תורה קמ״ב — מי שאי אפשר לו ללמוד כלל

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. מי שאי אפשר לו ללמוד וליבו בוער — חשק הלב כבחינת לימוד, אז נדברו יראי ה' (שני צדיקים מקשים ומתרצים) הנכתב בספר זכרון שהוא הלב שלמעלה

מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר, רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף מְאֹד לִלְמֹד וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמֹד, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר.

כִּי נִמְצְאוּ בָּעוֹלָם שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה לָזֶה, וְהֵם בְּרִחוּק מָקוֹם זֶה מִזֶּה כַּמָּה מֵאוֹת פַּרְסָאוֹת. הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק מַקְשֶׁה קֻשְׁיָא בַּתּוֹרָה, וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנֵי שָׁם בִּמְקוֹמוֹ, וְאוֹמֵר דָּבָר שֶׁהוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁל הַצַּדִּיק הָרִאשׁוֹן. וְכֵן לִפְעָמִים זֶה מַקְשֶׁה וְזֶה מַקְשֶׁה, וְהַקֻּשְׁיָא שֶׁל הָאֶחָד הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם נִדְבָּרִים זֶה לָזֶה, וְזֶה אֵין שׁוּם אָדָם שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.

וְזֶהוּ (מלאכי ג׳:ט״ז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ – הַיְנוּ שֶׁהֵם אֵינָם מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה, רַק הֵם נִדְבָּרִים מִמֵּילָא, עַל־יְדֵי שֶׁזֶּה מַקְשֶׁה וְזֶה מְתָרֵץ. וְזֶה אֵין שׁוּם בְּרִיָּה שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,

וְזֶהוּ: וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע – כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ, וּמְחַבֵּר הַדְּבָרִים זֶה לָזֶה, וְכוֹתְבָם בְּסֵפֶר לְזִכָּרוֹן, וְזֶהוּ: וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן.

וְזֶה הַסֵּפֶר שֶׁנִּכְתָּבִין עָלָיו דִּבְרֵיהֶם, הוּא בְּחִינַת לֵב שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה, שָׁם נִכְתָּבִין דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינַת (משלי ג׳:ג׳): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְזֶה שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בְּקִרְבּוֹ וְחוֹשֵׁק לִלְמֹד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ, הוּא מְקַבֵּל לֵב מִלֵּב שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן הַנַּ"ל, וּמִשָּׁם מְקַבֵּל לִבּוֹ חִשְׁקוֹ, וְהוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר מַמָּשׁ.

ב. ויכתב בספר זכרון — חשב לעשות מצוה ונאנס מעלה עליו כאילו עשאה, ואברהם (צור לבבי, נדיב לב) ראש הגרים שקיבל מן הלב

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): אֲפִלּוּ חִשֵּׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁלִּבּוֹ נִכְסָף וְחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ, הוּא נֶחֱשָׁב לַעֲשִׂיָּה. כִּי מְקַבֵּל חִשְׁקוֹ מִלֵּב שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן.

וְזֶהוּ: וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר זִכָּרוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה מִשְּׁנֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, הוּא בִּשְׁבִיל יִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, שֶׁהֵם הַחֲפֵצִים וְחוֹשְׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה, רַק שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת וָאֳנָסִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לִלְמֹד, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים עַל־יְדֵי חֵשֶׁק לִבָּם הֶחָזָק, מִזֶּה הַסֵּפֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ"ל:

וְעַל כֵּן אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַגֵּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמֹד, וְלֹא הָיָה לוֹ רַק הַלֵּב, שֶׁחָשַׁק מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, קִבֵּל גַּם כֵּן מִזֶּה הַלֵּב שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן. וְאָז לֹא הָיוּ שׁוּם צַדִּיקִים בָּעוֹלָם, וְהָיָה נִכְתָּב עַל הַלֵּב מַה שֶּׁחִדְּשׁוּ הַנְּשָׁמוֹת קֹדֶם הַבְּרִיאָה.

וְעַל־כֵּן נִקְרָא אַבְרָהָם אָבִינוּ צוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״א:א׳): הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם – זֶה אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, כִּי הוּא בְּחִינַת (תהילים ע״ג:כ״ו): צוּר לְבָבִי, כִּי לֹא הָיָה לוֹ רַק לֵב חוֹשֵׁק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְעַל־כֵּן כָּל הַגֵּרִים נִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ, וְנִקְרָאִים (תהלים מז): נְדִיבֵי עַמִּים עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם, בְּחִינַת (שמות ל״ה:כ״ב): נְדִיב לֵב, כִּי אֵין לָהֶם רַק מַה שֶּׁלִּבָּם נִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ אַבְרָהָם:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ. אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר. אוֹ שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ וּבַמִּדְבָּר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְכוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לִלְמֹד תּוֹרָה. אָז מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמֹד זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר (עַיֵּן פְּנִים):

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה רמ"ז - מֵעִנְיַן תֵּיקוּ וְתִּקּוּן]לְבֵין הַמְּצָרִיםיְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ וְתִשְׁלַח וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, שֶׁתְּלוּיִם כֻּלָּם בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה.

רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ וּתְבִיאֵהוּ מְהֵרָה לְשָׁלוֹם, וִיתַקֵּן הַכֹּל בְּתִקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא, וְיָאִיר לָנוּ הַדַּעַת הָאֲמִתִּי,

וְיִפְתַּח עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְנִזְכֶּה עַל־יָדוֹ לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בּוּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְאִיבָּעְיָא בְּשׁוּם דִּין וּבְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, רַק הַכֹּל יִהְיֶה בָּרוּר לָנוּ כַּשִׂמְלָה,

וַאֲפִלּוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתֵיקוֹ וְסָפֵק אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּם יִפְשֹׁט וִיבָרֵר וְיוֹדִיעַ לָנוּ וִיתַקֵּן אֶת הַתֵּיקוֹ שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן הַסְּפֵקוֹת בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל דִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, הֵן הַסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקַת הָעֵצָה בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מֵהַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים,

כִּי יֵשׁ רַבִּים שֶׁחֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאֹד לָשׁוּב אֵלֶיךָ, אַךְ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהַתּוֹרָה נִסְתֶּרֶת מֵהֶם, וְלִבָּם חָלוּק בִּסְפֵקוֹת וַחֲלוּקַת הָעֵצָה הַרְבֵּה,

בִּפְרָט כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי עַל־יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקַת הָעֵצָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּרֹב הַדְּבָרִים.

וְגַם עַתָּה רַבּוּ הַסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקוֹת הָעֵצָה בְּלִבִּי בְּכַמָּה דְּבָרִים, בְּכַמָּה וְכַמָּה אֳפַנִּים, וְדַעְתִּי מְבֻלְבָּל עַל־יְדֵי־זֶה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה. אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל זֶה,

רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי וּשְׁלַח לָנוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַתֵּיקוֹ בְּתִקּוּן נִפְלָא וֶאֱמֶת, וְיוּפְשְׁטוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְיִתְבָּרְרוּ עַל נָכוֹן כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הַסְּפֵק סְפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה וְטוֹבָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם:

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵיךְ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל־עֵת, וּבִפְרָט בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, וּבַיָּמִים שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים, וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב לוֹמַר אֵיכָה וְקִינוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ,

וְנִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי יְהֹוָה, נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה,

נִבְטֹּשׁ רֹאשֵׁינוּ בְּכוֹתְלֵי בֵיתֵינוּ עַל עֹצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה שָׁנִים, אֲשֶׁר חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּבְכָל יוֹם צָרָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ,

וּבִפְרָט עַתָּה אֲשֶׁר יָצְאוּ גְּזֵרוֹת קשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אִי־אֶפְשָׁר לְסוֹבְלָם, וְחַיֵּינוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶד מִפַּחַד לְבָבֵנוּ מִשְּׁאָר הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ.

מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ שֶׁנַּרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת בֶּאֱמֶת עַל גֹּדֶל פִּשְׁעֵנוּ וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ וְעֹצֶם קַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ,

אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת גָּלוּתֵנוּ וְגָרְמוּ לָנוּ אֶת כָּל צָרוֹתֵינוּ. נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. נִתְפֹּס אֱמוּנַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִצְעֹק וְלִזְעֹק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה.

נְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר וְנִזְעַק וְנִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָיִם, עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ מִכָּל הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט.

וְתָאִיר עָלֵינוּ גַם עַתָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאֹפֶן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם עַתָּה כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, וִיבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל,

וְיָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הֶאֱמֶת בְּכָל־עֵת, וִיתַקֵּן אוֹתָנוּ תָמִיד בְּתִקּוּנִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, וְיוֹדִיעַ וִיבָרֵר לָנוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הָאִיבָּעְיוֹת וְכָל חֲלוּקַת הָעֵצָה.

וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּבְמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ.

וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל,

וְיִכְָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיק"וֹ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּ"ן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה נִמְשַׁךְ הָאוֹת נוּ"ן מֵהַקִּנּוֹ"ת לְתֵיק"וֹ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִתֵּיק"וֹ תִקּוּ"ן. וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּנּוֹת מִן הָעוֹלָם וְיִתְהַפְּכוּ הַקִּנּוֹ"ת לְתִקּוּ"ן

מָלֵא רַחֲמִים בַּעַל הַיְּשׁוּעוֹת, בַּעַל הַנֶּחָמוֹת, נַחֲמֵנוּ נָא מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וְעָזְרֵנוּ בְּכָל עִנְיָנֵינוּ וַחֲפָצֵינוּ, וּפְרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ,

זַכֵּנוּ לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקַת הָעֵצָה הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים מֵעֲבוֹדָתְךָ הַרְבֵּה.

זַכֵּנוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל־עֵת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:

ביאורים נוספים על תורה זו

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים