תורה קמ״ד — אין אדם מת וחצי תאוותו בידו

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

5 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

קמ״ד

אין אדם מת וחצי תאוותו בידו

אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–8
  4. 4.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 9
  5. 5.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 10

סך הכול כ־10 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. אין אדם מת וחצי תאוותו בידו — אצל הצדיק אין חילוק בין חיים למיתה, והמיתה ניכרת רק בנמשך אחר תאוות אכילה

(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה) אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ: (מ"ר קהלת סדר א)

כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק אֵין חִלּוּק בֵּין הַחַיִּים וּבֵין לְאַחַר מִיתָה, כִּי גַּם לְאַחַר מִיתָה הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְאֵין זֶה הַחִלּוּק. אֶלָּא אֵצֶל זֶה הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּל יָמָיו, וּלְאַחַר מִיתָה אֵין אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, זֶה נִקְרָא מֵת, וְהַמִּיתָה נִכֶּרֶת אֶצְלוֹ.

ב. וחצי תאוותו בידו — הצדיק כובש יצרו אף בחצי המותר לו (חציו לה' וחציו לכם), ולכן תמיד חי

וְיֵשׁ יָמִים שֶׁהֻתְּרָה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חָכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סח:): חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם. וְהַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ בְּזֹאת הַחֲצִי הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְאוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ.

וְזֶהוּ: וַחֲצִי תַאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ – אֲפִלּוּ זֹאת הַחֲצִי שֶׁהֻתַּר לוֹ, אֲפִלּוּ בָּזֶה הוּא אוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ.

בְּוַדַּאי זֶה אֵין מֵת, אֶלָּא תָּמִיד חַי, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כִּי תָּמִיד הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. הַצַּדִּיק שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ בְּיָמִים שֶׁהֻתְּרָה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּיוֹם-טוֹב חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם' (פְּסָחִים ס''ח) אוֹחֵז גַּם כֵּן תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, אֵצֶל הַצַּדִּיק הַזֶּה אֵין חִלּוּק בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כִּי תָּמִיד הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ר"ס - מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל־יְדֵי מְסִירַת שְׁמוֹ וּפִרְסוּמוֹ]אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי. לְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי. לֹא לָנוּ יְהֹוָה לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ. וְאַתָּה אֱלֹהִים אֲדֹנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְּעַלְמָא כֹּלָּא, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים, אֱלֹהֵי (כָּל) יִשְׂרָאֵל, לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה,

אֵיךְ נִצְעַק עַתָּה, אֵיךְ נִתְפַּלֵּל וְנִתְחַנֵּן עַתָּה, (אַחֲרֵי אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאָה הַגְּזֵרָה לִקַח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְחַיִל לַמִּלְחָמָה, וּכְבָר נִתְקַיְּמָה הַגְּזֵרָה רָעָה וְנִתְפְּסוּ כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִמְסְרוּ בִּידֵיהֶם כְּתוֹא מִכְמַר, וּכְבָר גִּלְּחוּ פְּאֵר רֹאשָׁם וּזְקָנָם, וּמְעַנִּים אוֹתָם בְּכַמָּה מִינֵי עִנּוּיִים בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, וְכַמָּה דְּמָעוֹת וְדָמִים נִשְׁפַּךְ מֵהֶם וּמִקְּרוֹבֵיהֶם וּמִשְּׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל זֶה, אוֹי לַעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לְאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת).

אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ. אוֹי מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ,

אוֹי לִי וַי לִי, כִּי לִבִּי קָשֶׁה כָּאֶבֶן, אֲשֶׁר אֲנִי יָכוֹל עֲדַיִן לְהִתְאַווֹת לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת.

אוֹי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, שֶׁגַּם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה כָּזֹאת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְלָן, עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵינִי בְּיָדִי חַס וְשָׁלוֹם.

אוֹי, אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת נַפְשִׁי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹי לִי וַי לִי, כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מְעַט בְּלִבִּי מְרִירוּת הַצָּרָה. אוֹי וּמַר לִי כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי כְּלָל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל,

כִּי אֲנִי רוֹאֶה רִחוּקִי מִמְּךָ כָּל־כָּךְ וְקַשְׁיוּת לִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי, עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מָרוֹת וְקָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, צָרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים הַצָּרוֹת בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב.

אוֹי, אוֹי, הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, אוֹי, אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְּיָמֵינוּ, אוֹי, אוֹי, אוֹי, אֵיךְ לוֹקְחִין קוֹל וְדִבּוּר כָּזֶה לִשְׁאֹג וְלִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן עַל צָרוֹת כָּאֵלֶּה, אוֹי, אוֹי, מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל דּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.

רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כֹּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה,

עֲשֵׂה לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּבִפְרָט לְמַעַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהֵם רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וְעִנּוּיִים גְּדוֹלִים מְאֹד, וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ.

זְכֹר אֶת כָּל הַהֲרוּגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה. זְכֹר אֶת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ.

וּבִפְרָט הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר מָסְרוּ שְׁמָם שֶׁהוּא נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּבִטְּלוּ כְבוֹדָם וּמָסְרוּ שְׁמָם וּפִרְסוּמָם, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה,

וְהַכֹּל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וּלְהַצִּילָם מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וּמִכָּל הַצָּרוֹת.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתָּ כִּי אֵין בִּי כֹחַ וָדַעַת לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת כָּאֵלֶּה, וּבִפְרָט בְּעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל מְסִירַת שְׁמָם וּפִרְסוּמָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, אֲשֶׁר הֵם דְּבָרִים גְּנוּזִים וּצְפוּנִים וְנִסְתָּרִים מְאֹד.

אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה עַתָּה עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, הֵן בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל, הֵן בִּפְרָטִיוּת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת הָעוֹסְקִים עַתָּה בְּתִקּוּנֵינוּ, אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים בִּשְׁבִילֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ, וּלְהַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיְבֵינוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ.

חֲמֹל נָא, חוּס נָא, וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה־נָּא לָנוּ עַתָּה בְּכֹחָם וּזְכוּתָם בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה וְהַקָּשָׁה הַזֹּאת. לַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת וּזְעָקוֹת לְפָנֶיךָ עַל גְּזֵרָה הָרָעָה הַזֹּאת לְבַטְּלָהּ מֵאִתָּנוּ, וּלְבַטֵּל כָּל שַׁאֲרֵי הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם,

אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה. אוֹי, אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, [גִּיוַואלְד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וָואס טוּהט מֶען, גִּיוַואלְד גִּיוַואלְד, אוֹי אוֹי בִּיטֶער, זֵיעֶר בִּיטֶער, מֶען וֵוייסְט גָּאר נִישְׁט וָואס צוּ רֶעדְן, דָאס הַארְץ אִיז זֵייעֶר פַארְשְׁטֵיינֶערְט]:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְמַעַן שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.

חוּסָה עַל כְּבוֹד שְׁמֶךָ. הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, כִּי הָעֲכּוּ"ם מִתְלוֹצְצִים מֵאִתָּנוּ בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּכָל־עֵת אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם.

בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ. יְהֹוָה מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תַּחֲנוּנֵינוּ, עֲנֵנוּ יְהֹוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָיתָה וְכָמֹהוּ לֹא תוֹסִיף,

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ לְרַצּוֹתְךָ, רַק בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ אֵלֶיךָ, אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ.

עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל־פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

פסוקים ומאמרי חז״ל

מאמרי חז״ל ומדרש

פסחים סח:: אֵין לוֹ לְאָדָם בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא, אוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, אוֹ יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חַלְּקֵהוּ, חֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְחֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״עֲצֶרֶת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם״.

מקורות נוספים: מ"ר קהלת סדר א

דף לרשימות וחידושים