תורה קמ״ג — מעלת המקבל עצה מחכמי הדור

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

קמ״ג

מעלת המקבל עצה מחכמי הדור

מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–10
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 11
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 12
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 13

סך הכול כ־13 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. מעלת המקבל עצה מחכמי הדור — המתקת הדינים, כי הצמצום בחינת דין והעצה (נהירו דחכמתא) בחינת חסד

מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לְעֵצָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי נִתְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא בְּחִינַת דִּינִים כַּיָּדוּעַ.

וְעַל־יְדֵי שֶׁהֶחָכָם נוֹתֵן לוֹ עֵצָה, הוּא מַרְחִיב לוֹ, וּמֵאִיר בּוֹ חָכְמָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי חֶסֶד הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך דף צד.): אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא; וּכְתִיב (תהילים נ״ב:ג׳): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם:

ב. תשועה ברוב יועץ — מקבל עצת הצדיק, ואם לא תעלה יפה יודע שהוא על פי משפט שלמעלה

גַּם כְּתִיב (משלי י״א:י״ד): תְּשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ, וְהַצַּדִּיק נִקְרָא רַב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט): מֹשֶׁה אַיְּדֵי דִּנְפִישׁ זְכוּתֵהּ כְּרַבִּים דָּמֵי.

גַּם אִם מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, אַף שֶׁאַחַר־כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה מֵעֲצָתוֹ, אֲזַי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ אִם לֹא הָיָה מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתַּגִּיעַ לוֹ רָעָה בְּלִי גְּזַר־דִּין שֶׁל מַעְלָה, רַק שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מָשַׁךְ עַל עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ט:ג׳): אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ; אַךְ אִם קִבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק עַל פִּי מִשְׁפָּט שֶׁלְּמַעְלָה:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים, גַּם עַל-יְדֵי-זֶה יָבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה, גַּם אִם אֵינוֹ מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים אָז אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא לוֹ רָעָה חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי עַצְמוֹ בִּבְחִינַת: ''אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ'' וְכוּ' (מִשְׁלֵי י''ט ג) אֲבָל אִם הוּא מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים אַף אִם אַחַר-כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק מִלְּמַעְלָה:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ר"נ - הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו וְמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת]יָ'חִיד הַ'מַּשְׁגִּיחַ וּ'מַנְהִיג הָ'עוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַכֹּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד.

אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מֵעֹצֶם חֶשְׁכַת הַגָּלוּת, אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ, עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הַכֹּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאֹד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עֹצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ,

וּמַה נַּעֲשֶׂה, מָרָא דְּעַלְמָא כֹּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ, כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת,

כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקָּר הַצָּרוֹת וְהַצַּעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּא הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים,

כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת,

אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בַּטֶּבַע, וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ.

וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאֹד מְאֹד, יוֹם יוֹם נֹאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ, וְעַד מָתַי, וְעַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת.

מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן. מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד. מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ. מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ. עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם. מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ,

(וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ, לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לְמִלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה. מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזֹּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ):

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם,

כִּי מִי יוּכַל לִסְבֹּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.

אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי, אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, מִי יִתֵּן רֹאשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים.

בַּבֹּקֶר נֹאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבַעֶרֶב נֹאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ. אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵינוּ.

צַדִּיק אַתָּה יְהֹוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ, אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכֹחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה.

לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ, אֵיךְ לְהַמְּשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה, (מֵאַחַר שֶׁלְּפִי קָט שִׂכְלֵנוּ נִרְאָה שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל דָת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְכָל תִקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ בְּכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵעָתָּה):

מָלֵא רַחֲמִים, הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ, כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵינוּ. הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה. הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ, דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן.

(אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מְרוּצִים לָמוּת וּלֵהַרֵג עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ בְּכָל יוֹם וְלֹא לְבַטֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה,

אוֹי לְעֵינֵינוּ שֶׁיִּרְאוּ שֶׁמְּגַלְּחִין לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּעַל כָּרְחוֹ פֵּאוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ, וּמֻכְרָח אַחַר זֶה בְּעַצְמוֹ לְגַלֵּחַ אוֹתָם בְּכָל עֵת,

אוֹי לַפֶּה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לֶאֱכוֹל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, אוֹי לְרַגְלֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים שֶּׁיִּצְטָרְכוּ לֵילֵךְ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב קוֹדֶשׁ חוּץ לַתְּחוּם,

אוֹי לִידֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים שֶּׁיִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת לְצַחְצֵחַ כְּלֵי זֵינָם חַס וְשָׁלוֹם, וּשְׁאָרֵי מְלָאכוֹת וּשְׁאָרֵי עֲבֵרוֹת שֶׁיִּהְיוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת חַס וְשָׁלוֹם,

וּמִי יוֹדֵעַ אִם יוּכְלוּ לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן לְהִשָּׁאֵר בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וּלְקַיֵּם עַל־כָּל־פָּנִים מַה שֶׁיּוּכְלוּ לְקַיֵּם, אוֹי מִי יוּכַל לַעֲמוֹד בָּזֶה,

אוֹי עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ, אוֹי עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ אֵלֶּה, אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ, אוֹי, אוֹי, אוֹי, נִבְטוֹשׁ רֵישָׁא בְּכוֹתְלֵי דְּבֵיתָא, וְשַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים, נִתַן בֶּעָפָר פִּינוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה):

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. זְכֹר אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה.

זְכֹר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵאָז וְעַד עָתָּה. זְכֹר אֶת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים.

זְכֹר וּרְאֵה אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וְעַד עָתָּה.

זְכֹר אֶת בָּנֶיךָ הַשְּׁרוּיִם בְּגָלוּת בֵּין הָעֲכּוּ"ם, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְגַמְרֵי. וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד.

וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים, וְתוֹצִיאֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְתַמְשִׁיךְ הַהַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמִקֵּץ הָאַחֲרוֹן.

וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצֵרִים לָנוּ, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ, הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ, הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר, (בִּפְרָט עוֹצֶם הַצָּרָה הַזֹּאת שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה, לִיקָח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַנְשֵׁי חָיִל לְמִלְחַמְתָּם חַס וְשָׁלוֹם):

רַחֵם רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ, וְאֵין מַעְצוֹר לַיהֹוָה לְהוֹשִׁיעַ אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, כֵּן תַּחְמֹל עָלֵינוּ גַּם בָּעֵת הַמָּרָה הַזֹּאת, וּתְבַטֵּל הַצָּרָה וְהַגְּזֵרָה הַזֹּאת מֵעָלֵינוּ.

וְכָל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעַקְרֵם וּתְשַׁבְּרֵם וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר, וְתַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְתַטֵּה לֵב הַמַּלְכוּת שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו (לֵב הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים) עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתִגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ מַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, רְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאֹד. אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזֹּאת,

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרוֹתוּ, כִּי כָל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בְּכָל גְּזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַכֹּל כְּדֵי לְהַרְחִיק יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבָּם.

אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ מַחְשְׁבוֹתָם וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת. אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד.

מָלֵא רַחֲמִים, גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, סַכֶּל נָא עֲצַת שׂוֹנְאֵינוּ, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה.

וּכְתִיב, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָה. וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

וְתֵן בְּלִבֵּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית, שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית לְבַד.

וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָמִיד, וְנִשְׁתַּתֵּף עַצְמֵנוּ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר הַרְבֵּה תָמִיד בְּכָל יוֹם עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה. וְנִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה, עַד אֲשֶׁר נוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת. בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אָבוֹא לְפָנֶיךָ.

וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת הַשְׁגָּחָתְךָ עָלֵינוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל.

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ.

וְתֵן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה. לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.

וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵינוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה:

ביאורים נוספים על תורה זו

יקרא דשבתא · סימן קמג-ענין קבלת פני תלמיד חכם

אמרו רז"ל ויברך אלקים את יום השביעי ברכו באור פניו של אדם וכו' ועל כן מבואר בזוהר הקדוש ובכתבים שצריך האדם להקביל פני רבו בשבת. כי מאחר שיש אז לכל אחד אנפין נהירין על ידי זה יכול לקבל פנים היינו לקבל בפניו אור פני הרב ממש עד שיתראה בפניו פני הרב שזה בחינת פנים בפנים דבר ה' עמכם שהיה גם כן בשבת כמו שאמרו רז"ל. גם בשבת נמשך בחינת ביטול תאוות ממון וגם בחינת ביטול העזות דסטרא אחרא בחינת עזות פנים כנ"ל כמה פעמים ועל ידי זה זוכין לפנים דקדושה בחינת פנים מאירות הנ"ל:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

תהילים נ״ב:ג׳: מַה־תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כׇּל־הַיּֽוֹם׃

משלי י״א:י״ד: בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ׃

משלי י״ט:ג׳: אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל־יְהֹוָה יִזְעַף לִבּֽוֹ׃

מאמרי חז״ל ומדרש

תענית ט: אִי, דִּלְמָא, אֶלָּא, דְּהָא. חָזְרוּ שְׁנֵיהֶם בִּזְכוּת מֹשֶׁה, מֵת מֹשֶׁה נִסְתַּלְּקוּ כּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד״, וְכִי בְּיֶרַח אֶחָד מֵתוּ? וַהֲלֹא מִרְיָם מֵתָה בְּנִיסָן, וְאַהֲרֹן בְּאָב, וּמֹשֶׁה בַּאֲדָר! אֶלָּא, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּתְּנוּ עַל יָדָן, וְנִסְתַּלְּקוּ כּוּלָּן בְּיֶרַח אֶחָד. אַלְמָא אַשְׁכְּחַן פַּרְנָסָה בִּשְׁבִיל יָחִיד! שָׁאנֵי מֹשֶׁה, כֵּיוָן דִּלְרַבִּים הוּא בָּעֵי — כְּרַבִּים דָּמֵי. רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ וְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אִידִי וְרַב חִיָּיא מִוּוֹסְתַּנְיָא הֲווֹ שְׁכִיחִי קַמֵּיהּ דְּרָבָא. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרָבָא, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, כׇּל אֵימַת דַּהֲוָה אָמַר לְהוּ שְׁמַעְתָּא וְלָא הֲוָה מִסְתַּבְּרָא לְהוּ, הֲווֹ מְרַמְּזִי אַהֲדָדֵי. חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ.

דף לרשימות וחידושים