבה שהוא בחינת ימין בחינת חיבוק כנ"ל
וזה שנאמר אצל אברהם בשעה שרדף אחר המלכים להציל את לוט, כי ראה שממנו יצא נשמת דוד ומשיח שהם בחינת מלכות בחינת תורה שבעל פה כידוע, וכמבואר גם כאן בסוף המאמר, דוד זה בחינת תורה שבעל פה על כן כתיב אז וירק את חניכיו, חניכיו זה בחינת חסדים בחינת חיבוק כמבואר בפנים, ואז נמשך על השכינה הארה מעולם הבינה שזה בחינת ירוק כנ"ל, ובחינת הנשיקין הוא על ידי חכמה ועל ידי חכמה עיקר בנינה שאז היא ראויה לזווג וכו' כמבואר בפנים ועל כן כשהצדיק משכיל בחכמתו וכו' עד שלומד הצירופין וחוזר ועושה מהם צירוף ההלכה שהיה מקודם שנתקלקל, על ידי זה מעלה הצדיק את השכינה לבחינת נשיקין, ואז מתעורר זווגא דגופא בגופא שהשכינה בין תרין צדיקייא יתבא וכו' כמבואר בפנים ועיין בפירוש ספרא דצניעותא ענין הדרוש של אני חבצלת השרון שושנת העמקים הנ"ל בביאור יותר:
שם בסוף המאמר התרוממות שלה על ידי אלקי בחינת חסד אל כל היום וכו' ולכאורה אינו מובן, ויש לפרש על פי הידוע ומבואר בכתבים ומובן גם בזוה"ק פרשה לך לך צ"ד (ובסבא משפטים דף צ"ו צ"ז ובפירוש הרמ"ז שם), כי שם אלוה שרשו הוא שם אל שהוא בחינת חסד אל כל היום, שנעשה לבוש לאותיות וא"ו ה"א ושם אל יוצא משם ס"ג שבבינה, עיין בספר ערכי הכינויים לרי"צ ז"ל ועיין בשערי גן עדן שער האותיות בענין שם אל שסוד חסד אל כל היום, כי על ידו נשלם אותיות ו"ה שבשם הוי"ה ואותיות מ"י שבשם אלקים, וע"ש גם כן מסוד שם אלוה הנ"ל נמצא מבואר כי שורש שם זה הקדוש הוא מבחינת חסד אל וכו' כנ"ל ועל פי המסורה כתוב כאן שם זה בוא"ו ה"א:
ד"ה בר"ה עוסקין
בר"ה עוסקין כל ישראל בבנין המלכות דקדושה ע"י אור הבינה אימא עילאה שזה סוד השופר כמבואר בכוונות. ואח"כ מעלין אותה ממעלה למעלה לבחי' חיבוק ונישוק וזיווג עד שבשמיני עצרת אז הוא זזווגא דמטרוניתא פב"פ כמובא לעיל כ"פ, וזה בחי' כל הענין המבואר בפנים במאמר הנ"ל, ומחמת שעיקר התיקון להביא אותה לבחי' שכינתא בין תריא צדיקיא יתבא שהיא בחי' צדיק העליון וצדיק התחתון המעלה להשכינה מ"נ כדי שתתדבק, ע"כ צריכין לנסוע ולבוא אל הצדיק הדור על ר"ה ואשרי למי שזוכה לשמוע בר"ה חידושי תורה מהצדיק, ועכ"פ נוהגין כל ישראל להתפלל על קברי צדיקים בערב ר"ה כי מקום גניזתם הוא בחי' צדיקים ירשו ארץ שזה בחי' עליית השכינה הנ"ל כמבפ"נ ועיין ליקות"נ סי' ק"ט, וגם כי ע"י הפגם של הלימוד שלא לשמה עי"ז נעשה פירוד ח"ו בין התורה שבע"פ להצדיק שחידש זאת התורה ואינה נכנסת עמו לקבורה כמבפ"נ, וע"כ קודם ר"ה שעוסקין לתקן זאת כנ"ל הולכין להתפלל וללמוד על קברי הצדיקים, וזה בחי' יום תרועה יהיה לכם ומובא בזוה"ק שמרמז על מדתו של יעקב וכן קול השופר מרמז על זה כי יעקב הוא בחי' הצדיק המחדש חידושין דאורייתא בחי' תורה שבע"פ בחי' מלכות ולומד תורתו לשמה כמבפ"נ, וזה בחי' אברהם יצחק יעקב דוד שמרמזין בהתקיעות כמובא, דוד הוא בחי' מלכות בחי' התורה שבע"פ ותיקונה ועלייתה ע"י אברהם שהוא בחי' חסד ואהבה כמבפ"נ. ויצחק הוא בחי' השמחה בחי' וקראת את שמו יצחק על שם הצחוק והשמחה שזה בחי' שמחין ביסורין המבפ"נ כי יצחק הוא הראשון שביקש להתפלל על היסורין כשארז"ל, גם יצחק הוא מבחי' בינה כמובא לעיל בשם הליקויטי תורה להאריז"ל, וזה בחי' נתת שמחה בלבי המ בפ"נ, יעקב הוא בחי' החכמה כ"ש ויעקבני ותרגומו וחכמני וכמבואר בדבריו ז"ל בסי' א' ובסי' ע"ד שעי"ז עיקר בנינה עד שראויה לזיווג כביכול כמבפ"נ, ומחמת שהנשיקין הם ע"י חכמה ע,כ נאמר אצל יעקב בפירוש וישק יעקב לרחל, ועי"ז ממילא נתעורר זיווגא דגופא בגופא בחי' שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא, וזה ג"כ סוד יעקב ששרשו בהדעת שמשם הזיווג, וע"כ זכה שיצאו ממנו יוסף ובנימין שהם סוד שני הצדיקים הנ"ל כידוע, וזה בחי' המלך הקדוש שממשיכין על המלכות אור החכמה שהיא בחי' קודש כידוע, וזה בחי' ובכן יתקדש שמך שהוא כנגד בחי' אברהם בחי' חסד ששרשו בחכמה שהיא בחי' שמחה בחי' וגילו ברעדה, ובכן תן כבוד כנגד יעקב בחי' כבוד חכמים ינחלו, ובכן צדיקים כנגד דוד, וזה בחי' צדי"ק וצד"ק המובא בכוונות היינו שמעלין המלכות בחי' צדק אל בחי' צדיק וזה צדיקים תרי משמע כי שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא כנ"ל, וזה ועולתה תקפץ פיה כי עכשיו ע"י שיונקין כביכול מבחי' המלכות תורה שבע"פ עי"ז יש להם פה לדבר על הצדיק עתק וכו' אבל כשמעלין אותה מביניהם אז ועולתה תקפץ פיה וכו' כי תעביר ממשלת זדון בחי' ביטול המלכות דסט"א שמתגרה בהאדם בגאוה וגדלות ומסיתו ללמוד שלא לשמהולדבר על הצדיק וכו' וזה ותמלוך וכו' בחי' עלךיית המלכות דקדושה לשלימותה, וזה בחי' תקיעת שופר כי ארז"ל תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה גם תקיעה היא מלשון זיווג כמבואר בכוונות כי ע"י החכמה מזדווגת בין תרין צדיקיא כנ"ל, וזה בחי' תקיעה תרועה תקיעה זה בחי' שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא, כי תרועה הוא בחי' השכינה בחי' מלכות בחי' תורה שבע"פ כ"ש ותרועת מלך בו ותרגומו ושכינת מלכיהון בהון, וזהו שארז"ל שתרועה היא אותיות תור"ה עי"ן בחי' עיי"ן פנים לתורה שזה בחי' כלל תורה שבע"פ והיא יושבת בין צדיק עליון שחידש זאת התורה ועכשיו משפיע בה ובין הצדיק התחתון הלומד להתורה וכו' כמבפ"נ, וזה בחי' התקיעה שלפניה ושלאחריה, כי תקיעה היא בחי' ההתקשרות להצדיק כמובא לעיל כ"פ, וע"כ צריכין לתקוע שברים ותרועה כי מחמת שעוסקין בזה להעלות השכינה בחי' תורה שבע"פ מהגלות שהיה לה בפה הלומד שלא לשמה שעי"ז לא די' שגרם צער להשכינה כביכול אלא שמקבל כח עי"ז ויש לו פה לדבר על הצדיק עתק ורודף את הצדיק התחתון וחולק עליו, ולא עוד אלא שרודף גם הצדיק העליון שחידש זאת התורה. אלא שזאת הרדיפה נעשה ממילא לפי תומו מחמת שאין התנא שהוא הצדיק העליון יכול לסבול הנשיקין שלו ואינו יכול להתדבק עמו רוחא ברוחא, וכנגד זה תוקעין שברים ורתועה, שברים הוא גנוחי גנח בחי' האנחה שמתאנח הצדיק העליון על הלמדן שלומד תורתו שלא לשמה ועי"ז אינו יכול להתדבק עמו רוחא ברוחא וע,כ מתאנח ע"ז, כי האנחה הוא מוציא רוח ומכניס רוח היינו שמוציא התנא הצדיק העליון ומרחיק ממנו הרוח של הלומד שלא לשמה ומכניס בעצמו רוח דקדושה, גם כי ע"י האנחה שהיא בבחי' תוסף רוחם יגועון עי"ז נגווע ונאסף התנא מהרוח של הלומד שלא לשמה ומדבק עצמו בהרוח דקדושה עיין כ"ז לקמן בפנים סי' ק"ח ק"ט, אך עכ"ז מאחר שאין הלומד מכוון לרדוף אותו רק שנעשה זאת ממילא כנ"ל ע"כ הוא רק בבחי' גנוחי גנח בחי' אנחה, אבל כנגד בחי' הצדיק התחתון שרודף אותו ממש בכח התורה שבע"פ שלומד כנגד זה תוקעין תרועה שהוא יילולי ייליל, כי הצדיק התחתון מילל וצועק על גודל הצער שיש לו מהלמדן שאינו כראוי בפועל ממש, ומחמת שהרדיפה להצדיק העליון הוא תיכף בשעת הלימוד והרדיפה להצדיק התחתון הוא אחר ה ע"כ שברים קודם לתרועה, ובאמת גם בהלימוד של הצדיק שלומד לשמה שזה בחי' יעקב בחי' תרועה כנ"ל יש בזה ג"כ בחי' שברים ותרועה, כי מחמת שצריך להמשיך בלימוד תורתו חיות רוחני בחי' אורך ימים בימינה וחיות גשמי בחי' בשמאלה עושר וכבוד וע"כ כשהוא דבוק בחיות רוחני הוא בבחי' גנוחי גנח, כי מכריחין אותו מלמעלה להתאנח על חסרון פרנסה של ישראל שזה בחי' שמפילין אותו לבחי' שמאלה של תורה בשביל טובת העולם ואז ברגע זו שנופל לבחי' שמאלה אז מחמת גודל קדושתו אינו יכול לעמוד ולשבות כלל במדריגה זו ותיכף מיילל וצועק על שבא לידי מדה זו וחוזר לבחי' ימינה של תורה כמובן כ"ז בפנים וזה בחי' תרועה. וע"כ בר"ה שאז צריכין להמשיך שני השפעות הנ"ל, וע"כ מתפללין אז הרבה על החיים בחי' אורך ימים בימינה, וכן מזונותיו של אדם קצובות לו מר"ה כמו שארז"ל שזה בחי' בשמאלה עושר וכבוד, ע"כ אז עוסקין הצדיקים בענין זה ביותר וע"כ נקרא זה החודש תשרי שהוא בחי' תשר"ק כשארז,ל כי אז עוסקין בעליית המלכות בחי' תורה שבע"פ שהיא בחי' תשר"ק כמובן במסכת שבת דף ל"א במעשה דהלל עם הגר ע"ש ובפירש"י, וזה בחי' הענין שיש אז בין יעקב לעשו כמובא בזוה"ק כי מחמת שגם הצדיק צריך ליפול ברגע קלה לבחי' שמאלה בשביל להמשיך ממון ופרנסה לישראל ע"כ יש לתורת התנא והצדיק שני משמעות בחי' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, ומחמת שמבחי' שמאל משם אחיזת עשו הרשע ע"כ הוא מתגרה בישראל ללמוד תורה שלא לשמה לגמרי ח"ו ואז הוא לוקח כל השפע לעצמו ר"ל כידוע, ולא עוד אלא שרודף את הצדיק בחי' יעקב עד שמוכרח לנוס ולברוח ממנו, וע"כ בר"ה שהיא בחי' שמאל כידוע אז עשו רוצה להתגבר ביותר והמקטריגין העומדים לשמאל מקטרגים מאד מחמת הלימוד של הלומדים שאינם הגונים, אך ע"י תקיעת שופר שעי"ז נמשך יראה והתעוררות התשבוה לכל ישראל שזה עיקר תיקון הלימוד שתיהיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ותכלית תורה תשובה ומעש"ט, והעיקר בכח הצדיקים העוסקםי בזה בר"ה ביותר עי"ז נמתקים כל הקיטרוגים ונכנע קליפת עשו ואז זוכין ישראל לשפע רוחניות ולשפע גשמיות כנ"ל, וזה תקעו בחודש שופר וכו' כי חק לישראל הוא וכו' ודרז"ל מזה שמזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה, ומחמת שהמזונות נמשכין מבחי' שמאלה של תורה שזה בעצמו בחי' ר"ה כנ"ל, ע"כ נתעוררין אז ביותר אותם העומדים לשמאל והתיקון הוא ע"י תקיעת שופר כנ"ל, וזה בחי' אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זה בחי' בנין המלכות מהצירופים של תורה שבע"פ שבפה הלמדן, וזה זכרונות כדי שיבוא זכרוניכם לפני לטובה זה בחי' עליית המלכות להזדווג בין תרין צדיקיא שהן מסטרא דדכורא כידוע, וזה בחי' זכר צדיק לברכה וזה נעשה ע"י בחי' חכמה כנ"ל שזה בחי' זכרון בחי'כי אין זכרון לחכם עם הכסיל, וזה ובמה בשופר שמרומז על עולם הבינה שמשם מתחיל התיקון של כל הנ"ל כמבפ"נ:
ד"ה אח"כ עוסקין
אח"כ עוסקין בתשובה בכל ימי התשובה ועיקר התשובה תלוי בלימוד התורה לשמה כי אז המאור שבה מחזירו למוטב, וע"כ באמת ארז"ל הרגיל ללמוד פרק אחד ילמד שני פרקים, וע"כ עיקר תשובת האדם צריך להיות על ביטול תורה או על הלימוד שלא לשמה כי אם היה לומד תורה לשמה היה ניצול מכל מכשול כמו שארז"ל אורייתא וכו' מגינא ומצלא, ובוודאי זה נאמר רק על הלומד לשמהמה שאין כן שלא לשמה ממש אר"ל מוטב לו שנהפך שלייתו על פני, וארז"ל כל האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו, וע,כ עיקר התשובה על שפגמו בלימוד התורה בבחי' שארז"ל יתלה בביטול תורה, עד שביו"כ אז המלכות עולה עד הבינה ששם שורשה ואז ניזונית מחמשה קולולת הפנימיים שזה סוד ה' עינויים וחמשה תפלות שמתפללין אז כי שם אין אחיזה לשום מחשבה זרה מבחי' חיות גשמי של אכיחלה ושתיה גשמיית שמזה נשתלשל בחי' הלימוד של שלא לשמה מחמת שהצדיק צריך בלימוד תורתו להמשיך גם חיות גשמי שזה בחי' שמאל כנ"ל, אבל יום הכפורים הוא בחי' עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה גשמיית רק ניזונין ממזון דק ורוחני מאד שאין בו השתלשלות אחיזה לשום דבר חיצוני, ואפילו השטן לית ליה רשות לאשטוני ואז נתבטל אחיזת עשו שיניקתו מבחי' הושט כידוע היינו מבחי' אכילה ושתיה וחיות גשמי, אבל יו"כ הוא כנגד יעקב שהוא כנגד בחי' הקנה שאין בו שום אכילה ושתיה רק קולות קדושים בבחי' הקול קול יעקב ואז אפילו החיות גשמי שצריכין ישראל לקבל מן התורה בשביל קיום התורה כי אם אין קמח אין תורה הכל נמשך אז משרשו העליון מבחי' מזון דק ורוחני מאד עד שאין בו שום השתלשלות אחיזה להחיצונים, וע"כ יו"כ כנגד יעקב (ועיין מגלה עמוקות אופן ק"ג) כי יעקב הוא בחי' הצדיק הלומד תורתו לשמה וכו' כמבפ"נ, ואז נתקיים תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז כי אז לית רשות לשטן לאשטוני כנ"ל, ואחר יו"כ אז מתחילין החסדים ליכנס ומתחיל להאיר בחי' וימינו תחבקני המבואר בפנים, עד שביום ראשון של סוכות נמשכין חסדים גדולין מאד כמבואר בכתבים שעל ידם תיקון המלכות כמובא לעיל כ"ואז נמשך עליה אור הבינה שזה בחי' סוכה העליונה, והמלכות עצמה היא בחי' סוכת דוד בחי' תורה שבע"פ, וזה בחי' השמחה של סוכות כי שם מקור השמחה בחי' יין המשמח של סוכות כי שם מקור השמחה בחי' יין המשמח בחי' נתת שמחה בלבי:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' הד' מניים אתרוג דומה ללב זה בחי' בינה לבא וגם בחי' מלכות היא אז בבחי' צור לבבי כמבפ"נ, לולב דומה לשדרה בחי' הצדיק וע,כ נקרא כפות תמרים בלשון רבים בחי' בין תרין צדיקיא יתבא, הדס דומה לעינים היא בחי' חכמה כי עינים על שם החכמה נקרא כמבואר במ"א. ערבה דומה לשפתים בחי' נשיקין, וע"כ ערבי נחל רומזין ג"כ לנצח והוד דגופא כי עי"ז נעשה ג"כ זווגא דגופא בגופא כמבפ"נ, ורז,ל דרשו פרי עץ הדר זה אברהם וכו' בחי' חסד בחי' וימינו תחבקני, כפת תמרים זה יצחק בחי' שמחין ביסורין בחי' בינה לבא כנ"ל, ענף עץ עבות זה יעקב בחי' חכמה כנ"ל, וערבי נחל זה יוסף בחי' הצדיק הנ"ל וע"כ נקרא ג"כ בלשון רבים כנגד תרין צדיקיא הנ"ל, וע"י נטילת הד' מינים אלו ממשיכין ג"כ חסדים כידוע, וחסד שרשו בחכמה כידוע, וע"כ ע"י החסדים נמשך ונתגלה ג"כ אור החכמה העליונה בבחי' אל (שהוא שם החסד בחי' חסד אל כל היום) נהירו דחכמתא, ועי"ז עולה המלכות לבחי' נשיקין וזיווג, וע"כ בשמיני עצרת אז היא זיווגא דמטרוניתא פנים בפנים וע"כ שמיני עצתר הוא כנגד מלכות דוד בחי' תורה שבע"פ ואז שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא, ואז כל ישראל (שהם בחי' צדיקים כ"ש ועמך כולם צדיקים וכו') עולים אז לתורה ונכללים בה בבחי' מ"ג (ועיין מאורי אור שתורה כוללת גם תורה שבע"פ עמה), והצדיק העליון משפיע בה ואז השמחה גדולה מאד בחי' אור צדיקים ישמח ויעקב הוא אז רישא לחדוותא כי יעקב הוא בחי' הצדיק הלומד לשמה גם הוא בחי' חכמה שעי"ז נגמר כל הבנין הנ"ל, וע"כ מסיימין התורה בשבירת הלוחות ששיבר משה לעיני כל ישראל להורות שתורה בלא מעש"ט אין בה שלימות ואז אפילו תורה אין לו כנ"ל כי נסתלק ממנו האור שבתורה והרוח הקודש שבה ונשאר בחשך כמובן בפנים, ותיכף מתחילין בראשית ברא א' את השמים ואת הארץ בחי' תורה שבכתב ותורה שבע"פ, והארץ היתה תהו ובוהו וכו' כי הסט"א מתגברת מאד להעלים אור התורה שבע"פ ולינק ממנה ע"י הלמוד שלא לשמה, והתיקון הוא ע"י ורוח א' מרחפת וכו' דא רוחו של משיח בחי' מלכות דוד שהוא בעצמו בחי' תורה שבע"פ והוא יזכה לבחי' רוח חכמה ובינה וכן לבחי' חסד הנ"ל כ"ש ועושה חסד למשיחו לדוד וכו' שעי"ז יתקן הכל ויעלה התורה שבע"פ לשרשה לבחי' חיבוק נישוק זיווג, וזה ויאמר א' יהי אור זה אברהם בחי' חיבוק וימינו תחבקני כנ"ל, ויקרא א' לאור יום זה יעקב בחי' חכמה שעי"ז בחי' נשיקין וזיווג, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שנכלל בחי'תורה שבע"פ עם תורה שבכתב ועלתה לשרשה בשלימות:
השכינה שהיא בחי' מלכות בחי' תורה שבעל פה נקראת א"י כידוע. שזה בחי' צדיקים ירשו ארץ המבואר בפנים. ואין תורה כתורת א"י העיקר הוא תורה שבעל פה. כי תורה ככתבה שוה בכל המקומות וההבדל הוא רק בפירוש התורה שזה בחי' תורה שבעל פה. ועל כן משה רבינו ע"ה שהכה בצור שהוא בחי' תורה שבעל פה על כן לא יכול לבא לא"י. ושם עיקר עליית השכינה כביכול בבחי' חיבוק ימין. כי א"י הוא בחי' ימין בחי' אהבה אהבת ציון והוא גם כן בחינת שמחה כי שם מקור השמחה כנ"ל. והוא בחי' לבא דעלמא בחי' בינה לבא. ועל כן תלמידי חכמים שבארץ ישראל הם בחי' נועם שהוא בחי' בינה כידוע. וגם אוירא דא"י מחכים. ועל ידי זה עליית השכינה בבחי' נישוק. ועי"ז נתעורר גם כן זווגא דגופא בגופא שזה בחי' צדיקים ירשו ארץ שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא:
מבואר בזוהר הקדוש גודל מעלת חידושי תורה בשבת והעיקר הוא מי שזוכה לחדש בתורה לשמה או שלומד על כל פנים חידושי תורה לשמה, כי שבת הוא בחינת מעין עולם הבא שזה בחינת הצדיק שמחדש בתורה ולומד תורתו לשמה וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד שזה בחינת יעקב כמבואר בפנים ועל כן יעקב הוא הראשון שמבואר בו שמירת שבת. גם שבת הוא בחינת תורה שבעל פה כי שבת הוא בחינת מלכות כידוע שזה בחינת מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה.
ועל כן אמרו רז"ל (חגיגה י) הלכות שבת וכו' כהררים התלויים בשערה שכן מקרא מועט והלכות מרובות, ומחמת שמשם שורש הדיבור שהוא החיות בחינת תוצא הארץ נפש חיה והוא בחינת רוח הקדש כמבואר בפנים, על כן זוכה האדם בשבת לנפש יתירה ולבחינת רוח הקדש כנ"ל כמה פעמים וזה בחינת ודבר דבר הנאמר בשבת, וזה עיקר ענג שבת היינו בחינת הנשיקין בחינת אתדבקת רוחא ברוחא שזוכה האדם בשבת היינו שנתדבק הנפש חיה שלו בקדושת בחינת הרוח הקדש בחינת נפש חיה של שבת בחינת כי בו שבת וינפש.
ועל כן קודם כניסת שבת אומרים שיר השירים אשר לשלמה שמרמז על שבת קודש שהוא בחינת מלך שהשלום שלו כמבואר בזוהר הקדוש ומתחיל מיד ישקני מנשיקות פיהו וכו', ובאמת לפי גודל הארת קדושת שבת היו צריכין הכל לחזור בתשובה ושיהיה כל מעשיהם לשם שמים רק בשביל התכלית הטוב שלעתיד ולא יהיה לו שום רצון לעניני עולם הזה כלל בפרט לכוון איזה כוונה שלא לשמה ח"ו, אך מחמת שמקדושת שבת קודש צריכין להמשיך גם שפע גשמיית בבחינת והיתה שבת הארץ לכם לאכלה וכמבואר במקום אחר, וכמבואר בזוהר הקדוש שכל הפרנסה נמשכת רק מקדושת שבת דמניה מתברכין כל שיתא יומין, ושפע גשמיות הוא בחינת שמאל בחינת עושר וכבוד בשמאלה שזה בחינת מה שאמרו רז"ל עשירים שבשאר ארצות במה הם זוכין בשביל שמכבדין את השבת וכו', מזה נמשך שיוכל האדם לטעות ולפול ח"ו לאיזה כוונה גשמיית לגמרי של שלא לשמה ח"ו. וזה בחינת מה שבחול יש איזה אחיזה להחצונים בבחינת הרגלין בחינת רגליה יורדות מות ח"ו, ובשבת עולין הרגלין אל הקדושה בבחינת חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך שזה בחינת אם תשוב משבת רגליך כמבואר בפירוש האר"י שבסוף התיקונים וכנ"ל, היינו כי ההלכות הם בחינת רגלין בחינת הליכות עולם לו וכן התלמידי חכמים השוני הלכות הם נקראים לימודי ה' שהם בחינת רגלין כידוע, ובחול יש אחיזה להחיצונים להכשילם באיזה כוונה שלא לשמה ח"ו שזה בחינת אל תביאני רגל גאוה, אבל בשבת עולין הרגלין אל הקדושה בסוד חשבתי דרכי כנ"ל שזה בחינת מלאכת מחשבת אסרה תורה כי עיקר הענין של בחינת לשמה ושלא לשמה הוא רק במחשבה, ועל כן אמרו רז"ל בחגיגה שם שעיקר מה שהלכות שבת כהררים וכו' הוא הענין של מלאכת מחשבת וכו' היינו כנ"ל כי ענין זה הוא באמת כהררים התלויים בשערה כמובן.
ועל ידי קדושת שבת שהוא עולם המחשבה זוכין לזכך המחשבה שיהיה מחשבת לימודו רק לשמה.
ואפילו הלימוד שהיה בו איזה כוונה של שלא לשמה יתעלה גם כן אל הקדושה בבחינת מה שאמרו רז"ל שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שזה בעצמו פשוטו של ענין חשבתי דרכי היינו שבהתחלה חשב איזה כוונה בשביל הנאת עצמו ואחר כך ואשיבה רגלי אל עדותיך כמו שדרשו רז"ל וכמבואר הרבה מזה בספרים הקדושים בשם הבעל שם טוב ז"ל, ועל ידי קדושת שבת קודש עולה השכינה לשרשה ממדריגה למדריגה בבחינת חיבוק ונישוק וזווג כמבואר בפנים, וזה בחינת קדושת הזווג של שבת כי על ידי שמקבל שבת בשמחה ובאהבה כמו שכתוב ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו' ולעמך ישראל נתתו באהבה וכן מנוחת אהבה ונדבה וכו', על ידי זה עולה השכינה כביכול לבחינת חיבוק ולבחינת בינה לבא כמבואר בפנים. וזה בחינת קידוש על היין כי היין הוא בחינת מלכות ובחינת בינה לבא כמבואר בפנים וכן אז עולה השכינה כביכול לבחינת חכמה בסוד חשבתי דרכי הנ"ל כמבואר בפירוש האר"י הנ"ל, וזה גם כן בחינת הקידוש כי קדש הוא חכמה וזה בחינת ויברך ויקדש כי החכמה הוא מקור הברכה ואז הוא בחינת נשיקין כמבואר בפנים, ועל ידי זה נמשך בחינת זווג בחינת שכינתא בין תרין צדיקייא יתבא בחינת צדיק עליון וצדיק תחתון שזה נמשך על ידי קדושת שבת כמבואר בכתבים.
וזה אם תשוב משבת רגליך היינו כנ"ל עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג וכו', היינו שכל כוונתו לא יהיה בשביל חפצי עצמו ובשביל דרכי עצמו בשביל ענג וכבוד של עצמו רק הכל בשביל כבוד שמים בשביל בחינת כבוד שבת בחינת הלימוד לשמה, וזה ממצוא חפציך ודבר דבר כי מאחר שהדיבור שהוא רוח ממללא נפש חיה נמשך מבחינת השכינה בחינת מלכות פה בחינת תוצא הארץ נפש חיה, אם כן איך רשאים לדבר איזה דיבור ולא יהיה כוונתו לשם שמים רק בשביל הנאת עצמו, וזה אז תתענג על ה' כי הענג בעצמו שיקבל הצדיק לעתיד בעד מעשיו ולימוד תורתו הכל אחדות אחד עם השם יתברך בחינת אז תתענג על ה', והוא בעצמו מצוה יותר מכל המצות בחינת שכר מצוה מצוה כי זה עיקר פנימיות כל המצוות לדבק בו יתברך ולהתענג על ה', והרכבתיך על במותי ארץ ודרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות היינו שהמלכות דקדושה עולה מהגלות בשלימות, והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי יעקב הוא בחינת הצדיק שכל לימודו ומעשיו רק לשם שמים ושכרו לבסוף כמבואר בפנים, וזה כי פי ה' דיבר כי אז הדיבור עולה לשרשו שהוא בחינת פי ה' בחינת מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה כנ"ל:
יורה דעה · הלכות בשר בחלב
על פי המאמר על פסוק ואיה השה לעולה (בליקוטי מהר"ן סימן י"ב) המובא בהלכות תולעים (הלכה ג) עיין שם היטב: ואיתא שם שיש גבול לכל כבוד וכבוד המלובש בכל מאמר ומאמר שלא יתפשט לחוץ וכו' (עיין שם היטב): וזה בחינת איסור בשר בחלב, שאף על פי שזה היתר וזה היתר, אף על פי כן כשנתחברים יחד בשר בחלב נעשה חתיכה דאיסורא. כי כל דבר שבעולם נמשך מעשר מאמרות שבהם נברא העולם וכל אשר בו. והכל נברא בשביל כבודו יתברך כנ"ל ויש גבול לכל כבוד וכבוד וכו' כנ"ל, ועל כן כל דבר ודבר משונה מחבירו בתבניתו ובטעמו וכו' הכל כפי הגבול של בחינת הכבוד שמלובש בו. וצריכין לשמור מאד את בחינת הגבולים והצמצומים של כל בחינת כבוד שמלובש בכל דבר שלא לסתור את הגבול חס ושלום. כי חוץ לגבול שם הוא מקומות החיצנים ואפילו בקדושה דאסור לצאת מגבול אחד לגבול חבירו. כי כל בחינת כבוד שמלובש בכל דבר יש לו גבול לפי בחינת האיסור לצאת מגבול לגבול אחר:
וזה בחינת כל איסורי כלאים ואיסור בשר בחלב. כי צריכין לשמור שיהיה כל דבר בגבולו ובמקומו. כי כשיתערב חס ושלום שני דברים הסותרים זה את זה שכל אחד יש לו גבול אחר אזי יהיה נסתר הגבול של כל אחד. וכשנסתר ונפרד הגבול חס ושלום משם הוא יניקת החיצונים שעומדים חוץ לגבול הקדושה ואורבין ומצפין שיהיה נסתר הגבול חס ושלום. וזה בחינת איסור עריות כי המותרת לזה אסורה לזה כי כן הוא כל איסור עריות. כי כל הקרובות הן קרובותיו והן קרובות אשתו כלם אינם אסורים אלה לזה שהם קרובותיו ולאחר מותרות. וכן להיפך שהקרובות של אחר אסורות להאחר, ולו מותרות. וכן איסור אשת איש שמותרת לבעלה ואסורה לאחר וכן להיפך. נמצא שהמותרת לזה אסורה לזה כי הכל לפי הגבול שיש שכל אחד ואחד. כי בשר וחלב הם שני הפכים, כי בשר הוא מבחינת תוקף הצמצום, כי עיקר בשר שאסור מדאורייתא הוא בשר בהמה, ומלך שבבהמות הוא שור, ושור הוא בחינת הצמצום בחינת ופני שור מהשמאל שמשם הצמצום. וכל הגבולין של הקדושה הם נמשכין מבחינת הצמצומים כידוע, שנימשכין מבחינת ופני השור משמאל כנ"ל, נמצא שבשר בהמה הוא בבחינת צמצום וגבול. וחלב הוא בחינת המתקת והרחבת הצמצום והגבול, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב (בכורות ו') כי דם הוא בחינת גבול וצמצומים כידוע, ובשעת לידה דם נעכר ונעשה חלב שהוא בחינת המתקת והרחבת צמצום וזה נעשה בשעת לידה דייקא. כי באמת אף על פי שאסור לסתור ולפרוץ הגבול חס ושלום, אף על פי כן צריך כל אחד לראות ולהשתדל להרחיב גבול הקדושה, דדהיינו שגבול הקדושה יתפשט ויתרחב וימתח ויתגדל מאד, וזה עיקר קיום העולם כי לא תהו בראה לשבת יצרה. כי לצאת חוץ לגבול אסור אבל בתוך הגבול צריכין להשתדל שיהיה נמתח ויתפשט הגבול הרבה מאד כי גבולי הקדושה הם בבחינת ארץ ישראל שיכולה להתפשט הרבה מאד. ויש לכל אדם להמתיק הגבול והצימצום עד שכל גבול וגבול יהיה נמתח ויתפשט הרבה מאד. כי כך ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שיהיה כח הזה לכל אחד בבחינת ויצתם כאהל לשבת. ואמרו רבותינו ז"ל בתחילה בראן כמין ב' פקעיות של שתי ואחר כך תיקן וכו'. וזה הכח נמשך בכל הבריאה כולה שהם נמתחין ונתרחבין על ידי קדושת ישראל שיש להם כח להרחיב ולגדל גבולי הקדושה שיהיו נמתחין ומתרחיבין והולכין. וזה בחינת הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי וכו' כי ימין ושמאל תפרוצי וכו'. ועל כן בשעת הלידה הוא בחינת הרכבת גבול הקדושה אז דם נעכר ונעשה חלב, דהיינו שנמתק הגבול והצמצום שהוא בחינת דמים ודינים, ונעשה חלב שהוא מחיה את הולד ומגדלו. נמצא שחלב הוא בחינת הרחבת הצמצום, ועל כן אסור לערב בשר בחלב יחד כי הם סותרים זה את זה. כי באמת צריכים דייקא שני הבחינות של בשר ושל חלב כנ"ל, כי הצמצום הוא קיום העולם ובלא זה לא היה קיום לעולם כלל. ועל כן בשעת בריאת העולם אמר השם יתברך לעולמו די וכו' שלא יתפשט יותר מדאי חוץ לגבול חס ושלום, אבל אך על פי כן אף על פי שצריכין להצמצום דייקא, אף על פי כן צריכין לראות להמתיק ולהרחיב הצמצום שתתפשט ותתרחב הקדושה שבו הגבול הרבה לאורך ולרוחב שיתפשט גבול הקדושה ויהיה נמתח מאד כנ"ל, וזה בחינת חלב כנ"ל. ועל כן אסור לערב אלו שני הדברים דהיינו בשר בחלב יחד שלא יסתור אחד את חבירו חס ושלום שהוא חורבן העולמות חס ושלום. כי צריכין שני הבחינות דייקא של בשר ושל חלב כנ"ל:
וזה בחינת סוכה, כי אחר יום הכיפורים שאז הוא גמר התשובה של עשרת ימי תשובה ואז עולין עד בחינת אי"ה שהוא בחינת כתר שמשם עיקר הסליחה כנ"ל. ואז חוזר ונבנה העולם מחדש. כי כל אחד על ידי עוונותיו חס ושלום הוא סותר את גבולי הקדושה ויורד אל החיצונים חס ושלום כפי עוונותיו, ואזי הוא רחוק מכבודו יתברך. כי יש גבול לכל כבוד וכבוד שלא יתפשט לחוץ לגבול וכו' כנ"ל, וכשהאדם נופל לשם חס ושלום ואזי כשמתחיל לחפש ולבקש איה מקום כבודו, אזי זוכה על ידי זה לתכלית העליה לבחינת איה וכו' שמשם מקבלין חיות כל בחינת הכבוד של כל העשרה מאמרות וכו' כנ"ל ואזי חוזר ונבנה העולם מחדש. כי אחר כך חוזר ומתפשט חיותו יתברך מבחינת איה לבחינת חלקי הכבוד וחוזר ונתגלה כבודו יתברך שזה עיקר קיום העולם כי העיקר שיחזור ויתגלה כבודו יתברך (כמבואר שם במאמר הנ"ל בסופו עיין שם). ועל כן אחר התשובה כשזוכה לחזור ולגלות כבוד על ידי בחינת איה כנ"ל, אזי מרויחין עכשיו יותר ויותר כי עכשיו נתגלה אלקותו יתברך גם במקומות החיצונים על ידי בחינת איה הנ"ל נמצא עכשיו גבולי הקדושה נתרחבו מאד מאד, עד שגם כל מקומות החיצונים נתהפכו ונכנסו אל הקדושה, כי עכשיו נעשו מחיצות וגבולי הקדושה גם שם על ידי בחינת איה וכו' כנ"ל. ועל כן אחר התשובה של יום כיפור שאז זוכין לבחינת איה ואז נתרחבין גבולי הקדושה מאד מאד, על כן אחר התשובה של יום כיפור שאז זוכין לבחינת איה ואז נתרחבין גבולי הקדושה מאד מאד, על כן אחר יום הכיפורים עושין סוכות, זה בחינת שנתרחב גבולי הקדושה מאד גם בחוץ על ידי התשובה עד שהכל נכנס אל הקדושה ועל זה מרמז הסוכה. כי עד עכשיו עיקר הקדושה בבחינת בראשית שהוא התחלת התורה שהוא בחינת ראש בית, כי עיקר הקדושה הוא בתוך הבית דייקא שהוא בחינת גבול הקדושה כי בחוץ הוא בחינת שליטת החיצונים חס ושלום, אבל עכשיו אחר יום הכיפורים כבר נתפשטה הקדושה גם שם על ידי התשובה ועל כן עושין סוכות בחוץ להורות שגם שם נעשו מחיצות הקדושה בבחנית ונשאר גם הוא לאלוקינו. גם אין צריכין עכשיו לשמור כל כך עצמו להסתיר בתוך מחיצות הבית כי עכשיו נכנע הסטרא אחרא במקומה. ועל כן אנו עושין מחיצות עראי שהם מחיצות הסוכה שהם פתוחות מלמעלה ומן הצדדין, כי אין צריכין רק ב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח, כי אני מראין שהקדושה מתפשטת בכל מקום כי בכל מקומות ממשלתו. ועל כן אין אנו צריכין רק מחיצות עראי כדי שיהיה איזה גבול לצמצום בעלמא אבל באמת אין אנו יראים מהם עכשיו כלל, כי עכשיו הכל שלנו על ידי התשובה שעל ידי זה נתהפכו כל מקומות החיצונים אל הקדושה. ועל כן סוכות הוא בחינת יעקב בחינת ויעקב נסע סכת"ה כמובא, כי ביעקב נאמר ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה בחינת נחלה בלי מיצרים, שזה בחינת סוכה שהקדושה מתפשטת גם בחוץ, כי הכל נכנס אל הקדושה עכשיו על ידי התשובה של יום הכיפורים שאז זוכין לעלות לבחנת איה וכו' כנ"ל:
גם מרומז בדברי רבינו ז"ל במקום אחר על ענין ישיבתו באומאן שזה בחינת ובל יגאמר שכן חליתי וכו', דהיינו כשנתוסף אבן אחת דהיינו נפש אחת שחוזר בתשובה ונתקרב להשם יתברך, אזי נתרבין הבתים עד אין קץ ואמר אז רבינו ז"ל, שעל ידי זה מכניסין לפנים גם הנפשות שהיו מושלכין בחוץ בבחינית תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות. כי עכשיו כשנתרבין מאד הבתים אזי ממילא נכנסין גם הם לפנים וכו' וכו'. וזהו בחינת סוכה שעכשיו נתרחב גבול הקדושה גם בחוץ כנ"ל, וכל זה על ידי האבנים שהם הנפשות שנתוספו בעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. כי על ידי התשובה נתוספו כמה נפשות שהם אבנים ואז נתרבין הבתים מאד גם בחוץ עד שמימילא נכנסין הכל אל הקדושה וכו' כנ"ל:
ועל כן בסוכות מקריבין ע' פרים כנגד ע' אומות. כי עכשיו אנו יכולים להכניסם הכל לפנים אל הקדושה על ידי ריבוי הבתים שנתוספו על ידי האבנים וכו' כנ"ל, שעל זה רמז מצוות סוכה שנתרבין מחיצות הרבה גם בחוץ כנ"ל. ועל כן לעתיד יתנסו העכו"ם במצוות סוכה דייקא כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ע"ז דף ג'). כי על ידי סוכה יכולין להכניס כולם אל הקדושה בבחינת ונשאר גם הוא לאלקינו וכו' כנ"ל:
יורה דעה · הלכות תלמוד תורה
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְלַמֵּד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּשָׂכָר מֻתָּר וְכוּ', אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָסוּר לְלַמֵּד בְּשָׂכָר וְכוּ': כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר בַּמַּאֲמָר "תְּהִלָּה לְדָוִד" (בְּסִימָן יב) שֶׁמִּי שֶׁהוּא צַדִּיק וְלוֹמֵד תּוֹרָתוֹ לִשְׁמָהּ וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּתוֹרָתוֹ אֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע לָעוֹלָם בִּבְחִינַת בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי מֵחֻמָּשׁ אֵינוֹ נִקְרָא לַמְדָן, רַק מִי שֶׁלּוֹמֵד גְּמָרָא וּפוֹסְקִים, עַיֵּן שָׁם: כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִוא בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, כַּמּוּבָא שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ כְּשֶׁהָיָה בָּרָקִיעַ הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בַּיּוֹם וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בַּלַּיְלָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה יָדַע בֵּין יוֹם לְלַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁהֵבִיא רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (בְּסִימָן ג). וְזֶה בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה. נִמְצָא, שֶׁתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִוא בְּחִינַת יוֹם בְּחִינַת יָמִין. וְיָמִין הִיא בְּחִינַת לִשְׁמָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ לַמַּיְמִינִים בָּהּ שֶׁעוֹסְקִים לִשְׁמָהּ וְכוּ'. אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִוא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת שְׂמֹאל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שָׁם מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הַשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שְׂמֹאל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁנִּקְרָא בִּשְׂמֹאלָהּ. וְעַל-כֵּן אָסוּר לְלַמֵּד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּשָׂכָר, כִּי כְּשֶׁמְּלַמֵּד לִקְטַנִּים הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה שֶׁהִוא מֹחִין דְּקַטְנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹרִיד שִׂכְלוֹ וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ כְּפִי מֹחַ הַקָּטָן. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְחַדֵּשׁ וְנִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה נִתְחַדֵּשׁ הַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ שָׁם בַּמַּאֲמָר "אַשְׁרֵי הָעָם" (בְּסִימָן לה). וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כַּד תַּמְחִי לְיַנּוּקָא עַל חִדּוּשׁ הַמֹּחִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה, עַיֵּן שָׁם. כִּי גַּם הַלִּמּוּד שֶׁל הַמְּלַמֵּד עִם הַקָּטָן הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְחַדֵּשׁ הַמֹּחַ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לְלַמֵּד בְּשָׂכָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר בְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ בִּשְׁבִיל מָעוֹת וַאֲזַי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִבְּחִינָה חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, כִּי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲכִירוּת הַמֹּחִין. וְעַל-כֵּן אָסוּר לְלַמֵּד בְּשָׂכָר כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְחַדֵּשׁ מֹחוֹ עַל-יְדֵי הַלִּמּוּד עִם הַקָּטָן שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה. וְעִקַּר הַחִדּוּשׁ הַמֹּחַ הוּא לְבָרְרוֹ מִבְּחִינַת סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא שֶׁהוּא הַפְּסֹלֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעִקַּר הָאִסּוּר הוּא בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת לַיְלָה שֶׁשָּׁם מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הַשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל, אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהִוא בְּחִינַת יוֹם, בְּחִינַת יָמִין, בְּחִינַת לִשְׁמָהּ, אֵין שָׁם פַּחַד כָּל כָּךְ מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כִּי בְּהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵין מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ הַשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן מֻתָּר לְלַמְּדָהּ בְּשָׂכָר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ, כִּי בְּחִינַת הַשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ שָׁם. וַאֲזַי, אַדְּרַבָּא, רָאוּי לְלַמֵּד בְּשָׂכָר, כִּי אַף אִם מֵחֲמַת זֶה יָבֹא אֵיזֶה פְּנִיָּה דַּקָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הִוא נֶחְשֶׁבֶת לְמַעְלָה, מֵאַחַר שֶׁכָּל עִקַּר לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא בְּחִינַת לִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל. אֲזַי צְרִיכִין שָׁם דַּיְקָא אֵיזֶה תְּנוּעָה קַלָּה וְדַקָּה שֶׁל שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּחִינַת בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְעַל-כֵּן מֻתָּר לְלַמְּדָהּ בְּשָׂכָר, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִתְגַּבֵּר שָׁם הַרְבֵּה הַשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל, כִּי הוּא בְּחִינַת יוֹם, בְּחִינַת יָמִין שֶׁאֵין שָׁם פַּחַד כָּל כָּךְ מֵהַחִיצוֹנִים כַּנַּ"ל. וְאִם אַף-עַל-פִּי-כֵן יָבֹא אֵיזֶה פְּנִיָּה קַלָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בְּלִמּוּדוֹ, אַדְּרַבָּא, הִוא טוֹבָה וּמַעֲלָה. מֵאַחַר שֶׁהוּא רָחוֹק מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְכָל הַלִּמּוּד הוּא לִשְׁמָהּ צְרִיכִין בְּהֶכְרֵחַ אֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּחִינַת בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכוּ' כַּנַּ"ל: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁעַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מְקַבְּלִין שָׂכָר בִּשְׁבִיל פִּסּוּק טְעָמִים, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּחִינַת הַטְּעָמִים הִיא בְּחִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל טְעָמִים נְקֻדּוֹת תָּגִים אוֹתִיּוֹת. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בִּשְׁבִיל פִּסּוּק טְעָמִים מֻתָּר לְקַבֵּל שָׂכָר, כִּי אֵין שָׁם פַּחַד הַחִיצוֹנִים שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, בְּחִינַת טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ שֶׁהַטְּעָמִים הֵם בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים לד) טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'. כִּי הַטְּעָמִים הֵם בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל:
יורה דעה · הלכות תלמוד תורה
אָסוּר לְלַמֵּד בְּשָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאֹתִי צִוָּה ה' וְכוּ'. מָה אֲנִי בְּחִנָּם, אַף אַתָּה בְּחִנָּם. וְעַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מֻתָּר לְקַבֵּל שָׂכָר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִטֹּל, אֲבָל עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָסוּר לִטֹּל בְּכָל מָקוֹם. עַיֵּן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הָעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְעִנְיַן קַבָּלַת שָׂכָר:
עַל-פִּי הַמַּאֲמָר "תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹקַי הַמֶּלֶךְ" וְכוּ' בְּסִימָן יב לִקּוּטֵי חֵלֶק א, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ: וְהַכְּלָל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה הָיָה מֻכְרָח לִפֹּל לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּעֲרָה לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׂמֹאלָה יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָה לָעוֹלָם וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, מֵחֲמַת זֶה יֵשׁ בְּתוֹרָתוֹ בְּחִינַת צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשְׁמָעוּת טוֹב וּמַשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ, כִּי הַמַּשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי מַה שֶּׁהָיָה הַצַּדִּיק מֻכְרָח לִפֹּל כְּחוּט הַשַּעֲרָה לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה מִשְּׁמֹאלָהּ כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת זֶה הַלּוֹמְדִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים אֵינָם רוֹאִים בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ כִּי אִם הַמַּשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ בְּחִינַת וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם וְתוֹרָתָם הִוא רַק לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר. וְעַל-כֵּן הֵם חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, כִּי מֵחֻמָּשׁ אֵינוֹ נִקְרָא לַמְדָן. וְעִקַּר הַלַּמְדָן הוּא מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק עָתָק וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּשֶׁלּוֹמֵד הַתּוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ הַתַּנָּא אוֹ צַדִּיק אַחֵר. אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, כִּי שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתְבָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:
וְעַל-כֵּן אָסוּר לְקַבֵּל שָׂכָר עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל. אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. עַל מְנָת שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, 'עֲמֵלִים' דַּיְקָא וְעִקַּר הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲמֹל וּלְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְבָרֵר עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה הַלִּמּוּד לִשְׁמָהּ לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא יִהְיֶה לִמּוּדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יַעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהּ וְכוּ' (אָבוֹת פֶּרֶק ד) וְעִקַּר הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד הוּא רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי בְּלִמּוּד חֻמָּשׁ אֵין צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ. וְעִקַּר הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל הוּא רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְזֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁחִדֵּשׁ הַתַּנָּא אוֹ אֵיזֶה צַדִּיק בְּהֶכְרֵחַ יֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת שְׂמֹאלָה שֶׁהָיָה מֻכְרָח הַתַּנָּא לִפֹּל בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת מַשְׁמָעוּת שֶׁל וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת זֶה כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְלִזְכּוֹת לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה לְחַיֵּי עוֹלָם לְהִתְדַּבֵּק בְּקוֹנוֹ אֲשֶׁר זֶה תַּכְלִית עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ מְאֹד בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְבָרֵר וּלְהַכְנִיעַ בְּחִינַת אֲחִיזַת וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּסּוּת וּפְנִיּוֹת וְהָעַרְמִימִיּוּת שֶׁרוֹדֵף אַחֲרֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ וְרוֹצִים לְהַטּוֹת לְבָבוֹ מִן הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְגַסּוּת בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵי רַבִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה רַב בְּאֵיזֶה קְהִלָּה אוֹ מוֹרֵה הוֹרָאָה אוֹ לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וְלוֹמַר תּוֹרָה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ כַּנָּהוּג עַכְשָׁו וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה הַפְּנִיּוֹת וְהַשְּׁטוּתִים הָרַבִּים וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לְהַלּוֹמְדִים בִּשְׁעַת עוֹסְקָם בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִשְּׁגִיאָה דַּקָּה שֶׁהָיָה לְהַצַּדִּיק בִּשְׁעַת הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתוֹ שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִפֹּל בָּהּ בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה לָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה, דְּהַיְנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וּלְהִתְאַמֵּץ בְּכָל עֹז לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּלְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ לְהַשְּׁכִינָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲסֹק בְּהַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ לְבַד שֶׁצִּוָּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ וְזֶהוּ עִקַּר הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל שֶׁל הַלּוֹמְדִים שֶׁעֲמֵלִים בַּתּוֹרָה לְבָרֵר הַסֻּגְיָא וְהַהֲלָכָה עַל מְכוֹנָהּ וְלַאֲסוּקֵי שְׁמַעַתְּתָא אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא גַּם זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִזֶּה מִבְּחִינַת הַשְּׁגִיאָה הַנַּ"ל שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׂמֹאלָה שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם מֹץ וְתֶבֶן הַחוֹפִין עַל הַהֲלָכָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְכָל הַכְּבֵדוּת וְכָל הַחֻמְרוֹת שֶׁבַּהֲלָכָה שֶׁקָּשֶׁה לַהֲבִינָהּ עַל מְכוֹנָהּ וּלְהוֹצִיא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהֶם שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹץ וְתֶבֶן שֶׁבַּהֲלָכָה, כַּמּוּבָן בַּתִּקּוּנִים וּבְרַעֲיָא מְהֵימָנָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וְעִקַּר חִיּוּתָם וְכֹחָם נִמְשָׁךְ רַק עַל-יְדֵי הַשְּׁגִיאָה דַּקָּה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִפֹּל בָּהּ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲמֹל וּלְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל וּלְגָרֵשׁ מֹץ וְתֶבֶן מִן הַהֲלָכָה שֶׁהֵם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּסּוּת וּפְנִיּוֹת וְאָז זוֹכֶה לַהֲלָכָה בְּרוּרָה וְלַאֲסוּקֵי שְׁמַעַתְּתָא אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא, כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק לִשְׁמָהּ בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ אֲזַי ה' עִמּוֹ וַאֲזַי הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְה' עִמּוֹ שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֻמְרוֹת נִמְשָׁכִין רַק מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה מִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר וּמַכְנִיס פְּנִיּוֹת וְגַסּוּת יוֹתֵר בַּלֵּב וּמֵחֲמַת זֶה אֵין הֲלָכָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה בְּשׁוּם מָקוֹם, כִּי בִּתְחִלָּה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיָה שׁוּם מַחֲלֹקֶת רַק מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ אֶת רַבָּן כָּל צָרְכָּן עַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבּוּ הַמַּחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל וּבְכָל פַּעַם נִתְרַבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁמְּחַדֵּשׁ הַתּוֹרָה הוּא צָרִיךְ בְּהֶכְרֵחַ לִפֹּל לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה לָעוֹלָם, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַשְּׁגִיאָה דַּק מִן הַדַּק רַק בְּצִמְצוּם גָּדוֹל לְצֹרֶךְ הַהֶכְרֵחַ לְבַד, אֲבָל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִתְמַעֲטִין הַלְּבָבוֹת עַד שֶׁלִּפְעָמִים בָּאִין לִידֵי שְׁגִיאָה יוֹתֵר עַד שֶׁבְּכָל פַּעַם נִתְרַבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת עַל-יְדֵי-זֶה. וּבִתְחִלָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְאַחֲזָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ בְּאוֹתָהּ הַשְּׁגִיאָה, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה עוֹסְקָם בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַל-כֵּן לֹא נַעֲשָׂה מִפְּגַם הַשְּׁגִיאָה כִּי אִם רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת בְּהַתּוֹרָה עַצְמָהּ שֶׁהִוא מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל עַכְשָׁו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְאַחֲזוּ מְאֹד עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מַחֲלֹקֶת גָּמוּר בֵּין הַצַּדִּיקִים וְקָטֵגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת הַשְּׁגִיאָה הַדַּקָּה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ הַתּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בָּזֶה עַד שֶׁבָּאוּ לִידֵי לִמּוּד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְגַמְרֵי לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת מְאֹד וְכַנַּ"ל:
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אִלְמָלֵא לֹא הִכָּה מֹשֶׁה בַּצּוּר לֹא הֲוֵי טַרְחֵי רַבָּנָן בִּשְׁמַעַתְּתָא וְכוּ', כַּמּוּבָא. כִּי הַצּוּר הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמּוּבָא. וְהַכָּאַת מֹשֶׁה בַּצּוּר זֶה בְּחִינַת שְׂמֹאלָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת הַכָּאָה, בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת כַּיָּדוּעַ, וּמֵחֲמַת שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה מֻכְרָח לִפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה שֶׁהִוא בְּחִינַת לְהַשְׁקוֹת הָעֵדָה וּבְעִירָם לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם פַּרְנָסָה וּמֵחֲמַת שֶׁדּוֹרוֹ עִרְעֲרוּ עָלָיו אָז עַל יָדָם בָּא לִידֵי טָעוּת וְהִכָּה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּחִינַת שְׂמֹאלָה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ אָמַר לוֹ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, כִּי לא הָיָה צָרִיךְ לְעוֹרֵר בְּחִינַת שְׂמֹאלָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֻבְדָּא מַמָּשׁ, רַק לְדַבֵּר בְּנַחַת אֶל הַסֶּלַע, שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְאַף-עַל-פִּי שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ מַיִם וְשֶׁפַע שֶׁל פַּרְנָסָה זֶה הָיָה נִמְשַׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׂמֹאלָה דַּק מִן הַדַּק. וּמֵחֲמַת שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה קָדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וְכָל כַּוָּנָתוֹ הָיָה לְשֵׁם ה' לְבַד, עַל-כֵּן סָבַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כִּי אִם עַל-יְדֵי הַכָּאָה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁצִּוָּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ, וְהִכִּיתָ בַּצּוּר וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת לֹא כָּךְ הָיָה רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ עַכְשָׁו, כִּי, אַדְּרַבָּה, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן, הַיְנוּ בִּתְחִלַּת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הָיָה בֶּאֱמֶת הַהֶכְרֵחַ לְהַכּוֹת בַּצּוּר כְּדֵי לְעוֹרֵר בְּחִינַת הַכָּאָה שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׂמֹאלָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מַיִם לָעֵדָה, דְּהַיְנוּ פַּרְנָסָה, אֲבָל אַחַר כָּךְ שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שְׂמֹאלָה כְּשֶׁצְּרִיכִין לְפַרְנָסָה צְרִיכִין דַּיְקָא לְהַמְתִּיק בְּחִינַת שְׂמֹאלָה וּלְאַכְלָלָא שְׂמֹאלָא בִּימִינָה וְאָז דַּיְקָא מַמְשִׁיכִין פַּרְנָסָה. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַכָּאַת מֹשֶׁה בַּצּוּר נִמְשָׁכִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֻמְרוֹת שֶׁבַּהֲלָכָה, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשְּׁגִיאָה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכָּאַת מֹשֶׁה בַּצּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאלָה שֶׁמֻּכְרָח הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה לִפֹּל לְשָׁם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף (פְּסָחִים קיח ) כִּי קְרִיעַת יַם סוּף הִיא בְּחִינַת לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךָ בְּיָם הַחָכְמָה לְגַלּוֹת הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה בָּעוֹלָם וּלְהִנָּצֵל שֶׁלֹּא יִטְבַּע בַּמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַשּׁוֹטְפִין עַל הַמֹּחַ וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ בִּפְנִיּוֹת וְגַסּוּת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה זָכוּ יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁזָּכוּ שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת נִבְקַע הַיָּם בִּפְנֵיהֶם וְעָבְרוּ בַּיָּם בַּיַּבָּשָׁה, כִּי הַכֹּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁזָּכוּ בְּרוּחָנִיּוּת כֵּן זָכוּ גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת. וְעַל-כֵּן רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא וְגַם זָכוּ לְבִזָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי זָכוּ אָז לְהִתְגַּלּוּת הַחָכְמָה מְאֹד וּלְפַרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה עֲלֵיהֶם קִטְרוּג גָּדוֹל, הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ אֵיךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר עַל יִשְׂרָאֵל אָז הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, הֲלֹא כְּבָר נִטְהֲרוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה קֹדֶם יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם?! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם, מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ'. אֲבָל עַל-פִּי הַנַּ"ל כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹר הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה כִּי אִם כְּשֶׁיִּזְכּוּ גַּם לִבְחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף בְּרוּחָנִיּוּת שֶׁהוּא לִבְקֹעַ יָם הַחָכְמָה וְלִזְכּוֹת לְהַשָּגַת הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁצְּרִיכִין לִבְקֹעַ יָם הַחָכְמָה וּלְהַשִּיג בַּתּוֹרָה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שָׁם שְׁנֵי דְּרָכִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה. וּבִשְׁבִיל זֶה בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לִפֹּל לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׂמֹאלָה. וְתֵכֶף כְּשֶׁנּוֹטִין אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּעֲרָה לִשְׂמֹאל זֶהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁסָּרִין מֵאַחֲרֵי ה' כְּחוּט הַשַּעֲרָה, זֶהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, כַּמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל. וְתֵכֶף בָּאִין הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹצִין לִשְׁטֹף חַס וְשָׁלוֹם כִּי הֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּהַשְּׁגִיאָה הַדַּקָּה לְגַמְרֵי וְשֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ רַק לִשְׂמֹאל חַס וְשָׁלוֹם, עַל-כֵּן אָז צְרִיכִין זְכוּת גָּדוֹל לַעֲבֹר הַיָּם בְּשָׁלוֹם, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וְיוֹדֵעַ שֶׁכָּל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בֶּאֱמֶת הוּא רַק לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ רַק שֶׁהֻכְרְחוּ לִפֹּל כְּחוּט הַשַּעֲרָה לִשְׂמֹאלָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה לְבַד, עַל-כֵּן הִתְגַּבֵּר יָמִין עַל שְׂמֹאל וְנִתְעוֹרֵר זְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא יָמִין שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בְּחִינַת שְׂמֹאל. וְעַל-יְדֵי-זֶה עָבְרוּ אֶת הַיָּם בְּשָׁלוֹם וְזָכוּ לַעֲבֹר בַּיָּם עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁנֵי הַגְּשָׁרִים שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּרֵי גִּשְׁרֵי דְּדוֹנַג הַמְבֹאָרִים בְּסוֹף הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כִּי יִשְׂרָאֵל זָכוּ אָז לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה וְלַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. וְעַל-כֵּן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת לְפַרְנָסָה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׂמֹאלָה. וְעַל זֶה צָרִיךְ יְגִיעָה גְּדוֹלָה. וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לַעֲבֹר דֶּרֶךְ בְּחִינַת שְׂמֹאלָה בְּשָׁלוֹם שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל שָׁם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, אֲבָל צָרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשָׁם לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, רַק כְּחוּט הַשַּעֲרָה בִּשְׁבִיל הַהֶכְרֵחַ לְבַד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּרֵי גִּשְׁרֵי דְּדוֹנַג שַׁוֵּר מֵהַאי לְהַאי וּמֵהַאי לְהַאי, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּסוֹף הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם סוּף, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף כַּנַּ"ל, כִּי הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר גָּלוּת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם הָיָה שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר בַּגָּלוּת כַּמּוּבָא. וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה מֹשֶׁה כְּבַד פֶּה, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הָיָה בְּגָלוּת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁהֵם פְּגַם הַדִּבּוּר שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּתְנַגְּדִים הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. וְהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִוא בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הִיא בַּגָּלוּת אֶצְלָם עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁבְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה נִכְנַס אֵצֶל פַּרְעֹה שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת הָעֹרֶף. פְּגַם הַדִּבּוּר הֵפֶךְ הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלַּמְדָן הָעוֹקֵם פִּיו עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וּכְשֶׁמֹּשֶׁה נִכְנַס אֶצְלוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ לִתְשׁוּבָה וְאוֹמֶרֶת לוֹ לְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, הַיְנוּ שֶׁיָּשׁוּב לַה' וְיוֹצִיא אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִוא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִוא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפִיו וְיָקוּם הַשְּׁכִינָה מֵעֲפָרָהּ וְיִלְמַד לִשְׁמָהּ וְיַחֲזֹר הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְהַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָם, אֲזַי הַלַּמְדָן פּוֹנֶה עֹרֶף מִן הָאֱמֶת מִמַּשְׁמָעוּת הַטּוֹב וְאוֹמֵר, מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'. כִּי הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹת בְּהַתּוֹרָה מַשְׁמָעוּת הַטּוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת ה' וְאוֹמֵר לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'. וְאֵינוֹ רוֹאֶה בְּהַתּוֹרָה כִּי אִם הַמַּשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ וְלוֹמֵד רַק בִּשְׁבִיל הֲנָאַת גּוּפוֹ בִּשְׁבִיל לְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ, לְהַרְאוֹת חַדּוּתוֹ לָרַבִּים שֶׁהוּא לַמְדָן מֻפְלָג וּבָקִי בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וְכוּ' כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן אֵין הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּשׁוּם מָקוֹם. שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ רַק מִגָּלוּת מִצְרַיִם הַנַּ"ל. בְּחִינַת וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּדֶה וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן יג דַּף כח), 'בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה', בְּקֻשְׁיָא. 'בְּחֹמֶר', דָּא קַל וָחֹמֶר. 'וּבִלְבֵנִים', בְּלִבּוּן הִלְכְתָא וְכוּ', כִּי אֵלּוּ הַיְגִיעוֹת שֶׁל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֻמְרוֹת שֶׁבַּהֲלָכָה נִמְשָׁךְ מִגָּלוּת מִצְרַיִם הַנַּ"ל: וְעִקַּר הַגָּלוּת שֶׁל מִצְרַיִם הוּא נִמְשַׁךְ מֵחֲמַת הַפַּרְנָסָה, דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח לִפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כַּנַּ"ל. שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ אֲחִיזָתָם עַד שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר בִּבְחִינַת שְׂמֹאלָה שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בַּתּוֹרָה לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר וּצְרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת לְבָרֵר זֹאת לְבָרֵר הַהֲלָכָה מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הַלָּלוּ. וְאָז דַּיְקָא זוֹכִין לְפַרְנָסָה בְּחִינַת וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. כִּי בֶּאֱמֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאלָה אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה כִּי אִם כְּשֶׁנִּכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין. שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת מִכְּלָלִיּוּת שְׂמֹאלָה בִּימִינָא כַּיָּדוּעַ, כִּי כְּשֶׁנּוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת שְׂמֹאל לְגַמְרֵי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה כְּלָל, כִּי מִשְּמֹאל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא אֱלֹקִים אֲחֵרִים שֶׁעַל יָדָם נִתְעַכֵּב הַשֶּׁפַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְכוּ'. כִּי אֵין צָרִיךְ לִפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאל רַק לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע שָׁם, כִּי שָׁם נִצְטַיֵּר הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹנָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם צִיּוּר. נִצְטַיֶּרֶת שָׁם לִבְחִינַת עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה, אֲבָל אַחַר כָּךְ צָרִיךְ תֵּכֶף לַחֲזֹר לְיָמִין וְלִכְלֹל שְׂמֹאל בְּיָמִין כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה לָעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה עַל-יְדֵי יָמִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (תְּהִלִּים קלו) נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא כִּי אִם בְּמַזָּלָא תַּלְיָא מִלְּתָא. וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, דְּהַיְנוּ בַּמַּזָּל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיקָא שָׁם תְּלוּיִים הַמְּזוֹנוֹת. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה הֲלֹא עִקַּר הַמְּזוֹנוֹת וְהַפַּרְנָסָה הוּא מִשְּמֹאל, בְּחִינַת מִשְּמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד כַּנַּ"ל. וְאֵיךְ אָמַר כָּאן שֶׁהַמְּזוֹנוֹת מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עַתִּיקָא, הֲלֹא שָׁם אֵין שׁוּם שְׂמֹאל כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַאי עַתִּיקָא כֹּלָּא יְמִינָא לֵית שְׂמֹאל וְלֵית עֹשֶׁר תַּמָּן. וְאֵיךְ אָמַר כָּאן שֶׁהַמְּזוֹנוֹת וְהָעֲשִׁירוּת מִשָּׁם דַּיְקָא? אַךְ אֱמֶת עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה הוּא רַק שָׁם בִּבְחִינַת עַתִּיקָא שֶׁהוּא מַזָּלָא, אֲבָל שָׁם בְּשָׁרְשׁוֹ אֵין שַׁיָּךְ לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם עֲשִׁירוּת, כִּי שָׁם כֹּלָּא יָמִין וְשָׁם הַשֶּׁפַע הַקְּדֻשָּׁה כֹּלָּא חַד וְאֵין בָּהּ שׁוּם צִיּוּר. וְשָׁם גַּם הַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת הוּא רַק תּוֹרָה אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח. וּלְמַטָּה כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע אֲזַי כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל אֲזַי נִצְטַיֵּר הַשֶּׁפַע בִּשְׂמֹאל לַעֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה. וּמֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁיִּפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאל תּוּכַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר וְיִתְאַחֲזוּ בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי זֶה וָזֶה לֹא יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, כִּי הוּא הַמֵּסִית הוּא הַמְקַטְרֵג וְכוּ', כִּי אַחַר כָּךְ יִשְׁלְלוּ הֵם בְּעַצְמָם הַשֶּׁפַע מִמֶּנּוּ וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּיָדוֹ מְאוּמָה. בִּבְחִינַת וְסַרְתֶּם וְכוּ'. וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְכוּ' בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת א) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, דְּהַיְנוּ חֲלִיפֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק לִשְׁמָהּ. וְכַוָּנָתוֹ בַּתּוֹרָה בִּשְׁבִיל הֲנָאַת עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר בָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמְאוּמָה לֹא יִשָּא בַּעֲמָלוֹ וּמַה יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ, כִּי הֶעָמָל שֶׁעָמַל בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכָה לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה. גַּם לְפַרְנָסָה לֹא זָכָה וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבִים, כִּי נִשְׁאָר הַפַּרְנָסָה אֶצְלָם חַס וְשָׁלוֹם, וּמְאוּמָה לֹא יִשָּא בַּעֲמָלוֹ כַּנַּ"ל. וְאִם יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה רַק לִשְׁמָהּ בְּלִי שׁוּם שְׁגִיאָה אֲפִלּוּ דַּקָּה מִן הַדַּקָּה גַּם כֵּן לֹא יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה מִשְּמֹאלָהּ. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּיג פַּרְנָסָה בִּבְחִינַת קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם סוּף כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג וּלְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה לָעוֹלָם. כִּי אִם כְּשֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת עַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל. וְשָׁם כֹּלָּא יְמִינָא וְאֵין שָׁם שׁוּם חִלּוּק בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל וְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינָה זוֹ הוּא יָכוֹל לְהִכָּלֵל שְׂמֹאלָא בְּיָמִין, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא נוֹפֵל לִשְׂמֹאל הוּא יוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת גַּם הַשְּמֹאל הוּא יָמִין, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֹׁרֶשׁ יָמִין וּשְׂמֹאל בְּשָׁרְשָׁם שֶׁהוּא עַתִּיקָא. שֶׁשָּׁם כֹּלָּא חַד כֹּלָּא יְמִינָא. וְשָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה. וְעַל-כֵּן זֶה הַצַּדִּיק אֵינוֹ יוֹרֵד לִשְׂמֹאל כִּי אִם לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע שָׁם לַעֲשִׁירוּת, אֲבָל אַחַר כָּךְ תֵּכֶף הוּא חוֹזֵר מִשְּמֹאל לְיָמִין וְכוֹלֵל שְׂמֹאל בְּיָמִין וּמַמְשִׁיךְ תּוֹרָה וּפַרְנָסָה לָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, כִּי הוּא מוֹצִיא כָּל הָעֲשִׁירוּת מִשְּמֹאל לְיָמִין. בִּבְחִינַת וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. עַל מְנָת שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה. 'עֲמֵלִים' דַּיְקָא כַּנַּ"ל לַעֲמֹל לְבָרֵר וּלְגָרֵשׁ אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בַּשְּמֹאל מִן הָעֵסֶק הַתּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲזַי 'וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם', כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בִּקְרִיעַת יַם סוּף, מַה תִּצְעַק אֵלָי. וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא, הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִקְרִיעַת יַם סוּף, דְּהַיְנוּ לַעֲבֹר יָם הַחָכְמָה בְּשָׁלוֹם וּלְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה. בְּחִינַת קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו וְכוּ' וּלְהִנָּצֵל מִן הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַפְּנִיּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת עַתִּיקָא שֶׁהוּא כֹּלָּא יְמִינָא. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְפַרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וְכוּ'. כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר זֶה הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה צָרִיךְ לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק שֶׁגִּלָּה זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁלָּקַח מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הַדּוֹר, אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת. שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עָסְקוּ בַּבִּזָּה וּמֹשֶׁה עָסַק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, כִּי מֹשֶׁה עָסַק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף זֶה בְּחִינַת אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיק הַתַּחְתּוֹן שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם בְּהַצַּדִּיק הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק כַּנַּ"ל. וְאָז הִמְשִׁיךְ מֹשֶׁה גַּם הַשֶּׁפַע שֶׁל פַּרְנָסָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׂמֹאלָה כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה עָסְקוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בַּבִּזָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁזָּכוּ גַּם לְשֶׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת עַל-יְדֵי מֹשֶׁה וְכַנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנִּזְדַּכְּכוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת מִצְרַיִם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹפֵל הַצַּדִּיק לַפֶּה שֶׁל הַלַּמְדָן שֶׁהוּא מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ כַּמְבֹאָר שָׁם. וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּת עַל-יְדֵי-זֶה וּמְהַפֵּךְ הַצֵּרוּפִים רָעִים לַהֲלָכוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִוא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מִגָּלוּת מִצְרַיִם, מִגָּלוּת הַדִּבּוּר, הַיְנוּ מִגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן. וַאֲזַי כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִזְדַּכֵּךְ שָׁם בְּפִיו וְזוֹכֶה לַעֲלוֹת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם בִּבְחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל. אָז זוֹכֶה גַּם לְשֶׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, כִּי הַצַּדִּיק הִמְתִּיק בְּחִינַת שְׂמֹאלָה וְזָכָה לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ בְּחִינַת שְׂמֹאלָה מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁנֶּאֶחְזוּ בָּהֶם שֶׁמִּשָּׁם בָּאוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים הוּא הִמְתִּיק כָּל זֹאת וְהָפַךְ הַצֵּרוּפִים לְטוֹב וְהִמְתִּיק בְּחִינַת שְׂמֹאל וְנִכְלָל בְּיָמִין שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן אָסוּר לְלַמֵּד תּוֹרָה בְּשָׂכָר וְעִקַּר הָאִסּוּר בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּחִינַת שְׂמֹאלָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָהּ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּשָׂכָר, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל מָמוֹן בָּזֶה יִתְאַחֲזוּ חַס וְשָׁלוֹם הַחִיצוֹנִים, הַנֶּאֱחָזִים בִּבְחִינַת בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד כַּנַּ"ל. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לִפֹּל קְצָת מְעַט לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה הוּא רַק דַּק מִן הַדַּק, אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲסֹק בִּשְׁבִיל מָמוֹן מַמָּשׁ לְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַלִּמּוּד בָּזֶה יִתְאַחֲזוּ מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה וָזֶה לֹא יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צָרִיךְ לִלְמֹד רַק בְּחִנָּם וְהַפַּרְנָסָה מִמֵּילָא תָּבֹא. עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן. וּבוֹקֵעַ יַמָּא דְּאוֹרָיְתָא לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, הַנֶּאֱמַר בִּקְרִיעַת יַם סוּף. וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה וּלְפַרְנָסָה, כִּי בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לִשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת, כִּי קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף כַּנַּ"ל. וְאֵיךְ יִזְכֶּה אָדָם בְּכֹחוֹ לִקְרִיעַת יַם סוּף, עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין רַק לִסְמֹךְ עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים לְהַאֲמִין בָּהֶם, כִּי הֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה. וְעַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְתוֹרָה וּלְפַרְנָסָה שֶׁהִוא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, כִּי עִקַּר בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף לִכְלַל יִשְׂרָאֵל הָיָה עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. כִּי אֵין הַיָּם עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם, כִּי כְּדַאי הֵם וְהָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי לִבְקֹעַ הַיָּם בִּפְנֵיהֶם, כִּי עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּה' וּבְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְתוֹרָה וּלְפַרְנָסָה מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה בְּכֹחוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ לוֹ כָּל אֵלּוּ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל בַּה' וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ כַּנַּ"ל, אָמֵן וְאָמֵן:
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְעוֹלָם יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. כִּי בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה פְּנִיָּה דַּקָּה בְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה לָעוֹלָם, אֲבָל אַחַר כָּךְ תֵּכֶף חוֹזֵר לְלִשְׁמָהּ, בְּחִינַת שַׁוֵּר מֵהַאי לְהַאי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, כִּי אַחַר כָּךְ בְּוַדַּאי חוֹזֵר מִיָּד לְלִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהְפְּכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו, כִּי בְּוַדַּאי זֶה שֶׁעוֹסֵק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ. בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵי רַבִּי לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר בְּוַדַּאי נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה רַק הַמַּשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ שֶׁל בְּחִינַת וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, רַק אִם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ בְּעוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ רַק שֶׁבָּאִים עָלָיו פְּנִיּוֹת שֶׁל שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, עַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. כִּי זֶה יַחֲזֹר בְּוַדַּאי מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לִבְחִינַת לִשְׁמָהּ עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא דּוֹלֵג וְקוֹפֵץ תָּמִיד בְּעֵת תּוֹרָתוֹ מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לִבְחִינַת לִשְׁמָהּ, בְּחִינַת שַׁוֵּר מֵהַאי לְהַאי כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל: הֲלָכָה ד בְּהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת הֲלָכָה ב אוֹת לג:
יורה דעה · הלכות ראשית הגז
רֵאשִׁית הַגֵּז לַכֹּהֵן: עַל פִּי הַתּוֹרָה 'תְּהִלָּה לְדָוִד' (בְּלִקּוּטֵי א) סִימָן יב, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב: וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז לִתֵּן לַכֹּהֵן, כִּי גִּזַּת הַצֹּאן הֵם בְּחִינַת הֲלָכוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת בִּבְחִינַת כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ בִּבְחִינַת כְּרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ שֶׁגּוֹזְזִין מִמֶּנָּה הֲלָכוֹת. וְזֶה בְּחִינַת פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, כִּי כָּל הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מֵהַצֹּאן בִּבְחִינַת וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מֵהַהֲלָכוֹת שֶׁגּוֹזְזִין מִבְּחִינַת הַצֹּאן בִּבְחִינַת בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וּמֵחֲמַת שֶׁהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל הַנַּ"ל, עַל כֵּן מֻכְרָח הַתַּנָּא לִפֹּל בְּלִמּוּדוֹ לְאֵיזֶה בְּחִינָה דַּקָּה שֶׁל בְּחִינָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׂמֹאל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת. וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁהַלַּמְדָן שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהֵם אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת הוּא מִתְנַגֵּד עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית הַתּוֹרָה אֶצְלוֹ סַם מָוֶת, כִּי הַלַּמְדָן הַמִּתְנַגֵּד אֵינוֹ רוֹאֶה בְּהַתּוֹרָה כִּי אִם בְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת לָבָן וְנַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק עָתָק וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל בָּאֵר הֵיטֵב: וְזֶה בְּחִינַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן אִישׁ הַחֶסֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין כְּדֵי לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ וּלְהַעֲלוֹת אֶת גִּזַּת הַצֹּאן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת הַנַּ"ל שֶׁיַּעֲלוּ וְיֻכְלְלוּ כֻּלָּם בִּבְחִינַת יָמִין בְּחִינַת לִשְׁמָהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכֹּהֵן אִישׁ הַחֶסֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין שֶׁנִּכְלֶלֶת כָּל הַגִּזָּה בְּהַכֹּהֵן עַל יְדֵי הָרֵאשִׁית שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַעֲלִין אוֹתוֹ לִבְחִינַת יָמִין כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן נִצְטַוִּינוּ לִשְׁמֹעַ הַהֲלָכוֹת מֵהַכֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְכוּ'. וּכְתִיב, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם וְכוּ' וְעָשִׂיתָ כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְּוִיִּים וְכוּ'. כִּי הַכֹּהֵן בִּבְחִינַת יָמִין וְזוֹכֶה לְבָרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת לִבְחִינַת יָמִין בְּחִינַת לִשְׁמָהּ שֶׁזֶּה עִקַּר בֵּרוּר הַהֲלָכָה לַאֲמִתָּתָהּ, כִּי כָּל הַכֹּהֲנִים הֵם בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ שֶׁזָּכָה לַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְקַנֵּא בְּאָחִיו מֹשֶׁה הַקָּטָן מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים, אַדְּרַבָּא, קִבְּלוֹ עָלָיו לְרַב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכָה לַכְּהֻנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל כֵּן זָכָה אַהֲרֹן שֶׁהוּא הָיָה הַתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן הַמֻּבְחָר אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה נִכְנַס אַהֲרֹן וְשָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּרְקוֹ וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁאַהֲרֹן קִבֵּל בָּרִאשׁוֹנָה כָּל הַהֲלָכוֹת בְּרוּרוֹת מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְכֵן זָכָה לְדוֹרוֹת שֶׁבָּנָיו הַכֹּהֲנִים יוֹרוּ הַמִּשְׁפָּטִים וְהַהֲלָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם בִּבְחִינַת יָמִין כַּנַּ"ל, כִּי אֲבִיהֶם אַהֲרֹן לֹא הָיָה שׁוּם מִתְנַגֵּד וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא מֹשֶׁה וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן נוֹתְנִין לָהֶם רֵאשִׁית הַגִּזָּה שֶׁהִוא בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת כְּדֵי לְבָרְרָם וּלְזַכְּכָם עַל יְדֵי זֶה לְהַעֲלוֹתָם לִבְחִינַת יָמִין שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכֹּהֵן וְכַנַּ"ל:
וְעַל כֵּן נָבָל שֶׁהוּא בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי כַּמּוּבָא בְּחִינַת הַלַּמְדָן שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר שֶׁהוּא מִתְנַגֵּד וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁנּוֹטֶה רַק לִשְׂמֹאל שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּשָּׁם הָעֲשִׁירוּת וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַל כֵּן מָרַד נָבָל וְחָלַק עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעֵת גִּזַּת הַצֹּאן דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וַיְהִי גֹזְזִים לְנָבָל וְכוּ'. וְאָז נַעֲשָׂה נָבָל מִתְנַגֵּד עַל דָּוִד וְהוֹרָה בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה וְאָמַר מִי דָּוִד וְכוּ' הַיּוֹם רַבּוּ הָעֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים עַל אֲדוֹנֵיהֶם וְכוּ'. שֶׁאָמַר שֶׁדָּוִד אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְכָל זֶה הָיָה בְּעֵת גִּזַּת הַצֹּאן דַּיְקָא, כִּי לֹא זָכָה לְבָרֵר הַגִּזָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הָעֲשִׁירוּת לְהַעֲלוֹתָהּ לְיָמִין וְעַל יְדֵי זֶה נָטָה רַק לִשְׂמֹאל וְגִלָּה פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה וְנַעֲשָׂה מִתְנַגֵּד וּמוֹרֵד עַל דָּוִד שֶׁהוּא הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֲמִתִּי שֶׁלּוֹמֵד לִשְׁמָהּ שֶׁמְּבָרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת לַאֲמִתָּתָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק יְפֵה תֹּאַר וְכוּ' שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים בַּהֲלָכָה. וְה' עִמּוֹ שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:
וְעַל כֵּן יַעֲקֹב בָּרַח מִלָּבָן בְּעֵת שֶׁהָלַךְ לָבָן לִגְזֹז צֹאנוֹ דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב , וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ וְכוּ' וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא. כִּי שָׁרֵי לְהוֹ לְצַדִּיקַיָּא לְסַגִּיאֵי בְּרַמָּאוּתָא עִם רַמַּאי, כִּי כָּל הָעֵסֶק שֶׁל יַעֲקֹב עִם לָבָן הָאֲרַמִּי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף הַכֹּל הָיָה בְּעִנְיַן בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת הַנַּ"ל לְבַטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים וְהַחוֹלְקִים שֶׁמִּשָּׁם כָּל קִלְקוּל הַדּוֹרוֹת וְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַאֲרִיכוּת הַגָּלוּת בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֶׁהַכֹּל עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאַת חִנָּם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַעֲדַיִן מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. וְכָל הַמַּחֲלֹקֶת נִמְשָׁךְ מֵהַהִתְנַגְּדוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמְדִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ רַק בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד עַד שֶׁרוֹאִים בְּהַתּוֹרָה רַק בְּחִינַת הַשְּמֹאל וְכוּ' עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר עָתָק בְּגַאֲוָה עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁבֵּאֵר כָּל זֶה עַל הַפָּרָשָׁה שֶׁל וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְכוּ' וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל וְכוּ'. וּמִזֶּה נוּכַל לְהָבִין רְמָזִים שֶׁכָּל שְׁאָר הַפָּרָשָׁה נֶאֶמְרָה עַל זֶה וְעַל כֵּן טָרַח יַעֲקֹב לְבָרֵר כָּל הָעֲשִׁירוּת מִלָּבָן דַּיְקָא, כִּי כָּל נְפִילָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֵק וְהַמִּתְנַגֵּד בְּחִינַת לָבָן הוּא מֵחֲמַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשְּמֹאל שֶׁל הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַד שֶׁהַחוֹלְקִים בְּחִינַת לָבָן מַמְשִׁיכִים הָעֲשִׁירוּת אֶצְלָם וְרֹב הָעֲשִׁירִים כְּרוּכִים אֶצְלָם. מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם הָעֲשִׁירוּת וּבֶאֱמֶת כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְתוֹרָתוֹ זַכָּה בְּלִי פְּסֹלֶת כְּלָל, רַק לְטוֹבַת הָעוֹלָם נוֹטֶה לְאֵיזֶה בְּחִינָה דַּקָּה שֶׁל שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת לָעוֹלָם וְשָׁם בְּשֹׁרֶשׁ שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שָׁם הָעֲשִׁירוּת זַךְ וְנָקִי מֵאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל כְּשֶׁהַלַּמְדָן שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא וְנוֹטֶה רַק לִבְחִינַת שְׂמֹאל שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הַגַּשְׁמִי וְהַפָּגוּם מְאֹד לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר וּלְהִקָּרֵא בְּשֵׁם רַבִּי וְרַב בִּשְׁבִיל עֲשִׁירוּת וּמָמוֹן לְבַד וְעוֹשֶׂה מֵהַתּוֹרָה קַרְדֹּם וַעֲטָרָה וְכוּ', אֲזַי יוֹרֵד הָעֲשִׁירוּת חַס וְשָׁלוֹם וְנוֹפֵל לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וּמַגִּיעַ הָעֲשִׁירוּת עַל פִּי רֹב לְאוֹתָם שֶׁהֵם בַּחוּץ בִּבְחִינַת שְׂמֹאל שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים וְכוּ': וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָטָא בָּזֶה עַל יְדֵי חַוָּה אִשְׁתּוֹ בַּעֲצַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁהָיָה עָרוּם מִכָּל חַיַּת הַשָּדֶה, עָרוּם מִכֹּל בְּעַרְמִימִיּוּת בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁהֵסִית אֶת חַוָּה תְּחִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רָחֵל, בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חַוָּה שֶׁהִוא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, שֶׁהִוא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּחִינַת וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה וְכוּ' וְהָרַמַּאי הַנָּחָשׁ הֵסִית אוֹתָהּ שֶׁתְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה לְהַתִּיר אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. דְּחָפָהּ עַד שֶׁנָּגְעָה בּוֹ וְלָמַד קַל וָחֹמֶר שֶׁל שֶׁקֶר כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִיתָה בִּנְגִיעָה וְכוּ', כִּי כְּבָר מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ שֶׁכָּל הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מֵהָאִשָּׁה, כִּי הָאִשָּׁה בִּבְחִינַת שְׂמֹאל לְגַבֵּי בַּעְלָהּ שֶׁהִיא בְּחִינַת יָמִין וּמִשָּׁם הָעֲשִׁירוּת וְצָרִיךְ לְאַכְלָלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא וְאָז נִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּיָּדוּעַ. וְאָז הַצַּדִּיק מְבָרֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לִבְחִינַת חִבּוּק וְנִשּׁוּק וְזִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְכָל הַיִּחוּדִים שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְזִוּוּגֵיהֶם בְּגַשְׁמִיּוּת נִמְשָׁךְ רַק מִשָּׁם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִוּוּג יַעֲקֹב וְרָחֵל וְהַנְּשִׁיקִין בְּחִינַת וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְכוּ', אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק וְנוֹטֶה לַתַּאֲוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת כְּפִי נְטִיָּתוֹ אֶל תַּאֲוָה הַגַּשְׁמִיּוּת כֵּן נוֹפֵל לִבְחִינַת שְׂמֹאל. וְעַל יְדֵי זֶה גַּם כָּל לִמּוּדוֹ בִּבְחִינַת שְׂמֹאל וְכוּ', עַל כֵּן כָּל תִּקּוּנוֹ רַק עַל יְדֵי צַדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה מִתַּאֲוָה זֹאת וּבֵין בְּזִוּוּגוֹ בֵּין בְּלִמּוּדוֹ הַתּוֹרָה כָּל כַּוָּנָתוֹ רַק לַשָּׁמַיִם לְבַד לְעוֹרֵר זִוּוּגִין וְנִשּׁוּקִין הָעֶלְיוֹנִים בְּחִינַת וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְכוּ', אֲבָל הַנָּחָשׁ הֵסִית אֶת חַוָּה עַד שֶׁהֵסִיתָה אֶת הָאָדָם עַד שֶׁנָּטָה מִזֶּה וְנָפַל לִבְחִינַת שְׂמֹאל, לִבְחִינַת תַּאֲוָה הַגַּשְׁמִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בַּבְּרִית וְעַל יְדֵי זֶה גִּלָּה פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעַל כֵּן נִתְקַלֵּל דַּיְקָא בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַפְּגָם מַגִּיעַ אֶל הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל וְכַנַּ"ל:
וְכָל הָאָבוֹת, בִּפְרָט יַעֲקֹב, עָסְקוּ לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְבָרֵר כָּל זֶה וְזֶה הָיָה כָּל עִסְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עִם לָבָן כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָז כְּשֶׁבֵּרֵר וְהֶעֱלָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל מִבֵּית לָבָן הָאֲרַמִּי אָז בֵּרֵר מִמֶּנּוּ אֶת הָעֲשִׁירוּת הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַצֹּאן דַּיְקָא שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲשִׁירוּת. וְעַל כֵּן דַּיְקָא בְּעֵת גִּזַּת הַצֹּאן שֶׁאָז בְּחִינַת בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת, בְּחִינַת בֵּרוּר הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, אָז דַּיְקָא הִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב לִבְרֹחַ מִבֵּית לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּמַחֲלֹקֶת גָּדוֹל בְּעֵת הַגִּזָּה דַּיְקָא כְּמוֹ מַחֲלֹקֶת נָבָל עַל דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת לָבָן שֶׁהָיָה בְּעֵת הַגִּזָּה דַּיְקָא וְכַנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת כָּל פָּרָשַׁת בִּלְעָם שֶׁשָּכְרוֹ בָּלָק, כִּי אָמַר, אֵין כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶלָּא בְּפִיו, אַף אָנוּ נַעֲמֹד עָלָיו בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו, כִּי אִיתָא בְּסִפְרֵי קַבָּלָה שֶׁלָּבָן וְנָבָל וּבִלְעָם הֵם בְּחִינָה אַחַת בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַלַּמְדָן שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר שֶׁאֵין כֹּחוֹ אֶלָּא מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁכָּל כֹּחוֹ בְּפִיו בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ וְכָל חִיּוּתוֹ וּפַרְנָסָתוֹ נִמְשָׁךְ מִשָּׁם. וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לִשְׁמָהּ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַל יְדֵי זֶה כָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל יָדוֹ וְיָכוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ וְלַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם, אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים וְכוּ', עַל כֵּן נִמְצָא בְּכָל דּוֹר בְּחִינַת חוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים שֶׁכָּל כֹּחָם מֵהַלּוֹמְדִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. שֶׁהֵם בְּחִינַת לָבָן וְנָבָל וּבִלְעָם שֶׁכָּל כֹּחוֹ בְּפִיו. בְּפִיו דַּיְקָא, כִּי כָּל כֹּחוֹ רַק מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה לוֹ פֶּה לְדַבֵּר כַּנַּ"ל: וּבֶאֱמֶת הָיְתָה אָז יִשְׂרָאֵל בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ עָלֶיךָ בָּלָק וְכוּ' מִן הַשִּׁטִּים וְכוּ'. אֲבָל בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִצַּלְנוּ מִפִּיו הָרַע, כִּי מֹשֶׁה הָיָה כֹּחוֹ גָּדוֹל מְאֹד עַד שֶׁהָיָה יָכֹל לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים הַחוֹלְקִים וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם הֲלָכוֹת לְהַעֲלוֹת הַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת חִבּוּק וְנִשּׁוּק וְזִוּוּג וְכוּ', כַּמְבֹאָר בָּאֵר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וְעַל יְדֵי זֶה וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי נִתְהַפְּכוּ כָּל דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים לִבְחִינַת הִלְכוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁנֶּחֱזָר הַכֹּל לְיִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים וְנִכְלָלִים בְּמֹשֶׁה רַבָּם וְכַנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הָאָתוֹן שֶׁהִיא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה שֶׁעָשָׂה אָז ה' יִתְבָּרַךְ נֵס נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ שֶׁפְּתִיחַת פִּי הָאָתוֹן הָיָה נֵס שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי נֵס הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה עִקֵּם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת פִּיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע לַהֲפֹךְ מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי בָּזֶה דַּיְקָא הֶרְאָה ה' יִתְבָּרַךְ גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים הַחוֹלְקִים בְּבִזְיוֹנוֹת וְחֵרוּפִים כָּאֵלֶּה לַהֲפֹךְ הַכֹּל לִבְרָכָה לַעֲשׂוֹת מֵהֶם הֲלָכוֹת כַּנַּ"ל. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁכְּפִי קְדֻשַּׁת הָאָדָם בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת כֵּן זוֹכֶה לְבָרֵר הַהֲלָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת רָחֵל, בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', אֲבָל בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כְּמוֹ מֹשֶׁה וְיַעֲקֹב וְדָוִד וְכוּ' עַד שֶׁכָּל זִוּוּגֵיהֶם הָיָה בִּבְחִינַת חִבּוּק וְנִשּׁוּק וְזִוּוּג הַמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבֵּאֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁמְּבָרֵר הַצַּדִּיק הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו הַחוֹלְקִים וְעָשָׂה מֵהֶם הֲלָכוֹת וְכוּ' וּמִי שֶׁנִּכְלָל וּמְחֻבָּר לְהַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה גַּם אוֹתוֹ עַד שֶׁזּוֹכֶה לַהֲלָכָה בְּרוּרָה מֵאַחַר שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ וְכָל הַנְהָגוֹתָיו וְכָל חִיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ הַכֹּל מִמֶּנּוּ, אֲבָל בִּלְעָם הָיָה הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִזֶּה שֶׁפָּגַם בְּתַאֲוֹתָיו כָּל כָּךְ עַד שֶׁנָּפַל לַתַּאֲוָה הַזֹּאת כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה אִישׁוּת עִם הַבְּהֵמָה וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַנִּשּׁוּק וְהַזִּוּוּג לְמַטָּה לְמַטָּה לֹא בִּלְבַד לַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית שֶׁאֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים שֶׁנּוֹפְלִים לַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִיּוּת בְּהֶתֵּר צְרִיכִין תִּקּוּן גָּדוֹל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת זִוּוּג וְנִשּׁוּק הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הָרְשָׁעִים שֶׁנָּפְלוּ לַעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלָן שֶׁתִּקּוּנָם קָשֶׁה מְאֹד כַּיָּדוּעַ בְּכָל הַסְּפָרִים רַק אִם זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בְּחַיָּיו לְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַנַּ"ל יָכוֹל לְתַקֵּן גַּם אוֹתוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע נָפַל לַתַּאֲוָה הָרָעָה הַזֹּאת כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה אִישׁוּת עִם בְּהֵמָה וְחָלַק מְאֹד עַל מֹשֶׁה בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּבְטֻמְאָתוֹ הָרָעָה הִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ שֶׁרָצָה לְהַמְשִׁיךְ הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְשָׁם עַד שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ בְּפִיו לְדַבֵּר סָרָה עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה וּלְחָרֵף וּלְגַדֵּף, כִּי רָצָה לַהֲפֹךְ כָּל דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְדַרְכּוֹ הָרָעָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה פֶּה לְדַבֵּר עָתָק שֶׁהוּא בְּחִינַת קְלָלָה עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וַאֲנָשָׁיו שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה וּכְלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁרָצָה לְעָקְרָם לְגַמְרֵי בְּפִיו הָרַע וְהַטָּמֵא וְהַכֹּל בִּבְחִינוֹת הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן עָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ נֵס נִפְלָא וְהֶרְאָה גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁעָשָׂה אָז דְּבַר נֵס שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם שֶׁהָאָתוֹן פָּתַח אֶת פִּיו וְדִבֵּר עִם בִּלְעָם וְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ, הַיְנוּ שֶׁבְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה יָכֹל לְהַעֲלוֹת גַּם כָּל דִּבּוּרֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַד מְקוֹם מִאוּס כָּזֶה לְבַהֲמִיּוּת מַמָּשׁ לְהַעֲלוֹתָם גַּם מִשָּׁם וּלְבָרְרָם וּלְזַכְּכָם לְהַפְּכָם לַהֲלָכוֹת לַהֲשִׁיבָם לִמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה חִבּוּק וְנִשּׁוּק וְכוּ' בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה כַּנַּ"ל עַד שֶׁעָשָׂה נֵס נִפְלָא שֶׁהָאָתוֹן בְּעַצְמוֹ פָּתְחָה פִּיהָ וְדִבְּרָה עִם בִּלְעָם, כִּי מֹשֶׁה בְּגֹדֶל כֹּחוֹ הֶעֱלָה הַדִּבּוּר מִשָּׁם מִתַּכְלִית הַיְרִידָה וְהַנְּפִילָה עַד שֶׁהָאָתוֹן בְּעַצְמָהּ דִּבְּרָה וְהוֹכִיחָה אוֹתוֹ וּבָזֶה הֶרְאָה לְדוֹרוֹת גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת הַדִּבּוּר מִתַּכְלִית הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה שֶׁאֵין יְרִידָה אַחֲרָיו, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם בְּכָל הַדּוֹרוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁדּוֹבְרִים הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וַאֲנָשָׁיו הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זֹאת מֵחֲמַת שֶׁתְּחִלָּה טִמְּאוּ בְּרִיתָם כָּל אֶחָד כְּפִי פְּגָמָיו הָרָעִים, עַל כֵּן הֵם כְּרוּכִים אַחַר הַחוֹלְקִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אֲבָל לִמּוּדָם שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל וְגַם הֵם אֵינָם נְקִיִּים בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת וּמֵחֲמַת זֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלָם פֶּה לְדַבֵּר כַּנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם כָּל קִלְקוּלֵי הַדּוֹרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ הֶרְאָה אָז גֹּדֶל כֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת וּלְבָרֵר הַדִּבּוּר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְהַעֲלוֹתוֹ גַּם מִתַּכְלִית הַיְרִידָה וְהַמִּאוּס שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הָאָתוֹן וְכַנַּ"ל: וְעַל כֵּן אָמְרָה, הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי. וְתַרְגּוּמוֹ, הֲמֵילַף אוֹלִיפְנָא לְשׁוֹן לִמּוּד, כִּי הוֹכִיחָה אוֹתוֹ וְהוֹדִיעָה לוֹ קִלְקוּלוֹ הָרַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה הַהַסְכֵּן שֶׁמְּרַמֵּז עַל טֻמְאָתוֹ שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ עִם הָאָתוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַתְּהִי לוֹ סֹכֶנֶת. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת לִמּוּדוֹ הָרַע שֶׁרָצָה לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת בְּחִינַת הֲמֵילַף אוֹלִיפְנָא, הַיְנוּ שֶׁהוֹכִיחָה וְאָמְרָה לוֹ, הֲלֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ וְכוּ'. שֶׁמֵּעוֹלָם רָכַבְתָּ עָלַי וְעָשִׂיתָ עִמִּי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ הַהַסְכֵּן וְכוּ' הֲמֵילַף אוֹלִיפְנָא כוּ' לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה לְהַטּוֹת אוֹתְךָ מִדַּרְכְּךָ הָרַע כִּי הִתְגַּבַּרְתָּ כָּל כָּךְ בְּטֻמְאָתְךָ עַד שֶׁהִנְהַגְתָּ עִם הַדִּבּוּר שֶׁהִמְשַׁכְתָּ לְטֻמְאָה כָּזֹאת כִּרְצוֹנְךָ וְכַנַּ"ל. אֲבָל עַתָּה הִגִּיעַ קִצְּךָ כִּי הַמַּלְאָךְ עָמַד לְנֶגְדְּךָ בְּכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִמָּקוֹם שֶׁהוֹרַדְתָּ אוֹתוֹ עַד שֶׁאַתָּה מֻכְרָח לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת וּלְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי מֹשֶׁה בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לְהוֹצִיא הַדִּבּוּרִים מִמָּקוֹם שֶׁהֵם וּלְהַפְּכָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלָכוֹת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הָיְתָה כָּל מַפָּלָתוֹ בִּבְחִינַת וּשְׁמַע מַלְכוּתָא וּקְטַלֵהּ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְתָבִין: וְזֶה אָתוֹ"ן אוֹתִיּוֹת תַּנָּ"א כִּי רָצָה לַהֲפֹךְ חַס וְשָׁלוֹם לִמּוּד הַתַּנָּא אֶל הָאָתוֹן וְכַנַּ"ל. וְזֶה כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת שָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים אֶל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת עַל יְדֵי הַכֹּהֵן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ וְכוּ' וְעַל יְדֵי זֶה וְאַל יַחְמֹד אִישׁ וְכוּ' וְעַל כֵּן הֵם שָׁלֹשׁ רְגָלִים כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת חִבּוּק נִשּׁוּק וְזִוּוּג כִּי בִּשְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּלָלִיּוּת כָּל הַיִּחוּדִים כַּמּוּבָא. הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים בְּחִינוֹת מֹשֶׁה שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת הַשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים שֶׁעוֹשִׂין מִכָּל הַדִּבּוּרִים רָעִים הַנַּ"ל הֲלָכוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת חִבּוּק וְכוּ' דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְכַנַּ"ל:
וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל אֵיךְ מְבָאֵר בְּחִינַת חִבּוּק נִשּׁוּק זִוּוּג וְכוּ' שֶׁהַחִבּוּק נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל הַיִּסּוּרִין בְּאַהֲבָה וְשָׂמֵחַ בְּהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵהַחוֹלְקִים וְכוּ' וְזֶה בְּחִינַת חִבּוּק בְּחִינַת וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה הַשְּׁכִינָה לִבְחִינַת אֲנִי חֲבַצֶּלֶת בְּחִינַת בִּינָה לִבָּא בְּחִינַת וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו וְכוּ' וְעַל פִּי זֶה נוּכַל לְבָאֵר בִּפְרָטִיּוּת שֶׁהַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם פֶּסַח שָׁבוּעוֹת סֻכּוֹת הֵם כְּנֶגֶד בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁהֵם חִבּוּק וְכוּ' כִּי פֶּסַח כְּנֶגֶד בְּחִינַת חִבּוּק שֶׁהוּא בִּבְחִינַת יָמִין וְכוּ' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יָמִין בִּבְחִינַת אַבְרָהָם כַּמּוּבָא וְזֶהוּ בְּחִינַת וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו וְכוּ' שֶׁזֶּה הָיָה עַל יְדֵי אַבְרָהָם בְּלֵיל פֶּסַח שֶׁאָז רָדַף אֶת הַמְּלָכִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְשָׁם נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה וַיָּרֶק וְכַנַּ"ל. וְאָז עוֹלָה הַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת אֲנִי חֲבַצֶּלֶת, יְרֻקָּה כַּחֲבַצֶּלֶת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן אֵין לְיִשְׂרָאֵל מַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי הָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְכָל הַגְּאֻלָּה הָיְתָה מִבְּחִינַת בִּינָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת יוֹבֵל, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁזֶּה וּבְחִינַת וַיָּרֶק הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל: וּבְשָׁבוּעוֹת אָז הוּא בְּחִינַת נִשּׁוּק, בִּבְחִינַת יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ שֶׁנֶּאֱמַר עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל כֵּן שָׁבוּעוֹת הוּא בִּבְחִינַת יִצְחָק כַּמּוּבָא שֶׁזֶּה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה עַל יְדֵי קוֹל שׁוֹפָר שֶׁל אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי יִחוּד הַנְּשִׁיקִין הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת זִוּוּג גָּמוּר רַק שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּד עֶלְיוֹן גָּבֹהַּ מְאֹד שֶׁזֶּה הַיִּחוּד אִי אֶפְשָׁר לְיַחֵד כִּי אִם עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ ה', כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִצְחָק שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ ה' בִּשְׁעַת הָעֲקֵדָה. וְזֶה בְּחִינַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בִּנְשִׁיקָה בְּאֶחָד שֶׁאָז עִקַּר מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ ה': וּבְסֻכּוֹת אָז עִקַּר הַזִּוּוּג הַגָּמוּר בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁאָז הַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת הַטִּפָּה וְכוּ', כִּי אָז עִקַּר הַזִּוּוּג הַגָּמוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה. וְעַל כֵּן יַעֲקֹב הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה בְּלִי פְּסוּל, כִּי אַבְרָהָם וְיִצְחָק אַף עַל פִּי שֶׁזָּכוּ לְיַחֵד יִחוּדִים גְּבוֹהִים מְאֹד בִּבְחִינַת חִבּוּק וְנִשּׁוּק, אֲבָל כְּשֶׁבָּא וְנִמְשַׁךְ הַיִּחוּד לְמַטָּה לֹא הָיָה עֲדַיִן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְעַל כֵּן עֲדַיִן לְמַטָּה הָיָה אֵיזֶה פְּסֹלֶת בְּחִינַת יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, אֲבָל יַעֲקֹב הָיָה כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁגַּם בַּזִּוּוּג הַגָּמוּר לְמַטָּה לֹא הָיָה שׁוּם צַד אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְעַל כֵּן הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה. שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה שָׁם, כִּי הִמְשִׁיךְ הַזִּוּוּג הַגָּמוּר בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת פְּסֹלֶת כְּלָל וְעַל כֵּן כְּשֶׁהָפַךְ בִּלְעָם לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל אָמַר, מָה אֶקֹּב וְכוּ'. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ, אִלּוּ לְאֻמָּה אַחֶרֶת בִּקֵּשׁ שֶׁאֲקַלֵּל, כְּגוֹן בְּנֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָיִיתִי יָכוֹל, אֶלָּא יַעֲקֹב מֶלֶךְ שֶׁבּוֹרֵר לְעַצְמוֹ מָנָה וְכוּ', כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ וְכוּ'. וְכֵן כָּתוּב שָׁם בַּמִּדְרָשׁ בְּפָרָשַׁת הָאָתוֹן, מָה רָאָה לְקַדְּמוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכוּ'? סִימָנִין שֶׁל אָבוֹת הֶרְאָה לוֹ וְכוּ' שֶׁאִלּוּ בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל בָּנָיו שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה מוֹצֵא מִכָּאן וּמִכָּאן בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל בְּנֵי יִצְחָק הָיָה מוֹצֵא בָּהֶן צַד אֶחָד בְּנֵי עֵשָׂו וְכוּ' בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב לֹא מָצָא בָּהֶן פְּסֹלֶת לִגַּע בָּהֶן וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ. וּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ, כָּךְ אָמַר לוֹ הַפֶּה נִתַּן לְיַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְכוּ' וְאַתָּה תַּחֲלִיף אֱמוּנָתְךָ וְתָבֹא עֲלֵיהֶן בְּשֶׁלָּהֶן? אַף אֲנִי אָבֹא עָלֶיךָ בְּשֶׁלְּךָ וְכוּ': כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת הַכֹּל תָּלוּי בְּעִנְיָן זֶה הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וּמִתְנַהֵג רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאִם הָיוּ הַכֹּל לוֹמְדִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ לְבַד בְּלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת כְּלָל בְּוַדַּאי כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם מְתֻקָּן לְגַמְרֵי וְהָיוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת בָּעוֹלָם וְעִקַּר כָּל הַקִּלְקוּלִים הוּא מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי רֹב הַלּוֹמְדִים אֵינָם לוֹמְדִים לִשְׁמָהּ וַאֲפִלּוּ הַלּוֹמְדִים לִשְׁמָהּ קְצָת אֵינוֹ זַךְ וּבָרוּר בְּתַכְלִית הַזַּכּוּת כָּרָאוּי וְכָל תִּקּוּנָם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ בְּלִי שׁוּם צַד פְּסֹלֶת כְּלָל. וְאִם הָיָה כָּל הָעוֹלָם מִתְבַּטְּלִים אֶצְלוֹ הָיָה הַכֹּל מְתֻקָּן לְגַמְרֵי, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לֹא דַּי שֶׁאֵינָם מִתְבַּטְּלִים אֶצְלוֹ אַף גַּם הֵם חוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים עָלָיו וְכָל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַהִתְנַגְּדוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֻכְרָח לְדַלֵּג בְּעַל כָּרְחוֹ לְאֵיזֶה בְּחִינָה דַּקָּה שֶׁל שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בְּחִינַת שְׂמֹאל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְכוּ' וְעַל יְדֵי זֶה הַלַּמְדָן שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר כָּרָאוּי אֵינוֹ רוֹאֶה בְּהַתּוֹרָה כִּי אִם בְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כִּי לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת. וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגָּרֶה בּוֹ הַסָּמֵךְ מֵם עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ פֶּה מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק עָתָק וְכוּ' וּמִשָּׁם כָּל הַחֻרְבָּנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן כַּנַּ"ל. וְזֶה הָיוּ כָּל מִלְחֲמוֹת יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו וְכָל הַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁהֻכְרַח לַעֲשׂוֹת נֶגְדּוֹ לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק, כִּי יִצְחָק טָעָה בְּעֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו שֶׁצָּד אָבִיו בְּאִמְרֵי פִּיו דַּיְקָא, כִּי שָׁאַל לוֹ, אַבָּא, אֵיךְ מְעַשְּרִין אֶת הַתֶּבֶן וְכוּ' כְּאִלּוּ הוּא צַדִּיק וּמִתְנַהֵג רַק עַל פִּי הַתּוֹרָה בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וְהַכֹּל הָיָה בְּשֶׁקֶר וּמִרְמָה, כִּי עֵשָׂו הָלַךְ רַק אַחַר תַּאֲוֹתָיו הָרָעוֹת וְעִקָּר אַחַר הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהָיָה צָד נָשִׁים וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְאַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי עָסַק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ שֶׁקִּבְּלוּ מִשֵּׁם וָעֵבֶר, אֲבָל כָּל לִמּוּדוֹ הָיָה רַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הַגַּשְׁמִי, כִּי לֹא חָפֵץ בַּבְּרָכָה רַק כָּל לִמּוּדוֹ הָיָה רַק לְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּחִינַת כִּי צַיִד בְּפִיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְכַנַּ"ל. עַד שֶׁטָּעָה בּוֹ יִצְחָק אָבִינוּ מֵעֹצֶם רַמָּאוּתָיו, כִּי זֶה הַקִּלְקוּל הִתְחִיל מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ"ל. וְהָאָבוֹת הִתְחִילוּ לַעֲסֹק בְּתִקּוּנוֹ וּלְבָרְרוֹ, אֲבָל לֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּבֵרֵר וְהֶעֱלָה כָּל הַהִלְכוֹת הַתּוֹרָה עַד שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל כָּל הַתּוֹרָה וְכָל הִלְכוֹתֶיהָ בִּפְרָטִיּוּת וְאָז הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְתַּקֵּן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים קִלְקְלוּ עַל יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁבָּא גַּם כֵּן עַל יְדֵי לִמּוּדִים רָעִים שֶׁל הָעֵרֶב רַב שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בְּשֶׁקֶר וּמִרְמָה עַד שֶׁהִטְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשָׂה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר סָרָה עַל מֹשֶׁה עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי רִבּוּי הַזָּהָב וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁהָיָה לָהֶם אָז שֶׁכָּל הָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִמֹּשֶׁה שֶׁהוּא הֶחָכָם הָאֲמִתִּי עַל יְדֵי שֶׁנּוֹטֶה מְעַט דִּמְעַט לִשְׂמֹאל בִּשְׁבִיל עֹשֶׁר וְכָבוֹד כַּנַּ"ל. וְהֵם נַעֲשֶׂה לָהֶם סַם מָוֶת עַד שֶׁהִטְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק וְדִי זָהָב וְכוּ'. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִוא תַּאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל אֶלָּא לְהַתִּיר לָהֶם וְכוּ' וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה: כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי הַצַּדִּיק עוֹסֵק רַק לְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בְּכָל מַעֲשָׂיו וּתְנוּעוֹתָיו בְּלִמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה וּבְכָל עֲסָקָיו וּבִפְרָט בְּזִוּוּגוֹ שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה בִּבְחִינַת יִחוּדִים הָעֶלְיוֹנִים בְּחִינַת וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְכוּ' וְכַנַּ"ל, כִּי הַכֹּל אֶחָד אֶצְלוֹ עֲבוֹדָתוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָתוֹ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְזִוּוּג הַכֹּל רַק לַה' לְבַד לְיַחֵד יִחוּדִים קְדוֹשִׁים לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם, אֲבָל רֹב הָעוֹלָם אֵינָם זוֹכִים לָזֶה וַאֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֵינָם זוֹכִים לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הִוא מִלְחָמָה עֲצוּמָה, וּבִפְרָט בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת כַּיָּדוּעַ. וּכְפִי מַה שֶּׁנּוֹטֶה בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת לַהֲנָאַת עַצְמוֹ, כְּמוֹ כֵן אֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת כָּרָאוּי וְכָל תִּקּוּנוֹ הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁיָּכוֹל לְהָרִים הַכֹּל וְכַנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר בּוֹ תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁנּוֹטֶה לִשְׂמֹאל לְגַמְרֵי עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל וְחוֹלֵק וּמִתְנַגֵּד עָלָיו וּמִמֶּנּוּ לוֹמְדִים שְׁאָר הֶהָמוֹן הַמְּגֻשָּׁמִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁהֵם מְזֹהָמִים מְאֹד בַּעֲבֵרוֹת וְאִסּוּרִים גְּמוּרִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, בִּפְרָט כַּמָּצוּי עַכְשָׁו הַמָּקוֹם יְכַפֵּר, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים כָּל הַקִּלְקוּלִים רַחֲמָנָא לִצְלָן וְעַל יְדֵי זֶה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים:
וְזֶה כָּל עִנְיַן הַבְּרָכוֹת שֶׁהֻכְרַח יַעֲקֹב לְקַבְּלָם בְּחָכְמָה מִיִּצְחָק אָבִיו, כִּי טָעָה בְּעֵשָׂו כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהָלַךְ עֵשָׂו אַחַר תַּאֲוֹתָיו, בִּפְרָט תַּאֲוָה הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיְהִי עֵשָׂו בֵּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח וְכוּ' וַתִּהְיֶין ָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁנִּמְשַׁל לַחֲזִיר שֶׁפּוֹשֵׁט טְלָפָיו וְכוּ'. וְזֶה וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאֹת, שֶׁמֵּרֹב רִשְׁעַת עֵשָׂו שֶׁעָסַק בְּמִרְמָה כָּזֹאת עַד שֶׁגַּם יִצְחָק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כָּהוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת הָאֱמֶת עַד שֶׁרָצָה לְבָרֵךְ חַס וְשָׁלוֹם אֶת עֵשָׂו הָרָשָׁע. וְאָמַר לוֹ, הָבִיאָה לִי צַיִד וְכוּ', כִּי סָבַר שֶׁעֵשָׂו חָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהַאֲכִילוֹ וּלְפַרְנְסוֹ בְּחִינַת כִּי צַיִד בְּפִיו, כִּי בְּוַדַּאי הֵבִין יִצְחָק שֶׁיַּעֲקֹב עוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה יוֹתֵר מֵעֵשָׂו שֶׁהָיָה אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב הָיָה אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים, רַק סָבַר שֶׁעֵשָׂו מְרֻצֶּה לְפַרְנֵס אֶת יַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל לְהָבִיא צַיִד לְיִצְחָק, עַל כֵּן רָצָה לְבָרְכוֹ בַּעֲשִׁירוּת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְפַרְנֵס אֶת יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה לִשְׁמָהּ בִּשְׁלֵמוּת גָּמוּר אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטֶה מְעַט לִשְׂמֹאל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לוֹ פְּנַאי לְצַיֵּר אֶת הָעֲשִׁירוּת לְגַמְרֵי וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים וּבִשְׁבִיל זֶה הַהֶכְרֵחַ שֶׁזְּבוּלוּן יַחֲזִיק אֶת יִשָּשְׂכָר בְּחִינַת שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ וְכוּ' וְעַל כֵּן סָבַר יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו בְּפַרְנָסָה בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיק אֶת יַעֲקֹב הַצַּדִּיק שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי הָיָה מִתְתַּקֵּן עֵשָׂו וְהָיָה שָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְעַל כֵּן דִּקְדֵּק יִצְחָק וְאָמַר לוֹ, וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה. וְלֹא כַּאֲשֶׁר שָׂנֵאתִי מִפִּקּוּדִין דְּלֹא תַּעֲשֶׂה, הַיְנוּ שֶׁהִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיוּ הַמַּטְעַמִּים רַק לְיָמִין שֶׁהוּא בְּחִינַת מִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא לִשְׂמֹאל שֶׁהוּא בְּחִינַת לֹא תַּעֲשֶׂה, הַיְנוּ שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ בְּהַמַּטְעַמִּים יִהְיוּ רַק בִּשְׁבִיל בְּחִינַת יָמִין בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק לְהַחֲזִיקוֹ כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָשׁוּב גַּם הוּא מִשְּמֹאל לְיָמִין וְכַנַּ"ל. וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק וְכוּ' וְהִיא יָדְעָה הָאֱמֶת שֶׁכָּל כַּוָּנַת עֵשָׂו רַק לְהָרֵעַ וְכַנַּ"ל, עַל כֵּן הִזְהִירָה אֶת יַעֲקֹב לַחֲטֹף אֶת הַבְּרָכוֹת בְּחָכְמָה מֵאָבִיו. וְזֶה שֶׁהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו וְכוּ' וְכֵן הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו אֶת עוֹרוֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים וְכוּ' וְעַל יְדֵי זֶה וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִירוֹת, 'וַיְבָרֲכֵהוּ', זֶה רֶמֶז שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה רַק לִשְׁמָהּ מֻכְרָח לְהַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת שְׂעִירוֹת, בִּבְחִינַת בִּגְדֵי עֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בְּחִינַת שְׂמֹאל בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשְּמֹאל וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר יִצְחָק, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו וְכוּ' וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא וַיְבָרֲכֵהוּ, כִּי אָמַר שֶׁהַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב בִּקְדֻשָּׁה וּבְצַחוּת וְזַכּוּת נִפְלָא. וְאַף עַל פִּי כֵן, וְהַיָּדַיִם שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה הַמַּמְשִׁיכִין הָעֲשִׁירוּת, הֵם בִּבְחִינַת יְדֵי עֵשָׂו בְּאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁל שְׂמֹאל, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא וַיְבָרֲכֵהוּ בַּעֲשִׁירוּת, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי בְּחִינָה זֹאת מַמְשִׁיכִין עֹשֶׁר וְכָבוֹד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב שְׁנֵי קוֹלוֹת וְקוֹל רִאשׁוֹן מָלֵא וְהַשֵּׁנִי חָסֵר רֶמֶז עַל שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁל הַצַּדִּיק כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קוֹל הַקָּדוֹשׁ כָּלוּל מִשְּׁנֵי קוֹלוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ גַּם עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְעַל כֵּן קוֹל שֵׁנִי חָסֵר ו, כִּי בַּשְּמֹאל בְּחִינַת צָפוֹן שָׁם הַחִסָּרוֹן, כִּי צָפוֹן חָסֵר וּמִשָּׁם דַּיְקָא נִמְשָׁךְ הַזָּהָב בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ, בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת חִבּוּק. וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב, גְּשָׁה נָא וּשֲׁקָה לִּי בְּנִי וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וְכוּ'. בְּחִינַת נְשִׁיקִין הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב דִּבֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת לְתוֹרַת אָבִיו יִצְחָק בִּבְחִינַת חִבּוּק וּנְשִׁיקִין וְכוּ' וְהֶעֱלָה כָּל הַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁל בְּחִינַת עֵשָׂו וְעָשָׂה מֵהֶם הֲלָכוֹת וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְאָז בֵּרְכוֹ בַּעֲשִׁירוּת מֻפְלָג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְכוּ' יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְכוּ', שֶׁכָּל הָעַמִּים שֶׁהֵם מִבַּחוּץ מִבְּחִינַת סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא כֻּלָּם יִהְיוּ נִכְנָעִים וּבְטֵלִים אֵלָיו וְכָל הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשְּמֹאל הַכֹּל יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אֵלָיו, כִּי הַכֹּל מִמֶּנּוּ לְבַד עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתוֹ בִּבְחִינָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו עִם הַמַּטְעַמִּים אָז, וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ גֵּיהִנֹּם וְאָז הִסְכִּים יִצְחָק מִדַּעְתּוֹ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וְאָמַר, גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. כִּי אָז נוֹדַע לוֹ הָרָעוֹת וְהַשֶּׁקֶר שֶׁל עֵשָׂו שֶׁעַל לִמּוּדוֹ הָיָה רַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְבַד בְּשֶׁקֶר גָּמוּר, עַל כֵּן בְּוַדַּאי מַגִּיעִים כָּל בִּרְכַּת הָעֲשִׁירוּת לְיַעֲקֹב, אֲבָל עֵשָׂו בָּכָה וְצָעַק הַרְבֵּה עַד שֶׁפָּעַל שֶׁבֵּרְכוֹ, וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְכוּ', כִּי עֵשָׂו הָרָשָׁע בְּחִינַת הַסּ"ם (שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּכָל בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וּבִפְרָט בְּהַלּוֹמְדִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי שֶׁשָּׁם כָּרוּךְ בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל) הָיָה לוֹ אָז עֲדַיִן כֹּחַ לִצְעֹק וּלְקַטְרֵג, כִּי אָז עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר פְּגָמִים הַנַּ"ל, כִּי לֹא יִתְבָּרֵר עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ וְעַל כֵּן אֵין הֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל כֵּן, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה וְכוּ'. עַד שֶׁפָּעַל שֶׁבֵּרְכוֹ וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה וְכוּ', כִּי חֶרֶב בְּחִינָה גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת דִּין הַקָּשֶׁה שֶׁבַּשְּמֹאל שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין מִתְבָּרֵר לִמּוּד הַתּוֹרָה כָּרָאוּי וְהַלּוֹמְדִים חוֹלְקִים עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת יֵשׁ כֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם לְחַרְבּוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְהִתְגַּבֵּר. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אָמַר לוֹ, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עֲדַיִן מֻכְרָח עֵשָׂו לִהְיוֹת נִכְנָע לְיַעֲקֹב בְּחִינַת וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִחְיוֹת בְּחַרְבּוֹ נֶגֶד שְׁאָר הָאֻמּוֹת, אֲבָל לֹא נֶגֶד יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הֵן בְּפִיו הֵן בְּחֶרֶב שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כִּי גַּם הַכֹּחַ שֶׁל הַשְּמֹאל בְּחִינַת חֶרֶב הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל. רַק, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, אָז וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל הַגָּלוּת הַמַּר הָאַחֲרוֹן הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת עֵשָׂו הוּא הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶיךָ וְכוּ' וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּכַתְּתִין רַגְלֵיהֶם מֵעִיר לְעִיר וְכוּ'. וְעַל כֵּן הָיוּ הוֹלְכִין לִישִׁיבוֹת רְחוֹקוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה כִּי בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת הֵם בִּבְחִינַת רַגְלַיִן כַּנַּ"ל. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מֵהֲלָכוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְהַדִּבּוּר נִקְרָא רֶגֶל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ וּכְתִיב צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וּכְשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז זֶהוּ בְּחִינַת פְּגַם הָרַגְלַיִן כִּי הַדִּבּוּר הַפָּגוּם נִקְרָא רֶגֶל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ וְעַל כֵּן כְּתִיב רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע בִּלְשׁוֹן הִלּוּךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם וְעַל כֵּן הֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְטַלְטֵל עַצְמָן וְלִנְסֹעַ בַּמִּדְבָּר כָּל הַמַּסָּעוֹת בִּשְׁבִיל לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים וּלְבָרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁפָּגְמוּ בְּהַהֲלָכוֹת כַּנַּ"ל כִּי הַקִּלְקוּל הִתְחִיל מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ"ל. וְגַם כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁקֹּדֶם מַתַּן תּוֹרָה פָּגְמוּ בְּזֶה עַל שֶׁחָלְקוּ עַל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ כְּמוֹ נֹחַ וּמְתוּשֶׁלַח. כִּי אָז בְּאוֹתָן הַדּוֹרוֹת הָיָה כָּל הַלִּמּוּד רַק בְּעַל פֶּה שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר וְכָל מִי שֶׁנָּגַע יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ הָיָה מְקַבֵּל מֵהֶם גַּם אָז דְּרָכִים יְשָׁרִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אֲבָל הָיוּ מְעַט דִּמְעַט וְרֹב הָעוֹלָם חָלְקוּ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁהָפְכוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיקִים: כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהָרְשָׁעִים שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ גְּדוֹלִים בְּחָכְמָה וּבְלִמּוּד הַשֵּׁמוֹת וְכוּ' שֶׁהָיָה לָהֶם אָז רַק שֶׁעַל יְדֵי תַּאֲוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת נִכְשְׁלוּ בָּהֶם בִּבְחִינַת וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָסְעוּ בְּרַגְלֵיהֶם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַהֲלָכוֹת מִנְּפִילָתָם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְעַל כֵּן קִבְּלוּ בְּכָל פַּעַם הִלְכוֹת הַתּוֹרָה בַּהֲלִיכָתָם בַּמִּדְבָּר כְּפִי מַה שֶּׁזָּכוּ לְבָרֵר בְּכָל פַּעַם וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצְאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְכוּ' וַיִּכְתֹּב דַּיְקָא כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר הַהֲלָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנָּפְלוּ וּמַעֲלִין אוֹתָם וְחוֹזְרִין וְעוֹשִׂין מֵהֶם הֲלָכוֹת אֲזַי צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהַכְנִיסָם בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּכָל חַכְמֵי הַתַּלְמוּד זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם בֵּרְרוּ לָנוּ כָּל הַהֲלָכוֹת וְדִינֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְהֵם מְיַגְּעִים בְּכָל הֲלָכָה לִמְצֹא אוֹתָהּ בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כִּי לֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרָיְתָא וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁקִּבְּלוּ בְּעַל פֶּה וְכָל מַה שֶּׁחִדְּשׁוּ בַּתּוֹרָה הַכֹּל מֻכְרָחִים לִמְצֹא אוֹתוֹ בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּרֶמֶז אוֹ בְּדֶרֶךְ דְּרָשׁ פָּשׁוּט וְכוּ' וְעַל כֵּן הֵם מַקְשִׁין בְּכָל דִּין וַהֲלָכָה מִנָּלָ"ן. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁקִּבְּלוּ הַהֲלָכָה בְּעַל פֶּה אַף עַל פִּי כֵן בְּהֶכְרֵחַ לִמְצֹא אוֹתָהּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצְאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם וְכוּ' שֶׁמּוֹצְאֵיהֶם וּמַסְעֵיהֶם שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֶעֱלוּ וּבֵרְרוּ כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כָּתַב אוֹתָם מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְהוֹרוֹת שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַכְנִיס כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הֲלָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה עִם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב:
וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹלְכִין בַּגּוֹלָה נָע וָנָד וְכָל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא גֵּרוּשׁ וְטִלְטוּלִים חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּנְסִיעָתוֹ וְהִלּוּכוֹ וְטִלְטוּלוֹ שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְבָרֵר עַל יְדֵי זֶה הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלִיכוֹת עוֹלָם כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכֵי וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לָזֶה וּנְסִיעָתוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹן וּפַרְנָסָה צָרִיךְ לְכַוֵּן שֶׁכָּל הִלּוּכוֹ וּנְסִיעָתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ מָמוֹן שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ שֶׁהֵם מְבָרְרִים הַהֲלָכוֹת וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים, כִּי כָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהֶם כַּנַּ"ל וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲלוֹת וּלְהַחֲזִיר הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה לְמָרָא קַמָּא שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל: נִדּוּי וְחֵרֶם:
וְעַל כֵּן הַמְנֻדֶּה וּמָחֳרָם אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְצָרִיךְ לְמַעֵט בְּדִבּוּר, כִּי הַנִּדּוּי וְהַחֵרֶם עַל שֶׁעָבַר דִּינֵי הַתּוֹרָה וְהָעִקָּר עַל שֶׁמְּבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם מְנַדִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן שלד סָעִיף מג, עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים מְנַדִּין אֶת הָאָדָם וְאֵלּוּ הֵן, אֶחָד הַמְבַזֶּה אֶת הֶחָכָם אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבַזּוֹת אֶת הֶחָכָם הָאֲמִתִּי הוּא עַל יְדֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אוֹ שֶׁמְּקֹרָב לְלַמְדָן כָּזֶה וּמִשָּׁם נַעֲשֶׂה לוֹ פֶּה לְדַבֵּר כַּנַּ"ל כִּי נָפְלוּ אֶצְלוֹ הַהֲלָכוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ פֶּה לְדַבֵּר. עַל כֵּן חַיָּב בַּחֲלִיצַת הַסַּנְדָּל, כִּי הַמִּנְעָלִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר שֶׁהֵם שְׁמִירָה לָרַגְלַיִן שֶׁנַּעֲשׂוּ אַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בְּהַהֲלָכוֹת כַּנַּ"ל. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּפָּרָשָׁה וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם. וְאִיתָא בַּזֹּהַר בְּקַדְמִיתָא כָּתְנוֹת אוֹר בְּאָלֶף בָּתַר דְּחָאבוּ אִתְעָבִידוּ כָּתְנוֹת עוֹר. כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁל הַתּוֹרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ כַּמָּה לְבוּשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר. וְזֶה הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַהֲלָכוֹת מִנְּפִילָתָם עַל יְדֵי שֶׁיְּכוֹלִים לְהַלְבִּישׁ וּלְכַסּוֹת אוֹתָם בְּכַמָּה כִּסּוּיִים וּלְבוּשִׁים וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים בְּחִינַת הַמִּנְעָלִים שֶׁהֵם שְׁמִירָה לָרַגְלַיִן שֶׁהֵם עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְיִקַּח מִנְעָלִים לְרַגְלָיו. כִּי שָׁם בִּבְחִינַת רַגְלַיִן צְרִיכִים הַשְּׁמִירָה בְּיוֹתֵר, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלַיִן כַּנַּ"ל וְנָפְלוּ בִּבְחִינַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת עַל יְדֵי אֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ שֶׁנַּעֲשֵׂית לָהֶם הַתּוֹרָה סַם הַמָּוֶת וְהַמִּנְעָלִים הֵם שְׁמִירָה לָזֶה שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַקְּלִפּוֹת בְּיוֹתֵר מֵהָרַגְלַיִן שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלָכוֹת כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הַכֹּחַ מְקַבְּלִין מֵהֶחָכָם הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַהֲלָכוֹת מִמָּקוֹם שֶׁנָּפְלוּ וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם הֲלָכוֹת בִּדְרָכִים נִפְלָאִים שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים וְכוּ' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲלִיּוֹת יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כִּי כָּל עֲלִיָּתָם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים הָיָה בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי שָׁם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כָּל בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל עַל פָּסוּק, כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וְעַל כֵּן נִקְרָאִים רְגָלִים. 'רְגָלִים' דַּיְקָא כַּנַּ"ל, אֲבָל זֶה שֶׁבִּזָּה חָכָם הָאֲמִתִּי בְּוַדַּאי חַיָּב נִדּוּי וְחֵרֶם וְצָרִיךְ לַחֲלֹץ מִנְעָלָיו, כִּי אֵין לוֹ מִנְעָלִים בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַרְבּוֹת עִמּוֹ בִּדְבָרִים, כִּי עִקַּר פְּגָמוֹ בְּהַדִּבּוּר שֶׁנַּעֲשָׂה אֶצְלוֹ מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק עָתָק וְכַנַּ"ל:
כי עִקַּר בְּחִינַת הַחֵרֶם בַּקְּדֻשָּׁה מְבֹאָר בַּפָּסוּק, כָּל חֵרֶם לַה', הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת וּמִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בּוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁכָּרוּךְ אַחַר הָעֲשִׁירוּת בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשְּמֹאל הַנַּ"ל, עַל כֵּן הוּא מַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים הַכֹּל לַה' לְבֶדֶק הַבַּיִת אוֹ לַכֹּהֲנִים שֶׁעַל יָדָם בֵּרוּר כָּל הַהֲלָכוֹת כַּנַּ"ל וּכְשֶׁחוֹזֵר הָעֲשִׁירוּת וְהַמָּמוֹן לָהֶם הוּא חוֹזֵר לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת חֵרֶם בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁמַּחֲרִים וּמְגָרֵשׁ כָּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מֵהַחֵפֶץ הַזֶּה וּמַחֲזִירוֹ וּמַעֲלֵהוּ כֻּלּוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְכֵן לְהֵפֶךְ מִי שֶׁמְּבַזֶּה חָכָם הָאֲמִתִּי מַחֲרִימִין אוֹתוֹ וּמְגָרְשִׁין וּמְנַדִּין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם חֵלֶק וַאֲחִיזָה בְּהַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהֲלָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל חִיּוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם כַּנַּ"ל כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מֵהַדִּבּוּר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. וְתַרְגּוּמוֹ, לְרוּחַ מְמַלְּלָא (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר) וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַנִּדּוּי וְהַחֵרֶם יְכוֹלִין לְעָקְרוֹ מֵחִיּוּתוֹ וַעֲשִׁירוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ הַכֹּל מִדִּבּוּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁעוֹקְרִין אוֹתוֹ מִשָּׁם עַל יְדֵי הַנִּדּוּי וְכַנַּ"ל. אִם לֹא שֶׁיָּשׁוּב בֶּאֱמֶת וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל דִּבּוּרָיו הָרָעִים אָז יוּכַל לְהִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי הֶחָכָם הָאֱמֶת שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ כִּי הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְבָרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן גַּם הוּא אִם יָשׁוּב בֶּאֱמֶת, כִּי יַחֲזֹר וְיַעֲלֵהוּ לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַהֲלָכוֹת שֶׁשָּׁם הוּא לְמַעְלָה בִּבְחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זָכָה עַל יְדֵי עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ לִבְחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר בְּאָלֶף שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם מִתְבַּטֵּל הַשְּמֹאל וְנִכְלָל בְּיָמִין כִּי שָׁם כֹּלָּא יְמִינָא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים כְּשֶׁנִּכְנָסִין לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וּבְמִנְעָלוֹ וְכוּ', כִּי שָׁם מֵאִיר שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַהֲלָכוֹת וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר לְמֹשֶׁה כְּשֶׁרָאָה מַרְאֵה הַסְּנֶה שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל קַבָּלַת הַתּוֹרָה אָמַר לוֹ, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם וְכוּ' כִּי מֹשֶׁה רָאָה 'וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל'. וְהִתְפַּלֵּא וְתָמַהּ מְאֹד וְאָמַר, אֲסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ נִתְגַּלָּה אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, מִשּׁוּם עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרַת הַגָּלוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַגָּלוּת הוּא עַל יְדֵי נְפִילַת הַהֲלָכוֹת כַּנַּ"ל עַל כֵּן רָאָה מֹשֶׁה שֶׁהַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְכוּ', כִּי הַסְּנֶה הוּא בְּחִינַת הַקּוֹצִים וְהַחוֹחִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה, שֶׁהִוא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנָּפְלָה לְהַלּוֹמְדִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִיא בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשׁ, בְּחִינַת הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ אַף עַל פִּי כֵן אֵין כֹּחַ בְּאֵשׁ הַתּוֹרָה לְבַעֵר וְלִשְׂרֹף אֶת הַסְּנֶה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן הִתְפַּלֵּא מֹשֶׁה מְאֹד עַל זֶה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה בְּאֵשׁ הַתּוֹרָה הַנַּ"ל וֶהֱשִׁיבוֹ ה' יִתְבָּרַךְ אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ. כִּי לְהַשִּיג סוֹד זֶה צְרִיכִין חֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים עַד שֶׁיַּעֲלֶה לִבְחִינַת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם בְּחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר בְּאָלֶף שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר שַׁל נְעָלֶיךָ דָּא אִתְּתָא שֶׁצְּרִיכִין לְהַפְרִישׁ עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת מִזִּוּוּג הַתַּחְתּוֹן רַק לְיַחֵד וּלְזַוֵּג זִוּוּגִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁעוֹשִׂים עַל יְדֵי בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל וְאָז יָבִין שֶׁכָּל יְמֵי הַגָּלוּת אִי אֶפְשָׁר לְבַעֵר הַסְּנֶה לְגַמְרֵי, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהַצַּדִּיק בְּלִמּוּדוֹ בְּחִינַת שְׂמֹאל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה שֶׁהִוא חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כֹּחַ הַסְּנֶה, כִּי זֶה הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר לֹא יִגָּמֵר בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ שֶׁאָז יִהְיֶה הֲלָכָה בְּרוּרָה וְאָז יִהְיֶה עִקַּר עֲלִיַּת הָרַגְלַיִן בִּבְחִינַת וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים וּבִבְחִינוֹת עַד דְּמָטוּ רַגְלַיִן בְּרַגְלַיִן הַמּוּבָא בַּזֹּהַר וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. אֲבָל כָּל יְמֵי הַגָּלוּת הַצַּדִּיקִים מְבָרְרִין וּמַעֲלִין הַהֲלָכוֹת בְּכָל פַּעַם כְּפִי מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן אָז וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת מֵאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ. וְאָמַר, שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. כִּי יָדַע שֶׁלֹּא יִגָּמֵר הַבֵּרוּר עַל יָדוֹ אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ הִכְרִיחוֹ לֵילֵךְ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן אֶת כָּל הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְיוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּת מִצְרַיִם כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַכֹּל בְּפַעַם אֶחָד וְכָל חִיּוּתֵינוּ וְקִיּוּמֵנוּ בְּכָל דּוֹר עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, הַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל אֶת כָּל הַתּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁבֵּרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁקִּלְקְלוּ אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁקִּלְקְלוּ עַד שֶׁאֵין הֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה בְּמָקוֹם אֶחָד כְּבָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ כִּי, אַדְּרַבָּא, דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁאֵין יוֹדְעִין הַהֲלָכָה כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת עַל יְדֵי שֶׁמְּיַגְּעִין עַצְמָן בֶּאֱמֶת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת עַד שֶׁמְּבָרְרִין הַהֲלָכוֹת וְחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה בְּכָל דּוֹר שֶׁעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִין בְּכָל דּוֹר עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ וְלוּלֵי הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם קִיּוּם וְחִיּוּת כְּלָל וְעִקַּר הַתִּקּוּן בְּכָל דּוֹר הוּא עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ שֶׁהֵם מַעֲלִים כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁרְשָׁן עַד שֶׁיָּבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ"ל, אָמֵן וְאָמֵן:
וְזֶה בְּחִינַת אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת וְהַטִּלְטוּל הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם בִּבְחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּשֵׁר וּפָסוּל, טָמֵא וְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר שֶׁשָּׁם עִקַּר הַיְגִיעָה לְבָרֵר הַהֲלָכָה לְבָרֵר הַמֻּתָּר מֵהָאָסוּר, הַכָּשֵׁר מֵהַפָּסוּל וְכוּ' שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת גָּלוּת וְטִלְטוּל כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכוּ' שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֵת הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר, וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בָּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּקֻשְׁיָא. 'בְּחֹמֶר', הִלְכְתָא, 'וּבִלְבֵנִים', דָּא לִבּוּן שְׁמַעַתְּתָא וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁעִקַּר מְרִירַת הַגָּלוּת נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁצְּרִיכִים מְרִירוּת וִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַהֲלָכָה שֶׁמִּשָּׁם הַגָּלוּת וְהַטִּלְטוּל כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא נַיְחָא וְחֵרוּת וְעַל כֵּן אָז אֵין שָׁם גָּלוּת וְטִלְטוּל, כִּי אָסוּר לָצֵאת חוּץ לַתְּחוּם בְּשַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַהֲלָכָה יִהְיֶה אָז וְגַם כָּל הַכֹּחַ לְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַהֲלָכָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְמֵי הַגָּלוּת הַכֹּל בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְמֵי הַחֹל, כִּי שַׁבָּת הִוא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד שֶׁאָז יַשִּיגוּ כָּל הִלְכוֹת הַתּוֹרָה בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר לַאֲמִתָּתָן וְגַם יָבִינוּ אָז כָּל פְּנִימִיּוּת סוֹדוֹת שֶׁל כָּל הַהֲלָכָה וַהֲלָכָה אֵיךְ לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלִכְלֹל בּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל דִּין וְדִין שֶׁל כָּל הֲלָכָה וַהֲלָכָה בִּבְחִינַת כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. כִּי כְּפִי הַיְגִיעָה שֶׁהָיָה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לִלְמֹד וְלִשְׁנוֹת הֲלָכוֹת כֵּן יִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הַשָּגַת דַּעַת פְּנִימִיּוּת וְסוֹדוֹת הַהֲלָכוֹת שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת שֶׁהוּא תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן אָז בְּשַׁבָּת עוֹלִין הָרַגְלַיִן בְּחִינַת אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ כִּי בֵּרוּר וְזִכּוּךְ הַהֲלָכוֹת בִּשְׁלֵמוּת הוּא בְּחִינַת עֲלִיַּת הָרַגְלַיִן כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן עִקַּר זִוּוּגָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז הַזִּוּוּג בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה וְכָל זֶה בְּכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת דְּכֻלְּהִי יוֹמָא:
וְזֶה בְּחִינַת בֵּין הַמְּצָרִים שֶׁמִּתְאַבְּלִין אָז עַל הַגָּלוּת וְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּמְשַׁךְ מִנְּפִילַת הַהֲלָכוֹת עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמְדִין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְהִתְיַהֵר וְכוּ' עַד שֶׁנִּפְגָּם אֶצְלָם הֲלָכוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֻרְבָּנוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹכְלִין בָּשָׂר בְּאֵלּוּ הַיָּמִים לְהוֹרוֹת שֶׁנִּתְעַלְּמוּ מֵאִתָּנוּ הַהֲלָכוֹת מֵעֹצֶם הַחֻרְבָּן שֶׁהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם שֶׁעַל כֵּן אֵין אוֹכְלִין בָּשָׂר בִּבְחִינַת עַם הָאָרֶץ לֹא יֹאכַל בָּשָׂר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה לְרוּחַ מְמַלְּלָא כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם הֲלָכוֹת הוּא יָכוֹל לֶאֱכֹל בָּשָׂר לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בַּחַי לְהַחֲזִירוֹ לִמְדַבֵּר, אֲבָל עַתָּה בַּיָּמִים הַסְּמוּכִים לְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאָז הָיָה תֹּקֶף הַחֻרְבָּן אֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַהֲלָכָה עַל כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר בִּבְחִינַת עַם הָאָרֶץ לֹא יֹאכַל בָּשָׂר כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן 'לֹא יַכּוּ הַתַּלְמִידִים בַּיָּמִים הָהֵם', כִּי מַה שֶּׁמַּכִּין הַתַּלְמִידִים נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן מִמְּרִירַת הַגָּלוּת שֶׁמֵּחֲמַת זֶה קָשֶׁה לַעֲמֹד עַל בֵּרוּר הַהֲלָכָה וְהַשְּׁמַעַתְּתָא עַל כֵּן מֻכְרָחִין לְהַכּוֹתָן וְזֶה נִמְשָׁךְ מֵהַכָּאַת מֹשֶׁה בַּצּוּר שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל יְדֵי שֶׁחָלְקוּ עָלָיו שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטֹּרַח שֶׁצְּרִיכִין לִטְרֹחַ בִּשְׁמַעַתְּתָא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּמוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אִלְמָלֵא הִכָּה מֹשֶׁה בַּצּוּר לָא הֲווֹ טַרְחֵי רַבָּנָן בִּשְׁמַעַתְּתָא וְכוּ'. אֲבָל בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים שֶׁאָז תֹּקֶף מְרִירַת הַחֻרְבָּן אָסוּר לְהַכּוֹתָם כִּי עַתָּה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הַהֲלָכָה וְיוּכַל לְקַלְקֵל וּלְהַזִּיק לַתַּלְמִידִים עַל יְדֵי הַהַכָּאָה, כִּי בְּעֵת הַחֻרְבָּן בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר וְעַל כֵּן אָסוּר לִלְמֹד כְּלָל בְּתִשְׁעָה בְּאָב רַק בִּדְבָרִים הָרָעִים וְכֵן אָסוּר אָז לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וּצְרִיכִין חֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים, כִּי הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת, כִּי תְּפִלִּין מֹחִין שֶׁשָּׁם בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין תִּקּוּן הַמִּנְעָלִים בִּבְחִינַת כִּתְפִלִּין כָּךְ מִנְעָלִים. וּבְתִשְׁעָה בְּאָב נִתְקַלְקֵל כָּל זֶה עַל כֵּן אָז אָסוּר בְּכָל זֶה רַק צְרִיכִין לְהִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֵישֵׁב לָאָרֶץ וּלְהַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ בֶּאֱמֶת. וְכֵן בְּכָל יוֹם צְרִיכִין לֵישֵׁב עַל הָאָרֶץ וּלְהִתְאַבֵּל בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר הַהֲלָכָה בִּבְחִינַת כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ. וְעִקַּר הַשִּמְחָה הוּא הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַהֲלָכוֹת שֶׁיַּשִּיגוּ אָז בִּבְחִינַת פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, בְּחִינַת שִׂמְחָה לְאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁשּׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת חַג וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ וְכוּ'. וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וְכוּ' קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכוּ' וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, שֶׁכָּל זֶה הוּא מְבַשֵּר עַל בֵּרוּר הִלְכוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיַּשִּיגוּ בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַדְּרָכִים וְהַמְסִלּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵם נֶעְלָמִים עַתָּה וְלֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. וְהֶעָקֹב לְמִישׁוֹר. וְזֶהוּ, וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר. שֶׁהַכֹּל יִרְאוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה עַל יְדֵי שֶׁחָלְקוּ עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֻרְבָּן אָז יִרְאוּ הַכֹּל וְיָבִינוּ שֶׁהֵם הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ שֶׁהֵם פִּי ה' שֶׁדִּבֵּר אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת, כִּי עַתָּה אֵין מַשִּיג זֹאת כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, אֲבָל לֶעָתִיד יִתְקַיֵּם, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר, שֶׁכָּל הָרְכָסִים וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַהַעֲלָמוֹת שֶׁהָיָה בַּהֲלָכָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִנְּפִילַת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי הַלּוֹמְדִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהֶם מֵהַהֲלָכוֹת פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, אָז יִרְאוּ כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר שֶׁכָּל זֶה הֵם דִּבְרֵי פִּי ה' שֶׁהֵם הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה כַּנַּ"ל, כִּי אָז יִתְבָּרֵר וְיִתְעַלֶּה הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ עַד שֶׁיִּרְאוּ הַכֹּל מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים וְעַל יְדֵי זֶה וְנִגְלָה כְּבוֹד ה', כִּי יֻחְזַר הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי כְּבוֹד הַצַּדִּיק הוּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם הוּא מַקְפִּיד עַל כְּבוֹד הַצַּדִּיק יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעִנְיַן עִדּוֹ הַנָּבִיא: וְזֶה שֶׁסִּיֵּם מַלְאָכִי, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְכוּ' פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם. כִּי מִמִּקְרָא זֶה וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְכוּ', דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאֵלִיָּהוּ יָבֹא רַק לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמְדִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְכוּ' שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֻרְבָּנוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָמַר מִקֹּדֶם שָׁם, זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, הַיְנוּ שֶׁמַּלְאָכִי סִיֵּם סִפְרֵי הַנְּבִיאִים וְהִזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּזְכְּרוּ הֵיטֵב תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְכוּ' כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהֵם כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ לְזָכְרָם הֵיטֵב כָּרָאוּי וּלְשָׁמְרָם בְּמֹחוֹ שֶׁלֹּא לְשָׁכְחָם שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁעַל יְדֵי הַשִּׁכְחָה רַבּוּ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַתַּנָּאִים וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַמַּחֲלֹקֶת הַגָּמוּר עַל יְדֵי שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לָמְדוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הַגַּשְׁמִי בְּיוֹתֵר וְכַנַּ"ל וְעַל כֵּן אָמַר מִיָּד, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁנִּבֵּא לָהֶם שֶׁגְּמַר הַתִּקּוּן יִהְיֶה רַק עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ פֶּן אָבֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם, כִּי עִקַּר הַחֵרֶם הוּא עַל בִּזּוּי תַּלְמִיד חָכָם הָאֲמִתִּי שֶׁעוֹסֵק לְתַקֵּן כָּל זֶה שֶׁזֶּה כָּל הַקִּלְקוּלִים וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת וְכַנַּ"ל. עַל כֵּן הִזְהִירָם עַל זֶה שֶׁיִּזְכְּרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ וְלֹא יְבַזּוּ הֶחָכָם הָאֲמִתִּי פֶּן אָבוֹא וְכוּ' כִּי עִקַּר הַחֵרֶם מַגִּיעַ עַל זֶה וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן חָזַר וְסִיֵּם, הִנְּנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא כִּי אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר ה' יִתְבָּרַךְ אֶת שֶׁלּוֹ וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ שָׁם מַלְאָכִי קֹדֶם לָזֶה וְאָמַר, חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם וְכוּ' שֶׁהֵם הַמְדַבְּרִים עָתָק עַל הַצַּדִּיק שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ מְדַבְּרִים עַל ה' יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּמְסַיֵּם, אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ אָז נִדְבְּרוּ וְגוֹמֵר אֲנִי מֵשִׁיב עַל דִּבְרֵיכֶם אָז בַּעֲשׂוֹת הָרְשָׁעִים רִשְׁעָם וְהַטּוֹבִים הָלְכוּ קְדוֹרַנִּית מִפְּנֵי שֶׁנִּדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' שֶׁלֹּא לִדָּבֵק בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי לֹא נִשְׁכְּחוּ דִּבְרֵיכֶם מִלְּפָנַי וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי מְמַהֵר לְהָשִׁיב גְּמוּל כִּי הִקְשַׁבְתִּי וְשָׁמַעְתִּי וְצִוִּיתִי לִכְתֹּב לָהֶם סֵפֶר זִכָּרוֹן וְהָיוּ לִי דִּבְרֵיהֶם מְקֻיָּמִים לְיוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה סְגֻלָּה אֲשֶׁר אָצַרְתִּי וְהִנַּחְתִּי לְשַׁלֵּם בּוֹ גְּמוּלִי וְשָׁם אַרְאֶה אֶתְכֶם מַה בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ וְעַל זֶה מְסַיֵּם בַּסּוֹף, זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי וְכוּ' עַד הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. כִּי אָז יִהְיֶה גְּמַר הַתִּקּוּן וְאָז הַכֹּל יִרְאוּ הָאֱמֶת: יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:
(נא) וְאַף־עַל־פִּי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטְל [בְּדִיחָה], אֲבָל בֶּאֱמֶת דְּבָרִים בְּגוֹ וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה עַמְקוּת גָּדוֹל וְסוֹד עָמֹק מְאֹד. כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁלּוֹ שֶׁאוֹמֵר שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטְלִיךְ, יֵשׁ בְּכֻלָּם סוֹדוֹת עֲצוּמוֹת נוֹרָאוֹת וַעֲמֻקּוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל אֲמִתִּי קְצָת יָכוֹל לְהָבִין בָּהֶם קְצָת רְמָזִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים (אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן יב בַּמַּאֲמָר תְּהִלָּה לְדָוִד וּבְלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת תַּלְמוּד־תּוֹרָה הֲלָכָה ג' וְתָבִין קְצָת דִּבְרֵי צַחוּת הַנַּ"ל):
ין תרין צדיקיא יתבא, שהוא התורה שבעלפה, כמובא במקום אחר (עיין בהתורה תהילה לדוד בסימן י"ב). וכן התלמידחכם הוא בעצמו התורה, כמו שאמרו רבותינו
כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְ וְהָיָה עֲדַיִן הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַהוּסְט (שִׁעוּל, שַׁחֶפֶת), מִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְאָז הָיָה נוֹסֵעַ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם לְטַיֵּל סָמוּךְ לָעִיר לִרְפוּאָה וּשְׁאָר כַּוָּנוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה.
וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז בְּדֶרֶךְ הַטִּיּוּל כַּמָּה תּוֹרוֹת וְכַמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. גַּם הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "דַּע כְּשֶׁאֶחָד מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה" הַנֶּאֱמָר עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כד): "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְכוּ' (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן י"א) נֶאֱמַר גַּם־כֵּן אָז בְּעֵת שֶׁנָּסַעְנוּ עִמּוֹ לְטַיֵּל. וְעָמַדְנוּ בְּשָׂדֶה אֶחָד וְיָרַדְנוּ מֵהָעֲגָלָה וְהוּא הָיָה עֲדַיִן יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה וְעָמַדְנוּ סְבִיבוֹ.
בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ שְׁעַת הַמִּנְחָה וְהָיִינוּ רוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. אָז אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְהָעִנְיָן שָׁם: שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּשָּׂדֶה אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכוּ' נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם). וְאָמַר אַחַר־כָּךְ: שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים סְבִיבוֹ, הוּא רוֹאֶה כָּל הָעֲשָׂבִים, אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב דּוֹחֵק עַצְמוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָעוֹמְדִים שָׁם, כְּדֵי לַעֲלוֹת וְלִכְנֹס בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ (כְּפִי הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל).
גַּם הַתּוֹרָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" עַל פָּסוּק "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה" (בְּרֵאשִׁית כ"ב) בְּסִימָן י"ב. וְהַתּוֹרָה עַל מַאֲמָר "מַאי טַעְמָא גַּמְלָא זוּטַר גְּנוּבְתֵהּ וְתוֹרָא אֲרוּכָא גְּנוּבְתֵהּ" (שַׁבָּת עו:) הַמַּתְחִיל: "אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין בִּגְדוֹלוֹת" (בְּסִימָן ט"ו), וְהַתּוֹרָה הַמַּתְחִיל: "הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאֶחָד מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה" וְכוּ' (בְּסִימָן ט"ז). – כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ עַל הַדֶּרֶךְ, בִּשְׁעַת הַטִּיּוּל, וְעוֹד שְׁאָרֵי תּוֹרוֹת.
וְכָל הַמַּאֲמָרִים הַנַּ"ל וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר עַל "בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ" (שָׁם) וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ אָז עַל הַדֶּרֶךְ, הַכֹּל מְקֻשָּׁר וּמְרֻמָּז בְּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בָּאַגָּדָה הַפְּלִיאָה שֶׁשָּׁאַל רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי זֵירָא בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה תַּרְנְגוֹלָא מַדְלֵי עֵינָא וְכוּ'. וְשָׁם מְרֻמָּז כָּל זֶה.
תהילים קמ״ה:א׳: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶֽד׃
בראשית ב׳:ז׳: וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת־הָֽאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָֽאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּֽה׃
משלי כ״ז:ו׳: נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵֽא׃
בראשית כ״ט:י״א: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת־קֹלוֹ וַיֵּֽבְךְּ׃
משלי כ״ז:כ״ו: כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִֽים׃
ישעיהו ג׳:ו׳: כִּי־יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּֽהְיֶה־לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶֽךָ׃
הושע י״ד:י׳: מִי חָכָם וְיָבֵֽן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּֽי־יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהֹוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָֽם׃
משלי ג׳:ט״ז: אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃
שיר השירים ח׳:י״ג: הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִֽנִי׃
תהילים ק״ג:ה׳: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָֽיְכִי׃
שיר השירים ב׳:א׳: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִֽים׃
תהילים ד׳:ח׳: נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָֽבּוּ׃
תהילים ע״ג:כ״ו: כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָֽם׃
בראשית י״ד:י״ד: וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת־חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד־דָּֽן׃
בראשית כ׳:י״ב: וְגַם־אׇמְנָה אֲחֹתִי בַת־אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת־אִמִּי וַתְּהִי־לִי לְאִשָּֽׁה׃
שיר השירים ה׳:י״ג: לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שֽׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵֽר׃
איוב ד: הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר׃ הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תׇּהֳלָֽה׃ אַף שֹׁכְנֵי בָֽתֵּי־חֹמֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃
עירובין כב.: ״לֹא יְאַחֵר לְשׂוֹנְאוֹ״, אָמַר רַבִּי אִילָא: לְשׂוֹנְאָיו הוּא דְּלֹא יְאַחֵר, אֲבָל יְאַחֵר לַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״, ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ — וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ — לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם. אָמַר רַבִּי חַגַּי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״? ״אֶרֶךְ אַף״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים, אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם וְכוּ׳.
יבמות צז: שֶׁיֹּאמְרוּ דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן זְעֵירָא, וְאִיתֵּימָא שִׁמְעוֹן נְזִירָא: מַאי קְרָאָה — ״וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים״. כְּכוֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים:
סוטה כא:: תִּיפְלוּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: כְּאִילּוּ לִמְּדָהּ תִּיפְלוּת. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּכְתִיב: ״אֲנִי חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה״, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה חׇכְמָה בְּאָדָם — נִכְנְסָה עִמּוֹ עַרְמוּמִית. וְרַבָּנַן, הַאי ״אֲנִי חׇכְמָה״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא:
ע"ז נה.: …בָּא בְּנָקֵל וּבִמְהִירוּת יוֹתֵר לָאָדָם, כִּי הַקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ סִיּוּעַ מִלְּעֵלָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ… (המאמר בהקשרו — במקור)
מגילה יג.: ״אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת אֶת עַמָּהּ וְגוֹ׳״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: הֲדַסָּה שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרֵאת אֶסְתֵּר? שֶׁהָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין אוֹתָהּ עַל שׁוּם אִסְתַּהַר. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אֶסְתֵּר, לֹא אֲרוּכָּה וְלֹא קְצָרָה הָיְתָה, אֶלָּא בֵּינוֹנִית כַּהֲדַסָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אָמַר: אֶסְתֵּר — יְרַקְרוֹקֶת הָיְתָה, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיהָ.
שבת פח:: אָמַר רַב: וַעֲדַיִין חַבִּיבוּתָא הִיא גַּבַּן, דִּכְתִיב ״נָתַן״, וְלָא כְּתִיב ״הִסְרִיחַ״. תָּנוּ רַבָּנַן: עֲלוּבִין וְאֵינָן עוֹלְבִין, שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין, עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין — עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״ה׳ יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב״ — כׇּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַגְּבוּרָה נֶחֱלַק לְשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת.
ב"ב ז:: …שֵׁד יְהוּדָאִין רוֹדֵף אֶת הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁנִּמְשַׁל לְחוֹמָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)
ב"ר לך לך פ' מג: …שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבִּינָה וּמַקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וַחֲנִיכָיו זֶה בְּחִינַת חֲסָדִים, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ… (המאמר בהקשרו — במקור)
מקורות נוספים: מ"ר ויקרא א, עיין מתנות כהונה · תיקון כא דף מג.